נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > מתוך המשכן
4 לאפריל 2014
מתוך המשכן
מערכת הגפן, 04/04/2014 - 05:26
לאחר ששמע הכל במסדרונות הכנסת, כולל על הח’’כ ששוכב עם הלוביסטית והח’’כ החרדי שעדיין לא יצא מהארון, מוציא תומר אביטל ספר חדש על הקשרים והתככים, על הגלוי ובעיקר על הנסתר מאחורי הקלעים של המשכן
תומר אביטל במשכן הכנסת
תומר אביטל על רקע משכן הכנסת [צילום: יח’’צ]

’’הכנסת היא חבית נפץ. אני לא מתכוון להתגוששויות פוליטיות והתבטאויות פרובוקטביות. אלו הן הסחות דעת. מסכי עשן. הדינמיט האמיתי הוא אלפי האינטרסים המצטופפים כולם תחת קורת גג אחת". זאת הכנסת על פי דעתו של תומר אביטל, תושב זכרון יעקב לשעבר ועיתונאי בתוכנית התחקירים המצליחה "עובדה" בהנחייתה של אילנה דיין. לאחר שנים בהן הצטברה בקרבו אט-אט תחושה זו, שרבים מאיתנו שותפים ומאמינים לה, החליט להוציא את אשר ראה והיה חקוק בליבו, אך בדרך אמנותית – רומן מתח על המתחולל במשכן. סרט על רצח בבית הלבן כבר ראינו בקולנוע, אז כנראה שהגיע הזמן שגם לבית המחוקקים שלנו יהיה סיפור מתח משלו.

"הבנתי באיזה סרט פנטזיה חייתי"

"זה היה רק עניין של זמן עד שאכתוב ספר", נזכר אביטל, 31, שגדל עד שנות העשרים של חייו בשכונת נווה הברון בזכרון יעקב, "למדתי בבית הספר ניל"י ולאחר מכן באורט השומרון בנימינה ולא הייתי בדיוק בחבורת המקובלים. לא הייתי טוב בכדורגל, אבל הייתי טוב בכתיבה ולכן הדמיון היה המפלט שלי. אפילו השתמשתי בשמות של חברים אמיתיים שלי מבית הספר בתור דמויות ברומן המתח שכתבתי".

[כאן תוכלו לקרוא על משנת הח’’כ משה פייגלין]

בצבא, במהלך קורס חובלים, החברים לצוות כינו אותו "סקרנ-אל", על שם הסקרנות הטבעית הנעוצה בו. סקרנות שהובילה לנסיון לכתיבת ספר שלא צלח, ובהמשך לעבודה ככתב מקומון באזור. לאחר זמן קצר החל בלימודי תואר ראשון במדעי המדינה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. כחלק מהלימודים, עשה הסטודנט הצעיר  בשנת 2007 מיני-התמחות אצל ח"כ שלי יחימוביץ’ (העבודה), שם הוקסם ממסדרונות הכנסת. "ראיתי את הכנסת כדבר מדהים. אני זוכר שאפילו האריחים במסדרונות הכנסת הדיפו ריח של דמוקרטיה. הרגשתי זכות להיות שם".

ב-2009 החל אביטל לעבוד ככתב הכנסת בעיתון "כלכליסט", שם עבד עד הקיץ האחרון. תוך זמן קצר, דעתו על הכנסת השתנתה ב-180 מעלות. "הגעתי למרכז העצבים של המדינה, הייתי מלא יראת כבוד אבל תוך זמן קצר הבנתי באיזה סרט פנטזיה חייתי", נזכר אביטל. "הבנתי שהאנשים שקובעים באמת את סדר היום הציבורי הם הלוביסטים והיחצני"ם והאנשים שמאחורי הקלעים, אפילו העיתונאים. הבנתי שהמניע האמתי של רוב נבחרי הציבור הוא הכל חוץ מהציבור הרחב. אפשר לשים את הפוליטיקה בצד כי מאחורי רוב ההחלטות עומד כסף, טייקונים, חברות ענק במשק ובעיקר מי שיש לו חברים בכנסת שזוכה להגנה".

בין היתר, פרסם אביטל ב"כלכליסט" כתבה על "מפת הלחצים הלאומית", בו הציג את מעורבותם של פעילים ולוביסטים בעבודת הכנסת. כך למשל, פעילותם של לוביסטים מטעם התאחדות הקבלנים בדיון של ועדת הכספים לשינוי מנגנון הפטור ממס שבח על דירות;  נוכחותם של איגוד יבואני הרכב וחברות אנרגיה, באמצעות אנשי לובי, בדיון של ועדת הכלכלה על תכנית ממשלתית להקטנת התלות בנפט; או יעילות הלוביסטית של איגוד קופות הגמל בדיון ועדת הכספים על הצעת חוק ממשלתית להגברת הפיקוח על שוק ההון.

סוגיה אחרת של אביטל הייתה היעדר השקיפות בהליכי חקיקה וקבלת החלטות במסדרונות הכנסת. למשל, דיוני ועדת השרים לענייני חקיקה סגורים בפני הציבור; על "נוהל 19ב’" שמעתם? אם שר רוצה לקדם עניין בזריזות ובלי להתעכב בוועדות למיניהן (למשל, אותה ועדת שרים לענייני חקיקה), הוא יכול להעבירה פשוט במייל לשאר השרים, או להגישה לדיון בישיבת הממשלה המתקיימת בימי ראשון. הציבור מוזמן להתעדכן על כך ביום שישי, פחות מיומיים לפני הדיון האמור; להבדיל מהדיונים בכנסת, דיוני ועדות הכנסת אינם מתועדים, למרות (וכמובן בגלל) ששם בעצם מתנהלת העבודה האמיתית של משכן הכנסת. ועוד ועוד מטעמים על הנעשה מאחורי הקלעים של בית המחוקקים.

תומר אביטל ויולי אדלשטיין
הסופר ויו’’ר הכנסת יולי אדלשטיין עם הספר החדש [צילום: צלם הכנסת] 

איך הרגשת שהבנת מה באמת מתרחש שם?
"נדהמתי ואפילו אפשר להגיד שהרגשתי רע. ראיתי אין ספור שחיתויות שעל חלקן הגדול כתבתי. הבנתי שמה שאעשה לא יעזור ועמדו מולי שתי אפשרויות: או להיות ח"כ, שזה דבר כמעט בלתי אפשרי, ואפשרות שנייה, לעשות משהו מקיף יותר מכתבה. והחלטתי לכתוב ספר על הנעשה מאחורי הקלעים של הכנסת".

קוראי הספר יצליחו להבין את מה שמתרחש באמת בכנסת?
"בספר חשפתי את כל ’הלכלוך’ שלא יכלתי לפרסם בתור עיתונאי וגם כל מה שלא הצלחתי לפרסם בתור כתב. השמות בספר בדויים, אבל המסגרת לגמרי מוצקה. רוב העלילה מדויקת ומאחורי כל שורה שנכתבה בספר ישנן שיחות רקע רבות. אחרי שקרא את הספר, אמר לי אחד הלוביסטים דבר מפחיד: ’למדתי שיטות חדשות מהספר שלך’. חשוב לי מאוד שאנשים יתחברו לספר, אבל לא ככה. בכל מקרה רוב אלה שקראו אותו סיפרו לי שגמרו אותו תוך ימים ספורים".

איך הרגשת את "הלכלוך" בתור כתב הכנסת?
"גנזו לי כמה כתבות. וזה לא רק לי, זה לרוב העיתונאים שהכרתי בכנסת. זה נובע מהמשולש הון – שלטון – עיתון. ברור לכולם שיש אנשים שלא פוגעים בהם, ומצד שני יש את האנשים שנושאים אותם על הכס. כמו בכל מקום, יש אנשים שחייבים טובות לחבר’ה בתקשורת, או למקורבים שלהם, או להפך וככה הגלגל ממשיך להתגלגל גם בכנסת".

אז יש לך איזה סקופ מעניין לקורא שלנו?
"אי אפשר לפרט יותר מדי. לא יהיה יפה לספר על הח"כ שהיה בקשר רומנטי עם אחת הלוביסטיות או על הח"כ החרדי שעדיין מכהן – ולכאורה עדיין לא יצא מהארון".

איזה מקרה זכור לך במיוחד שהבנת את מידת ההשפעה של האנשים מאחורי הקלעים?
"זה מגיע אפילו מהעיתונאים עצמם. היה מקרה ב-2012 בו אלי ישי, כשר הפנים, עיכב חתימה כלשהי על הקלות כלשהן ליישובי עוטף עזה. מספר ימים לאחר מכן, זה היה ביום חמישי, הוא התקשר אלי ואמר לי כי הוא עתיד לחתום על ההקלות וביקש שאפרסם את זה בעיתון. אמרתי לו כי מחר יום שישי ואין מהדורה של כלכליסט, אך אני אכתוב על כך באתר האינטרנט של העיתון. התשובה לא איחרה לבוא והוא אמר כי יעכב את החתימה על ההקלות עד יום ראשון על מנת שזה יתפרסם בעיתון, וכך באמת עשה. זה מראה כמה באמת הכל מתנהל מתוך מניעים סמויים, מאחורי הקלעים. וזה לא רק זה. יש לא מעט חוקים שנראים לכולנו כחוקים חברתיים ואנשים מתפארים בהם, אבל שיורדים לעומק הדברים, כפי שראיתי לא אחת, אתה מבין שיש חברות שירוויחו כתוצאה מחוקים אלה".

איתך ניסו משהו "מאחורי הקלעים"?
"ב-2013 הכנתי כתבה על דוברי הכנסת ודירגתי אותם. מישהו ממשרד ראש הממשלה ניגש אלי ואמר לי ’אחד הדוברים הוא חבר טוב מאוד שלי. מה אתה צריך בשביל לדרג אותו בראש הרשימה?’. אמרתי לו שעבודת הדובר תשתפר, זה הדבר היחידי שצריך. זה מפתה מאוד לקבל הצעה ממישהו במשרד ראש הממשלה, אבל אתם צריכים להבין, שאם מגיעים אלי, גם מגיעים לח"כ הפשוט. ושם מתחיל הבלאגן".

מה המקרה שהכי קומם אותך?
"חוסר שקיפות והוצאות ראש הממשלה. שיא השיאים היה ’הוצאות הגלידה’ המנופחות של נתניהו (אביטל חשף את חשבון הוצאות הגלידה המנופח בבית ראש הממשלה, ח.א). ניסיתי להילחם ולהבין לאיפה הכסף שלך ושלי הולך, אבל נתקלי בחוסר שקיפות מוחלט מצד לשכת ראש הממשלה. למה צריך 3 מיליון שקל לבית ראש הממשלה? טענו שזה חסוי למרות שזה לא סעיף ביטחוני. אנחנו צריכים להילחם לדעת את הדברים האלה לא רק בשביל לדעת לאן הכסף שלנו הולך, אלא בשביל שנזכור שאנחנו חיים במשטר דמוקרטי ושכולם חייבים בדין וחשבון ".
 

אז מה האיש הפשוט צריך להבין ממך בשורה התחתונה?
"בסופו של דבר אותם אנשים יושבים למעלה ומתחלפים, במשחק כסאות מוזיקליים. לדוגמה, גם אם לא בחרת בברק, תקבל אותו בתור שר ביטחון. הציבור הרחב לא מבין איך כל התהליכים האלה משפיעים עלינו ביום יום והם רק קוראים ורואים את ’המיטב’ בכתבות בעיתון או בטלווזיה על שחיתויות. אנשים איכותיים לא מגיעים לכנסת עקב התדמית. הם חושבים פעמיים ואמרים לעצמם שלא שווה להם להתלכלך. זו ספירלה שהולכת ונעשית גרועה יותר מיום ליום וברור שרובם ממש לא מעוניינים בשקיפות כי זה ממש רע להם והם ירוויחו פחות, בכל המובנים. המחבר בין כולם הוא כסף ואינטרסים ורובם מסתכלים קדימה ואומרים לעצמם ’אם לא אבחר שוב, לפחות אסדר לעצמי איזה ג’וב’. בשורה התחתונה הם לא האנשים שהייתי רוצה שיהיו בדירקטוריון של המדינה. וחלק מאלה שבאמת באים מתוך מניעים טהורים מיישרים קו עם הנעשה בכנסת, כי מאד קשה להישאר שם ישר".

יש נקודות אור?
"כמובן. שרת המשפטים ציפי לבני מקדמת שקיפות למרות שמכופפים את ידיה, וגם שלי יחימוביץ ואילן גלאון למשל פועלים באופן מרשים לטובת האזרח".

אתה שואף שהספר יתקן קצת את העולם?
"השאיפה שלי שהספר ייכנס לתוכנית הלימודים באזרחות בבתי הספר והתלמידים לא יסבלו מהספרים שבתוכנית כיום. ככל שיותר אנשים יהיו מעורבים ויבינו, ככה ייטב עם כולם".

יש סיכוי שנראה אותך בתור חבר כנסת בעתיד?
"לא בקרוב. דבר ראשון צריך לשנות את שיטת הבחירה כי עכשיו היא נותנת עדיפות לאנשים הלא נכונים. אתה לא יכול להיבחר אלא אם אתה עשיר, או כלב צייתן, או להבדיל מפורסם ומקושר. אם יתקיימו פריימריס חצי פתוחים שיפקיעו מחברי המרכז את זכות הבחירה והציבור יהיה שותף לה, אז לאנשים טובים יהיה יותר סיכוי. כוחם של המאכערים ומחלקי הצ’אפחות יקטן באופן משמעותי. זה הדבר הטוב ביותר".

"המשכן", מאת תומר אביטל. הוצאת עם עובד, 336 עמודים.

 



’’המשכן’’
עטיפת הספר

מתוך ספרו של תומר אביטל ’’המשכן’’

"הכנסת היא מקום מרתק וססגוני, מרכז העצבים של הדמוקרטיה הישראלית", דקלמה מרינה כשהיא נשענת על שולחן העבודה הגדוש בלשכה. שני הסטודנטים למדעי המדינה הנהנו בהכרת תודה. זה היה יומם הראשון כמתמחים בלשכה, והם התרגשו מנוכחותם בלב ’האתר לליבון סוגיות לאומיות’, כפי שהגדיר המרצה שלהם את הכנסת. היא הסבירה למתנדבים הלהוטים, ’מתמחים’, כפי שהקפידה לקרוא להם, על מבנה הלשכה. "העבודה כוללת את התחומים האלה", פירטה בפנים מחוסרות הבעה, "קידום חקיקה, חוגי בית וקשרים פוליטיים, עדכון לו"ז ומנהלה, כולל הגשת חשבונות על כוסות קפה שהח"כ שותה. תקשורת, פניות ציבור וסקס". שניהם פרצו בצחוק. "מה אתם צוחקים? מי רוצה להיות ראשון?"

הצחקוקים דעכו, לא משום שהאמינו לה, אלא כי קלטו שמשהו לא בסדר אצלה. "עזבו, ימים קשים", אמרה לבסוף, בעיקר לעצמה. "טוב, אחד מכם יסייע לי לאתר כתבות רלוונטיות לתחומים שלנו כדי שחבר הכנסת גנון יוכל להגיב עליהן. השני יעזור בנושא החשוב והמעניין מכולם - פניות הציבור". זה היה שקר. פניות הציבור היו הסיוט שמנע מהעוזרים הפלרמנטריים פרישה הביתה בשעה שפויה. לרוב היו אלה קובלנות נגד ביטוח לאומי בכתב יד קשיש. "פעם הצלחנו להוביל הזזת תחנת אוטובוס", התגאתה, אף שחששה עד היום כי מדובר בצירוף מקרים. הטלפון הנייד שלה הצהיר על הודעה. ’תפתחי וואי נט’, כתב לה גבי. תמונת המשכן ניבטה מתחת לכותרת: רצח בכנסת?" 
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
המועצה עושה סדר בחופים! החל מה- 1.6 אכיפה מסיבית בקו החוף
מי ראוי להיות ’יקיר המושבה’?
רק רוצים לרוץ!
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
אפשר לעשות ל"ג בעומר מבלי לפגוע בסביבה:
מי ראוי להיות ’יקיר המושבה’?
המועצה עושה סדר בחופים! החל מה- 1.6 אכיפה מסיבית בקו החוף
נטע קוסובסקי - תנהל את החקלאי