נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > אולי זה הבידוד שאילץ אותי לעסוק באמנות
25 ליולי 2008
אולי זה הבידוד שאילץ אותי לעסוק באמנות
מערכת הגפן, 23/07/2008 - 07:33
אביב קינל מבנימינה ועדי צוקרמן מזכרון יעקב, הן שתיים מחמשת בוגרי בית הספר הגבוה לעיצוב שנקר בר"ג, המתגוררים באזור ומציגים בתערוכה יוקרתית הננעלת בשבוע הבא. יש להן הסבר מעניין מדוע דווקא כאן צומחים אמנים צעירים
תערוכת הבוגרים של שנקר - בית הספר הגבוה להנדסה ולעיצוב ברמת-גן, הולכת וממצבת עצמה בשנים האחרונות כאירוע חשוב בעולם העיצוב הישראלי.

הביקורות משבחות, המבקרים מתמוגגים והאירוע תופס תאוצה. הסיבה לעניין הגובר בתערוכה היא העובדה שרבים מיוצאי בית הספר מובילים כיום את העשייה בתחומם בישראל ובעולם.

חמישה מהבוגרים הטריים של שנקר, המציגים בתערוכה השנתית שמתקיימת בבית הספר עד ליום ג’ הבא, 29 ביולי, מתגוררים כאן: שלושה מזיכרון יעקב, אחת מבנימינה ואחת מבית חנניה.

אביב קינל, בת 25 מבנימינה, סיימה השנה את לימודיה במגמת עיצוב תכשיטים. פרויקט הגמר שלה, "בשעת התבהרות", נוצר מעבודת צורפות קלאסית ונעשה בו שימוש בחומרים כמו כסף, נייר, זכוכית ופי.וי סי.
אביב קינל: "הגילוי לא בהכרח מתבהר במבט ראשון"


קינל מספרת שהנטייה הטבעית שלה, כפי שהיה גם בעבודה זו, היא לעשייה בעלת אוריינטציה אמנותית יותר מאשר מסחרית: "המטרה שלי הייתה להעביר רגש ותחושה. בארבע שנות הלימודים עברתי עם עצמי תהליך מסוים של גילוי. בהתאם לזה גם העבודה תוכננה כך, שהיא מזמינה את הצופה לתהליך של גילוי. הגילוי לא בהכרח מתבהר במבט ראשון ולכן דרושה הסתכלות נוספת. זה כמו צופן שעל המתבונן לפענח לאט".

קינל, שגדלה בבנימינה ולמדה בתיכון אורט השומרון במגמת אמנות, מתכננת לפתוח בקרוב סטודיו-גלריה באזור תל אביב, יחד עם מספר בוגרים נוספים מבית הספר. במהלך הלימודים היא התגוררה בבנימינה ולדבריה היא קשורה מאוד לאזור, אם כי בעת יצירת הפרויקט היא לא שאבה תכנים מסביבתה אלא יותר מתהליכים פנימיים שעברה. 

לא מצליחה להתנתק מהבית

בוגרת נוספת שמציגה השנה בתערוכה היא עדי צוקרמן מזכרון יעקב. צוקרמן, גם היא בת 25, סיימה את לימודיה במגמת עיצוב אופנה ומתגוררת כבר מספר שנים בתל אביב. עם זאת, היא מעידה על עצמה כמי ש"מחוברת לזכרון בורידים. לא מצליחה להתנתק מהיישוב ומגיעה לכאן המון".

בפרויקט הסיום שלה, "ההומנקולוס הדיטרמינסטי", היא מציגה קולקציית בגדים שבמרכזה עומדת האישה על כל גלגוליה, החל באישה השבטית וכלה באישה המודרנית. "מדובר במסע נשי", מספרת צוקרמן על העבודה, "שהוא מסע אבולוציוני בלתי נמנע, ברמה הפיסית וברמה הנפשית. העבודות שלי מייצגות נשים על-טבעיות שהשורשים שלהן אתניים".

צוקרמן משתמשת בעבודותיה בחומרים מגוונים, כמו עור, משי, עץ, מתכת ועוד, כשכל חומר עוזר לשוות לבגד מראה אחר, שבטי או מודרני. העיסוק בבגדי נשים ובנשיות, היא אומרת, אינו מעיד על זיקה פמיניסטית או על ניסיון שלה למרוד באידיאל היופי המודרני.
צוקרמן משתמשת בעבודותיה בחומרים מגוונים, כמו עור, משי, עץ, מתכת ועוד, כשכל חומר עוזר לשוות לבגד מראה אחר

"העיסוק בכוח וביופי הנשי תמיד התקיים בתוכי, אבל הוא בכלל לא בא מגישה פמיניסטית. תמיד התעניינתי באידיאל היופי ובמיוחד בהיבטים האתניים שלו. בניגוד למה שחושבים בדרך כלל, העיסוק באידיאל היופי אצל נשים שבטיות הוא חזק אפילו יותר מהעיסוק המודרני באידיאל הזה. אני מכירה את הנושא ולומדת עליו כיוון שאני נהנית להתלבש ולהרגיש יפה בעצמי. אני אולי קצת צוחקת בעבודות על כל הדבר הזה, אבל לא קוראת עליו תיגר".

צוקרמן גדלה בזכרון יעקב וחושבת שזה כלל אינו מקרה שבאופן יחסי לאזורנו יש ייצוג מכובד בשנקר: "אני מרגישה שכשגדלים כאן יש הרבה פחות גירויים ממה שיש בעיר. זה מעודד ויוצר סקרנות, כי אנחנו כאן לא ממש נגישים להיצע של העיר הגדולה וכל רצון להתחבר לעיר דורש מאמץ. התוצאה היא שנוצר צורך לברוא משהו מתוך עצמך. אני מאמינה שאם לא הייתי גדלה בזכרון לא הייתי מתפתחת לכיוונים כאלה".

גם אביב קינל אינה סבורה שמדובר במקרה אך מציעה לתופעה הסבר שונה: "אצלי הכול התחיל במגמת אמנות של תיכון אורט השומרון. לדעתי זו מגמה מצוינת. לאט-לאט גיליתי בשנקר לא מעט תלמידים שהגיעו משם כמוני. במקרה שלי, ללימודים במגמה הזו הייתה השפעה גדולה עליי".

נוכחות חזקה לסטודנטים מהאזור

- אולי סתם מדובר בצירוף מקרים ולא בתופעה?
אביב קינל: "תמיד הפליא אותי שאני נתקלת בשנקר בהרבה אנשים מהאזור, כי אנחנו מגיעים ממקום שהוא די קטן יחסית. האמת שפוגשים בבית הספר לא רק בוגרים שסיימו השנה, אלא גם לא מעט סטודנטים שנמצאים בשנה הראשונה, השנייה או השלישית ללימודים. הנוכחות מורגשת, אבל אין לי הסבר אמיתי לזה".

הסטודנטים הנוספים שסיימו השנה את לימודיהם בשנקר והציגו בתערוכת הבוגרים, הם שירי הראל-אלבו מבית חנניה (מגמת עיצוב תכשיטים), אסנת ויינשטיין מזכרון יעקב (מגמת תקשורת חזותית) ומעין פרוינד מזכרון יעקב (מגמת תקשורת חזותית).

שימוש במסגרות משקפיים

בפרוייקט הגמר שלה, "מרחבים קטנים", מציגה שירי הראל-אלבו ארבע סדרות של תכשיטים שנעשה בהן שימוש בחומרים שהוצאו ממסגרות של משקפיים. לתפישתה של הראל-אלבו, כל תכשיט משקף מעין מרחב קטן והשימוש במשקפיים נועד להציע למתבונן מבט על מה שמתחולל בתוך ומחוץ לאובייקט.
פרויקט הגמר של אסנת ויינשטיין נקרא "ספר שירותים" וכפי שמעיד עליו שמו הוא עוסק בתופעה האנושית של קריאה בבית השימוש. ויינשטיין יצרה בעבודתה ספר המכיל טקסטים מסוג אלה שאנשים קוראים בדרך כלל בשירותים וכן טקסטים שמשקפים את יחסן של החברה ושל התרבות לנושא.

מעין פרוינד קרא לפרויקט הגמר שלו "מלחמה, מדריך הישרדות". הוא נוצר בהשראת מלחמת לבנון השנייה. בעבודתו מתעסק פרוינד בחששות שחווה כחייל וכמפקד קרבי במילואים ושליוו אותו עם פרוץ המלחמה.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
כל מה שרציתם לדעת על ה’מורינגה’ ולא...
שיתוף פעולה מרגש בין המועצה ועמותת "אקים"
לראשונה: נחשף סקר טבע עירוני זכרון יעקב במפגש תושבים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור