נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > יד שנייה מרופא
31 ליולי 2008
יד שנייה מרופא
מערכת הגפן, 30/07/2008 - 21:35
תתפלאו, לא מעט אנשים בוחלים במותגים ומעדיפים בגדים זולים ויפים להפליא במחירים מצחיקים. אחרים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם משהו אחר. אז מה הפלא שחנויות יד-שנייה פורחות?
כשנכנסים לחנות "סיפורי בגדים" בכרכור חולפות דקה או שתיים עד שמבינים שמדובר בחנות בגדים מיד שנייה. תחילה, כשבוחנים את הפריטים במדפים הכול נראה רגיל, אם כי ישנה תחושה שמשהו בחנות הזו שונה מחנות רגילה. רק בהמשך, כשמבחינים בזווית העין בתווית המחיר, התמונה מתחילה להתבהר: כל הבגדים בחנות זולים מאוד.

"סיפורי בגדים" היא רק אחת מבין כמה חנויות יד שנייה שקיימות באזור ושזוכות לעדנה בשנים האחרונות. החנויות הללו נועדו לשרת אוכלוסייה שבמידה רבה מאסה בתרבות צריכת המותגים, אך בהחלט גם אוכלוסייה שידה אינה משגת או כאלה שמחפשים פריט מיוחד ויודעים שלא ימצאו אותו בשום מקום אחר.
"סיפורי בגדים" היא רק אחת מבין כמה חנויות יד שנייה שקיימות באזור ושזוכות לעדנה בשנים האחרונות


שגשוגן היחסי של החנויות בישראל בכלל ובאזור בפרט, הוא חלק מתופעה כלל עולמית שמעודדת שינוי בהרגלי הצריכה. התופעה זכתה לדחיפה משמעותית לאחר שנעמי קליין הקנדית פרסמה בשנת 2000 את ספרה No Logo, שבו היא מבקרת בחריפות את חברות המותגים הגדולות, ומסבירה כיצד אלה משקיעות את עיקר מרצן בבניית המותג ולאו דווקא בייצור המוצר.

בלי תוויות

מיכל לנל, מבעלות החנות, אומרת שבחנות שלה לא מוכרים לפי תווית המותג שמוצמדת לבגד, כיוון שיש לקוחות שרואות את התווית ונרתעות. היא מוסיפה גם שהחנות תומכת בתרבות צריכה שונה מזו המוכרת: "חלק גדול מהלקוחות הם אנשים שמגיעים מלכתחילה עם תודעה אנטי-מותגית. המרכיב של המחיר חשוב להם, אבל אנשים לא בהכרח מגיעים בגלל חסר כלכלי, אלא בגלל סדר עדיפויות שלא גורם להם להשתעבד למחיר הבגד".

גם בחנות "כאן-קנית" שממוקמת בקיבוץ מעיין צבי, מושם דגש על הרגלי קנייה שונים. יהודית סלומון, בעלת החנות, מספרת שאחד הערכים המרכזיים שמנחים אותה הוא סולידאריות חברתית: "לאחד יש יותר ולאחד יש פחות. והחנות שלי מאפשרת את זה שלכולם יהיה, ובמחיר זול במיוחד".

בחנות של סלומון לא מוכרים רק בגדים. אפשר למצוא שם גם מגוון גדול של פריטים נוספים, כמו כלי בית, ריהוט ועוד: "אני מוכרת הכול, בתנאי שהוא ראוי למכירה. לא בלוי ולא שבור. אנשים מביאים לפה המון דברים ואני משתדלת לברור מזה את הדובדבן שבקצפת כדי שייראה כמו חדש".

סלומון, 63, פתחה את החנות לפני חמש וחצי שנים במידה רבה מחוסר ברירה. לאחר שעבדה במשך שנים רבות כאשת חינוך וכנציגת ההתיישבות העובדת בנעמ"ת. היא פוטרה עקב סיבות פוליטיות, לדבריה. סלומון מצאה עצמה מחוסרת עבודה, בגיל מבוגר יחסית ובתוך קיבוץ מופרט שלא יכול היה לספק לה תעסוקה.

המתחרים עוזרים זה לזה
הן הגיעו לחנות במקרה, התאהבו באווירה וקשרו שיחה עם הבעלים הקודמים


"לא היה לי גרוש על הנשמה והתחלתי לחשוב מה אני עושה. היה ברור שאני צריכה להקים משהו חדש, יש מאין. שמעתי על הנושא הזה של חנויות יד שנייה. הערכים שמנחים את החנויות הללו מאוד דיברו אליי והתחלתי להתעניין ולבדוק. מה שמאוד הקל על התהליך היא העובדה שקיימת מעין אחוות חנויות יד שנייה ובעלי חנויות מהסוג הזה עזרו לי והדריכו אותי".

בשונה מסלומון, לנל, בת 37, הנדסאית בניין בהכשרתה, מספרת שלא הכירה את קונספט חנויות היד השנייה לפני שרכשה את המקום יחד עם שותפתה אורה כהן לפני כשמונה חודשים. הן הגיעו לחנות במקרה, התאהבו באווירה וקשרו שיחה עם הבעלים הקודמים, סוזי. כשהתברר שזו רוצה לעזוב הן שקלו זאת ולאחר מספר ימים נכנסו במקומה לחנות.

עניין נוסף שמנחה את שתי החנויות, מלבד תרבות צריכה שונה, הוא הנושא האקולוגי. סלומון, שהיא סבתא לחמישה, אומרת שהדאגה לדורות הבאים טורדת את מנוחתה ובמקום להשליך לפח ולזהם את הסביבה מן הראוי הוא שהפריטים יתגלגלו הלאה ושייעשה בהם שימוש חוזר. לאחרונה היא אף הפסיקה לקנות שקיות ניילון לצורכי החנות.

אצל לנל וכהן, שנושא המחזור מעסיק גם אותן, הקונים בחנות הם בין היתר גם הספקים. כיוון שמי שמביא פריט מקבל תמורתו זיכוי, שאותו הוא יכול לנצל במקום. כך, גלגול הפריטים נעשה בצורה המיטבית ועקרון המחזור נשמר. אגב, בשתי החנויות הפריטים שלא נמכרים מועברים בסופו של דבר למטרות צדקה.

לדברי לנל, החנות היא לא מקום עבודה נורמטיבי, על אף העובדה שהיא או שותפתה נמצאות שם בכל יום משעת הפתיחה עד שעת הסגירה: "החנות מזמנת אליה הרבה מאוד אנשים מיוחדים והמפגש עם האנשים זה החלק שאני הכי נהנית ממנו בעבודה. תשעים אחוז מהלקוחות שהיו כאן פעם אחת חוזרים, כי מי שמכיר את האופציה של יד שנייה קשה לו לחזור ולרכוש בחנות רגילה".
סלומון, 63, פתחה את החנות לפני חמש וחצי שנים במידה רבה מחוסר ברירה

ברוח המקום, בחנות של לנל יש אווירה משפחתית ולדבריה קורה לא אחת שהיא מציעה ללקוח שנכנס לשתות כוס קפה. גם בחנות של סלומון הלקוחות נהנים מאווירה מסבירת פנים ובעלת החנות תמיד מציעה לקונים כוס מיץ, שתייה חמה ועוגיות.

כמו מרכז קהילתי

סלומון: "רק לפני כמה ימים הגיעה לכאן חברה שאמרה שהחנות נראית כמו מרכז קהילתי. חשוב לי שזה יהיה מקום שלאנשים יהיה נעים לבוא אליו ולחזור אליו. יש לי כמה לקוחות שאומרות שהן באות לפה לפחות פעם בשבוע רק כדי לקלוט אנרגיות חיוביות. בכל מקרה, יש כאן התרחשויות רבות גם אם לא תמיד התרחשויות כלכליות".

באופן מפתיע למדי, הלקוחות של שתי החנויות הם לא רק מתושבי האזור, אלא גם ממגוון רחב יותר של ישובים כמו, חיפה ונתניה. סלומון אף זוכרת קונים מבאר שבע ואפילו מעין יהב שבערבה, שהיו באזור, שמעו על החנות והגיעו.

לנל מספרת על קונים שהגיעו מתל אביב, מירושלים ומיישובים נוספים.
"הקהל שמגיע היום לחנות", מעידה סלומון, "הוא בעיקר קהל נשי אבל המטרה היא שגם גברים יגיעו והם בהחלט מוזמנים".

בחנות של לנל וכהן מוקדש בתוך החנות חדרון לבגדי גברים ולנל אומרת שעם הזמן מגיעים עוד ועוד גברים, אם כי מספרם עדיין לא משתווה לזה של הנשים כפי שהייתה רוצה.

חנויות יד שניה נוספות שאפשר בין היתר למצוא הן: "בייבי אושר" בכרכור, שמוכרים בה אביזרי יד שנייה לתינוקות, החל מבגדי תינוקות וכלה בעגלות, "רענן האספן" מכרכור, חנות היד שנייה בקיבוץ גן שמואל, מספר חנויות בפרדס חנה וכמובן חנויות היד השנייה של סניפי ויצ"ו השונים.
בקיצור, אפשר גם בלי תווית.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
עובדים מצטיינים לשנת 2020
’הגל השני’ בחוף הכרמל: המועצה מספקת פתרונות יצירתיים לתושבים
בזכרון יעקב לא דורכים על צואת כלבים

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }