נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
30 לדצמבר 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-12-30 - 10:00

 פרשת "מקץ" פרק מ"א

כל הזכויות שמורות

 

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו-חֲלוֹם חָלַמְנוּ, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים-סַפְּרוּ-נָא, לִי. – ספר בראשית, פרק מ’, פסוק ח’ יוסף פותר החלומות במצרים, בציור מאת פטר פון קורנליוס משנת 1816 לערך.


 

בפרשה הקודמת למדנו: שיוסף הבן האהוב על יעקב, ריגל אחרי אחיו והלשין לאביו. האחים כעסו עליו ומאחר שיעקב לא העיר לו, יוסף האמין שהוא נוהג נכון. כשקיבל מאביו כותנת פסים יקרה, אחיו שראו בכותונת אפליה קנאתם בערה.. יוסף חלם והתהדר בחלומותיו וקנאת אחיו התעצמה לשנאה תהומית. וכשאביו שלחו אל אחיו יוסף הלך בתום לב, אך במקום אחים, פגש אויבים שזממו להורגו, קרעו מעליו את הכותונת ולבקשת ראובן השליכו אותו לבור ונטשו אותו. יהודה ידע שאחיו חפצים במותו הציע למוכרו, הצעתו התקבלה. כשראו את אביהם ממאן להתנחם, הצער החל מכרסם בהם, והתהלכו עם פצע מדמם בלב. יהודה בלב סגור המלא ברגשות אשם, ירד לעדולם נשא אישה כנענית בניגוד למסורת אבותיו, ועשה טעויות. כשגילה שכלתו הרתה לו, הודה בטעות, הפיק לקחים והקרין מנהיגות.


לעומתם יוסף במצרים היה לאיש מצליח, בגלל קנאת אשת פוטיפר, הושלך שוב לבור על לא עוול בכפו. בלי הבור יוסף לא היה מוכר כאיש הפותר חלומות ולא היה מגיע לתובנות של ענווה וחמלה.
בפרשת "מקץ" יוסף באמונתו וגדולתו עדיין בכלא אך אצל פרעה מהומה בארמון, פרעה חלם חלום על שבע פרות רזות שבולעות שבע פרות שמנות, פרעה התעורר עם דופק מהיר ושוב נרדם, ושוב חלם הפעם על שבע שיבולים שדופות שבולעות שיבולים בריאות. המלך המבועת קרא לחרטומיו ואין פותר. שר המשקים נזכר ביוסף פותר החלומות ומספר למלך עליו.


ואז, "וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה." יוסף בקשב נקי, הקשיב לחלומות, והסביר לפרעה שה’ הוא הפותר והפתרון הוא: שבע שנות שובע ושבע שנות רעב, פרעה מקבל. יוסף הציע: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים... ויפקד פקידים על הארץ, בשבע שני השובע...ויקבצו את כל אכל השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה, אוכל בערים ושמרו.....לו היה האוכל לפקדון, לארץ, לשבע שני הרעב, ...ולא תיכרת הארץ ברעב."
פרעה הבין שרק איש חכם ונבון כיוסף ידע לנהל כל זאת, בחר בו למשנה למלך ואף העניק לו את הכינוי: "איש אשר רוח ה’ בו." בן שלושים היה יוסף כשהתמנה למשנה המלך.
שנות הרעב הגיעו והרעב כבד גם בכנען. מה עושים? יעקב מחליט לשלוח את בניו פרט לבנימין למצרים לקנות אוכל.


האחים מגיעים ויוסף מזהה את אחיו, מתנכר להם ומאשים אותם בריגול (כפי שריגל אחריהם בנערותו).
האחים ענו לו: "...כולנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא....מרגלים ...ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען...והנה הקטון את אבינו היום והאחד איננו."
אני שואלת: למה הם סיפרו ליוסף את הביוגרפיה המשפחתית והרי הם לא התבקשו?
והתשובה: גם בחלוף השנים מבט העיניים לא משתנה. לכן האחים המסתובבים עשרים שנה ברגשות אשם כבדים (בדיוק כפי שהתהלך יעקב), לא זיהו את יוסף אך מבט עיניו בלבל אותם וללא משים, החלו לפתוח את סגור ליבם הסגור הרבה שנים.


הפרשה מלמדת אותנו, כהורים וכפרט, להיזהר מלתת לקנאה לנהל אותנו. הקנאה משבשת את הדעת, ומובילה לאבדון. כהורים אנחנו מחויבים להווה של ילדינו ולעתידם, ביד אחת עלינו לכוונם להיזהר מהקנאה ולחנכם לאחוות אחים, כיבוד הורים, לענווה וחמלה, לשיח תרבותי, בהקשבה נקייה, מתוך כבוד ואמפתיה ובד בבד לתחום גבולות, מה אסור ומה מותר, ולא להירדם בשמירה. ביד האחרת לחבק בחום, להקשיב, להטמיע ערכים ולהעמיק את הקשר המשפחתי והלאומי, הביטחון והעצמאות, ויתנהלו בהכרת הטוב.
יוסף עונה לאחיו אם נכון שיש לכם אח צעיר הוכיחו והביאו אותו אליי. אחרי שלושה ימים יוסף מציע שאח אחד יישאר בכלא כבן ערובה עד שיביאו את אחיהם הצעיר.


האחים נמצאים במצוקה ומתוך מצוקתם צפו הזיכרונות המלווים בייסורי מצפון מרגשות אשם כבדים שעורר בהם את תחושת השייכות וקילף את הקנאה והשקר: ויאמרו איש לאחיו ...אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו ...ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת...." האחים מגלים לנו דברים שלא ידענו, יוסף התחנן והם לא שמעו! אכן קשה כשאול הקנאה, המכלה כל חלקה טובה שבאדם.
יוסף הקשיב בלב נכמר ולא יכל לעצור את דמעותיו.
מחוסר בררה האחים יוצאים בשקים מלאים ובלב כבד ושמעון (שזרק את יוסף לבור) נשאר בן ערובה בכלא. בהגיעם הביתה יעקב מסרב בתוקף לתת את בנימין. ראובן מנסה לשכנעו תמורת שני בניו, הצעה מקוממת! יהודה גילה מנהיגות והבטיח לשאת באחריות "אנכי אערבנו.." יעקב, בלב כבד, הפקיד בידיו את בנימין.
יוסף רואה את אחיו בנימין וליבו נרגש והגעגועים לבית אבא הציפו את ליבו. אך המשיך לייסרם בתחבולות. וכשהתגלה הגביע בשק בנימין, האחים קרעו את בגדיהם ויהודה התחנן לפני יוסף שישחרר את בנימין לשוב לאביו והוא ואחיו יהיו עבדים, כיוון שחטאו, זה עוונם! יוסף הקשיב, נרגש!
ואני קוראת בלב נרגש, כיוון שהחרטה הכנה של האחים היא מרפא לקנאה, מתוך הכרת האמת, צף הרגש והעיר את תחושת השייכות והאחריות- אחים!


אסיים בתפילה מתוך ליבי:
מי ייתן, והאור המוקרן מכל אחד ואחת מאתנו, יהווה אלומת אור אחת גדולה שתאיר את ליבנו, לאחוות אחים ותעיר את תחושת השייכות, כי באחדות כוחנו! הן כמשפחה והן כאומה! אמן!


שבת שלום וחודש מבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }