Betpasgiris.vip restbetgiris.co betpastakip.com restbet.com betpas.com restbettakip.com nasiloynanir.co alahabibi.com nakliyat malatya oto kiralama malatya rent a car eşya depolama istanbul-depo.net eşya depolama transfernakliyat.com.tr sex shop

casino siteleri en iyi casino siteleri rulet siteleri vdcasino betexper

gaziantep escort bayan gaziantep escort kayseri escort

manavgat escort manavgat escort bayan belek escort manavgat escort seks hikaye sex hikaye sex hikaye izmir escort
נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > גבירותי ורבותי, יאיר לפיד
24 למרץ 2012
גבירותי ורבותי, יאיר לפיד
יואב אתיאל, 23/03/2012 - 04:06
בניגוד לדיעה הרווחת, מתברר כי דוקא יש לו משנה סדורה. מישהו מתנגד לדברים שהוא אומר, או שזו בעצם הבעיה? יאיר לפיד זו אופרציה מתוקתקת, גם מחוץ לאולפני הטלוויזיה מהם שידר עד לפני כחודשיים. סופרסטאר שעזב את "העשייה" בעיתונות, כפי שהוצג לנוכחים, גם אם זה בדיוק הפוך מהמסר של "בואו לעשייה" בפוליטיקה, אותו הולך לפיד לשדר הערב בלייב לכ-250 חיפאים. עכשיו הוא בדרכים.
 יאיר לפיד Yair Lapid
אתם תגלו איזה כוח יש לתפיסת עולם שאומרת כי ’הגיע הזמן להתייצב בפני המציאות ולשנות אותה’. כשאתם נמצאים במקום הזה, אין דרך לעצור אתכם". יאיר לפיד [צילומים: יואב איתיאל]

יאיר לפיד בפוליטיקהיאיר לפיד זו אופרציה מתוקתקת, גם מחוץ לאולפני הטלוויזיה מהם שידר עד לפני כחודשיים. סופרסטאר שעזב את "העשייה" בעיתונות, כפי שהוצג לנוכחים, גם אם זה בדיוק הפוך מהמסר של "בואו לעשייה" בפוליטיקה, אותו הולך לפיד לשדר הערב בלייב לכ-250 חיפאים. עכשיו הוא בדרכים. אנשיו אומרים שהוא עורך מפגשים כאלה שישה ערבים בשבוע.
יאיר לפיד
יאיר לפיד, שישה כנסים בשבוע מדן-ועד-אילת, על שער "מגזין המושבות" 308

 
עד שירד העיתון לדפוס יספיק לפגוש עוד 90 איש במפגש דומה בבנימינה. הבוקר יגיע למפגש נוסף בחיפה, יוזמה של ועד הורי החטיבה העליונה בבית הספר הריאלי.

הלו"ז שלו כבר תפוס עד יולי. גם לחיפה, הוא מגיע שעתיים לפני, בודק שהכל עובד כמו שצריך, ורק לאחר שהתרצה, מנצל את ההמתנה להיפגש במסעדה סמוכה, עם פעילים מקומיים מתוך התשעת-אלפים, שלדבריו כבר נרשמו לסייע לו בהתנדבות בקמפיין למערכת בחירות שטרם הוכרזה.

הוא כרגיל, בז’קט שחור פתוח, השיער המאפיר עשוי בקפידה. אבק כוכבים בגלריית הקומה השלישית המתרוקנת של חמישי בערב, בקניון "קסטרא" במבואות חיפה. אלה שבאו, רובם בני ארבעים פלוס ועד בכלל, ראו כבר יותר מאי-אלו מערכות בחירות. הם האינטליגנטים-האינטלקטואלים, המתנדנדים, המחפשים אלטרנטיבה.

הם מאזכרים את יגאל ידין ו"ד"ש", את אבא טומי לפיד ו"שינוי". הם אולי ממאוכזבי "קדימה", שהחלה את דרכה בהבטחות די דומות ועם הרבה יותר ניסיון ועוצמה פוליטית מובנים. הם כבר קצת מעריצים אותו, קצת תומכים בו, וקצת-קצת רוצים לאתגר אותו בשאלות שעל פי תשובותיו, כבר את כולן שמע ולכולן התכונן.

זה בסדר, בינתיים לפחות, יאיר לפיד לא אומר שום דבר שממש לא מסכימים עליו, ואף אחד לא ממש ייצא פה מגדרו. גם "היידה יאיר" לא יישמע בגלריה התרבותית הזו של גילי דנקנר.

זו גלריה בקניון, לא אולפני ערוץ 2. אבל על שני טלפרומפטרים יאיר לפיד לא מוותר, גם אם מישהו בקהל מתלונן על סנוור וגם אם זה אומר שמרבית האנשים בקהל, כולל המעריצה מספר אחת, אימא שלו, הסופרת והמחזאית שולמית לפיד, שיושבת בשורה הראשונה, ייראו אותו רוב הזמן דרך לוחות פלסטיק שאינם ממש שקופים.

יש גם יתרונות. בניגוד להופעות פוליטיות קודמות באותו חלל, של שלי יחימוביץ’ למשל, הסאונד עובד כמו שצריך, הדברים שיאמר מאורגנים היטב, מגובשים ובעיקר מתוזמנים ל-20 דקות, פלוס שאלות ותשובות לקהל סבלני. שווה לשמוע אותו. במילים, הוא בקליבר של בנימין נתניהו. תקשורת בגנים של שניהם. גם לפיד בוער, כשהוא מול קהל שמשתוקק לשמוע ממשנתו.

הגענו לקו האדום

"תודה שלומי", יאמר למי שהציג אותו, כמי שלא צריך להציג אותו, יקפץ את שלושת המטרים מפינת האולם למרכזו, יודה לבעל משרד הפרסום ג’רי ירקוני, שמרכז את הפעילות שלו בעיר, ויתחיל, כמו תמיד עם קהל חדש, בתשובה יהודית לשאלה המרכזית אצל כל מי שתמה שכישרון כזה נטש קריירה מבטיחה בתקשורת [ראה כאן], לטובת סיכוי למושב בכנסת, על כל המשתמע מכך.

יאיר לפיד
מהטמה גנדי אמר שבהתחלה הם מתעלמים ממך, אחר כך הם צוחקים עליך, אחר כך הם נלחמים בך, ובסוף אתה מנצח.
"אני יודע שהציפייה ממני, בשלב הזה, היא שאני אסביר למה אני בפוליטיקה", יפתח, "רק שקודם, אני רוצה לשאול אתכם שאלה אחרת. איך זה שאתם לא הלכתם לפוליטיקה? למה אתם לא בפוליטיקה?


אתם אמורים להיות אנשים אחראיים ואנשים אחראיים כשהם ניצבים בפני בעייה, בפני מצב שהוא מקולקל, באופן העמוק ביותר, הם עושים משהו בנדון. הם הולכים ומנסים לתקן אותו. אז למה אתם לא הלכתם לפוליטיקה? מה אתם אומרים לעצמכם, שהכל בסדר? שמישהו אחר יתקן את זה? שמצבה של המדינה לא נורא?".

"השנה, היא שנת הקו האדום של מדינת ישראל. זאת כי 2012, היא השנה שבה 50% מתלמידי כיתות א’ במדינת ישראל, הם בחינוך החרדי או בחינוך הערבי. זה אומר ש-50% מתלמידי כיתות א’ במדינת ישראל משוחררים ע"פ חוק הקרוי חוק מוסדות חינוך ייחודיים, עליו הצביעו מפלגת ’העבודה’, ’קדימה’ ו’הליכוד’. הם יגמרו שתים-עשרה שנות לימוד על חשבון מדינת ישראל, בתחומי מדינת ישראל, במערכת החינוך של מדינת ישראל, בלי שהם ישמעו אפילו פעם אחת על מגילת העצמאות. אם אנחנו לא נעשה משהו, אותם 50% תלמידים, בעוד שתים-עשרה שנה, שזה מעט מאד זמן, לא יתגייסו לצבא לא ייעשו שירות אזרחי, ולא ישתתפו בשוק העבודה. אין כלכלה בעולם שיכולה לשרוד את זה".

"אבל זה לא נעצר שם כי אנחנו הגענו למצב שאם לא נעשה משהו, אנחנו עלולים לאבד דור שלם שעלול להסתכל על מדינת ישראל ולהגיד לעצמו - העסק הזה לא עובד. כי אם בשוודיה דירה עולה 30 משכורות, באנגליה, 70 משכורות ובישראל דירה עולה 138 משכורות, שזה פי שניים מהממוצע של מדינות ה-OECD, אז העסק לא עובד בשבילם".

יאיר לפיד
"אני לא רוצה לשלוט על שלושה וחצי מיליון פלסטינים, כי אני פטריוט ישראלי ואני ציוני. ואני לא רוצה לחיות במדינת-כל-אזרחיה מפני שאני רוצה לחיות במדינה יהודית". יאיר לפיד
"והם רואים, מפני שהם לא טיפשים, שמאותו זמן שמישהו משתלט על משרד השיכון, הוא מסדר בחינם דירות לציבור שלו. ואם מבקשים מהם לשלם 138 משכורות וגם לשלם 48% מס וגם להתגייס לצבא וגם לעבוד, וגם לעשות מילואים, והם גם רואים שמאלה שקיבלו דירות בחינם, אז זה גם לא עובד בשבילם, זה לא צודק, וגם משחרר אותם מההתחייבות לחיות פה.

המדינה לא יכולה לבקש מהם להתחייב כלפיה ובאותו זמן לשחרר את עצמה מכל החובות הכי בסיסיות שיש למדינה כלפיהם. אם במערכת החינוך, אנחנו במקום ה-41 בעולם במתמטיקה, מתחת לירדנים, במקום ה-36 בהבנת הנקרא ובמקום ה-37 במדעים, אז יום אחד הם ייסתכלו אחד על השני וייסתכלו על הילדים שלהם, ויגידו לעצמם שזה לא הוגן כלפיהם להישאר כאן". [עוד על מערכת החינוך, ראה כאן]

"ואם הדלק עולה 8 שקלים לליטר, מפני שהכי קל להטיל מיסים עקיפים, כי אז אתה לא רב עם אף אחד מהשותפים הקואליציוניים שלך, אז אתה יכול להמשיך ולהתעלם מהעובדה שאתה לא יכול להטיל מס כזה על הדלק, במדינה שבה אין תחבורה ציבורית 80 יום בשנה. אז אתה משחרר את הדור הצעיר מהחובה המוסרית לחיות פה".

"ואם סבתא שלהם נכנסת לבית חולים גריאטרי והם מגלים שהאגף הגריאטרי במשרד הבריאות קבע 149 נהלים ותתי-נהלים שונים לטיפול גריאטרי, אבל ’האגף לתכנון- תקצוב- ותמחור’ של אותו משרד בריאות בדיוק, קבע נהלים אחרים לגמרי ומסרב לתקצב את אותה סבתא, ואין מי שיחליף לה חיתול בשתיים בלילה, אז זו רשעות בירוקרטית וזו שחיתות מוסרית ומדינה שאינה מגלה אחריות כלפי הזקנים והחלשים, אינה ראויה לכך שהצעירים והחזקים ירגשו שהם חייבים לה משהו". 

הלפיד של יאיר בוער
לינורה אסא

שמונה וחצי בערב, ראשון, 18.3.12, אזור התעשייה של בנימינה תחת עלטה, למעט האורות הרומנטיים ממסעדת "גאיה". באופן מחתרתי וללא פרסום באמצעי התקשורת המקובלים, עברה שמועה שיאיר לפיד מגיע לבנימינה, לחוג בית,במועדון הסנוקר לשעבר, היום צהרון.

למקום התקבצו כ-80 אזרחים, בגילאי הארבעים ומשהו,רובם אשכנזים, בתוכם שלושה תלמידי י"ב מבית הספר אורט השומרון.

"יאיר", הז’קט השחור וללא ג’ל, נכנס באיחור אלגנטי של רבע שעה,כשהוא מציג את הנהג שלו, תת אלוף (במיל’),הלל קוברינסקי, מנכ"לAT&Tישראל, מחבריוהוותיקיםשללפיד, ויש האומרים, ראש המטה שלו,למרות שקוברינסקי מכחיש כי יישא בתפקיד רשמי במפלגה החדשה.

לפיד פתח וסיפר כי הוא חורש לעומק את ארץ ישראל,ופוגש את תושביה שישה ערבים בשבוע. קולו צרוד, הוא לא מפסיק לשתות תה או מים, ובמשך שעה וקצת, אמר את אותם דברים שנאמרו שלושה ימים קודם לכן במפגש בחיפה (ראה כתבה בעמוד זה, יואב איתיאל),ענה על כל השאלות והאירוע ברוטו נמשך כשעתיים.

ממה הופתעתי: נכנסתי עם תדמית לא מחמיאה על "יאיר לפיד" המותג. יצאתי,כשאני מאמינה לו. הוא לוהט ומוכן להיאבק כדי לעשות שינוי, והוא חכם. ניסו להכשילו בשאלות, אך הוא עשה שיעורי בית ולא נפל באף פח. דבריו סדורים ומאוד הגיוניים ונשענים על נתונים אותם בדק ולמד. הוא גם מדבר בכנות ואומר כשהוא לא יודע, והוא לא מפחד!!!!

ועוד מילה: קבלת הפנים לה זכה לפיד בתקשורת הארצית, מעוררת קבס. כל אדם שקם ועושה מעשה למען האחר, ראוי לפחות להזדמנות. בדקו כמה מאלה המלעיזים אותו, עשו למען המדינה.תנו לו צ’אנס.
רוצה לחיות במדינה יהודית

"אם אין תהליך שלום ואין אפילו קצה קצהו של משא ומתן לשלום, מה זה אומר? שאנחנו החלטנו להעביר את הבעיה לדור הבא, כי אין לנו חשק לטפל בה". "אני לא אוהב את הנטייה שיש בחלקים מהציבור, להאשים רק את הצד הישראלי בזה ששום דבר לא קורה", חוזר לפיד על דברים שאמר בשבועות האחרונים גם במקומות אחרים, "אני חושב שרוב האשמה רובצת על כתפי הפלסטינים.

אני אפילו לא בטוח שהם כעם, בשלים כבר לעשות שלום. אבל אפילו לא לנסות? אני האחרון שיטען שלסכסוך הישראלי-פלסטיני יש פתרון פשוט. אין לו. אבל כל אדם שפוי והגון במדינת ישראל, יודע מה הם הפרמטרים הבסיסיים שעליהם אנו מדברים ולכל אחד יש לזה שם אחר.

אריק שרון קרא לזה ’ויתורים כואבים’, אולמרט צייר את המפה ונתניהו קורא לזה ’שתי מדינות לשני עמים’. וזה בדיוק אותו דבר. הטרגדיה הישראלית הגדולה היא שאנחנו, כל המרכז הישראלי, כולל הליכוד, (נתניהו אמר את זה שלוש פעמים, פעם בנאום בר אילן, פעם בקונגרס ופעם באו"ם), כולנו יודעים בדיוק איך זה ייגמר, אנחנו רק לא יודעים כמה זמן יעבור וכמה אנשים ימותו בדרך. ובינתיים, אנחנו נותנים לקיצוניים, משמאל ומימין, להעלות שורה של פתרונות הזוייים, שעלולים להיגמר במדינת-כל-אזרחיה, שזה סוף הרעיון הציוני".

"אני לא רוצה לשלוט על שלושה וחצי מיליון פלסטינים, כי אני פטריוט ישראלי ואני ציוני. ואני לא רוצה לחיות במדינת-כל-אזרחיה, מפני שאני רוצה לחיות במדינה יהודית. אני גם לא מוכן שנשאיר את כל הבעיה לדור הבא, מפני שזה מעשה לא הגון. הילדים שלנו יודעים שאנחנו נוהגים בהם בחוסר הגינות והם יקומו ויילכו אם לא נעשה משהו בעניין".

"יש לנו בעיה גדולה וקיומית", הוא אומר, "ופתרון שלה נמצא רק במקום אחד, בפוליטיקה. חלק מהמסע שלי, וממה שלקחתי על עצמי הוא להפוך את הפוליטיקה שוב לרלוונטית, כי פוליטיקה היא לא רק משחקי כסאות מלוכלכים. פוליטיקה היא רמזורים פועלים ומים בברזים ורכבת שמגיעה בזמן והשביתה של הסגל הזוטר באוניברסיטה. זוהי פוליטיקה".

"הגיע הזמן שאנשים טובים יגיעו לשם, כדי לנסות לשנות משהו. אבל אנחנו יודעים בדיוק למה אנשים טובים לא מגיעים לשם. כי כולנו שכנענו את עצמנו שאין מה לעשות. אתם שכנעתם את עצמכם שאין מה לעשות. שמה שלא תעשו, המערכת הפוליטית כל-כך עקומה וכל-כך מקולקלת וכל-כך מושחתת, שאין איך לתקן אותה ושאם רק תנסו, מיד ייסתערו עליכם גדודי גדודים של פוליטיקאים קטנים וציניים, יעצרו אתכם, וייקחו את כל הכוונות הטובות שלכם ויעקמו אותן ויתחילו לחפש עליכם לכלוכים".

"מה שאתם מרגישים בעצם הוא שלא כדאי לכם להצטרף לפוליטיקה, כי אם תצטרפו לפוליטיקה, יעשו לכם בדיוק את מה שבחודשיים האחרונים ניסו לעשות לי, ועושים. אז אני אומר לכם, אחרי שעברתי את זה - אין ממה לפחד. אין לכם ממה לפחד - הם לא כאלה מוכשרים וזה לא כל כך נורא ואם אתם תלכו לפוליטיקה, אתם תגלו איזו עוצמה יש לזה, כשאתה עושה משהו שאתה מאמין בו. אתם תגלו איזה כוח יש לתפיסת עולם שאומרת כי ’הגיע הזמן להתייצב בפני המציאות ולשנות אותה’. אתם תגלו שכשאתם נמצאים במקום הזה, אין דרך לעצור אתכם. 

תושבי האזור על יאיר לפיד
מיכל בן ארי, איתי משה

חיים פורטל


חיים פורטל, "סאפו" במדרחוב זכרון יעקב:
"מאז שהוא רץ לפוליטיקה, זה נהיה באופנה וגם אני שוקל לרוץ".



מאיר וענונו
מאיר ואנונו, חבר הנהלת המועצה המקומית זכרון יעקב וחבר מרכז ליכוד:
"אני מברך את הצטרפותו של יאיר לפיד לפוליטיקה ואני חושב שכל תוספת איכותית לפוליטיקה רק תוסיף ותשדרג ומאחל לו הצלחה. מבחינת הליכוד, המפלגה בה אני חבר, התוצאות מהצטרפותו של לפיד יהיו מצוינות. הליכוד תשאר המפלגה הגדולה היחידה ואני צופה אחרי הבחירות קואליציה חדשה שרוב העם מייחל לה".

אליהו גז
אליהו גז, תושב חוף הכרמל:
"את הקמת המפלגה הוא החל עוד לפני שהוא החליט לצאת להתמודדות. אני מאמין לגמרי באיש, ביכולות שלו וזה גם נובע מזה שקראתי את מאמריו בכל שבת, הייתי בהרצאה שלו לפני כשנה, שמעתי את דעותיו הפוליטיות ואני מאמין שהאיש הזה ידע לסדר אותנו מצוין, לכן זה המקום הראוי לו".

עו"ד מנחם פוקס: "אני מכבד אותו כאדם אבל לדעתי הוא עדין בוסרי. בהתאם לאימרה היפה ’אל יתהלל חוגר כמפתח’, הוא טרם חגר וכבר מתנהל כמפתח. הוא שירת ככתב בעיתון "במחנה", אבל כבר יש לו משנה סדורה את מי צריך לגייס ואת מי לא. אין לו תואר ראשון והוא כבר ביטל את רוב מבחני הבגרות ולי באופן אישי יש בעיה עם אנשים שכתבו את התנ"ך שנתיים לפני הקדוש ברוך הוא. אבל סה"כ, אני הקטן, מאחל לו הצלחה. אשמח לתת טיפ קטן: כמי שמבקש להתברג בעמדת מפתח, הייתי מציע לו לעבור משחור לצבע חיי ואופטימי יותר".


כרמל סלע
כרמל סלע, ראש המועצה האיזורית חוף הכרמל:
"משמח לראות אדם כמו יאיר לפיד, צעיר נמרץ, בעל ערכים וכישורים רבים, שמוכן לתרום מעצמו ולהתגייס באופן מלא למען החברה הישראלית. כניסתו הרשמית לפוליטיקה יצרה הדים רבים, חלקם חיוביים וחלקם ביקורתיים. בשורה התחתונה אני מאמין כי כניסתו תחזק את המערכת הדמוקרטית כולה ותיצור תחרותיות בין המפלגות השונות, שתועיל לאזרחי מדינת ישראל. אני מאחל ללפיד הצלחה בדרכו החדשה".

דן חמיצר
דן חמיצר, חידונאי, אמן, טייס וסופר:
"ללא קשר לדפוסי ההצבעה הפרטיים שלי, לנוכח עליבותם של נבחרנו ורמתם הנמוכה, אני יותר ממאושר שמכניסתו של אדם, אינטליגנטי, ליברלי ונורמאלי, שמוכן לקפוץ לתוך היורה הרותחת הזו. אין לי אלא לברך אותו".

אבי פרחן
אבי פרחן, ממפוני ימית, ממפוני אלי סיני, היום תושב נווה ים:
"כששאלו אותי למה אני לא נכנס לפוליטיקה, אמרתי שאני לא מיליונר ולא מושחת. היום לכנסת נבחרים אנשים שיודעים לדבר יפה, אבל מאחוריהם אין מעשים. מה יאיר לפיד בנה ומה הוא תרם? הוא אחד מהדוגמאות לדור החדש של הפוליטיקאים שיודעים לבלבל את המוח וחדרו לפוליטיקה באמצעות הניסיון התקשורתי ולא העשייה. איפה הוא ואיפה בן גוריון, בגין או שמיר? עדיין לא שמעתי ממנו כלום, ובשבילי הוא מייצג את מדינת תל אביב. אם הוא היה שוקל ללכת לגור בשדרות, בנגב או בגליל, הייתי שוקל אם להצביע לו. בניגוד אליו, דווקא את שלי יחימוביץ אני מכבד, עוד כשהיא הייתה כתבת רווחה "בעל המשמר". אני זוכר אותה פועלת בנושאים החברתיים, מה לפיד עשה?"

אבי קאופמן
אבי קאופמן, התמודד על ראשות המועצה האיזורית חוף הכרמל:
"כל כניסה של אנשים צעירים ושאפתניים לפוליטיקה, היא מבורכת. אני חושב שבמצב הדברים היום, אנחנו תקועים בבוץ בלא מעט מובנים, ואנשים חדשים יוכלו לדחוף את העגלה קדימה. אני מאמין שיש ללפיד את היכולות והנחישות לפעול ולשנות. אם יאמץ את אותה הנחישות ויפעל בצורה ממוקדת, אני מעריך שהוא יצליח בעשייה הפוליטית שלו".

דגנית אזולאי
דגנית אזולאי, בעלת מסעדת ADAMA:
"אני מאוד מעריכה את יאיר לפיד כעיתונאי וכאדם אבל אחת לכמה שנים קורה שמאיר כוכב בשמי הפוליטיקה. היה את מצנע ואבא של יאיר, טומי. מה שצריך לקרות זה לא שיבליח כוכב אלא מישהו שיכנס ככוח גדול יחד עם מפלגה. נניח והוא ממש יצליח ויקבל 10 מנדטים, זה לא יעזור וחבל על האנרגיה והזמן והקולות של מי שבחר בו. צריך מפלגה אחת גדולה עם אג’נדה חילונית ולא עוד מפלגה שתיקח קולות ולא תתרום לבחירות. זה מזכיר את התואר ’דוקטור של כבוד". עם כל הכבוד ליאיר, שיטת הכוכבות לא תעבוד".

אמיר רון, "שור אמנות הברזל": "קצת שמאלני מדי, קצת חסר אמונה. חוץ מזה נחמד." סיכם במילים: "אמרתי את האמת".

שלמה בר
שלמה בר, מייסד "הברירה הטבעית":
"אני חושב שזה עוד פעם התרבות האמריקאית - צעיר יפה ונחמד ומפורסם רץ לבחירות, סטייל אובמה. בתרבות המערבית אתה חייב לחדש פרצופים-המלך מת ובא מלך חדש. יאיר לפיד הוא לא דמות מנהיגותית לדעתי. הוא לא אומר משהו שיש לו משקל. חצי שחקן, חצי מראיין,גם לא דמות זוהרת בעולם העיתונות. בארץ יש חברה מאוד מורכבת ומסובכת ואנחנו צריכים אבא שאוהב את כולם, לא מפריד. אם הוא יודע להיות כזה, אני אלך איתו".

עמירם גוטפריד, מ"אנגלו סכסון" תיווך ושיווק נדל"ן: "אני חושב שזה טוב שנכנסים אנשים חדשים לפוליטיקה ועוד אנשים עם דעות. ככל שיהיו יותר אנשים שהם פחות זמן בפוליטיקה, אולי היא תהיה נקייה יותר וכך אולי יהיה שינוי והדברים ילכו לכיוונים יותר טובים".

אלון גל
אלון גל, מאמן לאומי:
"יאיר הוא ידיד וותיק, איש מאוד ערכי, כל כונותיו מצוינות. הוא איש מאוד חכם בעיני, מאוד מבין את ההוויה הישראלית. בניגוד לכל ה"עלהום" המטורף שעשו עליו,אני לא יודע אם הוא יהיה פוליטקאי מושיע במדינת ישראל.בחירתו להיכנס לפוליטיקה ולעשות המעשה, היא בחירה מבורכת ולצערי, קבלת הפנים שהוא מקבל,היא מטומטמת בעיני. לא מצליח להבין למה לבוא בטענה לאדם שהחליט להיכנס ולשרת, לא מבין. אי אפשר לרדת עליו לפני שעשה מעשה. בכל מקרה, אני חושב שזו החלטה מבורכת". 
ריסטרט למערכת ההפעלה של ישראל

"מהטמה גנדי אמר שבהתחלה הם מתעלמים ממך, אחר כך הם צוחקים עליך, אחר כך הם נלחמים בך, ובסוף אתה מנצח. ואנחנו צריכים להתחיל לנצח", אומר יאיר לפיד, "כשנשנה את מערכת ההפעלה של מדינת ישראל. כדי לשנות את מערכת ההפעלה אנחנו צריכים לעשות ארבעה תיקונים - התיקון הראשון הוא שינוי שיטת המשטר, שבישראל היא אם כל חטאת מפני שהיא מאפשרת למפלגות סקטוריאליות קטנות להחזיק את המדינה כבת ערובה. אני מציע שלושה שינויים פשוטים שאפשר להעביר תוך שנים-עשר חדשים, מיום הקמת הממשלה הבאה. כותרת ביניים: לשנות את שיטת הבחירות

השינוי הראשון, הוא שראש המפלגה הגדולה ביותר, יהיה באופן אוטומטי ראש הממשלה, שאנשים לא יוכלו להצביע בשני פתקים וירטואליים, ולא יוכלו להגיד לעצמם ’אם אני מצביע לבית היהודי, אני באופן אוטומטי בעצם מצביע גם לנתניהו’, אלא הם יצטרכו להצביע למפלגות גדולות".

"אני יודע שזה קצת משונה להקים מפלגה שמטרתה כי לא יהיו מפלגות כמוה. אז אחרי שאני אעביר את התיקון הזה, יש לי שתי אפשרויות - האחת, שאתם תכתבו על קברי הפוליטי שחיסלתי את המפלגה שלי, למען מטרה צודקת, שאני מאמין בה בכל ליבי. אני ממש יכול לחיות עם זה. או שיש עוד אפשרות, שאנחנו נהיה המפלגה הגדולה".

"הדבר השני הוא שאחוז החסימה צריך לעלות ל-6%. למה? כדי שהמפלגות המגזריות ייצטרכו להתאחד. שלא יהיה מצב כמו שיש היום. למשל, במפלגות הערביות שהן מפולגות למפלגות קטנות, שבאופן טבעי צריכות להתבלט, ואז הן מנהלות ביניהן תחרות מי יותר לאומנית ומי יותר אנטי-ישראלית. אם הן תתאחדנה, הן תוכלנה סוף סוף לטפל במה שחשוב באמת לציבור הערבי בישראל, שזה תעסוקה לאשה הערבייה ודיור ובנייה לישובים הערביים. הרי לא ייתכן שמאז הקמת המדינה, האוכלוסיה הערבית בישראל הכפילה את עצמה פי שבעה, אבל לא קם אף לא ישוב ערבי חדש אחד".

"והדבר השלישי, שאי אפשר יהיה להפיל את הממשלה אלא בהצעת אי-אמון קונסטרוקטיבית, ברוב של 66%, שזה יביא ליציבות שלטונית. כי במדינת ישראל היו 9 שרי בריאות ב-12 השנים האחרונות. ועכשיו אין שר בריאות בכלל, כבר שלוש שנים, שזה טירוף מערכות, שאינו מאפשר שום תכנון לטווח ארוך".

לבטל את האפליה

"התיקון השני - אנחנו צריכים לבטל את כל חוקי האפליה - את חוק נהרי, שפוטר ילדים מלימודי הליבה ואת חוק טל. אל תטעו, חוק טל לא בוטל, הוא בתוקף עד ה-31 ביולי, ואז הם ינסו להמשיך אותו, ותסלחו לי אם אני לא מתרשם מהקולות שעושות בעניין מפלגות כמו ’העבודה’ ו’קדימה’, מפני שהיו להן שנים על גבי שנים, שבהן הן היו בשילטון, והיתה להם הזדמנות לשנות את החוק והן לא עשו כלום. אז אין שום סיבה להאמין שהן תעשינה משהו בענין הפעם. וגם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הרי לא יעשה שום דבר בעניין. הוא רק יישלוף איזה ’שפן זמני’ שיאפשר לו לעבור את הבחירות בשלום".

"מה שצריך לעשות, זה לבטל את החוקים האלה וליצור מודל שירות אמיתי שבו כל אזרח ישראלי משרת בצבא או בשירות אזרחי, ואחר כך הולך לעבוד. ואנחנו צריכים להגיד לחברינו החרדים, שאנחנו לא אנטי-חרדים, ואין לנו שום שנאת יהודים חלילה, ואין שום מסר של שנאה או סתירה של עיקרון-מעקרונות-היהדות, ברעיון שאנשים יעבדו לפרנסתם ויתרמו לקהילה שלהם". 

להילחם בשחיתות

"התיקון השלישי הוא שאנחנו צריכים להילחם בשחיתות. גם בהון השחור. בגלל זה, למרות שאני נגד פריצה של התקציב בכל נושא אחר, כי רק פוליטיקים חסרי אחריות מדברים על פריצת התקציב, בנושא הפשיעה אני כן בעד פריצה זמנית של התקציב, מפני שהוכח פעם אחר פעם, בכל מקום בעולם שם זה יושם, שאם משקיעים במשטרה, הכסף חוזר לקופת הציבור תוך זמן קצר. אנחנו נפעל כדי שתוך תהליך של שינוי מבני-ארגוני, יועלה תקציב המשטרה ליחס של 4% מתקציב המדינה".

"אבל מלחמה בשחיתות, היא לא רק מלחמה בפושעים, אלא גם בשחיתות המוסדית, כי ממשלה של 40 שרים וסגני שרים על תקן שרים, גם זאת שחיתות. חברות ציבוריות שבהן כולם קרובי משפחה של כולם וכולם חברי מרכז באותה מפלגה, זו גם שחיתות. ואם בכל פעם שרוצים להעביר משהו בוועדת הכספים צריך לשלם מס מתחת לשולחן, למפלגה שממנה בא יו"ר הוועדה, זו גם שחיתות ואנחנו נילחם בה".

איפה הכסף

"התיקון האחרון, הוא המשתמע של כל קודמיו, וזה שינוי סדר העדיפויות. מה פירוש הביטוי ’איפה הכסף’? למה אתם חושבים שזה תפס כל-כך מהר. מפני שכל אזרח ישראלי יודע שיש כסף, הוא רק לא מופנה למקומות הנכונים. ולמה הוא לא מופנה למקומות הנכונים? מפני שאנשים ומפלגות שיש להם כוח פוליטי, דאגו לפנות את הכסף למקומות הלא נכונים. אז מה שצריך לעשות, הוא לבנות כוח פוליטי לא פחות נחוש, ולדאוג לזה שהכסף כן ילך למקומות הנכונים. לחינוך ולבריאות ולדיור, לשיטור ולאקדמיה, כי בלי האקדמיה אין יתרון איכותי ובלי יתרון איכותי, אין מדינת ישראל".

"אלה ארבעת העקרונות. הם פשוטים, הם אפשריים והם ישנו את המדינה. אז שלא יגידו לי שזה בלתי אפשרי, שלא יגידו לי שזה לא יקרה, ושלא יגידו לי שאין איך לעשות את זה. הייאוש, הרמת הידיים, הציניות והויתור מראש הם רעות חולות והן לא מובילות אותנו לשום מקום טוב. בכל פעם שאתם מרגישים שבא לכם להתייאש, תסתכלו סביבכם. נסו לדמיין לעצמכם מה יקרה פה אם המדינה הזו רק תשנה את סדר העדיפויות שלה, ותחזור לסט הערכים של האנשים שהקימו אותה. תסתכלו על הטכניון, תסתכלו על הצבא, תסתכלו על ההייטק הישראלי ותסתכלו על המחאה של הקיץ האחרון. מה היתה המחאה הזו? מאות אלפי אנשים קמו ואמרו ’אכפת לנו’. והיו מאחוריהם עוד הרבה יותר, כי על כל אדם צעיר שהלך להפגין בקיץ, היו שני הורים שאמרו לו ’לך, אנחנו נעשה בייביסיטר על הילדים כדי שתוכל להפגין, כי גם אנחנו מאמינים שצריך לעשות שינוי, גם לנו אכפת’". 


אנחנו הרוב

"איך נעשה את זה? התשובה היא פשוטה, זה תלוי בכם. אם יהיו לנו בבחירות הקרובות 15-20 מנדטים, זה יקרה. פוליטיקה, בסוף, עוסקת במכפלות של כוח ועם 15-20 מנדטים כל זה יקרה, מפני שיהיה לנו עם מה לעבוד. אנחנו נתעקש ונסביר שגם לנו יש אלוהים. שאנחנו לא מוותרים, כי אנחנו נלחמים על הבית שלנו. בישראל חיים באמת, האנשים הכי מדהימים בעולם. אני פה כדי להסביר להם שהם הרוב במדינה הזו. אנחנו לא סקטור. משלמי המיסים, המתגייסים, הציבור העובד והיצרני במדינת ישראל, הם לא סקטור. אנחנו הרוב ואני באתי כדי להזכיר לכם שהגיע הזמן שניקח את הענינים בידיים. כי מה זו מנהיגות? היכולת להגיד לעצמך איפה אני רוצה להיות עוד חמש שנים ואז להתחיל ללכת לשם ולשכנע אנשים לבוא איתך".

"הפוליטיקה היא הקריירה השנייה שלי. לא תהייה לי קריירה שלישית. אני הולך להקדיש לעניין הזה את כל חיי, כי אני מאמין שהרגע שבו אנחנו נמצאים עכשיו, הוא לא רק רגע של איום אלא גם רגע של הזדמנות. יש לנו הזדמנות לעצב את מדינת ישראל כחברת מופת. יש פה כוחות שאין שני להם, אינטלקטואלים, יצירתיים, יצרניים, חדשניים. התפקיד שלי, הוא להסיר את מסך הייאוש מעליהם, ולסייע להם לשגשג, ולשכנע אתכם שזה אפשרי. כי בעוד חמש שנים, אני אנחנו יכולים לחיות במדינה שיש בה ממשלה יעילה ורזה, שלה 18 שרים, שצימצמה את הבירוקרטיה, וזוכרת שתפקיה הוא לשרת את האזרח. ממשלה שזוכרת שהמעסיק שלה הוא הציבור והיא עובדת בשבילו, ולא להיפך. בעוד חמש שנים אני רוצה לחיות ואנחנו יכולים לחיות במדינה ששינתה את מודל השירות שלה. כזו שמשלמת שכר מינימום לחיילים קרביים ונותנת להם מילגה ללימודים אקדמיים ולא מעבירה אגורה שחוקה למי שלא משרת בצה"ל, או בשירות אזרחי". 

העתיד ע"פ לפיד

"עוד חמש שנים, אנחנו יכולים לחיות במדינה שחתכה בחצי את ההוצאות הארגוניות של מערכת החינוך והעבירה את כל הכסף למשכורות של המורים והמנהלים. מדינה שחזרה להיות באחד מעשרת המקומות הראשונים בעולם, בחינוך ובלימודים הגבוהים".

"עוד חמש שנים אנחנו יכולים לחיות במדינה כשכבר רבע מיליון יהודים חזרו לארץ כי פה יותר טוב ממיאמי, ועוד חצי מיליון כבר מתחילים לשאול את עצמם אם לא הגיע הזמן".

"עוד חמש שנים אנחנו יכולים לחיות במדינה בה מחירי הדירות ירדו ב-25% מפני שהמדינה שיחררה קרקעות וחסמים בירוקרטיים ועודדה בנייה להשכרה ויצרה מערכת שבזכותה לזוג צעיר יש אפשרות להגיע לדירה משלו".

"עוד חמש שנים אנחנו יכולים לחיות במדינה שעושה שלום. עושה שלום - תוך שהיא מאמינה בכוחה. שלא סובלת מדה-לגיטימציה, שלא נתונה בבידוד בינלאומי, שאומות העולם מתייחסות אליה בכבוד ושהיא יודעת להסביר את עמדותיה.

עוד חמש שנים אנחנו יכולים לחיות במדינה שטוב בה, שאנחנו גאים בה, שהילדים שלנו לא חולמים אפילו לעזוב אותה, כי הם יודעים שרק פה יש להם זהות וזה המקום היחידי בעולם שהם רוצים ויכולים לחיות בו. אז עזבו את הציניות, כי זה כן אפשרי וזה כן יכול לקרות וכל מה שצריך זה נחישות וכיוון ברור ולא להניח שמה שהיה הוא שיהיה ואין מה לעשות בעניין. יש מה לעשות בעניין, ואני מתכוון לעשות אותו".

"עכשיו, השאלה היחידה שנותרה, היא - מה אתם מתכוננים לעשות".



ראה גם: יאיר לפיד- התקשורת בישראל אינה מחפשת את האמת, יאיר לפיד בהרצאה באוניברסיטת חיפה בדצמבר 2011 - כאן
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
’’קופצים למים’’ - פרויקט לימודי שחייה לתלמידי זכרון יעקב בקאנטרי זכרון
מדור החיים הטובים- טיול במטולה
דייט עם מיכל - טלי שגב: ’’הסרטן הפגיש אותי עם עצמי’’