נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > תל צור: בניגוד לדעתו של ז’בוטינסקי
12 ליוני 2009
תל צור: בניגוד לדעתו של ז’בוטינסקי
יואב איתיאל, 12/06/2009 - 20:35
מנהיג תנועת בית"ר לא הצליח לשכנע את צעירי תנועתו שלא לעסוק בחקלאות ולשמור את כוחם למאבק מזויין על הארץ. הבית"רים הצעירים התעקשו והקימו על גבעת טרשים את תל צור, על הדרך בין בנימינה לזכרון יעקב, ומאוחר יותר עברו לבנימינה והקימו את נחלת ז’בוטינסקי. בשבוע שעבר התקיים טקס לציון 70 שנה לעלייה על הקרקע
 גדי הולצר וראובן רפ
חלפו 70 שנה מאז אותו יום. ביום חמישי בשבוע שעבר, לציון העלייה על הקרקע, עלו לגבעת תל צור הבנים, הנכדים ונציגות קטנה של שארית הילדים שגדלו שם. גדי הולצר (מימין) וראובן רפ עם הנכדים [צילום :יואב איתיאל]

ב-4 לפנות בוקר ה-23 למאי 1939, ערב חג השבועות, צועדים חברי פלוגת בית"ר מהמושבה זכרון יעקב לגבעה קטנה בין מבצר שוני בבנימינה לבין רמת הנדיב. המשימה שלפניהם: הקמת יישוב עד רדת החשיכה. השיטה: חומה ומגדל.

תוך מספר שעות הקימו חומת עץ התוחמת כדונם וחצי, ריבוע של 40 מטר על 40 מטר. בלב הריבוע מגדל. החומה נבנית מקיר עץ כפול בין שני דפנות ובתוכו חצץ. על המלאכה מפקד שלום ורד עם כ-100 חלוצים ומתנדבים.

מפלוגת בית"ר בזכרון יעקב הגיעו שלום ואשתו תמרה. מראש פינה הגיעו מאיר ורבקה קפלו, שלמה בן-יוסף, מוטל ומינה בן יעקב ומרדכי הולצר. פלוגת נהריה שלחה את אייזיק וציפורה מחנאי, צינה וגיטה גבעוני, יהודה ושלומית רובינשטיין, נחום לפר, מיכאל יפה ושושנה ושייקה מחנאי. פלוגת כפר סבא שלחה את יעקב ושפינצה גרוס, מרדכי ובת שבע כץ ופטי וסיני גיבורי.

מבנימינה הצטרפו צבי ושושנה סברדליק, לימים בר סבר, ומחדרה הגיעה משפחת דיקרמן.

בסוף היום עמדה במקומה החומה. הופעל גנראטור שסייע לשאיבת מים מהמעין הסמוך, הופעל זרקור גדול בראש המגדל, ובאיתותיו נוצר קשר מורס ראשון עם הישובים היהודים השכנים, בין היתר עם כפר גליקסון, שהוקם באותו היום ממש. הגברים התארגנו לשמירה ונשארו לישון על הגבעה.
 תל צור
איך מגיעים

כדאי לעלות לגבעת תל צור. הנוף הנשקף סביב מרהיב. ההליכה קלה. איך מגיעים? מחנים את הרכב במגרש החניה ליד הכניסה הצפונית (העליונה) של בית הספר אורט בנימינה. מימין, ממש לפני שער הכניסה לבית הספר, מטפס שביל של כ-200 מטר והעולה לכיוון צפון מערב אל הגבעה. המקום מסומן בשלט כחול.

70 שנה אחרי


חלפו 70 שנה מאז אותו יום. ביום חמישי בשבוע שעבר, לציון העלייה על הקרקע, עלו לגבעת תל צור הבנים, הנכדים ונציגות קטנה של שארית הילדים שגדלו שם. [לצילומים של האירוע על גבעת תל צור] הנחה את האירוע מוטי קירמאייר, לשעבר ראש המועצה בנימינה והיום יו"ר הוועדה המקומית שומרון.

ערב נעים של טרם קיץ. נשאו דברים גם עמרם אולמרט (אחיו של ראש הממשלה לשעבר), השר לשעבר ח"כ זאב בוים (קדימה), ואורי דסטניק, ראש המועצה בנימינה גבעת עדה. הרבה התרגשות והרבה חגיגיות. ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, השוהה בארה"ב בגלל מחלתו, שלח ברכה באס.אמ.אס והודיע: "עברתי היום את הניתוח. מתאושש".

אגב, גם לתנועת שומר הצעיר יש סנטימנטים לתל צור. עלייתם של הבית"רים לגבעה היא לא ההתיישבות הראשונה במקום. בשנת 1921 עלתה לגבעה קבוצה של חברי השומר הצעיר מגליציה. אבל אלה לא עמדו בקשיים המרובים שהסבה הגבעה הזו לכל מי שהתגורר עליה. אחרי שהכתה בהם הקדחת והקשיים הכלכליים התגברו, הם נוטשים את תל צור כעבור שלוש שנים.

המתיישבים של בית"ר היו קבוצת חלוצים, רובם בוגרי פלוגות הגיוס של התנועה בגליל. תנועת הנוער בית"ר, שהוקמה ב-1922, לא הייתה תנועת התיישבות. זאב ז’בוטינסקי עצמו הגיע לבנימינה ב-1926 כדי לשכנע בית"רים, חברי אגודת מנורה, לחדול מכך, להתרכז בעקרונות "הנכונים" של התנועה ולהכין את עצמם למלחמה לשחרור ארץ ישראל.

הניסיון הזה של ז’בוטינסקי לא צלח לו עם אוהבי העבודה מבין החברים. וכדי לא לאבד חברים קבעו מוסדות בית"ר העליונים כי כל צעיר יקדיש עם עלותו לארץ שנתיים לעבודה חקלאית, לשמירה, ו"לכיבוש העבודה מידי בני דודינו".
הסוכנות היהודית, הגורם המיישב העיקרי באותם ימים, נשלטה בידי אנשי מפא"י שלא ראו בעין יפה התיישבות בית"רית.

3 בית"רים נרצחו

בחזרה ל-1939. כאשר שלושה אנשי הפלוגה נרצחים על ידי ערבים ב"סיבוב המוות", על הדרך בין בנימינה לזכרון יעקב, מחליטה בית"ר לתת לעניין דחיפות ולחזור לגבעה השולטת על העיקול הזה. את ההזדמנות לעלות לקרקע רואים הבית"רים כאשר עולים שבעה ישובי חומה ומגדל במאי 1939: דליה, דפנה, דן, שדה אליהו, מחניים, שדמות דבורה, ושורשים - מושב בבקעת יבניאל שניטש באותה שנה.

הזורעים, כפר גליקסון ומעפילים עולים יחד עם תל צור באותו היום. את העזרה הם מקבלים מאביגדור מירקין, בית"רי מראשי פיק"א, וד"ר שמשון יוניצ’מן, יו"ר בית"ר בא"י, שעל אף התנגדות ז’בוטינסקי הצליח להשיג סכומי כסף נכבדים ליישוב.
 תל צור
 תל צור. משתעשעים עם המצלמה בלי פוטושופ

בבוקר שלמחרת העלייה על הקרקע, חג השבועות, החלו הביקורים. הגיעו חברי ואנשי ההנהגה של בית"ר מרחבי הארץ והגיעו אפילו ראשי הסוכנות היהודית, וביניהם ברכה חבס, אליהו גולומב ואברהם הרצפלד.

היו גם ביקורים ידידותיים פחות: הגיעו האנגלים מתחנת הנוטרים של בנימינה והגיע סגן מושל המחוז הערבי. הם הבהירו כי ממשלת אנגליה אינה רואה בעין יפה את הקמת היישוב, אבל לא איימו בהריסתו. שריפה גדולה שפרצה יומיים לאחר מכן איימה לעשות את מה שלא עשו הבריטים, אבל המתיישבים נלחמו בה והיא נעצרה.

בתוך הריבוע מוקף החומה התגוררו עכשיו הצעירים האלה. ששת הילדים הראשונים הובאו מפלוגת זכרון יעקב לאחר שנבנה החדר הראשון בתוך מבנה המגדל. הבית"רים המשיכו לישר את השטח בחציבה ופיצוצים ובנו עוד מבני מגורים בין החומות.

המים מבית אהרונסון

אם תעלו לגבעה תתרשמו גם אתם שחקלאות קשה לקיים ברמה הטרשית שם. המתיישבים מנסים את כוחם בגידול צאן במרעה. קו מים הם סוללים מבית אהרונסון בזכרון יעקב, כ-2.8 קילומטר משם. החברים עוסקים בעבודות עונתיות בישובי האזור, כמו שמירה על הכרמים, בציר והובלת הבציר ליקב.

בינתיים המשיך הישוב הצעיר לקלוט חברים. ממשמר הירדן הגיעו נתן והנייה ויינרב, רחל ובן ציון לרנר, חנה ויוס’לה בוים, מזל ובנקה גרבץ, תקוה ומשה קאופשטיין, אסתר ופרויקה בורנשטיין.

מבנימינה הצטרפו ג’ני וחיים קישינבסקי. שמוליק קרושינבסקי הצטרף מיסוד המעלה אבל שהה רוב הזמן מחוץ לישוב כחייל פעיל באצ"ל. מרחובות הגיעו יצחק ומרים מקוב. מגדרה: מרדכי ובלה אולמרט. כשהגיעה מתל אביב החברה גילה רכלבסקי ארגנה שם גן ילדים. ד"ר רייכנטל מקיים במקום מרפאה וחלק מהזמן משרת את החלוצים תוך שהוא מכנה "תל-צוריוזיס" את כל תחלואי המתיישבים על הגבעה.

המקום המבודד, על הגבעה בין שוני לרמת הנדיב, היה אידיאלי לעריכת קורסים לשימוש בנשק ולאימונים של יחידות האצ"ל. איכשהו אי אפשר להימנע מהקבלה של מיקום תל חי, בעליה למטולה. טקטית, הגבעה נישאת אמנם מעל עיקול הכביש, אבל לא בדיוק במיקום אסטרטגי. מעליה יש רמה גבוהה יותר. גם חוסר האפשרות להגדיל את שטח המגורים ביישוב ואי היכולת לקבל אדמות נוספות לעיבוד גורמים לזליגה של חברים למבצר שוני שניתן לאנשי תל צור מפיק"א ב-1942.

בהתחלה עוברים אליו הרווקים והמתיישבים החדשים. בקיץ 1944 נטשו המתיישבים את המקום סופית ועברו לשוני ולבנימינה. בשוני מצטרפים ציפה והוהי שהכירו בבריגדה, מרדכי ורחל קירמאייר שהמתינו לקבוצה בבנימינה, ואליהו וגיטה דברר, גם הם מבנימינה.

אבל אם אתם עוקבים אחרי מצעד השמות כאן, אתם מבינים שסיפורה של החבורה הזו לא מסתיים שם. כשנתיים לאחר מכן, ב 1946 עובר הגרעין הזה ל"נחלה", נחלת ז’בוטינסקי, מושב עובדים בפאתי בנימינה הקיים עד היום. 

שרים תל צור

גם כאן התמלאו השורות: לשלמה בן יוסף הצטרפה חנה מכפר חסידים, מיכאל יפה נשא לאשה את פנינה מרגלית מגבעת עדה. את מרים, לשעבר שצמן, לקח לו לאשה מרדכי הולצר. למשפחת הנחלה הצטרפו גם צבי רוזנברג מאביאל ושמוליק, השומר שהקים משפחה עם מינה לבית פרידמן מבנימינה.

בחזרה לטקס ביום חמישי. שרים את שיר תל צור. שרים את שיר בית"ר. שרים את התקווה. תם הטקס של 200. ממש כמו ב-1939, אין על הגבעה הזו מים ואין חשמל. עוד מעט תרד חשיכה על ההר. יורדים בשביל הצר בחזרה לכיוון בית הספר אורט בנימינה. רן חדוותי מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל גם הוא בין הפוסעים בשביל.

המועצה, והצאצאים בנחלת ז’בוטינסקי, בבנימינה, בארץ ובעולם, רוצים להקים שם עכשיו אתר הנצחה ליישוב שאיננו עוד, אבל רוחו עדיין מרטיטה לבבות ציוניים. בינתיים הוצב במקום שלט הסבר כחול של המועצה.


לצילומים של האירוע על גבעת תל צור
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
עובדים מצטיינים לשנת 2020
’הגל השני’ בחוף הכרמל: המועצה מספקת פתרונות יצירתיים לתושבים
בזכרון יעקב לא דורכים על צואת כלבים

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }