Betpasgiris.vip restbetgiris.co betpastakip.com restbet.com betpas.com restbettakip.com nasiloynanir.co alahabibi.com nakliyat malatya oto kiralama malatya rent a car eşya depolama istanbul-depo.net eşya depolama transfernakliyat.com.tr sex shop

casino siteleri en iyi casino siteleri rulet siteleri vdcasino betexper

gaziantep escort bayan gaziantep escort kayseri escort

manavgat escort manavgat escort bayan belek escort manavgat escort seks hikaye sex hikaye sex hikaye izmir escort
נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > דברי תא’’ל (מיל.) רון כתרי ביום הזיכרון 2013
15 לאפריל 2013
דברי תא’’ל (מיל.) רון כתרי ביום הזיכרון 2013
יואב אתיאל, 15/04/2013 - 21:31
מי שנפל ומי שנהרג בתאונה, מי שנפטר ומי בנסיבות טרגיות אחרות. כולם – אינם עוד! והדבר סופי ומוחלט. טבעו של אדם, שסוף חייו- מותו, אך אלו שקראנו בשמם, רובם – ככולם, כה צעירים היו!! את כולם זוכרים אנו, גם היום, בגעגוע ובלב דואב. והרשו לי להזכיר את חָברי שלי, בני מחזורי בביה"ס ובפנימייה הצבאית שאת נפשם השליכו בנסיבות קיצוניות – בקרב לכיבוש החרמון ובטיסה, בטנקים הבוערים בסיני ובגולן. קול קרא להם – והלכו.
 רון כתרי
רון כתרי (קורא, מימין, לצידו סא"ל ליאור גרוס, מפקד הפנימיה הצבאית לפיקוד): משפחת ביה"ס הריאלי העברי בחיפה מרכינה ראש, מתייחדת עם
זכר החללים, ומבטיחה: להשתדל לעשות טוב יותר, אכפתי יותר. [צילומים: יואב איתיאל]

לפני מאה שנים, הגו יהודים טובים בגרמניה רעיון –
להקים בא"י מוסדות חינוך שיקנו השכלה לילדים ולבני הנוער.
בראשם – הטכניקום ולידו – בית ספר ריאלי, שיכין תלמידים לקראת הלימודים המעשיים. מאז – בהנהגתו של ד"ר ארתור בירם, מנהלנו הראשון ומאות אנשי חזון ומעש - מפלס בית ספרנו את דרכו בנתיבי הציונות, החברה, החינוך.

למעלה משלושה עשורים התנהל בית ספרנו בדרכו, עד שפגש בשכול לראשונה: שני לוחמים שהיו בין יורדי הסירה, שטבעה בנתיבה לפעילות עלומה בלבנון ועולה הגרדום בקהיר, אליהו חכים.
ומאז – במהלך 65 שנותיה של המדינה הצעירה, שמנסה להתייצב במרחב העוין כל – כך ולאפשר את שיבת
פזורי העם לארצם – הלך כותל השמות והתמלא.
291 שמות חללים – בוגרים ותלמידים - קראנו אשתקד – ובסתר לבי קוויתי כי די לנו. התבדיתי. לכותל השמות ולרשימה הכואבת נוסף, זה לא מכבר, שמו של בוגרנו הטייס,
רס"ן (מיל.) ארז פלקסר, בוגר מחזור פ’ (1999).

בצד החשיבות שאנו מייחסים לציון שנת ה- 100, הנה איננו שוכחים וכמדי שנה, גם השנה אנו מתייחדים כאן – תלמידים, בוגרים, מורים, הורים, עובדים ובני משפחות שכולות, שכנים וידידים – עם חללינו:

מי שנפל ומי שנהרג בתאונה, מי שנפטר ומי בנסיבות טרגיות אחרות. כולם – אינם עוד! והדבר סופי ומוחלט. טבעו של אדם, שסוף חייו- מותו, אך אלו שקראנו בשמם, רובם – ככולם, כה צעירים היו!!
את כולם זוכרים אנו, גם היום, בגעגוע ובלב דואב.
והרשו לי להזכיר את חָברי שלי, בני מחזורי בביה"ס ובפנימייה הצבאית שאת נפשם השליכו בנסיבות קיצוניות – בקרב לכיבוש החרמון ובטיסה, בטנקים הבוערים בסיני ובגולן. קול קרא להם – והלכו.
משל הם לאחיהם, ששמותיהם נמנים על הרשימה הכואבת של חללינו, אותם אנו קוראים היום - וזוכרים!

בפרק ט’ בקהלת אמר החכם מכל אדם: "כי החיים יודעים שימותו והמתים – נשכח זכרם". לא כאן, בבית הספר, שלנו וב"משפחת הריאלי": ליבנו עם המשפחות, שמיעוט נמצא כאן עימנו. עבורן, כל יום הוא "יום הזיכרון". ואנו, בכבוד ובאהבה, שאין מידה להם, מחבקים אותן אל ליבנו. עוצרים היום – וזוכרים.
אנו החיים- לא נוכל להימצא במעלה אחת עם החווים שכול .
רק נושיט יד תומכת, מבט אוהב וחיבוק חם. נדבר בהם,
בחברינו שנקטפו מעמנו ונקיים אמרתו של ירמיהו הנביא:
" כי מדי דברי בו, זכור אזכרנו עוד".

אליעז כהן כתב את השיר " עָמְדָה הַסְּלִיחָה":
הבה נפנה מבט לעצמנו, ולא לזולתנו.
כל אחד מאיתנו יעשה מעט טוב יותר, אכפתי יותר, חברי יותר,
מתחשב יותר, תורם יותר – כדי שנהיה ראויים לפיקדון-החיים
שנותר בנו, זה שנתנו בידינו הנופלים. ונשאל עצמנו, כל אחד מאיתנו, יום-יום [ולא רק בימי זיכרון] – "מה עשיתי טוב היום? מה אנסה לעשות טוב מחר"?
התנהלות החברה בה אנו חיים אינה "משמחת", בלשון המעטה. אלימות, אנוכיות, חוסר סובלנות וסבלנות – צללים רבים, לדאבון לב.

אך זו החברה שלנו, בת דמותנו היא. המדינה שיש לנו! שלנו היא,
פיקדון עבור ילדינו וְיָלדֵי – ילדינו.
נעשה לביצורה, לחיזוקה ולפיתוחה, תוך שאיננו שוכחים את אלו שאינם עימנו, שנפלו בדרך, במסע שלנו אל העתיד.
כמה חבל שאינם!

תלמידים יקרים: לכם אומר, כי מהיכרותי אתכם, בני הדור הצעיר,
אנו יכולים למצוא תקווה וסיכוי. יש לנו סיבות טובות לאופטימיות זהירה, בשאיפתנו לממש את הכתוב במגילת העצמאות שלנו ואפילו, בצנעת דרך, את הכתוב בחזון ביה"ס:
" ... להיות בני אדם, מעורבים ומשפיעים בחברה הישראלית".
ורק אדגיש בפניכם, אנשים צעירים – ודברי מכוונים גם אל בוגרינו הצעירים שכאן: מאומה אינו מובן מאליו! ה"זכות" אולי מובנת לנו,
אך חיוני שתהיה ברורה גם החובה: להיות שם, לעשות מעשה,
ליטול אחריות, להקשיב לזולת ולסייע לו, למנוע עוולה...
ככתוב בספר מיכה פרק ו’, ממנו נלקחה סיסמת בית ספרנו:
"הגיד לך אדם מה-טוב, כי אם עשות משפט, ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלוהיך".

משפחות שכולות יקרות, תלמידי ביה"ס וחברי הסגל החינוכי,
בוגרות ובוגרים, הורים ואורחים נכבדים:

משפחת ביה"ס הריאלי העברי בחיפה מרכינה ראש, מתייחדת עם
זכר החללים, ומבטיחה: להשתדל לעשות טוב יותר, אכפתי יותר.
"אמן, כן יהי רצון".


לידיעה על טקס יום הזיכרון 2013 בקמפוס בית בירם של בית הספר הריאלי העברי בחיפה ראו כאן
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
’’קופצים למים’’ - פרויקט לימודי שחייה לתלמידי זכרון יעקב בקאנטרי זכרון
מדור החיים הטובים- טיול במטולה
דייט עם מיכל - טלי שגב: ’’הסרטן הפגיש אותי עם עצמי’’