נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > לא באנו להיות בורגנים
4 לאוגוסט 2008
לא באנו להיות בורגנים
מערכת הגפן, 30/07/2008 - 09:47
תל-אביבים רבים עברו להתגורר במושבה פרדס חנה כרכור בשנים האחרונות. ביניהם אילנה פלדה ורונית בר-אילן. הן, כמו כולם, מצאו בה שקט, יופי, ניחוח של כפר ו...מחירים זולים. היום הן חוששות שתהליך הפיתוח המואץ העובר על המושבה יקפיץ את המחירים, ישנה את אופייה הכפרי ויהפוך אותה ל"סתם" שכונת וילות. היפים OUT, יאפים IN
רונית בר אילן
"אני רואה את עצמי כאן עוד הרבה שנים וגם רואה את עצמי משתלבת בתהליכים שקורים. זה לא אומר שארצה לגור בבית סגור עם חומה, אבל בטח שאשתדל להביא מעצמי כמה שיותר רוח אנושית למקום".
רונית בר אילן.
"לצערי, פרדס חנה מתברגנת ומאבדת מהאותנטיות שלה", אומרת אילנה פלדה, תושבת המקום פעילה ומראשוני ה"מהגרים" התל-אביביים שהגיעו ליישוב לפני כ-14 שנים. "כמו שזה נראה עכשיו, בסופו של התהליך שמתרחש היום, פרדס חנה תהפוך ליישוב עירוני בסגנון של רעננה, ואני מצטערת על כך. כי כשבאתי לכאן לא זה מה שחיפשתי".

גם רונית בר-אילן, מקימת ומפעילת אתר האינטרנט "מושבה חופשית", שמדווח על ההתרחשויות באזור, סבורה שפרדס חנה עוברת תהליך של התברגנות: "היישוב משתנה, ואני רק מקווה שהוא לא יהפוך ליישוב וילות בסגנון כפר שמריהו. אני יכולה להבין את זה שלאנשים נוח יותר לגור בבית גדול וחדש. אבל אני מאוד מקווה שהרוח האנושית שמאפיינת את המקום לא תיפגע".

בר-אילן, 37, הגיעה לפרדס חנה מתל אביב לפני ארבע שנים, "רגע לפני פיצוץ הנדל"ן הגדול", כדבריה. היא מספרת שהבית הקסום במושבה כרכור בו היא גרה בשכירות, נמכר בינתיים ובימים אלה ממש נבנות עליו וילות. "זה תהליך טבעי שקשה להתנגד לו", היא מוסיפה.

אילנה פלדה, 60, היא כאמור תושבת ותיקה יותר מבר-אילן. פלדה הגיעה לפרדס חנה כרכור ב-1994 יחד עם בעלה הנס ושלושת ילדיהם. בני הזוג שהיו מזוהים עם רחוב שינקין בתל-אביב, ראו את הפוטנציאל הטמון במקום ותרמו מאוד להתפתחותו.

כך נולד שינקין

ב-1982, כשרחוב שינקין היה סתם רחוב ישן ודהוי בתל אביב, פתחו אילנה והנס את החנות ’פלסטיק פלוס’. השקת החנות בשינקין היוותה בדיעבד את אות הפתיחה לתהליך שעבר על האזור ושמוכר גם ממקומות רבים אחרים בעולם. רובע הסוהו בניו יורק הוא דוגמה מובהקת לכך. בעקבות בני הזוג פלדה, ובעקבות יוזמות נוספות שננקטו, החלו להגיע אל הרחוב אמנים, מעצבים, מוסיקאים ועוד. מאוחר יותר נפתחו בתי קפה ומסעדות ואחריהם הגיעו גם קבלנים שזיהו את פוטנציאל הנדל"ן במקום.

בשלב מסוים, הגולם קם על יוצרו ושכר דירה של 150 דולר לחודש, ששילמו עבור החנות בשינקין ב-1982, קפץ תוך 10 שנים ל-3,000 דולר. בני הזוג נאלצו לעזוב את תל-אביב, לא רק בגלל המחיר, אלא גם בגלל שהרחוב הפך צפוף ואיבד בעיניהם משהו מהאופי הראשוני והקסום שלו.
רונית בר אילן
"בשנתיים-שלוש האחרונות הגיעה לפרדס חנה כרכור אוכלוסייה אמידה וחזקה, בשונה מ’העלייה’ ההיפית שהגיעה בעשור שלפני כן." אילנה פלדה


האם בפרדס חנה כרכור מתרחש תהליך דומה? פלדה סבורה שכן, אם כי לדעתה לתהליך הזה יש מספר פנים: "בשנתיים-שלוש האחרונות הגיעה לפרדס חנה כרכור אוכלוסייה אמידה וחזקה, בשונה מ’העלייה’ ההיפית שהגיעה בעשור שלפני כן. חלק גדול מה’מהגרים’ הגיעו לשכונות החדשות שנבנו מסביב ליישוב, וכשאתה מסתובב בהן יש תחושה שאלה שכונות סגורות שלא ממש מחוברות למה שקורה כאן".

בזכות השיפור בתשתיות


- מה משך לכאן את האוכלוסייה החדשה?
פלדה: "השיפור הגדול בתשתיות. ראש המועצה פרדס חנה כרכור הוא איש מעשה שיצר בסיס למנהל תקין, התחיל להזיז דברים, לסלול כבישים ולהוציא לפועל תכניות שהרבה שנים אף אחד לא התייחס אליהן. התנופה הזו הביאה את היישוב להיות מבוקש, אבל מה שמפריע לי הוא לא הפיתוח אלא האופן שבו הוא נעשה".

- כלומר?
"השכונות לא חייבות להיות מתוכננות מלכתחילה כסגורות, הבנייה לא חייבת להיות כזו צפופה ולא חייבים פנס כל שני מטרים. יש מקומות בעולם שעשו את זה אחרת. זה תהליך אמביוולנטי. מצד אחד, לנסוע בכביש חדש שאין בו בורות ומהמורות זה הרבה יותר נחמד, אבל מצד שני גם תחושת הראשוניות הולכת לאיבוד בצורה שבה נעשתה הסלילה החדשה. אני חושבת שאפשר לפתח ובמקביל גם לשמר את הקסם ואת האופי של היישוב".

- פרדס חנה כרכור הופכת לנובורישית?
"כן, כי זה מה שאוהבים בישראל. השיפור שחל לאחרונה בתשתיות הצטרף לבסיס הקהילתי האיתן שנוצר בפרדס חנה בשנים שלפני כן. והתוצאה: מחירי הדיור החלו לעלות. היום רק אנשים בעלי אמצעים יכולים לקנות בית ביישוב. זה כנראה תהליך בלתי נמנע. אגב, זה גם מה שקרה בשינקין. כששכר הדירה היה זול הגיעו האמנים וההיפים, וכשהוא עלה יצאו ההיפים ונכנסו היאפים".

- מה חיפשתם כשעברתם לגור בפרדס חנה?
"אנחנו באנו ליישוב ’לא אפוי’, כדי שתהיה לנו יד בתהליכים שקורים בו. (פלדה, בין יתר פעילויותיה, היא מהיזמיות של אירועי ’דרך האמן’ ושל השקשוק המיתולוגי שנסגר לאחרונה. מ.ש.). מעניין אותי לא רק מה שקורה בתוך הגדר שלי, אלא גם מה שקורה מחוץ לגדר, בקהילה. אבל העוגה לא תמיד יוצאת כמו שמצפים שתצא".

רק לא בית עם חומה

פלדה ובר-אילן אמנם מצרות על התהליך שהיישוב עובר, אך עם זאת שתיהן אינן סבורות שהדבר יגרום להן לעזוב בקרוב את האזור. פלדה חושבת שעדיין נותר ביישוב מספיק מקום ליצור דברים, גם אם פחות מבעבר.

רונית בר אילן נחושה יותר ומשוכנעת שתישאר בפרדס חנה: "אני רואה את עצמי כאן עוד הרבה שנים וגם רואה את עצמי משתלבת בתהליכים שקורים. זה לא אומר שארצה לגור בבית סגור עם חומה, אבל בטח שאשתדל להביא מעצמי כמה שיותר רוח אנושית למקום".

אורי בלזם, 60, מתרגם ספרים ועורך שהגיע גם הוא מתל אביב לאזור, לא משוכנע שהוא כאן כדי להישאר: "הגעתי לפני 12 שנה לאזור כפרי ונעים, ששכר הדירה בו היה נוח מאוד. היום האופי הכפרי הולך ונעלם, הצפיפות עולה ואני בקושי עומד במחירים שאני צריך לשלם עבור הדיור. בהחלט יכול להיות שהדברים יגיעו לידי זה שאצטרך לעזוב ולחזור לתל אביב".

- האם התהליך הזה הוא בלתי נמנע?
בלזם: "דברים מתרחשים והתהליך הוא כזה שאפשר לומר עליו שהוא מתבקש. זה נוח שאין בורות בכביש, אבל כשהרחוב נסלל הוא גם הופך את המקום לעירוני יותר. הגעתי לאזור כי רציתי לחיות בכפר ואני היום חי בסביבה שהיא יותר עירונית ופחות כפרית. אם זה יימשך ומחירי הדיור ימשיכו לעלות, אז למה שלא אעדיף לחזור לתל אביב? "
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
עובדים מצטיינים לשנת 2020
’הגל השני’ בחוף הכרמל: המועצה מספקת פתרונות יצירתיים לתושבים
בזכרון יעקב לא דורכים על צואת כלבים

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }