נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > רדום או מעורר
4 לפברואר 2011
רדום או מעורר
איתי משה, 04/02/2011 - 14:07
מה מדיר שינה מעיניו של נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, מומחה לחקר השינה ומייסד מעבדת השינה בטכניון. בעיני המתבונן מן הצד, עשוי מצב האקדמיה הישראלית בשנים האחרונות להתפרש באופן לא ברור: מחד, רבים השבחים על תפקודה של האקדמיה: פיתוחים מהפכניים, תגליות ברמת עניין עולמית וחוקרים ידועים שלנו, המפרסמים מאמרים בירחונים המדעיים היוקרתיים בעולם.
פרופ’ פרץ לביא
מה מדיר שינה מעיניו של נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא, מומחה לחקר השינה ומייסד מעבדת השינה בטכניון [צילומים: יואב איתיאל]

בעיני המתבונן מן הצד, עשוי מצב האקדמיה הישראלית בשנים האחרונות להתפרש באופן לא ברור: מחד, רבים השבחים על תפקודה של האקדמיה: פיתוחים מהפכניים, תגליות ברמת עניין עולמית וחוקרים ידועים שלנו, המפרסמים מאמרים בירחונים המדעיים היוקרתיים בעולם. לראייה ניתן להביא את העלייה בדירוג של ה"טכניון- מכון טכנולוגי לישראל", שתופס את המקום ה-38 בדירוג האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות הטובות בעולם.

בכך מקדים המוסד החיפאי הוותיק את רוב האוניברסיטאות האירופאיות. מאידך, מתלוננים רבים מאנשי האקדמיה על מעבדות מיושנות, על מחסור בתקנים לאנשי סגל, על כיתות גדושות סטודנטים ועל בריחת מוחות לתנאים המפנקים יותר שמציעות האוניברסיטאות שמעבר לים. את פרופ’ פרץ לביא, 62, המכהן מזה כשנה וחצי כנשיא הטכניון, מצליח נושא ההשכלה להדיר שינה מעיניו. דבר לא פשוט כאשר מדובר באחד מחוקרי השינה המובילים בעולם. פגשנו אותו השבוע כדי לשמוע ממנו כיצד הוא רואה את מצב הדברים.

על מצב החינוך בארץ:

"אי אפשר להפריד את נושא ההשכלה הגבוהה ממצב החינוך בארץ. יש מקום לדאגה וסיבות רבות לנדודי שינה כאשר אתה רואה את מצב החינוך במדינת ישראל". לביא עצמו גדל והתחנך באזור שלנו. את שנות ילדותו העביר בזכרון יעקב, בבית הספר ניל"י ולאחר מכן בתיכון האזורי פרדס חנה. כשהוא מספר על ילדותו, חיוך נוסטלגי עולה על פניו וזיכרונות על קטיפת רקפות מתחת לבית אהרונסון ובילויים ליליים עם החברה בגן ישראל, עולים בראשו ומזכירים לו ילדות תמימה מימיה הראשונים של המדינה.

פרופ’ פרץ לביא
"קיבלתי טלפון מהטכניון עם הצעה שאצטרף לפקולטה לרפואה ואקים מעבדה לחקר השינה. בתחילה חשבתי שזו טעות במספר כי אני לא רופא בהכשרתי. לקח לי שתי שניות להגיד כן". פרופ’ פרץ לביא
כשהוא מביט על דור הילדים של היום, החיוך מתחלף בדאגה עמוקה. "במדינת ישראל יש היום ציבור עצום, כמעט שליש מכלל הילדים שמקבל חינוך חלקי. כמו לדוגמא במגזר החרדי שבו החינוך אינו כולל הרבה מעבר ללימודי הקודש. אם נסתכל עשר או עשרים שנה קדימה, לחלק גדול מתושבי ישראל לא יהיה מספיק ידע באנגלית, במתמטיקה ובמדעים. למדינה שמתיימרת להוביל בחזית ההיי- טק, מדובר בצורך קיומי. בנוסף, רמת הלימוד של המקצועות המדעיים בתיכון, גם היא נמוכה מאוד. פחות מעשרה אחוז מכלל התלמידים לומדים היום לבגרות ברמה של חמש יחידות במקצועות אלה. זה לא שיש ירידה באיכותם של הילדים, יש ירידה ברמת החומר הנלמד. כתוצאה מכך, רוב השנה הראשונה באקדמיה מוקדשת לסגירת פערים".

"אני חושב שבתקופה האחרונה חל שינוי כי יש אנשים שמוכנים להתגייס ולתרום מזמנם לטובת שינוי בהוראת המדעים. קיבלתי למשל תוכנית משני דוקטורנטים שלנו מהפקולטה לפיזיקה. תעשיית ההיי-טק הייתה רוצה לחטוף אותם מיד בסיום הדוקטורט, אך הם מוכנים להתגייס לשנים ארוכות על מנת לשנות את לימודי הפיזיקה בבתי הספר התיכוניים, עם תוכנית מרתקת ומאתגרת. כך שיש כוחות במדינה הזו. אני חושב שמשרד החינוך פתוח היום הרבה יותר ומודע לעובדה שצריך לחזק את לימודי הליבה על חשבון אותם מקצועות שנועדו אולי למשוך תלמידים, אבל אין בהם חינוך אמיתי. מתחילים לראות שינויים בכיוון הנכון. הבעיה היא ששינויים אלו יחלו לשאת פרי רק בעוד חמש או עשר שנים. חינוך איננו תהליך אינסטנט וכרגע חלק עצום מהתלמידים לא נחשף כלל למטען הידע שצריך כל אדם מודרני".

על מצב האוניברסיטאות בארץ:

את העשור האחרון הוא מכנה ה"עשור האבוד" מבחינת השכלה. "הקיצוצים הגדולים בתקציבי האוניברסיטאות, הביאו לצמצום במספר אנשי הסגל. זה גרם לפגיעה ממשית ביכולתו של המוסד האקדמי להתפתח ולכן אני מגדיר אותו כאבוד".

לאחרונה, רואה לביא סיבה לאופטימיות דווקא מכיוונו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה, מי שנגדו מחו ראשי האוניברסיטאות כשקיצץ בתקציבן כשר האוצר. "אני שמח שהממשלה נתנה דעתה והבינה שאם המצב ימשך כמות שהוא, יוביל הדבר לפגיעה קשה בהשכלה הגבוהה. הוחלט על תוכנית שש שנתית להחזיר עטרה ליושנה. התוכנית מופעלת החל מהשנה בשני מישורים: הגדלת תקציב האוניברסיטאות בצורה ישירה ויצירת מרכזי מצוינות. הדבר שמדאיג אותי הוא שהגידול הממשי בתקציבים יבוא רק בשנה החמישית והשישית לתוכנית ומי יכול להבטיח שבעוד שלוש או ארבע שנים תהיה אותה ממשלה ואותם תנאים כלכליים. יש פה הרבה מאוד סימני שאלה. יחד עם זאת, אני חייב לציין לטובה את ההחלטה העקרונית שהגיע הזמן לשנות את המציאות. כבר היום בטכניון, אנו נערכים לגיוס מסיבי של חברי סגל".

על הקמת שלוחה של הטכניון בניו יורק:

בחודש האחרון פורסמו בעיתונות הארצית ידיעות כי ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, הציע לטכניון להקים מכון מדעי חדש בעיר. פרופ’ לביא הודה כי מכתבו של בלומברג הצליח להפתיע גם אותו. "הוא פנה לטכניון בבקשה שנשתתף במכרז על הקמת מכון מחקר מדעי הנדסי בעיר. מתברר כי עיריית ניו יורק בחרה בטכניון ובעוד שתי אוניברסיטאות בלונדון ובסינגפור, בנוסף לאוניברסיטאות של העיר עצמה "קורנל" "וקולומביה" להשתתף במכרז לפרויקט. אני חושב שהפנייה באה מתוך ההכרה ביכולתו של מוסד הטכניון לחולל שינוי.

הטכניון אחראי במידה רבה על המהפכה הכלכלית שהתרחשה במדינת ישראל, בתחום ההיי- טק. כרגע אנחנו במגעים איתם ונציג שלנו ייצא לניו יורק בשבוע הבא. כמו כן, פנו אלינו כבר שתי אוניברסיטאות בניו יורק שרוצות לשתף איתנו פעולה בפרויקט. אנו סבורים שלבד יהיה קשה אך אם יימצא פרטנר מתאים, יש סיכוי טוב לקדם את הפרויקט. עיריית ניו יורק מוכנה להקציב לעניין, שטח ותמיכה כספית של 100 מיליון דולר. עד אמצע מרץ נצטרך לקבל החלטה האם להשתתף במכרז או לא".

ההחלטה גורמת ללביא לבטים רבים. "זו לא החלטה פשוטה. זה כרוך בהשקעות נוספות והמטרה היא לעזור לפיתוח כלכלת ניו יורק. אם כי אני רואה יתרונות בפיתוח קשר הדוק וחיזוק היחסים בין חברות ישראליות לאמריקאיות, אני חש צורך לפעול בזהירות כדי לא לקחת על עצמנו משימה גדולה מדי וכמובן גם כדי שהעניין לא יסיט אותנו מהמטרה המרכזית של הטכניון: לעזור למדינת ישראל ולהכשיר את דור העתיד של המהנדסים במדינה".

על חידושים בעולם המחקר:

נראה כי בתקופה האחרונה המוסד החיפאי הוותיק מחדש את פניו. כספים רבים מושקעים בשנים האחרונות במוסד ותוכניות לימודים חדשות מוצעות לסטודנטים. "היום אנו עומדים בפתחו של עידן חדש. יש מושג חדש בתחום ההשכלה הגבוהה שנקרא ’טכנולוגיות משתלבות’. ברור שהמדע המודרני לא יכול להמשיך להתקיים בדיספלינות מוגדרות ובשביל התפתחות קדימה צריך לשלב מספר התמחויות. למשל דור טכנולוגיות ההדמיה הבא ידרוש שילוב מומחיות של פיזיקאים מחד, אנשים מתחום מדעי החיים וכן רופאים.

האתגר הוא לבנות את שיתופי הפעולה האלו, בצורה מעמיקה שתפרוץ קדימה ותביא לרעיונות חדשים. לכן החלטנו על כמה תוכניות לימוד חדשות המשלבות פעילות בין הפקולטות השונות שעד כה לא שיתפו פעולה. כמה תוכניות כאלה כבר פועלות בטכניון ומהוות מודל לדור המדענים החדש. לדוגמא, בנושא הננו טכנולוגיה, החיבור בין מדעי החיים למחלקת ההנדסה ועוד. השקענו בנושא קרוב למאה מיליון דולר לקליטת חברי סגל חדשים".

פרופ’ לביא מאוד גאה בתהליכים האחרונים המתרחשים בתקופת נשיאותו. "אנו מסתכלים על זה כפרק חדש במחקר המדעי ובארגון המוסד המדעי. הקדמנו את רוב המוסדות האקדמיים בעולם בעניין זה. המוסד ההנדסי המוביל בעולם ’MIT’ פרסם לאחרונה דו"ח שקורא לעשות בדיוק את שיתופי הפעולה הללו, כיעד הבא של ההשכלה הגבוהה. זה החזון שלי לגבי הטכניון. תהליך זה אינו פשוט משום שהנטייה הטבעית של חוקרים היא לשמור על התחום ועל הטריטוריה שלהם. להפיל את החומות בין תחומים מרוחקים, הינו תהליך שלוקח זמן ומאמץ".

על תגליות הגז:

את הראיון אנו עורכים בלשכתו שבקומה החמישית של בניין הסנאט. מעבר לגגות העיר מתגלה מפרץ חיפה במלוא תפארתו. במרחק של כ- 90 ק"מ מכאן התגלו לאחרונה מרבצי הגז של קידוחי תמר וליוויתן. רבים מן הישראלים לא חשבו מעולם על כך שיום אחד נהיה מעצמת גז אזורית. מסתבר שגם בטכניון לא הקדישו לכך מחשבה אך מהרגע שהופיעו הסימנים הראשונים, עובדים בהנהלת הטכניון על הנושא במלוא המרץ, מחשש להפקיר את הגז לידיים זרות.

"שאלת הגז מעסיקה אותנו כרגע מאוד. המצב בו אין לנו כיום במדינת ישראל מומחים לקידוח, אגירה, שינוע ובטיחות בנושא גז ונפט, הוא חמור. בכל החברות שקודחות לאורך חופי ישראל, אין מומחה ישראלי אחד. מדינת ישראל חייבת לדאוג להכשרת מומחים במהירות האפשרית. הגשנו תוכנית למשרד התשתיות ואף נפגשתי השבוע עם היועץ הכלכלי לראש הממשלה, פרופ’ יוג’ין קנדל, כדי לבחון איך הטכניון יוכל מהשנה הבאה, להכשיר מהנדסים בתחום הגז והנפט. הבעיה היא שמישהו חייב לממן את זה ואינני יודע אם המימון צריך לבוא מהחברות או מהממשלה, אבל מישהו צריך להרים את הכפפה אחרת ימצא מתקן בחוף דור ללא אף ישראלי שישגיח על הבטיחות והשינוע. לטכניון יש תוכנית מוכנה, בשיתוף פעולה הדוק עם האוניברסיטה המובילה בעולם בתחום הנפט והגז, ’בית הספר למכרות של קולורדו’, אבל מישהו צריך לשלם את המחיר על כך שאנו צריכים להביא מרצים מחו"ל, לשכור אנשים וכמובן לגייס סטודנטים לתוכנית. אנחנו רואים בזה שירות לאומי אבל מישהו צריך להתעורר ולהגיד שזו בעדיפות לאומית. אם מחר יתנו לנו את התקציב, נוכל להיערך לתחילת הלימודים כבר בשנה הקרובה".

שקיעת הפקולטות למדעי הרוח מטרידה אותך?

"למרות שאנו מוסד הנדסי מדעי, יש לנו מחלקה ללימודים הומניסטים ואני חושב שהלימודים האלה חשובים. הסטודנטים שלנו נדרשים לקחת עשר נקודות אקדמיות בנושאי ספרות, היסטוריה ושפות. אני מאמין שעוצמתה האינטלקטואלית של מדינה נמדדת גם בנושאים שקשורים ללימודים אלו. הירידה במספר הלומדים בפקולטות במדעי הרוח היא מפני שלכאורה לא רואים בפקולטות אלו תוצר שהמדינה יכולה להשתמש בו ואני חושב שזו טעות. המדינה צריכה להפנות משאבים למדעי הרוח ואני אומר זאת למרות שאני נשיא הטכניון ומדע והנדסה הם הנושאים שעומדים בראש מעיניי. לא תיתכן מדינה נאורה שאין בה אנשים שחוקרים ספרות, עוסקים בהיסטוריה, נוברים בדתות ובמחקר לשוני. צריך לחשוב איך מחזירים עטרה ליושנה. פעם החוגים האלו היו המבוקשים ביותר כי אנשים למדו שם בשביל ההשכלה ולא רק כדי לחפש את הדרך הקלה לעשות את ’המכה’".

פרופ’ פרץ לביא
"אני חושב שבתקופה האחרונה חל שינוי כי יש אנשים שמוכנים להתגייס ולתרום מזמנם לטובת שינוי בהוראת המדעים". פרופ’ פרץ לביא

את לימודיו האקדמיים החל לביא באוניברסיטת תל אביב, שם למד תואר ראשון בפסיכולוגיה ובסטטיסטיקה, אל אף שבתור תלמיד תיכון למד במגמה הריאלית בביה"ס האזורי פרדס חנה, אהבתו הגדולה הייתה לימודי ההיסטוריה. "הכול בגלל מורה שקראנו לו "אבו" על שם הזקן הארוך שהיה לו ("אבו זקן"). לאורך כל לימודי באקדמיה, על אף שעסקתי במדע, חזרתי תמיד לתחום ההיסטוריה, במיוחד להיסטוריה של המדע".

בשנת הלימודים השנייה באוניברסיטה פגש לביא את פרופ’ צבי גיורא שעסק בחקר השינה והיה ממקימי המעבדה לחקר שנת החלום. "התמזל מזלי שהוא הציע לי לעבוד במעבדה כטכנאי. אמרתי כן ובלילה הראשון במעבדה ראיתי באופן מוחשי איך המוח עובר לשנת חלום. בגלל שהנושא היה עדיין בחיתוליו, החלטתי שבזה אני רוצה לעסוק". כשסיים את התואר הראשון, עבר לביא לארה"ב, שם השלים את לימודי הדוקטורט במעבדת השינה של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.

ב-1974 נוצר הקשר הראשון בין לביא לטכניון. "קיבלתי טלפון מהטכניון עם הצעה שאצטרף לפקולטה לרפואה ואקים מעבדה לחקר השינה. בתחילה חשבתי שזו טעות במספר כי אני לא רופא בהכשרתי. לקח לי שתי שניות להגיד כן. אם מישהו אז היה אומר לי שאני אהיה הדיקן של הפקולטה לרפואה, סגן נשיא ונשיא הטכניון, הייתי אומר לו שהוא הוזה בהקיץ", הוא אומר בחיוך.

מעבדת השינה שהקים לביא בטכניון, הפכה במהלך השנים לאחת החשובות בעולם והוא קיבל ומקבל פרסים רבים על מחקריו בתחום השינה. בנוסף, כתב מאות מאמרים ופרסם שמונה ספרים בנושא חקר השינה שתורגמו ל-15 שפות.
אחת התגליות הנזקפות לזכות המעבדה אותה הקים וניהל פרופ’ לביא היא זיהוי הפרעת השינה הנפוצה ביותר - הפרעת הנשימה בזמן שינה. בשנים האחרונות פיתח לביא, יחד עם חברת איתמר מדיקל מקיסריה, מכשיר לאבחון ביתי להפרעות בשינה ומציג תוצאות במקום ללכת למעבדה.

המחקר בהפרעות שינה עבר עם השנים תהפוכות רבות. בעבר דיברו רק על אינסומניה (חוסר שינה) וכאשר חיפשו את הסיבות ליקיצה באמצע הלילה, קשרו זאת לחרדה ולגורמים פסיכולוגים. "במהלך השנים התברר כי הפרעת השינה הנפוצה ביותר היא על בסיס אורגני ולא פסיכולוגי. כשהאדם הולך לישון, הפסקות הנשימה קורות מאות פעמים במשך הלילה. כדי לחדש את הנשימה הוא חייב להקיץ ואז הוא קם בבוקר כשהוא מותש והוא לא יודע למה כי הוא גם לא יודע שהוא הקיץ והפסיק לנשום.

במעבדה בטכניון גילינו לראשונה כי ההפרעה נפוצה מאוד בכ- 5 אחוז מהאוכלוסייה. הסתכלו עלינו אז כתימהונים. היום אנו יודעים שאחד מעשרה גברים סובל מהתופעה וזו הפרעת השינה הנפוצה ביותר. במהלך השנים התגלה שזו גם הסיבה ליתר לחץ דם, התקפי לב ושבץ מוחי. 80 אחוז מהפציינטים שמגיעים למעבדות השינה בכל רחבי העולם סובלים מהתופעה הזו. היום ניתן באמצעות מכשיר ביתי לבדוק את התופעה שסביבה פותחה תעשייה טיפולית של מיליארדים, שמשתמשת במסכות, דרכן מוזרם אוויר לנחיריים, השומר על איזור הלוע פתוח.

לדבריו של לביא, רוב רפואת השינה כיום מתעסקת בתחום הפרעת הנשימה ומתעסקת מעט מאוד בהפרעות אחרות. "זו בעיה גדולה לעתידו של התחום כי אי אפשר להתבסס רק על הפרעה אחת. היום רפואת השינה חוקרת את תחום הרפואה התעסוקתית. תחשוב על משאית שמובילה עשרות טונות ודוהרת לעברך כשהנהג יישן".

בשנים האחרונות עוסק לביא, יחד עם אשתו ד"ר לינה לביא, ביולוגית של התא במקצועה, במנגנונים המולקולרים הקשורים במחלות הלב שנגרמות כתוצאה מהפסקות הנשימה בשינה. "תוצאות המחקר הראו כי הפרעות הנשימה הם גורם סיכון ללקות בטרשת עורקית, אך בשנים האחרונות אנחנו מגיעים לתוצאות שמראות כי אצל אנשים אחרי גיל 60, הפסקות הנשימה בשינה והירידה ברמת רווי חמצן בדם, מגינות על הלב. יש הוכחות המצביעות על הקטנת הסיכון למוות אצל אנשים מעל גיל 60 שאובחנו כבעלי דום נשימה בשינה. יש כאן פריצת דרך שתגרום בעתיד לשינוי משמעותי בטיפול באנשים ובהחלטה במי נטפל. אם מישהו היה אומר לי לפני 20 שנה שעדיף שיהיה בגיל 70 , קצת הפרעות נשימה בשינה, הייתי מסתכל עליו כתימהוני. היום כשאדם כזה בא אלי ואומר לי שיש לו קצת הפרעות בשינה, אך ללא סימפטומים. אני אומר לו שזה בסדר ושלא ידאג".

מה השפעת הפרעות השינה ביום יום?

"הפסקות נשימה בשינה קוטעות את מהלכה של השינה. יש אנשים שמקיצים מאות פעמים בלילה ואז במשך היום הם עייפים ולא מרוכזים. יש גם פגיעה בזיכרון, ביכולת הריכוז ונטייה להרדמות במצבים פסיביים כמו בנהיגה. אנשים שסובלים מהפרעות בשינה ויש להם סימפטומים, צריכים טיפול".

ואיך השינה שלך?

"אני חושב שהשינה שלי היא די נורמאלית. יש לי נדודי שינה כאשר אני נמצא במצבים של מתח אבל זה טבעי. בתקופה שהייתי צריך לקבל החלטה האם להיות דיקן הפקולטה לרפואה או להיות נשיא הטכניון, לא ישנתי טוב. היו לי כמה לילות לבנים אבל זו תגובה נורמאלית. גם לפציינטים שבאים אלי ואומרים שהם במשבר כספי והם לא ישנים טוב, אני אומר שזו תגובה נורמאלית של הגוף. אני מוכרח להודות שבמעבדה ניסיתי לישון פעמיים ולא הצלחתי. השינה כי טובה שלי היא אצלי במיטה".

איזה שינויים עוברת השינה לצד ההתקדמות הטכנולוגית?

"יש היום מחקרים המראים בבירור שנוכחות מחשב בחדר השינה, פוגעת באיכות השינה. קשה עדיין לדעת איך האינטרנט ואמצעי התקשרות ישפיעו עלינו בעתיד אבל אנחנו רואים כי מתחילת המאה ה- 19 ועד המאה ה-20 ישנה ירידה בשעות השינה שלנו, בשעה וחצי לפחות. אנשים היום ישנים פחות ויש קשר בין שעות השינה להשמנה וללחץ הדם. יכול להיות שנצטרך להטיל עוצר על האינטרנט לא רק במצרים, אלא גם בחדר הילדים".

ב- 14 לפברואר יגיע פרופ’ פרץ לביא לזכרון יעקב להרצאה במועדון הרוטרי. לביא שעשה את שנת לימודיו הראשונה בחו"ל בזכות מלגה של קרן רוטרי ישראל שאף מינתה אותו לשגריר הסברה, מכיר תודה למועדון. בהרצאתו יספר לביא על מסעו כשגריר של רצון טוב, דרך עולם חקר השינה ועד לנשיאות הטכניון. כששומעים את סיפורו של לביא, דבר אחד בטוח, אף אחד באולם לא יירדם.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות