נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > השחקנית הכי טובה בארץ
20 לאוקטובר 2011
השחקנית הכי טובה בארץ
ענבל צדקה נבו, 19/10/2011 - 01:20
פנינה וגדי צדקה, תושבי בנימינה, הם היוצרים של "קברט ז’בוטינסקי", ההצגה זוכת פסטיבל תיאטרונטו האחרון, שעוסקת בגננת בית"רית מנחלת ז’בוטינסקי בבנימינה. ההצגה, ש"אומצה" על ידי תיאטרון בית לסין, מגיעה עכשיו קרוב לבית, לקיסריה. כאשר סיימה השחקנית פנינה ברט צדקה, 52, את הופעת הבכורה של הצגת היחיד "קברט ז’בוטינסקי", בפסטיבל התיאטרונטו האחרון ויצאה אל הקהל, ניגשה אליה גילה אלמגור, הגברת הראשונה של התיאטרון, ושאלה בהתרגשות: "איפה היית כל השנים האלה?!?".
פנינה ברט צדקה
פנינה ברט צדקה, עכשיו הגיע זמנה לגדול. [צילומים: יואב איתיאל]

כאשר סיימה השחקנית פנינה ברט צדקה, 52, את הופעת הבכורה של הצגת היחיד "קברט ז’בוטינסקי", בפסטיבל התיאטרונטו האחרון ויצאה אל הקהל, ניגשה אליה גילה אלמגור, הגברת הראשונה של התיאטרון, ושאלה בהתרגשות: "איפה היית כל השנים האלה?!?". פנינה, שסיימה זה עתה שעה מאומצת, סוחטת ותובענית של משחק, הרשתה לעצמה סוף סוף לחייך: "גידלתי שלושה ילדים טובים", היא ענתה, "עכשיו הגיע הזמן לגדל אותי". שלושה ימים מאוחר יותר, החיוך הפך לצחוק גדול ומשחרר, כש"קברט ז’בוטינסקי", שכתב וביים גדי צדקה, בעלה של פנינה, קטפה את המקום הראשון בפסטיבל והוכיחה קבל עם ועדה את מה שגדי חשב כבר מזמן: פנינה היא השחקנית הכי טובה בארץ. נקודה.

גילוי נאות: פנינה היא גיסתי, אם ככה קוראים לאישה של האח של בעלך. אני מלווה מהצד את העשייה התיאטרלית המגוונת שלה ושל גדי כבר הרבה שנים, דרך הרבה הפקות שהעלו במסגרת "התיאטרון העברי" שהקימו- החל מקלאסיקות כגון "אנטיגונה", "ילדי הצל" ו"איש חסיד היה", דרך הצגות מקור כמו "זוהר ארגוב", "מרד" ו"דע מאין באת" ועד להצגות איכות לבתי הספר דוגמת "אב"י" על איתמר בנו של אליעזר בן יהודה, "הרצל" ו"חנה סנש". תמיד מדובר היה בעשייה בלתי נלאית, מוקפדת, מחויבת לעומק ולמהות ועם כמעט-אידיאולוגיה של "בואו נעשה כאן תיאטרון אלטרנטיבי, שייתן תשובה איכותית לתיאטרון המסחרי".

בפסח האחרון, בפסטיבל התיאטרונטו, חצו השניים את הקווים כשקפצו הישר למים הסוערים של המיינסטרים, התמודדו וגם זכו בתחרות ובהכרה וחיבוק חם של התעשייה. ולראייה: תיאטרון בית לסין הנחשב, שזיהה את הפוטנציאל הגלום בהצגה, מיהר לחטוף אותה ולשלבה ברפרטואר ההצגות שלו כבר השנה.

"קברט ז’בוטינסקי" עוסקת בלאה ישורון, גננת בית"רית מנחלת ז’בוטינסקי בבנימינה, ששומעת ברדיו טרנזיסטור הישן שלה, שראש הממשלה, אהוד אולמרט, שהיה פעם ילד בגן הילדים שלה, מכריז על גיוס כללי וככל הנראה מחליט לצאת למלחמה. לאה, שמלחמות ישראל כבר גבו ממנה קורבנות כואבים, מחליטה לעלות למשרד ראש הממשלה בירושלים ולשכנע את ’אודי’, כפי שהיא קוראת לו, לחזור בו מהחלטתו. ההצגה המטלטלת מלווה בשירי המחתרות, כששורות כמו "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום", מקבלות משמעות מצמררת ומוסיפות רובד טעון לחשבון הנפש הבית"רי המתקיים על הבמה.

חבר השופטים של הפסטיבל, שכלל את השחקן אילן דר, הבמאי והשחקן שמעון מימרן והמחזאי גלעד עברון, כתב בנימוקים להענקת הפרס: "פנינה ברט - צדקה מגישה תפקיד בעל כוח רב, מרגש ביותר, מתוך שכנוע פנימי עמוק ומורכבות פנימית. היא אינה מוכנה לראות את נכדה מוקרב בשם אותו אתוס והיא אינה מוכנה לשתוק יותר. משחקה של ברט צדקה מבטא את הקשת הרגשית הבלתי אפשרית הזו, שהיא ביטוי נאמן לצלקות של החיים בארץ הזו".

טוב לחיות בעד ארצנו

השופטים, מסתבר, לא היו היחידים שהתרגשו מההצגה ומהמסר שהיא מביאה עמה. וכך כתבה לזוג צדקה צופה בשם "אורנה, אמא דואגת": "צפיתי בהצגה ’קברט ז’בוטינסקי’ והיא הדירה שינה מעיניי, כמו שלחה אגרוף לבטני הרכה, חדרה לליבי ומשם היישר לשק הדמעות וקדחה במוחי ובמחשבותיי. כל אלה לא הרפו ממני ימים ושבועות רבים, עד לרגע שהחלה ההתעוררות העממית בישראל. אז התעוררתי למציאות משתנה. הבנתי שהמסר שמביאה לנו ההצגה החל לחלחל. אבל אלה רק ניצוצות. אנחנו צריכים זיקוקין שיאירו את כל השמיים כדי שהעם יתחיל להבין ששתקנו כל-כך הרבה שנים, שכבר לא ’טוב למות בעד ארצנו’ אלא טוב לחיות בעד ארצנו. כדי שהעם יבין שלא הכוח הוא שיביא לנו את השקט והשלווה, את הידיעה שילדינו יחיו בארץ פורחת. כדי שילדינו יוכלו להמשיך ליצור, לבנות, לאהוב כאן ולא במקום אחר. כדי שהמנהיגים יבינו שאנחנו לא שבויים בידיהם ובהחלטותיהם, אלא אנחנו בוחרים בהם כדי שיפעלו על פי דעתנו ובידיעתנו, ובדרך של שיתוף ועשייה מיטיבה לחיים, לשקט... קצתי ממלחמות. אני בת 54 וכבר חוויתי כל-כך הרבה מלחמות. אני לא מוכנה שילדיי יגיעו לגילי ואז יגיעו לתובנה הכל-כך מובנת מאליה: טוב לחיות בעד ארצנו."

"גוגל" מהיר על הערך "קברט ז’בוטינסקי" מעיד שגם מבקרי התיאטרון יצאו מגדרם: "ביצוע רב עוצמה... שיא מרשים ומרגש... שילוב מנצח של הומור עדין ופאתוס קורע לב... פנינה ברט-צדקה ראויה לפרס הראשון בפסטיבל" (שי בר יעקב- ידיעות אחרונות); "חוויית תיאטרון נדירה ומופתית. סאטירה חריפה. חשבון נפש נוקב ומכאיב", (צביקה גורן, אתר הבמה); "פעמיים הייתי בהצגה ופעמיים נפעמתי מעוצמת הטקסט והמשחק. הזוג צדקה פשוט יודעים את העבודה". (רשת ב’).

איך זה התחיל ולאן ממשיכים מכאן

אז הלכתי ל’זוג צדקה’, לברר איך זה התחיל ומאין בא הרעיון להצגה. "יום אחד נסענו באוטו מתל-אביב חזרה הביתה, לבנימינה", מספרת פנינה. "גדי נהג ותוך כדי שיחה הוא שאל אם יש לי נייר ועיפרון. שלפתי מתיקי דף וכלי כתיבה. ’עכשיו תכתבי בבקשה כל מה שאני אומר’, כך אמר גדי ואני רשמתי. עד שהגענו לבנימינה כבר היה מוכן מבנה למחזה, אותו הנחתי על שולחן עבודתו, ובתוך כמה ימים גדי הגיש לי את דפיו הראשונים של ’קברט ז’בוטינסקי’".

גדי: "פעם, בחופש הגדול של ילדותי, באה אלינו הביתה דודה יהודית והודיעה שהיום יוצאים לטיול. לאן הטיול? שאלתי, ודודה יהודית אמרה שהיום הולכים למצודת זאב ז’בוטינסקי. עלינו על אוטובוס, נסענו לרחוב המלך ג’ורג’ בתל-אביב ונכנסנו לבניין אפור וגבוה. שם, בקומה הראשונה, היה שלט קטן ועליו הכתוב: "מוזיאון האצ"ל". בתוך החדר חשפה לעיני דודה יהודית את ימי נעוריה: את הפלקטים אותם נהגה להדביק בתקופת הבריטים, את נאומיו ותמונותיו של מנחם בגין ואת מייסד התנועה הרוויזיוניסטי, זאב ז’בוטינסקי. בעודי עומד כילד מול תמונתו של הבחור הממושקף הזה, ניגשה דודה יהודית, נעמדה מאחורי, הניחה יד על כתפי והחלה לשיר באוזני: "עלי בריקדות ניפגש, ניפגש. עלי בריקדות חרות נישא בדם ואש..." - וכל היתר היסטוריה".

אז יום אחד פשוט התיישבת והתחלת לכתוב על זה מחזה?

גדי: "ברבות הימים התחלתי לעסוק בתיאטרון ויום אחד, באחד מימי הזיכרון, חזר הביתה מהגן בני הקטן וסיפר לי את הסיפורים שסיפרה לו הגננת שלו, על מקימי בנימינה שנפלו במלחמת השחרור, על מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. לנגד עיני צפה ועלתה דמותה של הגננת המיתולוגית של בנימינה, אשר גידלה וחינכה דורות על גבי דורות מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך".

פנינה, בתור מי שלא גדלה בצילה של ’דודה יהודית’ אלא בקיבוץ של השומר הצעיר, מה הן נקודות החיבור שלך למחזה ולדמותה של לאה ישורון הבית"רית?

"במפגש עם המחזה קרה לי דבר שלא קרה לי מעולם: הרגשתי כאילו הדמות הייתה בתוכי, כאילו אני מכירה אותה מזמן. לא ידעתי, עד אותו מפגש עם ’קברט ז’בוטינסקי’, עד כמה נצרבו בי באהבה רבה, אותן דמויות של דור ההורים אשר באו מ’שם’ והקימו כאן בעשר אצבעות את הבית התרבותי שבו גדלתי ובו אני מגדלת היום את ילדיי. כן, אלה שגידלתי, עד שהתחלתי לגדל את עצמי...", היא צוחקת לאזכור מתחילת הכתבה.

גדי, כשכתבת את המחזה, כתבת אותו לפנינה?

"את המחזה הזה כתבתי במיוחד לפנינה. מהרגע בו עלתה במוחי דמותה של הגננת המיתולוגית של בנימינה, מיד ידעתי שפנינה צריכה לשחק אותה. משהו בטוב הלב והאור שצריך להיות ניבט בכל גננת, נמצא באופן טבעי אצל פנינה".

אלו דמויות נוספות השפיעו על כתיבת המחזה?

גדי: "הוריה של פנינה, שלא זכיתי להכירם. זוג חלוצים שהשתתפו בהקמת המדינה הזו בתחילת דרכה, היוו את ההשראה להעמקת סיפורה של הגננת".

במה עוסק המחזה, מבחינתך?

גדי: "המחזה עוסק בשאלה עד כמה יכולה המציאות לסחוף אותנו ומתי עלינו לעצור ולנסות לעצב אותה במו ידנו. הגיבורה במחזה, שנתנה את כל חייה, למען הרעיון שנקרא מדינת ישראל, רואה לנגד עיניה ערכים מתפוררים ומנסה בשארית כוחותיה לאחות את הקרעים שבנפשה".

כמחזאי ובמאי, מה חזון התיאטרון שלך בהמשך הדרך?

גדי: אני סבור שהתיאטרון צריך להבעיר מחדש את מדורת השבט ולהאיר באמצעותה את הבית התרבותי הישראלי של ימינו. הכתיבה שלי מחפשת הקשרים תרבותיים מיתולוגיים, אותם ניתן לתרגם לימינו אנו".

יש נקודה מקומית בחזון הזה?

גדי: "כשבא הברון רוטשילד לבקר סוף-סוף בבנימינה, לא הייתה שדרת עצים לקבל בה את פניו. אצו רצו התושבים ותקעו באדמה ענפים כדי לשוות מראה של שדרת עצים. כאשר הגיע הברון ונעמד לנאום, הצפיפות והדוחק היו רבים כל-כך עד שכל הענפים שנתקעו מבעוד יום באדמה קרסו ונפלו מיד. ראה זאת הברון רוטשילד, חייך ואמר: ’בלי שורשים זה לא ילך’".

את הכתבה הזאת אני בוחרת לסיים בקטע נוסף ממכתבה של "אורנה, אמא דואגת": "אני פונה לכל אחד ואחת מכם: בבקשה, לכו לצפות בהצגה והביאו איתכם אנשים נוספים. זוהי תחילתה של דרך תרבותית לפתיחת הלב והמחשבות, להבנות ותובנות".



"קברט ז’בוטינסקי" - אולם האירועים בקיסריה, חמישי, 27.10, בשעה 20:30.
בנוסף, ניתן לצפות בהצגה באולם צוותא בתל אביב, בתאריכים: מוצ"ש 22.10, שני, 24.10, שלישי 25.10, שלישי 8.11, רביעי 9.11.


פנינה, גדי צדקה
פנינה וגדי צדקה, בנחלת ז’בוטינסקי, בנימינה.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות