נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
27 לינואר 2017
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2017-01-27 - 10:00

 פרשת "וארא"- ספר שמות פרק ו’ פסוק ב’

כל הזכויות שמורות

 

 משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג’מין וסט

 

 

בפרשה הקודמת למדנו, על עבדות מצרים. ועל לידת משה, גדולתו של מנהיג ניכרת כבר מקטנותו.
מיהו מנהיג?
מנהיג, חייב להיות עניו ואמין, יישר דרך, משדר מנהיגות, בהקשבה נקייה, וראייה חומלת.
מנהיג אמיתי- הוא רועה נאמן, המשרת את הבריות מתוך אכפתיות, כבוד ואהבה. מנהיג- חייב לדעת ליצור מערכת של אמון הדדי, להאציל סמכויות ולפקח על ביצוען. מנהיג- צריך להקרין ביטחון, לקבל החלטות ללא סחבת, ולשאת באחריות.
מנהיג- צריך לדעת לבנות, לנווט ולהוביל לעבר יעד משותף. על כל אלה ועוד, ה’ בחר במשה להנהיג את בני ישראל.

בני ישראל שהוטמעו בתרבות מצרים הפכו במרוצת השנים לעבדים ללא זהות. משה ואהרון נשלחים אל פרעה, "שלח את עמי ויעבדוני" פרעה משיב: לא ידעתי את ה’ וגם את ישראל לא אשלח.

פרשת "וארא" – הפרשה נקראת "וארא" כתזכורת לברית בין הבתרים לה אתייחס בהמשך.
כעת, אתייחס לנוגשים ולשוטרים שהוזכרו בפרשה הקודמת, מי הם? הנוגשים הם מצרים והשוטרים הם מבני ישראל. תפקיד הנוגשים ללחוץ על השוטרים שילחצו יותר על בני ישראל. לפעמים לחצם של השוטרים התבטא בדחיפות ובמכות כדי לזרזם. ה’ הכין את משה שפרעה יסרב לשחרר את העם כי יכביד את ליבו. ברגע שמשה ואהרון, יצאו מהארמון, פרעה הכביד את העבודה על בני ישראל והעם נשבר. פתאום הנוגשים היכו את השוטרים כדי שילחצו יותר ויותר על בני ישראל.
השוטרים ההמומים שהפכו ממכים למוכים, נכנסו אל פרעה לדבר אל ליבו ופרעה כינה אותם כפי שכינה את בני ישראל: "נרפים אתם נרפים" = חלשים ובטלנים. כאן השוטרים הבינו שהם לא שונים מאחיהם העבדים, כולם באותה הסירה, אז התעוררה בליבם תחושת השייכות לזהותם הלאומית. לכן, כשפגשו את משה כעסו עליו שמאז בואו המצב החמיר ומשה מקשיב בכאב ומתייאש מתפקידו. למרות הייאוש משה אינו בורח וכמנהיג נאמן, פנה אל ה’ בטענות: "למה הרעותה לעם הזה למה שלחתני... והצל לא הצלת את עמך."
למה ה’ הכין את משה שיכביד את לב פרעה, ולא הכין אותו שפרעה יכביד את העבודה על בני ישראל? כי ה’ חיכה לתהליך שהשוטרים עברו בתחושת השייכות ובהטמעת הזהות. בדיוק כפי שקרה למשה בדרכו למלון כשהכריע בין הזהויות שגדל עליהם (עברי, מצרי, מדייני) והרגיש מחובר לזהותו העברית. תחושת השייכות והאחדות מצדיקה את הגאולה.
כמה חשוב להרגיש שייכות, החיבור לזהותנו. תחושת השייכות פותחת את הלב ובונה את האחדות, המביאה להקשבה נקייה, לראייה חומלת, ומעוררת את הביטחון לאמונה בצדקת דרכינו, המעוררת את הרגש שהוא הדבק לחיבור לזהותנו ולחיזוק האהבה, למשפחה, לבני עמנו ולמולדתנו.

עם נולד! כולם מאוחדים בתחושת השייכות והשותפות כי אין חירות ללא זהות! לכן, כעת: "וידבר ה’ אל משה ויאמר אליו אני ה’ וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדיי ושמי ה’ לא נודעתי להם."
מה הכוונה שה’ אומר למשה שהאבות הכירוני רק באל שדיי ובשם ההוויה לא הכירוני? זה לקוח משני הבריתות שכרת ה’ עם אברהם אבינו. בברית מילה ה’ מתגלה אל אברהם ואומר: "אני אל שדיי... "(בראשית י"ז). ברית המילה מיד התקיימה והיא המכוננת את משפחת האבות.
ושמי לא נודעתי להם הכוונה: לברית בין הבתרים. "ויאמר... אני ה’ ... ביום ההוא כרת ה’ את אברהם ברית... לזרעך נתתי את הארץ הזאת..." (בראשית טו – יח). אברהם שואל במה אדע כי אירשנה? וה’ עונה לאברהם, אתה לא תירש אותה גר יהיה זרעך בארץ לא להם ....ועינו אותם... זרעך יירש אותה.
אברהם נדרש לחתום חוזה משפטי שיתממש אחרי 400 שנה. מי מוכן לחתום חוזה שלא יזכה לראות במימושו? אברהם אבינו נציג האומה רשאי לחתום על ברית לאומית היסטורית שתתרחש במהלך ההיסטוריה.
ברית המילה נקראת, אני אל שדיי. וברית בין הבתרים נקראת, בשם ההוויה אני ה’. הגיע הזמן למימושה, ה’ הבטיח ומקיים.
ה’ ממשיך למסור למשה את תכנית ארבע לשונות הגאולה שתתבצע בשלבים:
והוצאתי אתכם מסבלות מצרים .. והצלתי אתכם מעבדות.. וגאלתי אתכם... ולקחתי אתכם לי לעם... והחמישית "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם, יצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה’." הארץ ניתנה מורשה לנצח נצחים!
משה ניגש לעם ישראל וסיפר להם בהתרגשות על תכנית הגאולה, "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה." העבדים היו שקועים בעבודתם, להספיק את המכסה היומית כדי שלא יקבלו מכות. ליבם סגור, אין להם סבלנות לשמוע נאומים ולא יכולת להקשיב לבשורה שכל כך חיכו לה.
משה מתוסכל שלא הקשיבו לבשורת הגאולה.

מה קורה לנו כשאנחנו בעומס ומחשבות רבות מציפות את הלב? הלב נסגר, אין הקשבה, אין תקשורת, אין סבלנות ומי שנמצא לידנו נפגע מקוצר רוחנו. מה עושים? קודם נכיר את עצמנו, נבין שאנחנו בעומס וחירות זה לקחת אחריות למצבנו. ההבנה מביאה לדיוק, משחררת מעבדות (=מהעומס), פותחת את הלב, ובעקבותיו יפתח הקשב לעצמנו וליקירנו. בהקשבה נקייה נגלה שבתוכנו אצורים כוחות של סבלנות ואמפתיה. או אז נתנהל בהכרת הטוב שבנו ונודה לאל יום יום על מה שיש כי שום דבר אינו מובן מאליו..

אסיים משירה של שמרית אור
"יחד- כל הדרך,
יחד-לא אחרת,
יחד איש אל איש יפתח את לבבו."

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״