נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > גיאופיזיקה וגאווה מקומית
7 למאי 2008
גיאופיזיקה וגאווה מקומית
מערכת הגפן, 06/05/2008 - 08:56
פרופסור צבי בן-אברהם, תושב זכרון יעקב מזה 14 שנה, הוא פרופסור למדעי כדור הארץ שתחום התמחותו גיאופיזיקה ימית. בין היתר הוא עסק, ועוסק עדיין, במחקר של ים המלח, ים סוף, הים התיכון, הכנרת ועוד. התהליכים הגיאולוגיים שהוא חוקר אורכים כמובן מיליוני ומיליארדי שנים, מה שעוזר אולי להסביר את נקודת המבט המפוכחת והשקולה שלו ביחס למקומו ולזמניותו של האדם בעולם. אבל מאחורי נקודת המבט הצנועה ש’מקטינה’ את מקומו של האדם, ואולי דווקא בגללה, עומד אדם שהישגיו המדעיים והאקדמיים גדולים ומרשימים מאוד. בן-אברהם, זכה להכרה על הישגיו כשקיבל את פרס ישראל למדע בשנת 2003. ראיון חגיגי ליום העצמאות.
מהחלון בחדר העבודה בביתו של פרופ’ צבי בן-אברהם נשקף קטע מקו החוף של הים התיכון. "הנה, רואים מכאן את דור" מורה בן-אברהם באצבעו אל עבר היישוב הקטן ושואל: "אתה יודע שהיישוב הזה קיים כבר 4,000 שנה?" בן-אברהם מוסיף שהוא משתדל להביט אל עבר דור לפחות פעם אחת ביום: "אני מסתכל לשם כי זה נותן פרופורציות אחרות. הרי אנחנו האנשים נמצאים כאן לפרק זמן שהוא קצר בהרבה".
 
כשבן-אברהם נשאל אם חשב אי פעם על קריירה צבאית, שכן הוא התקדם והפך לסמג"ד במילואים ואף הוצע לו להיות מג"ד (הוא גם זכה בין היתר לכך שיצחק רבין יחשוף לו את דרגות הקצונה), הוא משיב שהוא מאוד אהב את השירות בצבא על כל מה שכרוך בו אבל, "מיום שהתחלתי עם הלימודים זה תפס אותי כל כך חזק עד שכל קריירה אחרת מעולם לא באה בחשבון. יש לי את קבוצות המחקר שלי ואני מאוד אוהב את העיסוק הזה. גם כשהציעו לי לרוץ לתפקידים אדמיניסטרטיביים בתוך האוניברסיטה זה לא היה כיוון שמשך אותי. יכולתי אולי להיות דיקן או רקטור אבל אני מעדיף את קבוצת המחקר. במילים פשוטות: פשוט לא בא לי לעשות משהו אחר". ובמילים אחרות, בן-אברהם הוא איש שטח אמיתי בכל רמ"ח איבריו. 
הביוגרפיה של בן-אברהם, כמו גם הבחירות שעשה לאורך מסלול ההתקדמות המקצועי שלו, כרוכה במידה רבה יד ביד עם 60 שנות ההיסטוריה של מדינת ישראל. הוא נולד בירושלים בשנת 1941 וגדל בקיבוץ רמת רחל. כילד במלחמת העצמאות הוא זוכר את המראה של חיילים מצריים מסתובבים בתוך הקיבוץ, שהיה אז המחסום האחרון בדרכם של המצרים לירושלים.
 
"רק לאחרונה", הוא מספר, "וידאתי עם כמה ממבני גילי שהיו איתי אז בקיבוץ שהתמונה הזו זכורה גם להם, כי חשבתי שממרחק השנים אולי אני חולם. אבל זו הייתה מציאות והשקפנו על המצרים מהקומה העליונה של הבניין המרכזי ששהינו בו בקיבוץ". הנשים והילדים אמנם פונו מהקיבוץ אבל בן-אברהם אומר שאבות של חלק מחבריו נהרגו אז.
 
לאחר המלחמה חזר בן-אברהם עם משפחתו לרמת רחל לאחר שנכבשה בחזרה.

לדבריו, הילדות המיוחדת והקשה ברמת רחל, שהייתה מצד אחד תמיד סמוכה לגבולות עוינים, אך מצד שני גם הוקפה בטבע יפיפה, השפיעה לימים על בחירתו ללכת ללמוד גיאולוגיה ולא להמשיך בעבודה בפלחה: "אתה גדל במקום שאתה רואה ממנו את כל מדבר יהודה וההרודיון, רואה את מפתח הקדרון, רואה פיסה מים המלח ושומע מצד אחד את פעמוני ירושלים ואת פעמוני בית לחם מצד שני. כל הטבע האדיר הזה השפיע. כילד הייתי טיפוס שחולם, וחלמתי הרבה על ים המלח. העניין הזה עבד עליי מאוד ויש קשר לבחירה בתחום העיסוק שלי, למרות שגדלתי הרחק מהים. זה לא יאמן שלימים הפכתי לראש המרכז לחקר ים המלח באוניברסיטת ת"א".
 
מלחמת ששת הימים תפסה את בן-אברהם במהלך השנה השנייה ללימודי הגיאולוגיה. מי שהיה קצין מצטיין בשירותו הסדיר התגייס למלחמה והשתתף עם גדוד מרגמות מוצנח בכיבוש העיר העתיקה. עם תום המלחמה סיים את לימודיו והמשיך לדוקטורט ופוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס- .M.I.T והמכון האוקיינוגרפי ודס הול בארה"ב. 
 
שלושה חודשים לאחר שובו לארץ פרצה מלחמת יום כיפור ובן-אברהם גויס ל- 196 ימים בהם נלחם ברמת הגולן ולקח חלק בכיבוש החרמון הסורי. המספר הזה, 196 ימים, חקוק היטב בזיכרונו והוא חוזר עליו יותר מפעם אחת במהלך הראיון. "בכלל", הוא אומר, "עשיתי פעם חשבון שבמהלך 600 הימים שחלפו מהיום שחזרתי מהשהות בארה"ב גויסתי לשירות מילואים כ- 300 ימים". למרות הקשיים, השירות בצבא מעולם לא פגע בהתקדמותו המקצועית, גם כשהיה אמור להשיב (כחלק מנוהל אקדמי מקובל) לתגובות שקיבל למאמרים מדעיים שכתב, אבל לא הצליחו לאתר אותו כיוון שהיה עסוק בדיוק בלחימה אי שם. 

האהבה של בן-אברהם למחקר המדעי בשטח מביאה איתה כמובן גם אינספור סיפורים שהוא צבר לאורך שנות הקריירה שלו, חלקם הגדול מספינות מחקר עליהן שהה. כדי לסבר את האוזן ניתן רק לומר שהסיפורים מספינת המחקר היפנית עליה הפליג בים הפיליפיני ב- 1972, מדען מערבי יחיד בין שמונים יפנים שרובם אינם דוברים אנגלית, יכולים למלא לבדם את הגיליון הנוכחי של ’מגזין המושבות’.
 
פיזיקה משפחתית
פרופסור צבי בן-אברהם כיהן בתפקידי פרופ’ במספר אוניברסיטאות מובילות בעולם. מפאת קוצר היריעה כדאי רק להזכיר את המחקרים באוניברסיטאות M.I.T וסטנפורד בארה"ב ואת התפקיד שהוא ממלא עד היום כראש הקתדרה למדעים גיאו-ימיים באוניברסיטת קייפטאון. כיום הוא פרופ’ וראש מרכז מינרווה לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא ראש ביה"ס (בהקמה) למדעי הים ע"ש לאון צ’רני באוניברסיטת חיפה והוא גם מכהן כיועץ לענייני מדע ואיכות הסביבה לנשיא המדינה, שמעון פרס
על הספינה הוא עלה כחלק משיתוף פעולה ביןM.I.T. לאוניברסיטת טוקיו מכיוון שהיה המדען היחיד מהצד האמריקאי שהסכים לעשות זאת. "במהלך ההפלגה", הוא מספר, "גיליתי מספר דברים מפתיעים, כמו למשל עד כמה היפנים הם אנשים קשוחים. על הספינה הייתי עד לויכוח מדעי בין שני מדענים יפנים שהסתיים במכת קרטה ובמדען יפני שוכב על הרצפה".     
 
בן-אברהם ממשיך: "כל פעם שהיינו עוצרים הם מיד היו משלשלים כל מיני כבלים עם פיתיונות לים ואף העלו פעם כריש לסיפון. עד שהספקתי לרוץ, להביא מצלמה ולחזור לסיפון, אחד כבר היה עם העין של הכריש ביד ואחר עם חלק אחר מהגוף. במהלך ההפלגה גם כל הזמן שאלו אותי איך אני מרגיש. כשירדתי לבסוף לחוף ביררתי מדוע הם כל הזמן שאלו זאת, והתשובה שקיבלתי הייתה: תראה, כמה חודשים לפניך הפליג איתנו מדען צרפתי. אנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה, אבל כשהוא ירד מההפלגה הוא נסע לטוקיו, עלה ל’טוקיו טאואר’ וקפץ. לכן כל הזמן שאלנו אותך אם הכול בסדר".
 
לקראת יום העצמאות ה- 60, ולאור התופעה שמכונה ’בריחת המוחות’, מתבקש לשאול את בן-אברהם מדוע הוא בחר בקריירה בישראל ולא במקום אחר בעולם, שכן הוצעו לו משרות רבות כאלו לאורך השנים. "עד היום", הוא משיב, "אנשים אומרים לי שעשיתי שטות כשוויתרתי על משרה יוקרתית שהוצעה לי בסטנפורד, אבל אני קיבלתי החלטה אסטרטגית להיות דג גדול בבריכה קטנה ולא דג קטן בבריכה גדולה. רציתי להוביל את המחקר בארץ ולהשפיע כאן".
 
אבל נדמה שלא רק שיקולים מקצועיים השפיעו על הבחירה שלך?

כל פעם שהתלבטתי אם להישאר בחו"ל הרעיון מיד ירד. הבנו (הכוונה גם לאשתו רחל לבית בן-יעקב מפרדס-חנה) שאנחנו פשוט יותר מדי קשורים לארץ. כל העניין, כל החברים, כל המלחמות. הרי נלחמתי ביום כיפור זמן קצר לאחר סיום הדוקטורט בארה"ב.
 
אהבת הארץ של בן-אברהם והדאגה הממשית שלו לגורל המדינה מוצאות את ביטוין גם באפיק שונה, שקשור ליחסים עם שכנינו במדינות ערב. כחלק מתפיסת העולם שלו, המקצועית אך גם האישית, דואג בן-אברהם לטפח קשרים עם מדענים מאוניברסיטאות במדינות ערב, וזה כולל גם את אונ’ א’-נג’אח בשכם: "יש 8 מדינות לאורך בקע ים המלח מים סוף ועד תורכיה. אי אפשר ללמוד על הבקע ועל מבנה אגן ים המלח בלי גישה לצד השני. אני נפגש מדי פעם בכנסים גם עם מדענים מסוריה, מלבנון ומערב הסעודית. קשרים טובים וחמים יש לי עם חוקרים ירדנים והייתי בזמנו גם בקשר עם אחיו של מלך ירדן, שביקש ממני להקים מרכז מחקר לים המלח בצד שלהם באזור נחל הארנון". בנוסף לזה, בן-אברהם גם מנחה סטודנטית ירדנית בעבודת המחקר שלה. מסיבות שונות היא לא הייתה יכולה להירשם לאונ’ תל אביב ולכן היא נרשמה לאונ’ בקייפטאון, וכך הם מקיימים מפגשים ישירים.
 
הפעילות הענפה של בן-אברהם כוללת עוד תחומים רבים ומגוונים והוא שופע אינספור רעיונות ושאיפות לעתיד בנוגע להקמת מרכזי מחקר משותפים, פרויקטים, משלחות, תגליות מדעיות ועוד ועוד ועוד. כל זאת מבלי להזכיר את צוללת המחקר שהוא ירד בה לעומק ים המלח, את 200 המאמרים המדעיים שפרסם לאורך השנים ואת הספרים שערך וכתב. 
 
מאחורי כל הפעילות הזו עומד כאמור אדם אחד בלבד, שהטבע הוא אמנם מושא המחקר שלו אבל הוא בעיקר מהווה עבורו אהבה גדולה. בן-אברהם סבור שהאדם צריך לחשוב בכובד ראש לפני שהוא מתערב בטבע ומנסה לשבש סדרי עולם: "אני מאוד מכבד את הטבע ולא אוהב שמתערבים בו. אנחנו הרי רק גרגר קטן בכל הסיפור הגדול. אמרתי פעם לגאולה כהן, שזכתה בפרס ישראל בשנה שאני קיבלתי אותו, שמנקודת מבט גיאולוגית אין הרבה משמעות לכל האידיאולוגיה הלוהטת ולוויכוחים על שטחים וטריטוריות. הרי אפריקה מתקרבת לטורקיה בקצב של כ-2 ס"מ בשנה ובעוד כ-8 מיליון שנה לא יהיה ים תיכון, ולא יהיו מצריים, ישראל, ירדן, לבנון, וסוריה, כל אזור הלבנט והים התיכון יהיה חלק ממערכת הרי הטאורוס בתורכיה".
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות