נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > מחדשת רישיון נהיגה או בחזרה אל הטירונות
19 לאוגוסט 2016
מחדשת רישיון נהיגה או בחזרה אל הטירונות
הניה, 2016-08-19 - 10:00

מסיבות מוצדקות אסרו בצה"ל על טרטור בכלל ובטירונות בפרט, במשרד הרישוי- נראה שטרם הגיעו אל התובנה הזו. שם, יש מי שסבור שטרטור אזרחי, הוא חלק מתהליך חידוש רישיון הנהיגה.

כל הזכויות שמורות

אלמלא גילי המופלג, שאינו מתאים לגיוס לצה"ל, יכולתי לחשוב שאני שוב טירונית, בבה"ד 12, עם מבט מבוהל בעיניים, מפני המפקדת, שעל שרוולה מתנוססים שני פסים המעידים על מעמדה הרם כ...רב"ט, בעיצומה של סידרה שטח, הכוללת זחילה בחולות, טיפוס על קיר, ואמוני ירי ברובה שחוץ מכאב אימתני בעצם הבריח – לא תורם דבר. בקיצור אם אפשר לטרטר טירונית שכמותי- בפעילות מיותרת, אז למה לא? למה צריכות חיילות המיועדות לשרת ביחידת מורות, שעוד רגע יחזיקו בידיהן גיר ועפרון, שמוש בסטן שפג תוקפו במלחמת העולם השניה? --רק שבחלוף כמעט 45 שנים מאז, בצה"ל הבינו את "תרומתו" של הטרטור לתחושת חוסר אונים, תסכול, דיכוי מוטיבציה ובמידה רבה גם השפלה, במשרד הרישוי- נראה שטרם הגיעו אל התובנה הזו. שם יש מי שסבור שטרטור אזרחי הוא חלק מתהליך חידוש רישיון הנהיגה.
מה לעשות? לא הצלחתי לראות את האורות המרצדים מימין ומשמאל, בעוד עיני שקועות עמוק במכונת הבדיקה אצל האופטומטריסטית. בעברית פשוטה: נכשלתי במבחן. "אז מה נגזר עלי?" שאלתי בדחילו ורחימו את האופטומטריסטית הבודקת, "אל תדאגי, "היא השיבה לי, "תוזמני לבדיקה יסודית יותר במכון רפואי." כשבועיים מאוחר יותר קיבלתי הודעה ממשרד התחבורה כי תוצאות הבדיקה הגיעו אליהם והתיק שלי מועבר להמשך ברור במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. (מרץ 2015).
עם יד על הלב, כאן התגנבה דאגה לליבי. "קודם כל האם באמת יש בעיה רפואית שאולי אינני חשה בה, והיא גורמת לאי בטחון בכביש? אם כך מה עושים? איך חיים בכרכור ללא יכולת לנוע? ביקשתי לדחוק את הדאגה הצידה, אבל כמי שנושאת גן פולני, במצב של דאגה קבועה, החלטתי לגשת לאופטומטריסט נוסף, הפעם בשבילי, לא בשביל משרד התחבורה.
"אני לא מוצא כל בעיה" היתה תגובתו, "עם המשקפיים על העיניים את רואה מצוין ואין כל סיבה למנוע ממך את הרישיון."
הזמן רץ קדימה. מחודש מרץ עברו כחודשיים. באין דאגה למצבן הבריאותי של העיניים, פיתחתי דאגה למצב הרישיון. תוקפו יפוג באמצע יולי, מניחה שהבדיקה... תוצאותיה... הוצאת הרישיון... התשלום... שליחתו אלי... כל התהליך לוקח זמן. והזמן לא עומד מלכת, הוא רץ קדימה, מיום ליום הולך ומתקצר והזמנה לבדיקה- לא בתא הדואר שלי ואפילו לא באופק (ואפרופו דואר... זו בפני עצמה דאגה כבדה. אולי היא "תקועה" על שולחנו של איזה שכן, שפשוט שוכח להעבירה אלי? או שמא מי משכני כבר הכניס אותה לתא הדואר השגוי? ואולי הושלכה לפח האשפה?) יום יום אני בודקת את תא הדואר- ואין. פשוט אין "מה לוקח להם זמן רב כל כך? למה צריך להמתין כל כך הרבה להזמנה לבדיקה חוזרת?
באחד הלילות, משרמת הדאגה שלי לרישיון עברה את גבול הסביר (יחדשו או לא יחדשו? לפני שיפוג תוקפו של הישן? ואם לא- אנהג ללא רישיון? אני? מלכת החנונות... ללא רישיון? מה אגיד לשוטר שיעצור אותי? איזה סיפור אספר לו על משרד התחבורה? הרישוי? אולי הדואר? מי יאמין לי שאני מנסה לטפל בחידוש הרישיון כבר כמה חודשים???). התיישבתי אל המחשב, מצאתי את כתובת המייל של האגף לפניות הציבור במשרד התחבורה, ולהפתעתי כבר למחרת זכיתי לתשובה, ובה מספר טלפון לפנות אליו. מיהרתי ליצור קשר. "אני רואה שמכתב ההזמנה יצא אלייך ב9.5" השיבה לי מוקדנית חביבה, "כלומר לפני 5 ימים, קרוב לודאי שכבר מצוי בתא הדואר שלך."


בימים הבאים עשיתי לי מנהג קבוע לבדוק את תא הדואר פעמיים ביום, ובנוסף התקשרתי למשרד הרישוי ותיניתי את מר מצבי. "תורידי מהאינטרנט את הטופס..., גשי איתו לרופא עיניים ולרופא המשפחה ותשלחי לפקס הרשום שם," הציעה המוקדנית. עם הטופס בידי, מיהרתי לקבוע תור אצל דר’ אלוק, במרפאה קופ"ח ואצל רופאת העיניים "מבקשת לקבוע תור הכי מוקדם שאפשר, לא משנה מי הרופא ולא משנה היכן בארץ (גם בטבריה, ירושלים, מטולה....) ביקשתי. להפתעתי, נמצא תור כזה ב...פרדס חנה. בשבוע הבא (מי אמר שאין אלוהים?)
ב20.5 (11 ימים אחרי צאתו לדרך) הגיע המכתב מהמכון הרפואי, בו אני מתבקשת לגשת לרופא עיניים לצורך בדיקה. "לא מענין אותי מה הם מבקשים, אני אדאג לעשות כל בדיקה אפשרית, ואשלח להם את כל התיק הרפואי שלי, כולל בדיקת העיניים." משסיימתי את הבדיקה אצל רופאת העיניים היא קבעה: "הכל בסדר, אבל את בדיקת המיקוד עלייך לעשות ב... קבעי תור למכון... לבדיקת מיקוד, חזרי אלי עם תוצאות הבדיקה, ואז אחתום על הטופס."
מתוסכלת ומיואשת מיהרתי לקחת ממנה את ממצאי הבדיקה שזה עתה נערכה לי. "יכול להיות שעכשיו אני אמתין לעוד בדיקה? עוד סחבת? עוד יום עבודה- הלך? מיהרתי עם ההפניה שלה לאופטומריסט שלישי, אולי הוא יכול לעשות לי את בדיקת המיקוד? לכל היותר יאמר שאי אפשר. שוב נוכחתי בקיומו של אלוהים. הצלחתי.
תודה לאל כל המסמכים המעידים על בריאותי התקינה בידי. בתאריך 26.5 עמדתי מול הפקס, ואחד אחרי השני שלחתי את כל ההוכחות המעידות על בריאותי. מיותר לציין שעמדתי והמתנתי לאישור של כל אחד מן המסמכים. כי אי אפשר לדעת מה יהיה... עליזה וטובת לבב, נרדמתי על יצועי מידי לילה בעודי ממתינה לרישיון.
ושוב הזמן לא עוצר... ומגיעים הימים הראשונים של חודש יולי (להזכירכם, ב15.7 יפוג תוקף רישיוני), ושוב מתגנבות אל ליבי ניצוצות של דאגה, ושוב אני מבטלת אותן משכנעת את עצמי שבעידן האינטרנט, בעידן בו התקשורת כל כך פתוחה ומאפשרת, והמודעות לשרות הציבורי כל כך מדוברת, לא יכול להיות שהרישיון לא יגיע בזמן.
ביום ב 11.7 החלטתי להתקשר, לשאול, לבדוק מה קורה. "זה לא בידיים שלנו," ענתה לי מוקדנית, "תתקשרי למשרד הבריאות, למספר..." התקשרתי. "אני לא יכולה לענות לך, זה בידיים של משרד התחבורה..." התשובה תהיה אצלם ב24.7 אז תתקשרי אליהם והם יענו לך. "אבל תוקף הרישיון יפוג לפני המועד הזה," ניסיתי להסביר בבטן עמוסה בתחושת תסכול, כשעל לחיי דמעה. "גברת, חידוש רישיון לוקח 3 חודשים, אני לא אשמה שלא טיפלת בזמן," היא ענתה. (מרץ...אפריל... מאי.... יוני... יולי... -3 חודשים). סגרתי את הטלפון. כמו בטירונות הרגשתי שחבל על המילים, חבל על הזמן, לפעמים עדיף להרים דגל לבן ולהיכנע.
15.7 הגיע. כל כניסה שלי לטויוטה לווותה בפרפורי בטן. כל מכונית משטרה על הכביש יצאה לדרך במטרה לעצור אותי (מה עוד יש למשטרה לחפש במרחב שבין כרכור לחדרה?) ובכלל חוק מרפי הוא חוק מרפי, וזה שעד היום לא נתקלתי בעניינים כלשהם עם המשטרה, זה בהחלט אומר שהגיע הזמן. מה אני עושה לעזעזל???
ביום א מוקדם בבוקר מיהרתי אל משרד הרישוי בחדרה. 8.00 - הקניון כולו ריק. על הרחבה שמחוץ למשרד משתרך תור של כ-30 ממתינים. לקחתי לעצמי מספר מעמדת המספרים, 74. "מה קורה פה? אני שואלת את עצמי בקול רם (שהרי מה אני לא מבינה? מה דורש הסבר? הרבה אנשים זקוקים לשרותי משרד הרישוי, רוצים לסיים את הענין בבוקר...) "עכשיו את מתלוננת? תבואי ב11.00 תראי מה זה... יאוש! אין תקוה! ודחיפות... מה זה דחיפות..." עונה לי אחד הממתינים. "למה לא יושבים בפנים?" שוב זרקתי שאלה ונראה מי ישיב עליה. "את בתור המהיר, אין טעם להיכנס ולשבת," השיב השומר המקומי. החלטתי לצלם, בינתיים מישהו תפס את מקומי בתור. חזרתי אחורה (לך עמוד על זכויותיך מול אנשים שכל עניינם לסיים ולברוח מפה... ואני כבר אמרתי שאני חנונה...).
ב9.00 הגעתי אל הפקידה. "את השרות הזה את יכולה לקבל רק בתור השני (לא!!!!!!!!! צעקתי בלב). שוב לקחתי מספר בעמדת המספרים. כשהגעתי אל הפקיד הרגשתי כמו עלה בנהר. תן לי... קח לי... יהיה רישיון... לא יהיה רישיון... מה שיקרה-יקרה. "אישרו לך את הרישיון", שמעתי אותו אומר, "את צריכה להצטלם... לשלם 333 שח ולהמתין לרישיון הקבוע שלך ל-7 השנים הקרובות. רענן שקד העניק למשרד הרישוי את התואר משרד הביזוי. בשתי ידיים אני מצטרפת להצעתו.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מה זאת אהבה?♥
מה יקרה ב’מתחם המייסדים’?
קנס של 2000 ₪ למאהל עסקי שהזרים מים מזוהמים לחוף הים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מה זאת אהבה?♥
הכירו את המנהלים החדשים בשנת הלימודים תש"פ במערכת החינוך של פרדס חנה כרכור
עיטור יקיר מכבי ישראל הוענק לג׳ומיק סמסונוב בן ה 91
מועדון אתגרים מגיע לבנימינה