נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > החצר האחורית
16 לדצמבר 2016
החצר האחורית
אייל מדני PHD, 2016-12-16 - 10:00

משוגעת על החיים 

כל הזכויות שמורות

 

בפעילותי המגוונת במלחמה בסמים אני נתקל בתגובות שונות ולפעמים גם לא כל כך נעימות. רבים מאתנו רואים במכור לסם האשם הבלעדי במצבו, ולכן גם נרתעים מלהושיט לו עזרה. הגישה הזו מצטמצמת ככל שחולף הזמן וככל שהתופעה מתפשטת ובמיוחד ככל שגיל המשתמשים יורד, כי אז אנו מבינים כי מרבית מהאשמה צריכה לקחת עליה החברה. לפעמים, והגיעו לאוזני לא מעט מקרים, על בני נוער שלא היו מעונינים להשתמש כלל, אבל היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ומצאו את עצמם בסרט אימה שאין להם שליטה עליו.
כזהו סיפורה של יעל, באמצע שנות העשרים לחייה, שנסעה עם לטיול בתאילנד לבקר את אחיה. באחד האיים שביקרה בילתה במסיבת "FULL MOON PARTY", ושם התחיל סרט האימה. "במשך כל שהותי באיים הרגשתי מרחפת, נהנתי והייתי היפר אקטיבית".
לאחר כחודש ימים חזרה יעל ארצה. כמה ימים אחרי חזרתה, חשה יעל ברע והובלה לבית החולים כשהיא מחוסרת הכרה, "אני זוכרת ששכבתי שם מטושטשת ועייפה מאוד, ושמעתי את האחיות מלחששות ביניהן ’היא בטח לקחה פיטריה כמו כל הישראלים ונדפקה’. נורא כעסתי, הרי אני יודעת שלא לקחתי כלום, כל כך חששתי מהסמים האלה, כל כך הרבה סיפורים מזעזעים שמעתי, אז לא נגעתי". יעל ביקשה מרצונה להשתחרר, אולם ההתעלפויות חזרו. כשחזרה לבית החולים וערכו לה בדיקות שונות, חששו הרופאים מדלקת קרום המוח ואולי עקיצות של יתושים מסוכנים, אבל על סמים לא דיברו.
"אושפזתי בבית החולים במחלקה פנימית מאוד קשה, משום שצד שמאל שלי שותק." מספרת יעל "לאחר שבוע ברחתי משם לבית חולים אחר אחרי לילה שבו נפטרו שלושה חולים. בבית החולים שאליו הגעתי נלחצו הרופאים, מה שגרם לי להיכנס ללחץ ללא שליטה מצידי. ניסיתי לברוח עם כיסא הגלגלים לכיוון היציאה, אבל הצליחו לעצור אותי, להזעיק את הורי ולהזמין לי פסיכיאטר שהציע לאשפז אותי במחלקה הפסיכיאטרית. כולם נלחצו מהעניין ובמיוחד אני".
באותו הלילה היו עוד כמה מקרים לא נעימים, ובסיומו מצאה עצמה יעל באזור הבורסה ברמת גן, ומשם לקחו אותה אביה ואחיה בחזרה לבית החולים. שם פגשה שוב את הפסיכיאטר, ששוחח עם משפחתה והחליט לשלוח את יעל לבית חולים לחולי נפש, שם אושפזה כחודש ימים.
"הגעתי למקום סגור, כמו בית סוהר" מתארת יעל "שבו היו אנשים מכל הסוגים ומכל המינים. הייתי מבוהלת ומאוד נסערת. היה לי מאוד קשה בהתחלה, אך לאט לאט ככל שחלף הזמן התחלתי להתחבר לאנשים, שמעתי את הסיפורים שלהם, והפכתי לאוזן קשבת עבורם. נורא רציתי לצאת מהמקום הזה אך משום שהייתי תחת השפעת כדורים, הייתי מאוד חלשה ולא היו לי את הכוחות להתמודד מול המערכת ומול המשפחה שלי, שראתה בבית חולים זה, המסגרת המתאימה לי ביותר במצבי הנוכחי. לכל אורך התקופה הייתי חסרת אונים אך בתוכי היה גמד קטן שחיזק אותי והבטיח לי שהכל יהיה בסדר ואני אצא מזה".
כעבור חודש השתחררה יעל מבית החולים לחולי נפש מרצונה החופשי "היה לי מאוד קשה. הסטיגמה איימה עלי, הביטחון העצמי שלי היה ברצפה, אך למרות הכל התגברתי, ועמדתי על רגלי גם בלי הכדורים".
כששאלתי את יעל איזה מסר היא רוצה להעביר, היא ענתה "שים לב תמיד מה אתה שותה, כדי שלא תאלץ לסיים בשתיית דייסה במחלקה סגורה".


שמרו על עצמכם!!
שלכם,
אייל מדני

עורך ומגיש תוכנית הרדיו "החצר האחורית" בכל יום ג’, רשת ב’ 95.5 fm שעה 22:00
*הזקוקים לסיוע או המעוניינים להשתתף במאבק בסמים ובאלימות יפנו לטלפון: 050-5566400 למייל: eyalmadani1@gmail.com

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הנינג’ה מזכרון יעקב
להפריד זה פשוט!
תו איכות חוף כרמלי למסגרות חינוכיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }