נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
16 לדצמבר 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-12-16 - 10:00

 פרשת וישלח

כל הזכויות שמורות


 בפרשה הקודמת למדנו, שיעקב יוצא בלב כבד מרגשות אשם, למסע חייו. מתחתן עם לאה ועם רחל אהובת ליבו וחי עשרים שנה אצל דודו לבן, חמיו ומעבידו. חיים קשים היו ליעקב עם לבן וכעת שנולד לו מרחל הבן המיוחל, יוסף, יש לו סיבות טובות לעזוב. ה’ אמר לו חתוך ושוב הביתה! כשהוא מבורך בבנים, ברכוש גדול, מקנה לרוב, ונשותיו תמימי דעים עמו, קם ובורח, הפעם מלבן. רחל בורחת עם התרפים. התרפים עבור רחל הם המסורת שגדלה בתוכה. גניבת התרפים הביאה לפיוס בין יעקב ללבן ופגעה קשות ברחל עצמה..
שבועיים אנו מלווים את יעקב במסעו ובמאבקו עם ייסורי מצפונו
ודווקא עתה במסעו חזרה הביתה לארץ כנען כשהוא מבורך בנשים, ילדים, עובדים ורכוש גדול, הפחד מעשיו אחיו, משתק אותו!
למה יעקב פוחד כל כך, הרי עברו עשרים שנה מאז? מפני שיעקב, לא יכול לשכוח ששיקר ורימה את אביו ופגע באחיו, עשרים שנה רגשות אשמה כבדים מייסרים ומלווים אותו צעד אחר צעד ולא נותנות לו מנוח. לכן, הפחד מביא אותו לשלוח מלאכים= שליחים אל עשיו.
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום......וישובו המלאכים אל יעקב לאמור באנו אל אחיך אל עשיו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו."
כשיעקב שומע משליחיו שעשיו בא לקראתו וארבע מאות איש עמו, הוא נחרד! כי הוא מאמין שעשיו מתכנן, מיום שלקח את ברכתו, איך לנקום בו וכעת הגיעה השעה.
מה יעקב עושה? הפעם יעקב לא בורח כי רצונו לשוב הביתה, למולדתו ולהתפייס עם אביו ואחיו חזק יותר מהפחד. לכן הוא שולח מתנות לאחיו המלווים בדברי ריצוי, חנופה ופיוס ובד בבד בתחבולות הכין עצמו למלחמה, חילק את משפחתו לשני מחנות והתפלל לה’: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים."
כל אדם נושא בתוכו ערבוב של פחדים, כעסים והכרת הטוב. אך כאשר הפחד והכעס שולטים, הלב נסגר! והפחד משתק ואז רואים צל הרים כהרים כי הדמיון מעוות מציאות, מתעתע ומבלבל. איך יוצאים מזה? קודם כל נצא מעצמנו ומתוך הריחוק נתקרב ונצפה בנבכי נפשנו, נפרוץ חסימות= מפחדים וכעסים, ונשלוט בהם ולא הם בנו, ואז נראה נכוחה את המציאות, נפתח את הלב וכשהלב נפתח, נגלה את הכרת הטוב שבנו. או אז גם מתוך הקושי נראה את האור המכוון לטוב.
אשוב לפרשה, יעקב מבקש שה’ יציל אותו לא מעשיו אלא מעצמו, מייסורי מצפונו ומפחדיו. איך אפשר להציל אדם מפחדיו? התשובה היא: "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר."
נשאלת השאלה: אם יעקב נותר לבדו איך נאבק איש עמו? התשובה לדעתי: יעקב נשאר לבדו, נאבק בעקשנות עם עצמו= הפחד מעשיו המחלחל בנפשו. נפש אכולת רגשות אשם.
אין דבר יותר ממשי ממאבק פנימי= קבלה עצמית! הנכונות של יעקב להיאבק בחלום ואו בפחד המשתק ולנצח! מחשלת אותו לא לשחרר עד שיקבל ברכה וזכה בשינוי שמו מיעקב לישראל. בשם ישראל טמונה ברכה כשם ששרית ויכולת כך יוכל עם ישראל, לדורי דורות.
דווקא המסוגלות של יעקב להילחם ולנצח מכשירה אותו להיכנס לארץ ישראל. כיוון שכדי לחיות לבטח בארץ ישראל המוקפת אויבים, חייבים לעמוד על המשמר וכדי לשמור עליה אנחנו חייבים להאמין שאנחנו מסוגלים כשצריך, להילחם ולנצח! לא בכדי יעקב יקרא בהמשך פעם יעקב = אב משפחה- הססן ופעם ישראל = אב האומה, הרואה נכוחה וצועד בגאון!
עשיו מתקרב ומתקדם לקראת יעקב עם ארבע מאות חיילים, ואז, "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו וייפול על צווארו וישקהו ויבכו."
אחרי עשרים שנה, יעקב ועשיו מתחבקים בחיבוק חם, מתנשקים ובוכים. בוכים מהתרגשות – אחים. עשיו מפציר ביעקב שאינו זקוק למתנות יש לו מספיק. אך יעקב לא מוותר ואומר לעשיו: "קח נא את ברכתי אשר הבאת לך... ויפצר בו וייקח." ברגע שעשיו הסכים לקחת את הברכה, אבן נגולה מליבו של יעקב, הרגיש שעשיו התפייס, הפיוס נשלם- ונפרדו.בהמשך הפרשה אנו מגיעים לסיפור מותה של רחל: "וייסעו מבית אל ....ותלד רחל ותקש בלדתה.....ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין. ותמות רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם."
רוב הפרשנים סבורים שדבריו של יעקב במפגש הטעון בינו לבין לבן כאשר לבן האשים את יעקב בגניבת התרפים. יעקב שלא ידע שרחל היא שלקחה את התרפים השיב: "עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה...."
מותה הטרגי של רחל הפכו את דמותה לדמות המזוהה עם תפילה, בקשה ותחינה. כפי שאמר ירמיהו: "כה אמר ה’ מנעי קולך מבכי ועיניִך מדמעה כי יש שכר לפעֻלתך נאֻם ה’ ושבו מארץ אויב: ויש תקוה לאחריתך נאֻם ה’ ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו פרק ל"א).
סוף טוב, יעקב נפגש עם יצחק אביו שנתן לו להבין שמיד סלח לו! בגיל מאה ושמונים יצחק נפטר ונקבר במערת המכפלה בידי שני בניו יעקב ועשיו- אחים.
מי ייתן ונדע, לשחרר את הרגש החם האוהב השוכן בתוכנו שיעורר את תחושת השייכות והשותפות, לכיבוד הורים ואחוות אחים ויחזק את תודעת השליחות – ערבים זה בזה.

אסיים בתפילה מתוך הפרשה,
כי במקלי עברתי את הירדן
עתה הייתי לשני מחנות,
הצילני נא
הצילני נא
הצילני נא....


שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״