נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > חולמת בטניס
13 לינואר 2017
חולמת בטניס
נריה פלדש, 2017-01-13 - 10:00

 ניצן ברונר מזכרון יעקב, תעשה הכל כדי שתשמעו עליה משידורי הגראנד סלאם

כל הזכויות שמורות

 

 ניצן ברונר, בת ה-17.5 נדמית כעוד תיכוניסטית שעומדת בפני השנה המשמעותית בחייה בבית הספר- לקראת מירוץ הבגרויות של י"ב. אבל התיכוניסטית מתיכון המושבה שבזכרון יעקב, מזכירה עד כמה היא שונה בשני התיקים הכבדים שהיא סוחבת על גבה מדי יום- אחד עמוס בספרים ומחברות, והשני, הגדול יותר, כל כך גדול עד שגופה הקטן כמעט נעלם תחתיו, מלא בבגדים להחלפה, נעליים, כדורים ומחבטי טניס.
מדי יום, רגע לפני שהלימודים מסתיימים יוצאת ניצן לתחנה הסמוכה לבית הספר על מנת לתפוס את האוטובוס לחיפה שיקח אותה למרכז לטניס ישראל, שם היא מתאמנת במשך שש שעות בחבטות, הדיפות, אימונים מנטלים, אימוני כושר וכל מה שעוד צריך על מנת להפוך את החלום שלה למציאות ולהיות לטניסאית ישראלית מובילה.
כרגע ניצן מדורגת שישית במחזור לידה 99, ובמקום השני בקרב המתאמנות הצפוניות. בתחרות ארצית לבנות עד גיל 21 שנערכה בחנוכה סיימה ניצן במקום החמישי. ניצן שמסורה לחלוטין לחלום הטניס ושקועה בו באופן טוטאלי כך ששגרת השבוע שלה מלאה באימונים, כולל בשבת.
היא מקפידה על תזונה מיוחדת מלאה בחלבונים ועתירת סיבים, כיאה לספורטאים מקצועיים (מיכל אמה "נדהמת מהכמויות האוכל שעוברות אצלנו במטבח"), וגם על שגרת שינה לטובת חידוש ושמירת הגוף עד כמה שאפשר בספורט התובעני הזה.
אפילו בחלומותיה היא הודפת את הכדורים הירוקים שנחבטים במהירות ובעוצמה משני צידי המגרש. בזכות מאמציה היא מוכיחה את מה שרבים כבר אמרו לפניה, שעל מנת להצליח דרוש 1% כישרון ו99% השקעה.


נשמע נורא קשה, למה בחרת בזה?
"זה פשוט כיף לי, ואני אוהבת את זה" אומרת ניצן בהנאה ועיני האיילה השחורות שלה נוצצות.
והתשובה הזו כנראה מסבירה את כל ההתגייסות האישית והמשפחתית לטובת פרוייקט הטניס של ניצן, שהחלה להתאמן לפני שש שנים כשהייתה בת 11.5 בעקבות אחיה הגדול אורון. התגייסות כוללת- נסיעות ברחבי העולם לצורך השתתפות בתחרויות שונות- בסין ובאזבריג’אן, בטורקיה ובאירופה וכמובן בישראל. "צריך להרשם לתחרויות רבות, אומר אביה, יהודה ברונר, על מנת להשיג דירוג. כרגע ניצן לא נמצאת בדירוג העולמי, לכן אנחנו נמצאים בעיצומה של עונת תחרויות שלא נגמרת".
וישנן כמובן גם הוצאות כספיות מכבידות למדי "כל כמה חודשים צריך מחבט חדש או מיתרים, אומרת ניצן, בגדי ספורט איכותים שמתבלים בגלל השחיקה הגבוהה" בנוסף להם גם טיפולי פיזיותרפיה, תשלומים למרכז הטניס ולמאמנים. אך ככל הנראה ההוצאה הכבדה ביותר היא של נעליים. "מדי חודש ניצן זקוקה לזוג חדש", אומר אביה. ההתרוצצויות על המגרשים, תפיסת הכדורים, שוחקות את הנעליים עד כדי כך שנפערות בהן חורים.
"פעם שמעתי את אביה של שחר פאר, משחזר יהודה, כשהייתה בערך בגיל של ניצן, שהוא אומר שהוא מוציא מאות אלפים בשנה, אמרתי לעצמי שהוא בטח מגזים, היום אני מבין אותו".
יהודה, או כפי שניצן מעדיפה לכנות אותו, אבא, הוא המאמן המיתולוגי שלה, הוא זה שישב איתה במגרשים לאורך ימים ושעות ארוכות, מייעץ לה באלפי דרכים וחבטות, מחזיר אותה מדי יום מחיפה ונוסע איתה לתחרויות ברחבי העולם. הוא גם יושב איתנו בראיון ומידת העניין והמחוייבות העמוקה לתפקיד שהוא לקח על עצמו ניכרת לעין.
איך את מרגישה? איך הגוף שלך מרגיש?
"הכל כואב, אומרת ניצן בישירות, ואני תמיד עייפה" בכל אימון מאבדת ניצן ממשקלה כארבע קילוגרמים, שאותם עליה להחזיר לעצמה תוך יום. הרבה פעמים למרות שהיא אינה חשה רעב היא מאלצת את עצמה לאכול כדי לצבור כוח למחרת, למרות שכל מה שהיא רוצה באמת זה ללכת לישון.
"בדרך כלל לאחר אימון, נדרשת מנוחה של לפחות 48 שעות, ולי אין את האפשרות לכך, יש לי 24 שעות בסך הכל, לכן אני לוקחת הרבה תוספי מזון, אבל עדיין אני לא מצליחה להחזיר את המשקל. כל אימון כזה הוא טראומה לגוף היא מסכמת, אבל האימונים הם חלק ממני".
הבנות בכיתה בטח מקנאות בך
"הן לא מבינות איך אני אוכלת כל כך הרבה ועדיין לא מעלה במשקל."
איך החבר’ה בבית ספר מקבלים אותך?
"החברות שלי לא כל כך מבינות אותי ואת שגרת האימונים, לפעמים הן אומרות לי אולי תוותרי על אימון, אבל אין מצב בכלל, רק פעם אחת וויתרתי על אימון, וזה היה בגל השריפות, הזמנתי ילדים שפונו מהבתים לבוא לקאנטרי זכרון ולהתאמן איתי בטניס, זה היה נחמד מאוד.
"הספורטאים בשכבה יותר מבינים אותי, היא ממשיכה, הם מבינים את המחויבות הגדולה ואת ההנאה הגדולה שיש בספורט".
אין פלא שהשיעור האהוב על ניצן היה מאז ומתמיד ספורט, אבל היא אוהבת גם שיעורי תנ"ך ומתמטיקה.
עד לא מזמן התאמנה במגרשי הטניס שבזכרון יעקב, אך כעת עברה להתאמן בחיפה. השוני הוא עצום לדבריה. "יש לי קיר אימון היא אומרת בהתרגשות, יש שירותים ומקלחות.."
"לפעמים התפלאתי עד כמה היא יכולה להתאפק", אומר יהודה על ניצן, על ימי האימונים בזכרון יעקב במגרשים השכונתיים שבהם הייתה מעבירה שעות עד החשיכה, כאשר מסביב אין תנאים מתאימים שיתמכו בה.
"חדרי מנוחה, מגרשים מקורים, חדר כושר, היא ממשיכה לתאר את המתקן בחיפה. המעבר למרכז אימונים משוכלל יותר השפיע גם על האימון שלי ובזכות המאמן של הקבוצה, שמדייק את הטכניקה, עד לכדי שינוי של חמש מעלות באופן אחיזת המחבט, ואומר לי אני כאן בשבילך. וגם בזכות העובדה שאני מתאמנת מול בנות. עד עכשיו התאמנתי בעיקר מול בנים, כי אין בנות שמתאמנות בגיל שלי וברמה שלי בזכרון יעקב, בעיקר בגלל רמת המתקנים".

 


מה ההבדל מבחינת אימון בין בנות לבנים?
"אני יכול להגיד בתור צופה מהצד, חולק יהודה את תובנותיו שההבדל הוא שאצל בנים המשחק יותר עוצמתי, יותר חזק, הם משקיעים הרבה כוח. אצל בנות המשחק הרבה יותר טקטי, תמיד יש מחשבה על המהלך הבא, זה מאוד משנה איך ניצן רואה את היריבה שמולה".
"פעם לא הגדישו מחשבה לשוני הפיזי שבין בנות לבנים, היום זה אחרת, רואים את החשיבות שבכך ומאמנים את הבנות אחרת".
"יש גם פחות בנות בספורט תחרותי אומרת ניצן, בגלל התובענות הנדרשת, וגם בגלל שלא מעודדים מספיק בגילאים צעירים. במרכז אימון בחיפה מתוך שלושים מאמנים יש רק מאמנת אחת". אומרת ניצן.
מעבר להבדל שבין בנים לבנות יש הבדל גם ברמת ההשקעה בין הפריפריה למרכז הארץ. "הפריפריה הרבה פחות מושקעות מהמרכז, אומר יהודה, מבין 50 בנות של הקבוצה הלאומית רק שמונה הן מהפריפריה, המדינה לא מסבסדת ואיגוד הספורט משקיע כמעט רק במרכז, המדינה מתגאה בהצלחה של השחקנים אך לא עוזרת להם להגיע לשם".


להיות ספורטאית בצבא
אבל כל הבעיות, גדולות כקטנות לא עוצרות את ניצן, והיא ממשיכה להתאמן במלוא המרץ. היא מקווה להשיג מעמד של ספורטאית בצבא, למרות שהיא יודעת שהדבר קשה מאוד, כי הצבא מקמץ במתן אישורים לכך. היא מקווה לפחות שאם לא תתקבל כספורטאית שיכולה להמשיך בשגרת האימונים היומית שלה, אז שלפחות תיהיה מדריכת ספורט.
כדי להשיג את האישור הנכסף אספה המשפחה תעודות שונות של ניצן, שמראות ציונים מעולים בבית הספר וגם פעילות התנדבותית ראויה לציון - תעודת הוקרה על פעילותה בקבוצת הנבחרים, שמתקבלים אליה רק תלמידים מצטיינים, וכמובן את הצלחותיה בטניס.
"אנחנו מאוד מקווים שנצליח אומר יהודה, הפריחה של הטניסאים היא בסביבות גיל ה-18-20, למרות שיש גם כאלו שמגיעות להישגים בגיל מאוחר יותר".
"אם לא אקבל מעמד של ספורטאית, אני אהיה מאוד מבואסת אומרת ניצן, לפחות שיתנו לי להיות מדריכה". אחת הטניסאיות שמהם שואבת ניצן השראה היא הטניסאית רוברטה וינצ’י בת ה34 שהגיעה להישגים מרשימים דווקא בגיל מאוחר יותר. "אני יודעת שגם אני אפרח בגיל מאוחר יותר".
לעיתים ניצן מרצה בקאנטרי זכרון על החשיבות של ספורט לילדים ומתבגרים, על הערך העצמי שעיסוק בספורט מפתח, על היכולת הפנימית שנוצרת בהתמודדות מול קשיים פיזים ומנטלים, והיא חושבת שצריך להשקיע בתחום הספורט עוד.
מה את עושה בזמנך הפנוי?
"בעיקר, מדמיינת מהלכים בטניס כמו שעושים באימונים המנטלים, כי חשוב להבין, שכל הקשיים נמצאים בראש, וכדי להתגבר עליהם צריך לשנות את החשיבה".

ניצן מבקשת להודות להנהלת הקאנטרי שהעמידה לשימושי את מגרשי הטניס בקאנטרי, בזמן שהייתי צריכה הרבה מאוד שעות אימון במגרש.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור