נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פינת הספריה
27 לינואר 2017
פינת הספריה
יעל פניני, 2017-01-27 - 10:00

 "פניה ברגשטיין"
סיפורה של משוררת וחלוצה | מוקי צור 2014

כל הזכויות שמורות

 

 בספר זה משרטט מוקי צור קוים לדמותה של פניה כמשוררת חלוצה ומחנכת. בצד שירי הפעוטות של פניה נקלט בקאנון הזמר העברי השיר "שתלתם ניגונים" בלחנו של דוד זהבי. השיר מבטא את הגעגוע לשורשים בעוד השיר "בוא אלי פרפר נחמד" מבטא את הספונטניות והחירות. שני השירים פורסמו בשנות ה-40 של המאה ה-20.
פניה ברגשטיין היתה בתם של דבורה ויהושע מרדכי שהיה מורה לעברית, פדגוג. אמה נפטרה מוקדם ואביה לא עלה לא"י.
פניה קשרה את גורלה עם בני דורה החלוצים. הם אלו שבעלייתם ארצה כחלוצים ביטאו את חלום הדורות שנחלם דורות בגולה.
פניה נולדה בשנת 1908 בפולין. באותה עת בעולם הציוני לאחר מות הרצל ב-1904 הסתיים הוויכוח על הצעת אוגנדה וסוף סוף החלה ההסתדרות הציונית לעסוק בהתישבות בא"י. כך עלו ארצה ברל כצנלסון, טבנקין וסלוצקין.
1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה. הוצא צו לגרש את היהודים משטחי החזית. כך יצאו רכבות עמוסות בכ-200,000 יהודים שחיו בתחום המושב בליטא ובלטביה לגלות בתוך רוסיה. גם משפחתה של פניה נעקרה מביתה והגיעה לסביבות העיר האוקראינית קייב – זה היה מסע של פליטים לחיים בנגוד למסע הפליטים במלחמת העולם השנייה שהובילה אותם למוות. גם המשוררת לאה גולדברג נמנתה עם אותם פליטים.
בתום המלחמה שבה המשפחה של פניה לפולין. פניה הצטרפה לתנועה החלוצית, השתתפה בסמינר בוגרי החלוץ בוורשה – היו אלה ימי הגשמת חלום. פניה חשה עצמה שותפה למפעל הציוני החלוצי שהעניק לה חוויה מכוננת ומשמעותית.
פניה הגיעה תחילה להכשרה בצארלונה אך בעיקר נדדה בין קבוצי ההכשרה כדי ללמד עברית את חברי ההכשרות. בכל אחת מההכשרות היא השתלבה עד מהרה בחיי התרבות.
אמה נפטרה ובאותם ימים פגשה פניה את בן זוגה לחיים ארקה וינר ישראלי שהיה מבוגר ממנה, פעיל פוליטי ואיש תרבות. פניה הסתירה מאביה את דבר מחלתה שסבלה בלב וזאת כדי שלא ימנע ממנה את עלייתה ארצה.
כרבים מבני דורה הגדירה את אקט עלייתה ארצה למולדת כיום הולדתה. יום ההולדת הביולוגי שלה נפל בחשיבותו מיום ההולדת של הגעתה ארצה שנחשב כיום של לידה מחדש. גם שתי אחיותיה עלו ארצה.
ארקה בן זוגה של פניה השתייך לחבורת מייסדי גבת-אנשי העלייה השלישית שלא חונכו בתנועת החלוץ כמו פניה, הם הצטרפו לקיבוצים כמו יגור, רמת הכובש, גבעת השלושה.
תקופה מסויימת חיה פניה עם ארקה בגבת ולא הרגישה שם הרגשת בית. היא נכנסה לגבת כאישה חולה, זרה ומפתיעה למדי. עם הזמן התאקלמה במקום והפכה לדמות מרכזית בקיבוץ. פניה לא יכלה לעבוד עבודה פיסית בגלל מחלתה. פניה היתה אשת חינוך ותרבות.
פניה סודרה לעבודה במחסן הבגדים. היא התייחסה לעבודתה ברצינות רבה ונסעה ללמוד ולהשתלם בקורס מקצוע התפירה.
בפעילותה התרבותית והחברתית בקבוץ נחשפה גדלות רוחה האנושית כשהיא חותרת להפוך את היחסים בקבוצה למנוף למציאת העושר הטמון בבני אדם.
פניה כתבה וחיברה הימנונים לכיתות ואף שימשה כפזמונאית. היא כתבה בעלונים של הקיבוץ, ניגנה בתזמורת מקומית.
מחלת הלב הקשה של פניה ליוותה אותה יותר מ-20 שנה. היא ביקרה רבות בבית חולים ואף הסתגרה בחדרה וכתבה רבות. אסור היה לה להביא ילד לעולם מהסכנה שתמות. את ההריון הראשון שלה היה עליה לבצע הפלה. הריון נוסף שלה היא התנגדה להפלה והביאה לעולם את בנה גרשון. את כל אהבתה לבנה הביעה בכתב.
גרשון ישראלי בנם של פניה וארקה היה לימים מעמודי התווך של בני גבת. מאמו ירש את הכתיבה והוא היה מכותבי הפזמונים של הקבוץ. גרשון נפל במלחמת ששת הימים כשנפגע בהפצצה של מטוס אוייב בשדה התעופה בעפולה. הוא השאיר אחריו שתי בנות.
במלחמת העולם השנייה מתארת פניה את אבותיהם של ילדי הקבוץ שהתנדבו לצבא הבריטי, לפלמ"ח, לצה"ל.
פניה הזדהתה בשלמות עם רחל המשוררת, עם קדיה מולודובסקי ועם יוסף חיים ברנר. פניה ערכה בקבוץ חוג לספרות שעסק בכתבי ברנר. עם רחל המשוררת הזדהתה לא כמשוררת אלא כאישה שגם היא חלתה וערגה לבן. פניה הגיעה ארצה סמוך למות רחל.
קדיה מולודובסקי משוררת שכתבה באידיש, היתה מבוגרת בעשר שנים מפניה. ב-1935 היגרה מפולין לארה"ב. בשנת 1950 עלתה ארצה אולם מקץ שנתיים חזרה לארה"ב. פניה חשה שותפות עמוקה עם קדיה ותרגמה משיריה לעברית.
בעשור האחרון לחייה נלחמה מול מציאות של חולה, מבודדת מן החיים הממתינה לקיצה. ב-1950 הלכה פניה ברגשטין לעולמה.
פניה ברגשטין לא היתה בין החיים לראות בניצחון הגדול של שירתה ובתבוסה הכואבת של החברה הקיבוצית כאשר חל הקרע הגדול שפילג את התנועה הקיבוצית בין קבוץ גבת וקבוץ יפעת

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אם יכולים לקלקל- יכולים לתקן - דרכים ליצור תקווה אצל ילדים ומשפחות שחוו פגיעה מינית
רשות מקומית חוף הכרמל היא אחת מ-40 רשויות מקומיות שנבחרו להשתתף בתכנית להתמודדות עם שינויי האקלים של האיחוד האירופאי
אין הנחיה של גורמי החרום לפינוי אוכלוסייה בזמן תקופת ההרצה של אסדת הגז

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }