נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ישראל וסוריה- שלום לשלום
13 לדצמבר 2016
ישראל וסוריה- שלום לשלום
ד"ר אברהם בן עזרא, 2016-12-13 - 10:00

 למדינת ישראל עדיף מצב של היעדר חוזה שלום עם סוריה, מאשר מצב של שלום. כידוע, בסוריה שולט שלטון עריץ בראשות הנשיא אסד הבן, שלטון המתבסס על העדה העלאווית המהווה 11% מכלל האוכלוסייה, לעומת 74% סונים, היתרה מתחלקת בין כורדים ומיעוטים אחרים חסרי זכויות

כל הזכויות שמורות

 

חסות
שלטונו האכזר של הנשיא אסד הוא מבחינתה של ישראל הרע במיעוטו, כי החלופות אינן יותר טובות. יש תקדים לפירוק שלטון עריץ במדינה ערבית וקבלת שלטון עריץ לא פחות – כך קרה בעירק ובלוב, שבתמיכת ארה"ב, הרואה עצמה מנהיגת העולם, הוחלף שלטון בשלטון בהן, וכך לא יקרה בסוריה ללא הסכמת מדינת ישראל, שיש לה עניין ביטחוני מובהק במה שקורה בסוריה, גם לאור הגבול המשותף שבין שתי המדינות, העובר במזרח רמת הגולן בשלב זה.
בתקופה האחרונה השלטון הסורי נהנה מחסות רוסיה, אשר מתחרה עם ארה"ב על הנהגת העולם, ולא בכדי ראש הממשלה נתניהו נסע למפגש עם פוטין ברוסיה וככל הידוע דן אתו בנושא הסורי.
היה אפשר לחשוב כי מהרגע שהמעצמות נאבקות על ההשפעה על סוריה, ישראל תנמיך להבות ותוריד פרופיל, דבר שאינו מתקיים.
מדינת ישראל עוקבת בדריכות אחר כל מה שקורה בסוריה ואינה יכולה להסכים להתחמשותה של סוריה בנשק לא קונבנציונאלי, כפי שאינה יכולה להסכים להפרת מאזן האימה בין ישראל לשכנותיה באמצעות משלוחי טילים ארוכי טווח מסוריה ללבנון [לחיזבאללה]. זו כנראה הסיבה, שהתקיימו שיחות בין נתניהו לפוטין, למניעת תקלות [כגון: מפגש מטוסי קרב משני הצדדים], וזה גם יכול להיות הסבר-הרקע לידיעות ממקורות סוריים, כפי שהתפרסם ב"ישראל היום" מתאריך 1/12/2016 לפיהן מחסני תחמושת במרכז סוריה הופצצו על ידי צה"ל.
אם הידיעה על ההפצצות נכונה, עולה השאלה, האם זו חוצפה ישראלית, והתשובה היא – לא. מדינת ישראל נוהגת כמעצמה צבאית אזורית, לאור כוחה הצבאי וצורכי הביטחון הקיומי שלה, ומוטלת עליה החובה להתערב ולכוון את הפעילות הצבאית בסוריה לבל תחרוג מקווים אדומים שהותוו על ידי ממשלת ישראל, כאמור, שלילת פיתוח נשק לא קונבנציונאלי ושלילת העברה של אמצעי לחימה לחיזבאללה וליתר ארגוני הטרור. מבחינת ישראל, לגיטימי ואפילו חיוני למנוע חציית קווים אדומים אלו, וכאשר המהלכים הללו כבר בשלב ביצוע, המניעה צריכה להיות מניעה פיזית.


חיסיון
מדינת ישראל לא זקוקה להתפארות ולקרדיט, כאחרוני כנופיות הטרור הממהרות לקחת חסות על פעילות טרור [לאחרונה – על הבערת יערות], וככל שיש לצה"ל אפשרות לבצע הפצצות שלא יתגלו בתקשורת, מצב זה עדיף מבחינת מדיניות חוץ.
פרסום ההפצצות על ידי מקורות בדמשק עלול להחריף את העימות ולהבעיר את האזור, שכן אם אסד מאשים את ישראל בהפצצות, יהיה זה לגיטימי מצדו להגיב, ועלולה להיות פעולת שרשרת כך שהפרסום לא משרת [בעיקר] את האינטרסים של אסד. לא ברור מהם מניעיו לפרסם כי ישראל ביצעה את ההפצצות, בין אם הפרסום נכון ובין אם לא.
כבר נאמר כי אין היגיון במזרח התיכון:
מסופר על צב-ים שהחל במסע לחצות את תעלת סואץ. עקרב ביקש ממנו טרמפ על גבו. אמר הצב: "ואם תעקוץ אותי?!" השיב העקרב: "לא הגיוני שאעקוץ אותך, כי אז שנינו נטבע". הסבריו של העקרב נראו לצב הים הגיוניים והוא הסכים. באמצע הדרך, עקץ העקרב את צב הים, ושניהם החלו לטבוע. בעודו מנסה להינצל בשארית כוחותיו, שאל הצב את העקרב לפשר מעשהו הבלתי הגיוני בעליל. העקרב ענה – ממתי יש היגיון במזרח התיכון?!"


השואפים לשלום
השואפים לשלום-עכשיו עם סוריה, טועים, ודומה שטעותם לא קשה כיום להבנה. גם שלום ללא תמורה, לאמור, ללא העברת שטחים לרשותה של סוריה, הוא מיותר והרה אסון למדינת ישראל. במצב של שלום, לא היה אפשרי לשלוט צבאית במה שמתנהל בסוריה, ופעולה כגון הפצצת שיירות נשק או מחסני נשק הייתה נמנעת. צה"ל לא יכול במצב של שלום לבצע פעילות של מלחמה, ומדינה ריבונית "רגילה", חופשית להעביר אמצעי לחימה בתוכה ואפילו אל מדינה שכנה. בנוסף, לו היה נחתם שלום עם סוריה לפי המתווה של קיצוני השמאל בישראל, כלומר: כנגד העברת הגולן לרשותה, היה כיום הזה דעאש משכשך רגליו בשפת הכינרת, וככל הנראה לא מסתפק בפעולה תמימה זו. לו היה נחתם שלום ללא שינויים טריטוריאליים – עדיין היה גבול לא בין סוריה לישראל, אלא בין דעאש לישראל, שזו אופציה פחות טובה...
יש לפעמים עדיפות למצב של אי-לוחמה והיעדר יחסים דיפלומטיים על פני כריתת חוזה-שלום. במשך עשרות שנים מאז כיבוש רמת הגולן ורק לאחר הכיבוש, הגבול עם סוריה היה גבול שקט. ולא השתרר שלום... כך גם עם ממלכת ירדן. אין שום תכלית ואין שום יתרון לשליחת שגרירים למדינות אויב, במיוחד כשמדובר במדינות ערביות בהן השלטון תמיד נמצא על כרעי תרנגולת ומה שנחתם ומובטח היום, מתבטל עם המהפכה הבאה, או לכל הפחות נבחן מחדש.


בין הפטיש לסדן?
האם נמצאת ישראל לעומת המעצמות ארה"ב מזה, ורוסיה מזה, בין הפטיש לסדן? האם מדינת ישראל צריכה להיזהר בכבודה של ארה"ב, שתמכה בהפלת משטרו של אסד בעת האחרונה, בגלל רצח עם וסיבות אחרות, ומצד שני להיזהר בכבודה של רוסיה, התומכת באסד ולמעשה הצילה אותו מאיבוד שלטונו ואולי גם מאיבוד חייו?
לא בהכרח. מדינת ישראל צריכה לדאוג לכך שהמשטר בדמשק לא יסייע לכנופיות טרור בסביבה, ולא יהיה בעל יכולת פיתוח נשק לא קונבנציונאלי, וזאת מדינת ישראל מסוגלת לעשות, ועושה בתבונה מדינית.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פ"ח-כרכור: יעל קוק, תקווה לב, זכריה ספיר, יצחק וקנין ואריה זריהן הם יקירי המושבה לשנת 2019
זכרון יעקב: "אצא לי השוקה"
ואלו הם יקירי המושבה זכרון יעקב

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }