נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
אירועי תרבות 16-22/8/2019
גפן מגזין המושבות > מאמרים > על סף פיצוץ?
20 לנובמבר 2015
על סף פיצוץ?
רעי קציר, 20/11/2015 - 09:30
רבים מביננו מאמינים, או חוששים, שהיחסים בין הערבים ליהודים ולמדינה נמצאים על סף התפוצצות אך האם באמת זה כך? פרופ’ סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה עוסק כבר עשרות שנים בחקר יחסי יהודים-ערבים במדינה. המסקנות אליהם הגיע, ובהם שתופעת דאע"ש דווקא מקרבת את ערבי ישראל למדינה, כנראה שיפתיעו גם אתכם
המחקר מראה כי מבצע "צוק איתן" ומערכת הבחירות האחרונה הרחיקו בין הערבים והיהודים, אך לא רואים הקצנת עמדות.
"שסע מאוד עמוק בין ערבים ליהודים, אך עם זאת כמעט ואין מקרי אלימות בין שתי הקבוצות". מהומות בואדי ערה [צילום ארכיון יואב איתיאל].
ערביי ישראל תמכו באופוריה באביב הערבי, וחשבו שיהיו שינויים טובים בעולם הערבי ושתהיה דמוקרטיה.
מחקר ארוך שנים. פרופסור סמי סמוחה מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה [צילום: אלבום פרטי].

האם ההתנגשות בין יהודים לערבים בלתי נמנעת? האם אנו עומדים בפני מלחמת דת? גל הטרור שאנו חווים בחודשיים האחרונים ומתקפת הטרור העולמית של ארגון דאע"ש שנטל אחריות על הפלת המטוס הרוסי בסיני ועל מתקפת הטרור בפריז בסופ"ש האחרון, העלו עוד יותר את המתיחות ביחסי יהודים-ערבים. פרופ’ סמי סמוחה (74) מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, נחשב לאחד מבכירי הסוציולוגים בעולם, ביום שני הקרוב יציג בכנס גבעת חביבה את מדד יחסי ערבים-יהודים לשנת 2015. פרופ’ סמוחה אשר לימד במספר רב של מוסדות אקדמאים בישראל, ארה"ב, אנגליה וגרמניה, עשה את עבודת הדוקטורט שלו שעסקה בשסעים וביחסים בין ערבים ליהודים בסוף שנות ה-60, ומאז עבודת המחקר שלו בנושא זה לא נפסקה עד היום. "ישראל היא חברה מאוד משוסעת, עם שסע מאוד עמוק בין ערבים ליהודים, אך עם זאת כמעט ואין מקרי אלימות בין שתי הקבוצות", אומר השבוע בגילוי מפתיע פרופ’ סמוחה ומסביר כי בניגוד לתחושה ברחוב, להערכתו לאורך השנים הקרובות שני הצדדים דווקא יתמתנו.

מה השתנה לאורך השנים ביחסים שבין ערבים ליהודים?

"לאורך השנים ערבי ישראל עברו תהליך של ’ישראליזציה’ והתקרבו ליהודים, וב-20 השנים האחרונות גם יש החרפה בעמדות שלהם, זו לא הקצנה. החרפת עמדות בקרב הערבים משמעותה שהם עומדים יותר ויותר על זכויותיהם, באים בתביעות לשינוי, אך עושים את זה בדרך דמוקרטית, כלומר בלי לשבור כלים, תוך שמירה על מערכת של דו-קיום. ההחרפה נובעת מתהליך הפוליטיזציה שהערבים עוברים. יש להם יותר הכרה פוליטית, הם מבינים יותר את חלקם במערכת הפוליטית ויודעים איך להשתמש בה לשיפור מצבם, כמו שביתות או ציון יום הנכבה ויום האדמה, אך הכל מתנהל במסגרת דמוקרטית. אצל היהודים ב-20 השנים האחרונות יש יציבות ואפילו התמתנות בעמדות כלפי ערביי ישראל, גם בזמנים יותר מתוחים. כמובן שיש ירידות ועליות אך המגמה היא יציבה ואין הקצנה או החרפת עמדות, מה שכמובן מנוגד למה שמופיע בתקשורת".

האם ערביי ישראל הם באמת אזרחים שווי זכויות במדינה שמגדירה עצמה ’יהודית ודמוקרטית’?

"ערביי ישראל הם לא אזרחים שווים, לא באופן רשמי ולא באופן מעשי. ישראל היא מדינת העם היהודי והיא מכריזה על עצמה כיהודית ודמוקרטית וסבורה שאין הפרדה בין שני הדברים. בפועל יש סתירה פוליטית בין שני הדברים והערבים הם אלו שמשלמים את מחיר הסתירה הזו. זה מתבטא במדיניות כלפי הערבים של כל ממשלות ישראל לאורך השנים, בתפיסה שהערבים הם למעשה חלק מהאויב ושצריך לפקח עליהם. אציין גם שהחל מאמצע שנות ה-60 ישראל כמדינה עברה תהליך של דמוקרטיזציה, והערבים נהנו מהתהליך הזה, כיוון שהמדינה נהייתה יותר פתוחה ונותנת הזדמנויות ופחות מפלה, גם כלפיהם".

מה דעתך על אמירות כמו של פוליטיקאים ישראלים שקראו להחרים ערבים או אמירת הבחירות של נתניהו שהערבים נוהרים לקלפיות. זה לא מייצג את דעת רוב היהודים?

"אחד הדברים שקרו ב-40 השנים האחרונות הוא שקם ימין קיצוני בקרב היהודים, והוא מתבטא גם באמירתו של ראש הממשלה נתניהו, שהייתה אמירה אופורטוניסטית ששירתה אותו באותו הרגע. אך נתניהו לא שייך לימין הקיצוני. עם זאת בתוך הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי יש ימין קיצוני, שהוא בלתי סובלני, לא דמוקרטי, שבא ביוזמות חקיקתיות נגד הציבור הערבי ופעילי שמאל, וזה מקרין על כל הציבור היהודי. אך כשבודקים את הציבור היהודי הרחב, על כל רבדיו, ודאי שיש ייצוג לימין הקיצוני, אך גם לכל הזרמים האחרים, והימין הקיצוני הוא רק נתח קטן בתוך הציבור היהודי שלא הצליח לסחוף אחריו את הרוב. מה שכן רואים זה שרוב הציבור היהודי למד לאורך השנים לעשות הבחנה חדה בין הערבים משני עברי הקו הירוק, כלומר בין פלסטינים אזרחי המדינה, שנקראים ערביי ישראל, לפלסטינים שאינם אזרחי המדינה אלא נמצאים תחת כיבוש, וזו הבחנה שעושות גם כל ממשלות ישראל, כולל ממשלות הימין. היחס לפלסטינים ערביי ישראל שונה מהיחס לפלסטינים מעבר לקו הירוק, שלהם אין זכויות פוליטיות וצה"ל מטפל בהם לעומת ערביי ישראל להם יש זכויות פוליטיות, הם נמצאים תחת אכיפת המשטרה, יכולים להסתובב חופשי בארץ, נהנים משירותי רווחה ויש להם ייצוג בכנסת".

גל הטרור הנוכחי שונה מקודמיו. איך זה מתבטא בקרב הציבור הערבי-ישראלי?

"בגל הטרור הנוכחי היו רק 2-3 ערבים ישראלים שביצעו פיגועים, ובהשוואה למעורבות הגדולה של פלסטינים מהגדה או ממזרח ירושלים שאינם אזרחים, אפשר לראות את חוסר המעורבות של הציבור הערבי בישראל בפעולות חבלה. ודאי שיש בתקופות כאלה הקצנה והשתתפות של הציבור הערבי באירועי הפרות סדר וביטחון אבל כשמסתכלים על הציבור הערבי בכללותו רואים בפירוש שהוא אינו חלק מההתנגדות הפלסטינית, שמטרתה להתנגד לכיבוש בכל אמצעי. ערביי ישראל הם לא חלק מזה ולא מצפים מהם להיות חלק מזה. התנועה הלאומית הפלסטינית מצפה מערביי ישראל לשמש כשדולה פוליטית למען הפלסטינים בכנסת ובתקשורת הישראלית, ולא על ידי התגייסות לטרור. התנועה הלאומית הפלסטינית מעולם לא קראה לערביי ישראל להחרים את הבחירות אלא להיפך, פעלה על מנת להיכנס לכנסת ולחזק את כוחות השלום. כשח"כים ערבים מדברים למען הפלסטינים הם עושים את זה גם כאזרחי המדינה וגם כשדולה של העם הפלסטיני והם לא רואים בזה סתירה, אך בעיני השלטון והציבור היהודי יש סתירה בין הדברים כי הפלסטינים עדיין נתפסים כאויב".

האם ערביי ישראל רואים בח"כים הערבים כמייצגים אותם? כולנו זוכרים את הסרטון ובו ראש עיריית נצרת גירש את ח"כ איימן עודה מהעיר תוך האשמות קשות.

"הסקרים מראים שלרוב הערבים בישראל, כמו גם לרוב היהודים בישראל, יש חוסר אמון משווע במנהיגים שלהם. חוסר האמון נובע מתוך הציפייה של הציבור הערבי שהמנהיגים שלו יטפלו בבעיות היומיום. הם רוצים יותר תקציבים ויותר אפשרויות ופחות עיסוק בשאלה הפלסטינית, אך הציבור הערבי לא מודע לכך שמנהיגיו באמת עוסקים בבעיות האלו. התקשורת מציגה רק את מה שהם עושים למען הפלסטינים ולא למען הציבור הערבי בישראל".

רואים בדאע"ש ארגון טרור קיצוני ויש לו התנגדות מקיר לקיר בקרב ההנהגה והציבור הערבי בישראל
"התנועה הלאומית הפלסטינית מעולם לא קראה לערביי ישראל להחרים את הבחירות". הכפר פרדיס [צילום ארכיון: יואב איתיאל].

האם יש סיכוי לשלום בשנים הקרובות?

"יש רוב ברור, גם בתוך היהודים וגם בתוך הערבים, שתומך בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. זה הפתרון ששני הצדדים רוצים, אך עם זאת שני הצדדים לא מאמינים שבתנאים הקיימים אפשר להגיע לפתרון הזה, ובכלל אין אמון בין שני הצדדים, ואם אין אמון אז אף אחד לא מוכן להסתכן. אי אפשר לעשות ולהגיע להסכם מבלי להתפשר ולהסתכן".

כיצד גל הטרור הנוכחי ואלו שקדמו לו השפיעו על היחסים?

"המחקר מראה כי מבצע "צוק איתן" ומערכת הבחירות האחרונה הרחיקו בין הערבים והיהודים, אך לא רואים הקצנת עמדות. התקשורת מציגה בדרך כלל את הכוחות השליליים על הציבור היהודי כמו הימין הקיצוני או פיטורים של ערבים-ישראלים שהתבטאו נגד צה"ל, אך במדגם מייצג של הציבור היהודי רואים שיש יציבות בעמדות".

לשינויים במזרח התיכון ועליית דאע"ש יש גם השפעה?

"ערביי ישראל תמכו באופוריה באביב הערבי, וחשבו שיהיו שינויים טובים בעולם הערבי ושתהיה דמוקרטיה. אבל כבר ב-2013 ניתן לראות את אכזבתם, וזה מתבטא בעמדות שלהם כלפי מדינת ישראל. הם הבינו שהם למעשה נמצאים באי של יציבות ושקט ורווחה בהשוואה לפלסטינים, לתימנים, למצרים, לסורים או ללובים, שם הכל מתפורר. גם דאע"ש היה גורם מקרב של ערביי ישראל למדינה כי הם, וזה כולל את הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, רואים בדאע"ש ארגון טרור קיצוני ויש לו התנגדות מקיר לקיר בקרב ההנהגה והציבור הערבי בישראל".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
מה״סוהו״ בניו יורק לזכרון יעקב
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
הכנות אחרונות לפתיחת שנת הלימודים תש"פ
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה
מה זאת אהבה?♥