נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
אירועי תרבות 8-14/11
גפן מגזין המושבות > כללי > פיגוע הדריסה בארמון הנציב
13 לינואר 2017
פיגוע הדריסה בארמון הנציב
ד"ר אברהם בן עזרא, 2017-01-13 - 10:00

 ביום א’ 8 לינואר 2017 דהר מחבל, בן 28, עם משאית, עלה על המדרכה בארמון הנציב כדי להרוג יהודים

כל הזכויות שמורות

 

 משפט אזריה מרחף מעל התודעה
יש לציין את האומץ והנחישות של האזרח, שהתגבר על שיקולים כבדי משקל הנובעים ממשפט אזריה ועשה את המעשה המתבקש כאילו מדובר באירוע טרור אמתי, תוך יישום הכלל "הקם להרגך השכם להורגו", אף שעד לאותה נקודת זמן שהמחבל נורה ונהרג – הוא הספיק לרצוח ארבעה יהודים, ארבעה חיילים, שלוש בנות ובן אחד, כולם [בניגוד להצהרת הרמטכ"ל] ילדים של כולנו, בנוסף להיותם חיילים בצה"ל.
כן, גם שני צוערים מתוך מאות צוערים חמושים בתת מקלעים – פתחו באש, אך השאר, מאות חיילי צה"ל, נמלטו על נפשם, כי פחדו – לא מהמחבל הדורס, אלא ממה שעלול להתחולל לאחר שיירו כדור בראשו, שהרי המחבל לא חמוש, אולי אפשר רק לעצור אותו, לירות באוויר, לנהל משא ומתן, להסביר, לבקש... מי יודע מה שלא ידע אזריה במצב דומה.
זו לא הפעם הראשונה – (רק אחרי משפט אזריה, שכן לפני משפט אזריה לא קרה כדבר הזה) – שחיילי צה"ל חמושים, נמלטים מזירת אירוע טרור, ולמרבה הצער גם לא האחרונה.
דפוס חדש מתפתח בשורות הצבא החזק בעולם – בריחה והימלטות ממגע. לא מתוך פחד מהאויב, אלא מתוך פחד-מוות ממצ"ח [משטרה צבאית חוקרת] ונקיטת זהירות ממשפט ראווה על הריגת מחבל, הפקרתו, הימנעות מטיפול הולם בו ודאגה לשלומו, כקמיע נגד כתב אישום.
לא די בכך שהחייל צריך להימנע מלהרוג את אויבו ולשקול שיקולים מעמיקים טרם יפעל על אף תנאי החרום שבהם יש משקל עצום למהירות הפעולה, אלא הוא גם צריך להבהיר כי הוא לא סבור שמגיע למחבל למות, כי אם יחשוב שמגיע למחבל למות – יהיה הדבר לו לרועץ במשפט צבאי שעלול להתחולל, כדוגמת משפט אזריה (מנימוקי ההרשעה – הוא חשב שעל המחבל למות...).
עובדה היא, שדובר צה"ל הודיע לכלי התקשורת כי אין קשר בין משפט אזריה לבריחת החיילים החמושים משדה הקרב, כלומר, דובר צה"ל נדרש להגיב על קשר כזה, וקבע, כי לא, הנמלטים לא נמלטו בגלל חשש שיבולע להם כפי שנעשה לאזריה, אלא הם סתם פחדנים.
בכל הכבוד, איני קונה את הפרשנות הזו.
איני קונה גם את תוצאותיו של תחקיר שייערך, כי איני מאמין שהנחקרים יאזרו עוז לומר את מה שבלבבם, מול חוקריהם, כשברקע מרחפת פרשת אזריה המבהירה היטב מהו "פוליטיקל קורקט" בצה"ל, נכון להיום, בניגוד למה שהיה בעבר.


החתירה למגע
בספר שמואל א’ פרק י"א פסוק מ’ כתוב:
"ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמישה חלוקי אבנים מן הנחל וישם אותם בכלי הרועים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי".
דויד ניגש אל הפלשתי. כשהעימות התקרב לקרות, כתוב שם בפרק י"א פסוק מ"ח:
"והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דויד, וימהר דויד וירץ המערכה לקראת הפלשתי".
דויד רץ לקראת האויב. הסוף ידוע – החזק (דויד) ניצח את החלש (גולית) כפי שכתוב – [פסוק נ’] - "ויחזק דויד מן הפלשתי..."
החתירה של דויד למגע עם אויבו, החלה ב"ויגש אל הפלשתי" והתקדמה ל"וירץ המערכה לקראת הפלשתי".
כך חונך צה"ל משחר היווסדו, בדרכי אבות.
אי אפשר להמשיך את המסורת לאור הכרעת הדין במשפט אזריה. מוטב לו, ללוחם, למלט נפשו מכתבי אישום הזויים, שמעולם לא נכללו לפני כן בצה"ל עד למשפט אזריה – היו אירועים, אך לא היו משפטי ראווה.
שוב נזכור את הלחץ שהפעילו הרמטכ"ל משה דיין ושר הביטחון דויד בן גוריון על המערכת, לחץ לשחרורם של מאיר הר ציון ושלושת חבריו, אשר נקמו באויב נקמת רצח אחותו של הר ציון -שושנה. [כעבור 20 ימי מעצר, הארבעה שוחררו, ונסללה הדרך למאיר הר ציון להמשיך ולהעצים תרומתו לכוחו ולעוזו של צה"ל].


התקווה
התקווה היא לזיכויו בערעור. חנינה אולי תסייע לאזריה, אך לא לרוח הלחימה בצבא החזק בעולם. עדיין.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }