נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > דרישת שלום מסבא
25 לאפריל 2014
דרישת שלום מסבא
אבי ברילנט, זכרון יעקב, 25/04/2014 - 07:39
’’מה פשרם של נרות אלו לא ידעתי. לאבא יש נרות רבים יותר מאשר לאמא, הוא כנראה מנצח באיזו תחרות סמויה. אך לא, לא תחרות כי אם זיכרון’’. סיפור עלייתם של הפרטים הקטנים אודות סבא. לקראת יום השואה, שיצוין ביום שני, 28.4
ויקטור ברילנט
ויקטור ברילנט מגיסטר ברוקחות, ירוסלב, מחוז הקארפטים [תמונות: מתוך האלבום המשפחתי]

מעמד החזרה ארצה משליחותו של אבא כקצין חיל הים בצרפת החל בנמל מארסיי, עת עלינו לסיפונה של ה"ירושלים" לקראת צהרי היום. לפתע כולם מדברים סביבי עברית. מנברה, האוניה החלה בהפלגה לארץ ישראל אשר כה חלמתי להגיע אליה. בישראל כולם מדברים עברית, אמרו הורי, יהיו לך חברים חדשים. מעמד מרגש של הגעה לארץ. אבי לקח אותי לטרקלין המביט לחרטום, הרים אותי בשתי ידיו לגובה החלון ומשם נשקף אלינו מפרץ חיפה. "זו ארץ ישראל", אמר לי אבי. "הגענו. והנה הנתב קושר את האנייה לגוררת ומוביל אותה לרציף", הסביר. "עוד מעט נגיע ונרד לחוף". הכל התרחש כה מהר.

חזרנו לביתנו בחיפה. אני מדבר צרפתית ועברית עם מבטא צרפתי, סוף תקופת האביב וראשיתו של הקיץ. הכל חדש ושונה. ריחות של טבע, צמחים וירק ושמש נעימה. שנה חדשה החלה ויום כיפור הגיע. שקט ורוגע. אחר הצהרים, הדר קדושה, נרות נשמה.

רוני אפשטיין, מצ’יק קזינסקי זושה
משמאל לימין: רוני אפשטיין, מצ’יק קזינסקי זושה, זכרון יעקב

מה פשרם של נרות אלו לא ידעתי. היו אלו נרות יפים, לאבא יש נרות רבים יותר מאשר לאמא, הוא כנראה מנצח באיזו תחרות סמויה. אך לא, לא תחרות כי אם זיכרון. אחותה של אמה נפטרה בברזיל ואילו ההורים של אבא ואחיו הבכור מתו בפולין. זהו ההסבר הפשטני שקיבלתי. הייתי ילד ללא סבא וסבתא בארץ. סבי וסבתי מצד אמי בברזיל וזכיתי לראותם שם. אבל את סבא וסבתא מצד אבא לא ראיתי מעולם. גם לא בתמונות, את התמונות והסיפור הטראגי הכרתי מאוחר יותר. את המושג "יום השואה" שמעתי לראשונה רק בכתה ג’, את משמעותו אני מנסה לעכל עד היום.

מאוחר יותר, כשהיינו בוגרים, סיפרו אבא ושני אחיו את אשר קרה. לא דיברו על כך יותר מדי ואם שוחחו אז בפולנית, אולי שלא נבין ואולי כי זו השריד היחיד שנותר מתקופת נערותם שם, שפה כזיכרון. תמיד היו פיסות מידע, שאלות ותהיות. מהיכן החבר הפולני הזה ידע שכך ולא אחרת?! היו חברים שאבא סיפר שלכאורה היו חברים טובים אך מן העדויות הסתבר שלא היו כאלה.

סבתא הייתה ממשפחה עמידה מטרנופול (היום באוקראינה). סבא, גם הוא מטרנופול, היה קצין רפואה בצבא האוסטרו-הונגרי בעברו ורוקח נודע בעל תואר מגיסטר בעיירה ירוסלב ומחוז הקארפטים. המשפחה הייתה עמידה ומכובדת. ירוסלב שבחבל גליציה הייתה עיירה יהודית חשובה, וועד ארבע הארצות היה מתכנס בעיירה זו. אבא החל ללמוד רפואה והיה סטודנט לרפואה שנה שנייה. אך כל זאת עמד להיחרב ולהימחות.

אדמונד וילהלם
שני אחים, שני צבאות. אבי אדמונד וילהלם קצין צעיר בצי המלכותי הבריטי ודודי יוחנן בצבא אנדרס

כאשר תופי המלחמה החלו להדהד בגרמניה בראשית שנות השלושים, אמר סבי לאבי: "בני, אסון נורא עתיד להתרחש על עמנו, אין עבור מי להילחם כאן ואין עבור מה להילחם כאן, לך לארץ ישראל". אחיו, שהיה מהנדס חשמל עלה ארצה בשנת 1934. בשנת 1936 אבא עלה ארצה ללמוד ב"תכניון העברי", נסע ברכבת לקונסטנצא והפליג באניה "פולוניה" לישראל. עזב את משפחתו ולא ידע כי נפרד הוא מאביו, אמו ואחיו הבכור לתמיד ולא יזכה לראותם יותר אלא רק בתמונות שחור-לבן ספורות שלקח עמו. תמונות שנשארו כזיכרון רחוק אצלו, תמונות שעוררו בי סקרנות רבה ללא גבול והובילו לתגליות ומידע שאבי ואחיו לא ידעו אודותיהם. תמונות שהובילו לשיחות עם דודי, אחיו של אבא שנחלץ מן התופת והגיע ארצה עם צבא אנדרס ב-1942. שיחות שסיפקו מידע חשוב, שיחות שסיפרו על אומץ; שיחות שסיפרו כיצד אבא פגש את אחיו, שחשב כי נספה, בשק"ם קצינים במצרים, אבא קצין בצי המלכותי הבריטי ואחיו פרח קצונה בצבא הפולני מאותה הפלוגה של מנחם בגין, לימים ראש ממשלת ישראל.

אבא היה האח הקטן. אך גם הוא, כאביו אז, אמר "מדוע הנך נלחם עם האנטישמים הללו עבור האנטישמים הללו, תעזוב אותם". ומיד שאל "מה הפקודה, מה התוכניות שלך", יצר קשר עם אנשי ההגנה ודאג להחביא את אחיו בקיבוץ בית השיטה. כך הצילו מהקרב הנורא ב"מונטה-קאסינו" שבאיטליה; שיחות שסיפרו כיצד ביתם המפואר הפך למפקדת הגסטפו בעיירה כשבמרתפו אוצר המשפחה, אוצר שכה חפץ היה דודי להשיבו וספק אם נשמר. שיחות שעוד יותר ויותר נשמעו כחידה שיש לפתור.

השנים חלפו, כולם הלכו לעולמם. נותרתי עם תמונות, תעודות, מכתבים ומידע. הטכנולוגיה התקדמה והעולם הפך לכפר גלובלי והמידע לזמין ונגיש. השאלות נשארו ללא מענה ויש לפתור את החידה בכדי להבין מה קרה וללמוד להכיר את המקום בו גדלו. ירי באפלה זו השיטה כנראה.

רחוב אוליסה גרונוולדצקא 16 ירוסלב היא כתובת בית המרקחת, רחוב ה-3 במאי ירוסלב היא כתובת המגורים. וויקטור ברילנט מגיסטר ברוקחות, לאורה ברילנט לבית שטורמלאוף וקרול לודוויג ברילנט רוקח. האם מישהו ידע דבר מה אודותיהם? מאגרי המידע של Jewish Gen היו נקודה טובה להתחלה. התברר שלסבא הייתה אחות ששמה דורה. אך עדיין רב הנסתר על הנגלה. יש לשנות גישה. פנייה עיוורת לאנשים בירוסלב בדואר האלקטרוני. הסיפור כה מעניין שמישהו יהיה חייב לענות. החוצפה הישראלית תעזור, זו תחושת בטן.

ד’’ר אדולף שטרנשוס גיבור פולין
ד’’ר אדולף שטרנשוס גיבור פולין

עוד יום שגרתי. דואר אלקטרוני מנומס. "שלום אדוני, שמי הוא מצ’יק קזינסקי (Maciej Kazinski) מירוסלב. קראתי את מכתבך בעיון רב והסיפור שבו מרגש ומעניין. אני מוזיקאי ומנהל הפסטיבל "השירים של השורשים שלנו" המתקיים אחת לשנה בירוסלב. פניתי לחברי מר צ’כוביץ’ שהוא היסטוריון חובב באגודת חובבי ירוסלב. יש לי בשורות עבורך. ברשותי רשימת בני הערובה מגנזך העיר, מסתבר שסבך היה מבוקש על ידי הגסטאפו והוא מופיע ראשון ברשימה. מר צ’כוביץ’ אמר שברשותו היומן האישי של סבך, יומן הפגישות והמסעות שלו. אך הוא מאוד אוהב את היומן ולא יכול להיפרד ממנו. בברכה מצ’יק".

תודה, עניתי, זו הפתעה גמורה אפילו והמידע עצוב. איש מאיתנו לא ידע שסבא היה עצור כבן ערובה על ידי הגסטאפו בגלל חייל נאצי שנפגע.

עוד מייל אחר. "שלום אבי, שמי הוא ד"ר אגנייצקה ווידצקה, אני האוצרת של המוזיאון הלאומי של פולין בקראקוב. קראתי את המייל שלך אודות בן הדוד של סבך, גיבור פולין, ד"ר אדולף שטרנשוס ואודות אחיו קולונל מיכאל שטרנשוס סטנייאבסקי, ד"ר יאן שטרנשוס סטנייאבסקי ואחותם אליזבטה שטרנשוס סטנייאבסקי. זו הפעם הראשונה שאני שומעת מידע כזה מדויק ולפרטי פרטים אודותיהם. מידע שרק בן משפחה יודע. ממש מרגש. אני שולחת אליך בדואר ספר אודות ד"ר אדולף שטרנשוס בשם מוזיאון בו הוא מונצח. בברכה אגא".

עוד מייל מנומס ואדיב, התחלתי להבין אט אט את המושג חינוך ואדיבות פולנית.

"שלום מר ברילנט. מר צ’כוביץ’ מספר כי מספר אנשים שפגש הכירו את בית המרקחת של סבך ואף סיפרו אודותיו. בברכה מצ’יק".

עוד מייל "שלום מר ברילנט. אני וזושה חברתי מגיעים לארץ. נשמח לפגוש אותך. בברכה מצ’יק".

חורף, הארץ מושלגת, 6 בדצמבר 2013. טלפון. שלום אבי מדבר רוני אפשטיין מתל-אביב. מר מצ’יק קזינסקי מתארח בביתי עם סופייה (זושה), חברתו, הם מטיילים בירושלים כעת. נבוא מחר ביום שבת ה- 7 בדצמבר לצהריים.

מר קזינסקי אדם גבוה ומקרין טוב לב. "שלום מר ברילנט. סוף סוף אנו נפגשים אחר 7 שנים של התכתבויות. יש לי הפתעה ומידע עבורך". כל בני המשפחה נאספים. "הנה היומן של סבך. כאן בדף הראשון כתוב בפולנית בעזרת השם שתהיה שנה טובה. השנה 1931, וכאן רשמים והכנות לנסיעה לברלין, וכאן לוינה ופה לאיטליה. סבך למד רוקחות באוניברסיטת וינה ויש עוד מסמכים ועדות".

גרוני נחנק ומשתנק עת הנני קורא בקול את הרשום בעדות ומתרגם.

עדותו של מר רומולאד אוסטרובסקי, לשעבר יו"ר הארגון של חובבי ירוסלב. בן 84 במתן העדות, שנת 2006.

"הייתי בבית המרקחת של ברילנט בכדי לקנות דבר מה לאבי. זה היה במהלך הכיבוש בראשית המלחמה בחודש ספטמבר 1939. לאחר שקיבלתי שירות ע"י מר ברילנט, שני קציני גסטאפו גרמנים נכנסו לבית המרקחת. אחד מהם דיבר פולנית היטב. הם אמרו למר ברילנט שבאו להחרים את בית המרקחת. ברילנט לא אמר מילה, הלך לחדר הסמוך, הוריד את חלוקו הלבן, נטל את המפתחות, נתן אותם לגרמנים ללא כל מילה ועזב את בית המרקחת. היה לו שפם וזקן קטן שרעד בגלל המתח הרב שאחז בו". "הוא היה אדם מרשים והיה לו סוס עליו רכב בקומה זקופה למרות גילו, ואורוותו הייתה ליד ביתו של הרוקח וצ’וכובסקי". "הוא גורש על ידי הגרמנים לצד הרוסי".

עדות נוספת של אדווארד פוליצ’יה, 3 במאי 2006. "זכור לי בית המרקחת, הדלפק היה מצד שמאל, היו מדפים בקירות וריח נעים ומרענן שרר בו. היה זה בית מרקחת גדול".

נותר רק לדמיין ולחשוב על אשר עבר על בני משפחתו של אבי. הם נספו.

המעגל נסגר. הפרטים הקטנים של סבא הגיעו ארצה לבני המשפחה.

ישבנו לאכול צהרים.

תם ולא נשלם.

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
הוסרו ההגבלות
ראיון אישי עם תמי קציר המנהלת החדשה של בי"ס "החורש" בזכרון יעקב
שומר על העבר ובונה את העתיד
הגר פרי יגור נבחרה להוביל את פרדס חנה-כרכור בחמש השנים הבאות