נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > בלונדינית עם חזון
19 לפברואר 2010
בלונדינית עם חזון
מערכת הגפן, 19/02/2010 - 17:22
ראתה את האור אבל לא בדיוק בפוקוס. אורית פוקס מקיסריה על בלונדיניות שנהנות יותר, סמל מין שהיא מנסה להיפטר ממנו אבל לא מפסיקה לחזק, על תחזוקה שוטפת, הזוגיות החסרה וההתקרבות ליהדות. המדרחוב של זכרון יעקב נראה מנומנם ורגוע למדי ביום ראשון בצהריים, עד שאורית פוקס עוברת בו. גברים ונשים כאחד מביטים בעניין רב ובפה פעור, הנערים שיושבים בפינה ואוכלים גלידה נראים המומים, לא מאמינים למזלם הטוב.
אורית פוקס - חושפת הכל
"כשאני מתראיינת לתוכניות טלוויזיה, אנשי ההפקה שואלים מה לכתוב בכתובית מתחת לשם, אני תמיד אומרת שאני דוגמנית ושחקנית, יש כאלה שאומרים לכתוב ’מגה סלב’ אבל אני לא חושבת כך על עצמי. אני גם לא רואה עצמי רק כדוגמנית. עשיתי הכול, הצטלמתי לפרסומות, לטלוויזיה, לסרט, אפילו לסלולארי" [צילום: יניר סלע]

המדרחוב של זכרון יעקב נראה מנומנם ורגוע למדי ביום ראשון בצהריים, עד שאורית פוקס עוברת בו. גברים ונשים כאחד מביטים בעניין רב ובפה פעור, הנערים שיושבים בפינה ואוכלים גלידה נראים המומים, לא מאמינים למזלם הטוב.

אורית פוקס - נחשפת
אורית פוקס חושפת הכל!הגעגועים לחקלאי פרדס חנה, הניתוחים הפלסטיים, והכמיהה לזוגיות - הכל  בשער מגזין המושבות 199

[צילום: יגל בר-קמא]
בשמלה שחורה צמודה, מחשוף נדיב שמבליט חזה מפואר במיוחד, עקבים דקים, איפור כבד ורעמת שיער בלונדיני, אורית פוקס היא בוודאי הדבר הקרוב ביותר שהיה לנו פה לפצצת מין ואין לה שום כוונה להתנצל על זה.

עם זאת, לאחרונה החליטה פוקס להוריד קצת מנפח הסיליקון בחזה והקטינה אותו ממידה 1,300 סמ"ק בכל צד ל-800 סמ"ק בלבד. "גודל של 1,300 היה מאוד כבד. זה היה קרקס כי מאוד רזיתי באותה תקופה וזה היה לא במקום, נראה לא מקצועי וילדותי אבל הקטנתי ואני מרוצה מאוד, הוא ’יושב’ טוב", היא מחייכת כשהיא יושבת במסעדת "לימה" במדרחוב ומתראיינת ל"מגזין המושבות". 

♦ לא חששת להקטין? החזה הוא הסמל המסחרי שלך.

"חשוב שהחזה יהיה יפה, לא רק גדול, והוא יפה. עכשיו הוא לא גדול מדי לדעתי. החזה נראה טבעי וגם רך כי יש בו מלא מקום".

לא בפוקוס

מלבד לדפוק נוכחות באירועים מתוקשרים ולקבל חצים על הופעתה המוחצנת, לרובנו לא כל כך ברור במה בדיוק עוסקת אורית פוקס: דוגמנית, שחקנית או אייטם זוהר של מדורי הרכילות? נראה שפוקס עדין לא מפוקסת בדיוק על תחום אחד בחייה ובינתיים טעמה קצת מהכול. על הרוב, אגב, אפילו לא ידענו.

היא הוציאה לוח שנה עם תמונותיה שכל הכנסותיו נתרמו קודש לארגוני זכויות לבעלי חיים, כתבה טורים אישיים בפורטל תרבות בנענע, הצטלמה לסרט ולמכשירי הדור השלישי, ובין היתר השקיעה בכמה וכמה ניתוחים פלסטיים בולטים.


"כשאני מתראיינת לתוכניות טלוויזיה, אנשי ההפקה שואלים מה לכתוב בכתובית מתחת לשם, אני תמיד אומרת שאני דוגמנית ושחקנית, יש כאלה שאומרים לכתוב ’מגה סלב’ אבל אני לא חושבת כך על עצמי. אני גם לא רואה עצמי רק כדוגמנית. עשיתי הכול, הצטלמתי לפרסומות, לטלוויזיה, לסרט, אפילו לסלולארי".

פוקס, בת 30, נולדה בנתניה ובגיל 5 עברה עם משפחתה לקיסריה שם היא מתגוררת עד היום, בעיקר בסופי שבוע. היא למדה בתיכון החקלאי בפרדס חנה ולקחה די קשה את השמועות על סגירתו ועתידו הלא ברור בעקבות החלטת התאחדות האיכרים להעביר את הבעלות לידיים אחרות.
 

"גדלתי בחממה ולא ידעתי מה יש בחוץ", אומרת פוקס בטון נוסטלגי משהו, "הלב נצבט לי ששמעתי הולכים לסגור את החקלאי, ראיתי את התמונות והרגשתי געגועים חזקים מאוד לבית ספר ולתקופה. מאוד קשה לי להיפרד מדברים שהיו, מכיתה י’ התאהבתי בבית הספר ולימודים היו חוויה נהדרת.

"עד כיתה י’ סבלתי כי לא הייתי חזקה בלימודים אבל אז הכול השתנה. החלטתי שאני הולכת להיות תלמידה טובה והמקצועות היו מאוד מעניינים, ביולוגיה היה בעיני פלא, נס, יום בשבוע היינו עובדים במשתלה ועשיתי בגרות במשתלה. לא תמיד זה היה כיף ואני זוכרת שהייתי בורחת הרבה עם חבר’ה מהכיתה".

"עד כיתה י’ לא היה לי ביטחון ולא הייתי מקובלת. בכיתה י’ פרצתי, פיתחתי מודעות וביטחון עצמי, התחלתי להכיר ביופי שלי, להתאפר לעשות פן, הבנתי שאני חתיכה ויפה. לא הסתרתי את הנשיות שלי ונהייתי מחוזרת".

אורית פוקס
אורית פוקס
"גודל של 1,300 היה מאוד כבד. זה היה קרקס כי מאוד רזיתי באותה תקופה וזה היה לא במקום, נראה לא מקצועי וילדותי אבל הקטנתי ואני מרוצה מאוד, הוא ’יושב’ טוב". אורית פוקס על ניתוחי הסיליקון בחזה
[צילומים: יניר סלע]
את שירותה הצבאי היא העבירה כרכזת כח אדם ומש"קית קישור בבית ליד, ואם בטעות חשבתם שהיא פרימדונה מפונקת מקיסריה, דעו שהצבא דווקא עשה לה טוב, ועל כך היא גומלת לו ביחסי ציבור נאמנים. "אהבתי את הצבא. השתניתי שם, התבגרתי, נהיתי פחות מפונקת ונסעתי באוטובוסים", היא אומרת.

אחרי הצבא היא הכירה את המפיק שי ורקר ("חוכמת הבייגלה") שעשה אז אודישנים לגרסה המחודשת "אסקימו לימון - החגיגה נמשכת" ונבחרה לגלם את תפקיד המורה הסקסית. "לא רציתי להיות מפורסמת, רציתי להיות שחקנית, אשת חיל כמו סופרוומן", היא אומרת כיום ומספרת שצבי שיסל, המפיק והבמאי של אסקימו לימון "נדלק" עליה.

"ביקשתי שלא יצלמו לי את החזה, הבטיחו שלא רואים ובסוף ראו.. לפחות קיבלתי שער בפנאי פלוס. כשאשת יחסי הציבור אמרה שרוצים לעשות עלי כתבה, ביקשתי להיות על השער אבל היא אמרה לי ’מה פתאום? מי את חושבת שאת? כולה התחלת, זה רק תפקיד קטן’. בסוף קיבלתי עוד שערים".

כיום היא מצלמת קטעי וידאו המיועדים לשידור במכשירי טלפון סלולאריים התומכים בטכנולוגית הדור השלישי ולדבריה היא המפורסמת הישראלית הראשונה שמצטלמת למיזם כזה. הקולגה שלה בחו"ל אגב היא לא אחרת מאשר פמלה אנדרסון. "בדקתי את זה. אני ופמלה הראשונות שהצטלמנו לוידיאו של הדור השלישי. הרבה אנשים מורידים את הקטעים האלה".

למרות הגאווה הגדולה, את ההשוואות בינה לבין אנדרסון היא לא ממש אוהבת. "בהתחלה השוו אותי אליה הרבה. אני לא אוהבת השוואות, מה גם שבחו"ל יש הרבה בנות כמוני, שאולי יותר מזכירות אותה". 

יוצאת לאור

בהמשך ניסיונותיה של פוקס להיות מפורסמת היא גילמה את תפקיד נערת הפקס בעונה הראשונה של תוכנית הסקס "נערה 57" בערוץ אגו. לאחר שהורידה את השתלים והקטינה את החזה, לא המשיכה פוקס את תפקידה בתוכנית.

לפני שנתיים היא ניסתה שוב את מזלה מול המצלמה והשתתפה במיני-סדרה "החיים הבלונדיניים הדפוקים שלי" ששודרה באתר "פליקס", בה היא מגלמת בלונדינית שופעת חזה ומיניות שמנסה לחדור לעולם התקשורת למרות שרואים בה רק אובייקט מיני.

בדרך היא הוציאה כאמור לוח שנה עם תמונותיה, השתתפה בפרק בסדרה "יום בחיי" בערוץ הוט בידור ישראלי, כותבת בימים אלה על ספר אירוטי וכעת היא מתכוונת להיכנס לעולם העסקים ועובדת על פרויקט בינלאומי אותו ביקשה לא לחשוף עד שהדברים יתבהרו.

"החיים שלי לא נורמאלים. אני מעריצה נשים שקמות בבוקר, הולכות לעבודה מסודרת ורגילה אבל אני לא יכולה להיות כזו. פעם עבדתי בכל מיני עבודות קבועות, הייתי פקידה במשרד עורכי דין, מזכירת מנכ"ל בהתאחדות הישראלית לספורט נכים. העבודות האלה הכניסו אותי לדיכאון, זוועת הזוועות. הדבר הטוב היחיד שיצא מהעבודה בהתאחדות היה ההיכרות עם את המפיק מיקי גולדנברג".

גולדנברג, אחיו של דודו טופז, הכיר לה את הצלם וסוכן הדוגמניות עדי ברקן והיא התחילה כהגדרתה "לצאת לאור". "הוא קלט אותי, נדהם והוציא אותי מהמקום המדכא שבו עבדתי ועשה לי פוש רציני ליחסי הציבור".

לדבריה, עוד לפני הניתוחים היה לה חזה גדול באופן טבעי: "נחשבתי לבחורה עם חזה גדול ויפה, ידעתי שהוא גדול אבל בצבא ממש רציתי קצת יותר גדול".

לא שקשה היה לנחש, אך היא מודה שהסיליקון חדר גם לשפתיה, דבר שכיום היא מצטערת עליו ולאחרונה הורידה קצת מנפחן אצל ד"ר דב קליין, המנתח הפלסטי חביב המפורסמות.

"הוא כמו פסל, בטח היה לאונרדו דה וינצ’י בגלגולו הקודם. הוריד לי את הסיליקון בשפתיים בצורה מדויקת שמאוד מחמיאה לי עכשיו. התחלתי להזריק בגיל 25, הזרקה אחת יותר מדי, זה יצר לי גושים ונראה מלאכותי כשחייכתי. עשיתי טעות, הרסתי אותן. לפני כמה חודשים עברתי ניתוח להורדת הסיליקון שהיה סבל נוראי. כמה דם ירד.. אבל השפתיים החלימו מהר".

לא קל להיות פוקס וזה כולל תחזוקה שוטפת, היא מסבירה. "אני מאוד מטופחת. מספרות, שיזוף, ציפורניים, עושה המון ספורט, קונה את האיפור הכי יקר. למדתי להתאפר כמו שצריך ואפילו רכשתי מכונה מיוחדת לאיפור שיש למאפרים מקצועיים שנקראת ’אייר בראש’. אחת מהשריטות שלי שאני חייבת להיות טיפ טופ, כל סנטימטר בגוף שלי נבדק בקפידה.

"אני מקפידה לבקר אצל ד"ר קליין לראות שהכול בסדר. אם ארגיש ששמנתי לא אוכל כמה ימים. יש לי מותן מאוד צרה, מבנה הגוף שלי טוב, אני שלמה עם המראה שלי ויודעת מה ללבוש ואיך להתאפר כדי שזה יחמיא לי".

♦ את אוהבת איך שאת נראית?

"היום אני שלמה עם המראה שלי אבל מי יודע, אולי אני ארצה פעם להקטין את החזה כמו שלא אהבתי את השפתיים שלי. שיחקתי אותה שאני אוהבת אבל הבנתי שלא".

משחק הוא כנראה חוט שני בחייה של פוקס, גם אם לא הבולט ביותר. כשהיא מתבקשת להצטלם לכתבה היא מיד חוזרת בה ואומרת כי אינה מוכנה. "אני לא תמיד יוצאת טוב בתמונות", היא מסבירה.

"האמת היא שצריך לדעת איך לצלם אותי. אני יודעת בדיוק איך אני צריכה להיראות בתמונות ומה מחמיא לי וכבר קרה לא פעם שיצאתי גרוע בתמונות. אני בן אדם של שליטה. אם אין לי שליטה על מה שכתוב, לפחות שאני אוכל לשלוט על התמונות שמתפרסמות". 

אורית פוקס - בסוף אמא לא כועסת...
באינטרנט נכתב כי אמא שלה כעסה כל כך על הפרסום שאף איימה לזרוק אותה מהבית. ל"מגזין המושבות" היא מגלה שמדובר בשיתוף פעולה פורה בינה לבין הצלם. "זה היה מבוים. אחד ממכרי צילם אותי, עשינו כאילו תמונת פפארצ’י וזה הגיע לכל העיתונים". [צילום: יגל בר-קמא]
♦ גם לפצצות בלונדיניות יש חוסר ביטחון?


"יש לי שריטה ואני מודעת לכך. אני חוששת מפרסום תמונות שלא יחמיאו לי כי תמונה לא טובה יכולה להרוס".

נכון הדבר בעיקר כשמדובר בדוגמנית-שחקנית-אובייקט מיני-אייטם רכילות שמגדל קריירה על בסיס מראה. ואם כבר בתמונות עסקינן, תמונה שלה עוררה לא מזמן רעש רב, ולא רק בתקשורת. בקיץ האחרון פורסמה תמונה שלה על חוף הים עם חזה חשוף, בה היא נראית כאילו נתפסה במקרה ולא ידעה שמצלמים אותה ללא החלק העליון של בגד הים.

באינטרנט נכתב כי אמא שלה כעסה כל כך על הפרסום שאף איימה לזרוק אותה מהבית. ל"מגזין המושבות" היא מגלה שמדובר בשיתוף פעולה פורה בינה לבין הצלם. "זה היה מבוים. אחד ממכרי צילם אותי, עשינו כאילו תמונת פפארצ’י וזה הגיע לכל העיתונים".

♦ והביקורת מבית ומהתקשורת?

"אם נתייחס לכל מה שכותבים ואומרים, נתאשפז בבית משוגעים. לא עשיתי יותר ממישהי אחרת. מה שהולך במרכזים לניתוחים פלסטיים זה כמו תחנה מרכזית, כל בחורה שנייה עושה ניתוח. זה חלום של הרבה נשים לעשות ניתוח בחזה ושלא יספרו מעשיות. ישבתי עם שדרנית רדיו חצי שעה ושוחחנו על זה, אמרתי לה ’תודי שהיית רוצה גם להגדיל’ ואחרי דין ודברים היא באמת הודתה. היום עניין הניתוחים מאוד פופולארי. כולן רוצות וזה לא קשור לחוסר ביטחון, היום אין בושה"

♦ למה נטפלים אלייך?

"אי אפשר לרצות את כולם. כל מה שעשיתי עד היום הצליח ותמיד היה רעש, גם לטובה וגם לרעה. על גדולות ממני כתבו רע. מרלין מונרו הייתה פצצה אבל היא גם עשתה ניתוחים. פעם הייתי נעלבת מטוקבקיטסים, לא הבנתי מאיפה הרוע הזה. אני בחיים לא אכתוב על בן אדם שהוא מכוער או שמן אני חושבת שלפעמים הירידות עלי באות מקנאה. רואים אותי באירועים, החיים שלי זוהרים, והם יושבים במשרד מחכים למשכורת, אולי גם נראים לא מי יודע מה.

"היחצן רני רהב אמר פעם בחוכמה: אנשים במקום ללכת לטיפול פסיכולוגי נכנסים לאינטרנט ויורים. זה כל כך נכון. פעם אחת הייתה מישהי שכתבה עלי משהו לא יפה והרגשתי שאני חייבת לדבר איתה, כתבתי לה שהיופי לא חשוב, שלפי דעתי את יפה ואני אוהבת אותך למרות שאת לא אוהבת אותי. פתאום היא השתנה מקצה לקצה כתבה לי דברים כאלה יפים. גם בטלוויזיה צוחקים על חשבוני וזה מרגיש חוסר אונים כי אין לי אפשרות להגיב. צריך לקחת את זה בהומור אחרת נתאשפז".


השנה ציינה פוקס, כמו יעל בר זוהר ורבות וטובות אחרות, יום הולדת 30. שינוי הקידומת מעורר מחשבות ותהיות וכדבריה "מלחיץ ומפחיד. אני כבר גדולה, לא ילדה וזה קצת מכניס לדיכאון אבל אני גם חושבת שגיל זה רק מספר. אני משתבחת עם שנים מכל הבחינות". 

זוגיות ומשפחה עומדים על הפרק?

"אין גבר בחיי. כרגע אני לא מחפשת. אני רוצה להתמקד בקריירה אבל כשאני חוזרת הביתה, משהו חסר לי ובא לי לבכות. כשיש לך חבר, יש מישהו שמחכה לך ושומר עליך ואני כל הזמן מדחיקה כמה שאני צריכה גבר. אני כל הזמן עם חברים כדי לא להרגיש לבד. אימא שלי רוצה כבר שאתחתן.

אם אני רוצה אני יכולה להתחתן אבל לא רוצה כרגע. אני יודעת שבשנתיים הקרובות אני אתחתן, ננה מנתניה שהיא קוראת בקפה אמרה לי וכל מה שהיא אומרת היא קולעת בול. היא כמו פסיכולוגית, גם השבוע אני אלך אליה".

♦ והשעון הביולוגי?

"אני רוצה ילדים אבל לא כרגע. שני בנים מספיק לי. ברור לי שארצה לקבוע תור מראש ללידה לניתוח קיסרי. אני לא רוצה לסבול את הכאבים".

♦ איזה גברים את אוהבת?

"מאוד אוהבת מרוקאים. החברים שהיו לי תמיד היו קצת מופרעים. אני מחפשת את הלא-נורמאלים, גברים חזקים שלא יעשו בדיוק מה שאני אומרת, שיקבלו החלטות, שלא יגידו ’כן אורית, תקבלי כל מה שאת רוצה’".

♦ הייתה לך אהבה גדולה?

"היו לי הרבה אהבות שבאו והתחלפו. קשה לי מאוד עם פרידות, הן כמו מוות בשבילי גם אם ההחלטה להיפרד הגיעה ממני. אני נכנסת לאבל אבל לא מראה את זה כלפי חוץ, בוכה בצד. גם לא בוכה לאימא שלי אלא פותרת את זה לבד ואם קשה לי בוכה לבד. אני לא רוצה שיראו אותי בוכה. אני בחורה שמחה.

"לפני בערך שנה היה הקשר הרציני האחרון שלי. הינו יחד שנה, גרנו יחד בפנטהאוז מהמם בגבעתיים שרואים משם את כל תל אביב, אבל הבחור היה קצת מופרע, לא אהב את התקשורת. לא הייתה לי קריירה אם הייתי ממשיכה להיות איתו. אהבתי אותו אבל היה לי קשה איתו, זה היה קשר לא בריא, הוא היה מקנא לי. לא יודעת להסביר איך זה נגמר אבל אני יאהב אותו לנצח". 

♦ חבר מפורסם?

"לא היה לי. אני מאוד אוהבת כדורגלנים אבל לא אצא איתם כי הם ילדים".

ראתה את האור

למרות החיים הפרובוקטיביים שהיא מנהלת בתל אביב, ובכל מקום בו היא נמצאת, ולמרות שצניעות אינם הצד החזק שלה, היא דווקא שומרת שבת ומתקרבת ליהדות. "אני מאוד מאמינה שיש בורא לעולם ושום דבר לא בא סתם. הכול השגחה עליונה. כוח של תפילה משנה סדרי עולם. לגויים יש גורל לנו יש מזל.

"לא במקרה פגשתי חברת ילדות שחזרה בתשובה לפני כמה שנים. ישבנו ודיברנו. כנראה תמיד האמנתי אבל היא האירה את עיני והתחלתי ללכת להרצאות על יהדות, לקבל ברכות מרבנים, אני לא באה ממשפחה דתית ולא האמנתי שהצלחתי לשכנע את אבא שלי לעשות איתי קידוש, זה כל כך ריגש אותי".

♦ לא יוצאת למסיבות בשבת?

"הפסקתי לנסוע בשבת והדבר האחרון והקשה ביותר היה לנתק את הטלפון למשך 24 שעות. אני לא יוצאת לבילויים כמובן, ישנה המון, עושה ספורט, קוראת תפילות מסוימות ופרקי תהילים, למשל על פרשת פיטום הקטורת אני לא מוותרת כי זו סגולה אדירה לעושר. יש לי ספר תהילים שלא זז ממני". 

♦ והצניעות? שאר ההלכות?

"הכי חשוב להיות טוב בין אדם לחברו. תמיד צריך לדון אדם לכף זכות למרות שזה קשה לנו".

♦ סופי שבוע את תמיד בקיסריה?


"אני מאוד אוהבת את קיסריה. אוהבת לישון אצל ההורים, לסיים את העניינים ולחזור בשקט לחתולים. יש לי אפשרות להישאר בתל אביב אבל אין לי חבר וקשה לי להיות לבד, הבדידות מפחידה אותי".

היחס אליך שונה פה?

"כשאני באה לפה אני רואה אנשים מהעבר, מהתיכון, נהייתי פתאום אשת העולם הגדול, מזהים אותי, כל בתי העסק רוצים שאבוא לקבל מהם מתנות רק שאבוא. אני נותנת המון יחסי ציבור לבעלי עסקים ובשביל תמונה אחת הם מוכנים לתת לי חצי חנות. תל אביב זה ים של לווייתנים ואני צריכה ללמוד ולמדתי איך להתנהג ולהתנהל איתם. זה עולם חריף יותר לפעמים יש אנשים קשים מאוד.

"למדתי להיות חריפה ולא תמימה. ניצלו אותי גם בעלי עסקים וגם גברים אבל היום אני יודעת לסגור עסקאות ולהגיע למשא ומתן הכי טוב שאפשר. ברגע שאת מעריכה את עצמך - מעריכים אותך. בפנים אני מאוד טובה אבל חייבים לבוא לפעמים בפוזה של קשיחות ולא להיפגע".


אורית פוקס
"החיים שלי לא נורמאלים. אני מעריצה נשים שקמות בבוקר, הולכות לעבודה מסודרת ורגילה אבל אני לא יכולה להיות כזו. פעם עבדתי בכל מיני עבודות קבועות, הייתי פקידה במשרד עורכי דין, מזכירת מנכ"ל בהתאחדות הישראלית לספורט נכים. העבודות האלה הכניסו אותי לדיכאון, זוועת הזוועות. הדבר הטוב היחיד שיצא מהעבודה בהתאחדות היה ההיכרות עם את המפיק מיקי גולדנברג". [צילום: יניר סלע]
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות