נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > נינג’ת הקישון
24 ליוני 2011
נינג’ת הקישון
איתי משה, 24/06/2011 - 10:56
היא נבחרה בפרויקט של העיתון "דה מרקר", לאחת הנשים הצעירות שישפיעו בעתיד על החברה והכלכלה הישראלית. שרון ניסים , 30, ממושב דור, מנהלת רשות הקישון, לא תסמן את המטרה הבאה, עד שהנחל לא יהיה נקי. היא רק בת 35. אישה שניצבת לבדה מול טייקוני המשק הישראלי ופוליטיקאים תאבי שלטון, אבל את שרון ניסים, מנהלת רשות נחל הקישון, אף אחד לא מפחיד.
נינג’ת הקישון, שרון ניסים
"בבית הספר כפר גלים, שמאוד נהניתי ללמוד בו, קיבלתי את היסודות לאהבה לטבע, לסביבה ולאזור". שרון ניסים. [צילומים: טל גרבר]

היא רק בת 35. אישה שניצבת לבדה מול טייקוני המשק הישראלי ופוליטיקאים תאבי שלטון, אבל את שרון ניסים, מנהלת רשות נחל הקישון, אף אחד לא מפחיד. האישה עם השיער המתולתל והחיוך הרחב, שנולדה וגדלה לאורך החולות הזהובים של חוף דור, לא מתכוונת לוותר לאף אחד. "הבייבי" שלה הוא נחל הקישון הידוע לשמצה, שעליו היא מגנה מכל משמר, במיוחד מפני עיתונאים חטטנים, שלא מאמינים לה, שהנחל אכן נקי.

עמותת צלול
תגובה
איכות המים במגמת שיפור

החברה להגנת הטבע: "המצב בנחל ורמת איכות המים בו, אכן נמצאים במגמת שיפור מתמיד, אך צריך להמשיך ולפקח על נושא הזרמות המפעלים, גם אם המים עוברים טיפול, לפני כניסתם לנחל. האיום הגדול והמשמעותי כרגע על הנחל, זה השימוש בקרקעות לאורך גדותיו, על ידי חברת נמלי ישראל. אנחנו במאבק, יחד עם רשות הנחל, לשמירת גדותיו כשטח ציבורי ומקווים כי התוכניות להקמת הפארק המטרופוליני אכן יתממשו".

תגובה
עדיין, חבית חומר נפץ - הנחל הוא סכנת נפשות

"עמותת צלול", שהעלתה לראשונה לסדר היום הציבורי את נושא הקישון, בהקשר לצלילות לוחמי השייטת, מגיבה: "הנחל הזה הוא סכנת נפשות. למרות השיפור באיכות המים והפעולות שנקטה רשות הנחל, גם היום הנחל הוא עדיין בבחינת חבית חומר נפץ. קרקעית הנחל מזוהמת לחלוטין. אומנם ישנם תוכניות לפנות את הבוצה, שכוללת מתכות כבדות אך כל עוד התוכנית לא תצא לפועל, הזיהום העיקרי עדיין שם. למרות שאנחנו רוצים לחשוב שהמצב בסדר, כל סירה שעוברת שם, גורמת למערבולת המעלה את הזיהום במים. עד שלא ינקו את הקרקעית, התהליך לא יושלם ומי שצריך לנקות אותה, הם כמובן המפעלים.
* עלות פרויקט הניקוי מוערך בסכום של בין 200-300 מיליון שקלים. לאחרונה אישר דירקטוריון בתי הזיקוק, העברה של כ-90 מיליון שקלים, לטובת פרויקט טיהור קרקעית הנחל.
כשאני נוסע לאזור מפרץ חיפה, ועובר את גשר הקישון, הפעולה האוטומטית הראשונה שאני עושה היא להעביר את כפתור בורר המיזוג, למצב של חסימת כניסת אוויר מבחוץ. כשאני מספר לשרון ניסים על המנהג שלי, היא נזעקת, כאילו פגעתי בה באופן אישי, "הריח הוא לא ממימי הנחל. זה אך ורק מארובות המפעלים".

המשרדים של רשות נחל הקישון שוכנים במבנה קטן, במתחם מעגן הדייג. ריח העשן שעולה מארובות המפרץ, מתערבב ברוח שבאה מן הים, המקלה במעט על הנשימה.

את האהבה לטבע ולסביבה, ינקה ניסים כבר מגיל צעיר. כילידת מושב דור, היא בילתה את רוב חייה על חוף הים. בתיכון למדה במגמה הביולוגית בתיכון כפר גלים, שממנו יש לה עד היום דווקא זיכרונות טובים. "למדנו אז טבע וסביבה על הדשא שבחוץ. החברה הייתה טובה וכך גם המורים. שם קיבלתי את היסודות שלי לאהבה לטבע, לסביבה ולאזור". את עבודת הגמר לבגרות עשתה על מתחם הרכס בעתלית, שהיום עומד במוקד סערה ציבורית באזור חוף הכרמל, בעקבות תוכניות הבנייה של המדינה במתחם. "צריך לבנות ולא לעצור את הפיתוח האזורי", היא אומרת, "אבל אסור לפגוע במשאבי הטבע, שלאחר מכן, נבכה על כך לדיראון עולם".

לאחר לימודי תואר ראשון בגיאוגרפיה ותואר שני בניהול משאבי סביבה באוניברסיטת חיפה, החלה ניסים לעבוד כרכזת שפכי התעשייה וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, במחוז חיפה. לאחר כארבע שנים בתפקיד, והיא רק בת 30, קפצה ניסים לכיסא מנהלת רשות נחל הקישון. הדרך המהירה לתפקיד המשפיע, הפתיעה חלק מהאישים והעסקנים הפוליטיים של חיפה, שטענו כנגדה כי מדובר במינוי פוליטי. "רשות הקישון עובדת תחת אחריות המשרד להגנת הסביבה. נבחרתי מתוך 100 אנשים שהתמודדו על התפקיד", היא הודפת את הטענות. "ההשכלה והניסיון שלי מעידים בעד עצמם. למרות שזה לא נעים לשמוע את הטענות האלו, אני נמנעת מלהתייחס לגופו של איש כזה או אחר אלא רק לנושא".

לגבי יחסיה עם יונה יהב ראש עריית חיפה, איתו היא נאבקת על שטחי אחסון המכולת על גדות הנחל, בפרויקט הרחבת הנמל, היא מודה שלעיתים השיחות הגיעו לאקורדים צורמים. "אני מאמינה שבסופו של דבר, ראש העיר יבין שפארק הקישון טוב לתושבים שלו. ההכרה הזאת מתחילה לחלחל אט אט לעירייה".

 שלומי אבני
 עדות
היה שם - שלומי אבני, חבר מועצת אור עקיבא

"צללתי בקישון בתחילת שנות ה-90. אומר שלומי אבני חבר מועצת אור עקיבא, על תקופת שירותו בשייטת 13. "בתקופה זו כבר מיעטו להתאמן בקישון, ולאחר תקופה קצרה, הופסקו הצלילות במקום. היינו לוחמים צעירים ולא התייחסנו לטיב המים אלא הלכנו להתאמן ובזה התרכזנו. אני זוכר את הזוהמה את התחושות הלא נעימות מהריחות ומהמגע עם המים. הרגשנו כבר אז לא שבנוח עם הצלילה במקום אבל זה היה חלק מתוכנית האימונים. אני מזדהה עם החברים שהיו שם וחטפו. זה משהו שמלווה את כל מי ששירת והתאמן בקישון ונשארה רק התקווה שיהיו בריאים. אני מודע לתהליכים שנעשים בשנים האחרונות בנחל הקישון אבל לא תמצא אותי שוב חוזר לשם לצלול או לשחות. בכלל, מאז תקופת השירות הצבאי, אני באמת משתדל שלא לבקר שם".
נחל הקישון, שנחשב לשני בגודלו מבין נחלי החוף בישראל, זורם לאורך 70 קילומטרים - מג’נין שבשומרון, דרך עמק יזרעאל ועד שיפכו לים, במפרץ חיפה. לאורך השנים סבל הנחל מזיהום קשה, בעיקר כתוצאה מהזרמת שפכים תעשייתיים ממפעלי מפרץ חיפה למימיו. הפרשה הזכורה ביחס לנחל, היא תביעתם של חיילי שייטת 13 ויחידת הצוללנים של חיל הים, שהתאמנו במשך שנים במימיו העכורים של הנחל וסבלו בחלקם ממחלות הסרטן. מצבו המחריד של הנחל, ששימש למעשה בקטעו האחרון כתעלת שפכים למפעלי התעשייה, הניע את המדינה להקים בשנת 1994 את רשות נחל הקישון.

"את הקישון הכרתי עוד מתפקידי הקודם, כרכזת קרקעות ושפכים, במשרד להגנת הסביבה במחוז ותמיד ראיתי בו אתגר", אומרת ניסים. "זה היה מקום מוזנח, מוכה וחבול שבמשך שנים נחשב לנחל המזוהם בארץ. התדמית השלילית והמעמד הנמוך של רשות נחל הקישון הקשו עלי להשפיע על מקבלי ההחלטות. המטרה הראשונה שלי הייתה להפוך את הציבור לפעיל ושותף להבנה שעל הקישון צריך לשמור. כך גם לגבי הקהילות שמסביב הנחל - התעשיינים, הדייגים והמטיילים. מטרתי היתה לגייס את כולם, להיות שותפים לחזון, שדווקא נחל הקישון, יכול להפוך לריאה הירוקה של כל מטרופולין חיפה".

על שולחן קטן, במבנה המשרדים של הרשות, ערמת חוברות בצבעי ירוק ופלאיירים מנייר כרומו מבריק ובהם נתונים על פעילות הרשות לשיקום הנחל, מסלולי טיולים ואפילו מגדיר לצמחים ובעלי חיים, שניתן למצוא לאורך גדות הנחל. כשניסים רואה שאני מתבונן בתמונות הציפורים והצבים שחיים במימי הנחל, כלא מאמין, היא מזמינה אותי לצאת איתה לסיור לאורך פארק הקישון, שנמצא בסמוך, במתחם מעגן הדייג. המראה המוזר של ירוק באמצע לב אזור התעשייה הכבדה בישראל, מפתיע אותי.

כשלפנינו תחנת הכוח, מאחורינו הארובות המעשנות של מפעלי המפרץ, ולצידנו עגורני הנמלים ושטחי אחסון המכולות, משתרע לו לאורך חצי קילומטר בשפך הנחל, פארק מרשים ביופיו. על שטח של כ-33 דונמים, בגדות הנחל, משתרעות גבעות דשא מטופחות המוצלות בעצי נוי, וצופות על קטעו האחרון רחב הידיים של הנחל, ממש לפני שיפגש במימי הים התיכון.

אכן, כפי שהבטיחה ניסים, ניתן לראות דגים במימיו של הקישון וגם עשרות מיני ציפורים שמצאו על גדות הנחל מקום מרגוע. באמצע השבוע הפארק ריק כמעט לחלוטין. זוג צעיר מנצל את השקט ומטייל במקום, שבמחשבה הראשונית לגביו, הוא הכי רחוק מלהיות מקום רומנטי. "בסופי שבוע ובחגים" אומרת ניסים, "הפארק מלא עד אפס מקום". לגבי הדייג, היא מבקשת שעדיין לא מומלץ לקחת סיכונים, "אני מקווה שהיום הזה עוד יגיע אבל בינתיים לשם הזהירות, לא מומלץ לאכול דגים מהקישון. יש כאן הרבה אנשים שבאים לדוג בשביל הספורט ולאחר מכן משחררים את הדגים בחזרה".

החזון של ניסים הוא רק בתחילת הדרך. בראשה הקדחתני היא כבר בדרך ליצירת פארק מטרופוליני ירוק, שישתרע מאזור טבעון ועד מפרץ חיפה, בדומה לפארק הירקון. נשמע אולי לא מציאותי, אך מי שמכיר את הגברת, יודע שאצלה הדברים לא נשארים זמן רב על הנייר. ניסים שזכתה בשנת 2010 בפרס הגלובוס הירוק על פעילותה למען שיקום הקישון, מנסה לרתום לחזונה גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הייתי רוצה שהקישון יוגדר כפרויקט לאומי. שיהפוך לריאה ירוקה שתחבר בין הירדן במזרח, לים התיכון שבמערב ושיגיע היום ובו אנשים יוכלו, כמו בימים עברו, לשוט בקישון ולדוג בו".

ניסים שנבחרה לאחת הנשים הצעירות, שישפיעו בעתיד על החברה והכלכלה בישראל, בפרויקט של "דה מרקר", עדיין מסרבת לסמן מטרות פוליטיות. נראה אותך יום אחד על כיסא השרה להגנת הסביבה? אני שואל, "אהיה בתחום בו אוכל לתרום למען הסביבה, בתפקיד שישפיע ויקדם דברים". היא מסיימת בחיוך.

נחל הקישון
המראה המוזר של ירוק באמצע לב אזור התעשייה הכבדה בישראל, מפתיע אותי.

טיול
מסלול נחל קישון
פארק הקישון, נמצא במתחם מעגן הדייג בלב מפרץ חיפה. מגיעים אליו דרך כביש 22, יורדים במחלף ידין ופונים מערבה לכיוון בית הספר הטכני. נוסעים עד לשער מעגן הדייג וחונים.

מסלול פארק העמקים

נוסעים על כביש 75. בצומת העמקים, פונים לכיוון טבעון. בפנייה הראשונה ימינה, פונים לכיוון אלרואי, מסתובבים וחוזרים חזרה לכיוון צומת העמקים. לאחר כמה מטרים יש שלט הכוונה ימינה, לפרק העמקים. שביליו מצויים לאורך גדות נחל הקישון ובלב הפארק, גשר רכבת העמק, שנבנה בשנת 1905, שמתחתיו זורם הנחל.

מקום נפלא לעריכת פיקניק, הוא תחת צילו של עץ האיקליפטוס הענק שבמקום. מסלול הליכה על גדות הנחל לכיוון מערב, מביא אותנו לבוסתן עצים שנטעו במקום. שבילי ההליכה מאבן, מאפשרים ירידה לקו המים ותצפית על דגים ובעלי החיים שבסבך הנחל. האזור מאופיין ברגישות אקולוגית רבה, בגלל שהוא מהווה מעבר לבעלי חיים, מרכס הכרמל לגבעות אלונים-שפרעם. במקום גם שביל אופניים, המרחיק עד צומת יגור.

בנימין (ביבי) נתניהו, שרון ניסים
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל רשות נחל הקישון שרון ניסים. [צילום: אדי ישראל עבור רשות נחל הקישון]
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פרשת השבוע "וילך" (פרק לא)
"מהי משמעות אמירת סליחה עבורך?"
עמותת ’הגדעונים’ נפרדה מהיו"ר עמנואל (’מנו’) וילדר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }