נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
אירועי תרבות מגוונים
גפן מגזין המושבות > כללי > יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה
3 לפברואר 2017
יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה
מיכל כהן-אלדן, 2017-02-03 - 10:00

 "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה״ מציין את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים ומצויין בעולם בכל שנה ב-27 לינואר

כל הזכויות שמורות

 

צילום: אורלי רוזנברג

 

 בכל שנה ביום זה, מגיש משרד התפוצות את הדו"ח השנתי לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, במסגרת ישיבת ממשלה מיוחדת. הדו"ח מקיף את המגמות והאירועים המרכזיים של השנה שחלפה באשר לתופעת האנטישמיות בעולם ובמאבק למגר את התופעה.
בגרמניה יום זה מצויין כיום הזיכרון לקורבנות הנאציזם. ההחלטה על ציון היום נתקבלה על ידי הנשיא הפדרלי רומן הרצוג, אשר הפיץ כרוז ב-3 בינואר 1996 ובו קריאה לציין את התאריך ה-27 בינואר כיום זיכרון לשואה. זהו היום בו שוחרר מחנה ההשמדה "אושוויץ" בידי הצבא האדום. מחנה "אושוויץ" המחנה המסמל יותר מכל את הניסיון להשמדה טוטאלית של העם היהודי.
העצרת הכללית של האו״ם הכריזה על יום זה כיום זיכרון בינלאומי. החלטה זו מהווה נקודת מפנה משמעותית מבחינה היסטורית הן במלחמה באנטישמיות והן בהנצחת השואה, והיא מבטאת את ההכרה הבינלאומית בחשיבות זכרון השואה כערך יסוד.
נושא השואה והטיפול בניצולים הוא ערך קדוש, ומטריד אותי מה אנו כחברה וקהילה עושים למענם? כמה ניצולי שואה מתגוררים ביישוב ועד כמה הרשות עושה למענם?


פניתי אל ד״ר אורלי דביר, מנהלת מחלקת הרווחה והנה המסקנות:
במושבה מוכרים כ- 40 ניצולי שואה, מרביתם חברים ופעילים במועדון ניצולי שואה המופעל על ידי מחלקת הרווחה בשותפות עם ארגון ויצ"ו המארח את ניצולי השואה במשכנו. אנו עדים לתופעה מעניינת כי תושבי המושבה מביאים את הוריהם להתגורר בסמיכות אליהם, וכך מדי שנה מצטרפים למועדון עוד חברים ניצולי שואה, כמו כן ההכרה בקבוצות חדשות כמו יוצאי לוב, אלג’יריה מרוקו ומדינות ערב נוספות מרחיבה את פעילות המועדון.
מערך הטיפול באזרחים הוותיקים התרחב בשנתיים האחרונות לנוכח הכרה בהתרחבותה של אוכלוסיה זו. כמו כן תכנית עבודה שמובילה מנהלת מחלקת הרווחה ד״ר אורלי דביר עם הצוות בתמיכה של ראש הרשות זיו דשא. במחלקה פועלת יחידה לטיפול באזרחים ותיקים הכוללת שלוש עובדות סוציאליות המתמחות בתחום זה וכן תכנית לקליטת מטפלת נוספת לסיוע במערך ביקורי הבית. בצד צוות זה פועל גם צוות במימון המחלקה הכולל מרכזת מועדון ניצולי שואה, צוות מורים המפעיל חוגים, שיעורים והעשרה, ואם בית במועדון בבית "גיל פז". במקביל למועדון לניצולי השואה פועל גם מועדון לנשים אזרחיות ותיקות המתגוררות בשכונות נווה שרת, נווה רמז, רמת צבי, הגורן ומול היקב. המועדון פועל ארבעה ימים בשבוע במרכז הנוער והקהילה ברמת צבי (מפעל הפיס).
צוות המחלקה יוצר שותפויות עם ארגונים נוספים ביישוב לקידום מענים לרווחת אזרחים ותיקים ובכללם גם ניצולי שואה: "עמותת זמארין", "עמותת הגמלאים", ויצ"ו, קהילת "בית אל", ארגון "תגבור", "עמך" – עמותה המקדמת זכויות ומתן תמיכה נפשית לאזרחים ותיקים ניצולי שואה ובני משפחותיהם.
עמותת "זמארין" פועלת ומיישמת את תכנית האב לאזרחים ותיקים בשיתוף עם המחלקה - המאגדת את הפעילויות השונות ומפתחת פלטפורמה להעברת מידע והנגשתו. השנה פועלת תכנית לאזרחים בודדים בסיוע קהילת "בית אל", עמותת "זמארין" ומכינת "מנהיגות" באלוני יצחק המשמשת כלי להפגת הבדידות לאזרחים ותיקים. המועצה משקיעה משאבים רבים למינוף תוכניות ותקצובם גם מעבר לתקצובי המשרדים השונים. הציבור מביע נכונות לתרום ולהשתתף בפעילויות מודרכות והרצאות למען ניצולי השואה.
קיימים שיתופי פעולה מול ארגונים ובתי ספר, מכינת "מנהיגות" וקהילת "בית אל". יחד עם זאת חשוב לציין כי גם לחברי המועדון יש צורך לשמור על האינטימיות של הפעילות שלהם, על השיגרה של פעילות המועדון ועל החברות הייחודית שמתפתחת בין החברים, ולכן במחלקה לא מצליחים תמיד להיענות לכל היוזמות הברוכות של הארגונים הרוצים להיפגש ולתרום לחברי המועדון ניצולי השואה – או כפי שהם היו מעדיפים לקרוא לעצמם – "מתמודדי שואה" – "שורדי שואה".
בביקור לפני כחודשיים של שר העבודה והרווחה וצוות המטה של המשרד ממחוז חיפה והצפון – ניתן תוקף עידוד ותמיכה לתכנית שהמחלקה גיבשה, הקמת מועדון "מופת" לרווחת ניצולי השואה. המועדון יפעל יום בשבוע בויצ"ו ויומיים נוספים ב״בית גיל הזהב״ ויאפשר הרחבת הפעילות כולל ארוחות, העשרה, חוגים וטיולים, בצוות מתוגבר ובמבנה קבוע. פתיחת המועדון צפויה בשבועות הקרובים.
ניצולי שואה מכל הארצות שחברים בקהילה תומכת "תיגבור" זכאים לסבסוד משמעותי בדמי המנוי לחודש, העומדים על 25 ₪ בלבד.
לסיכום, הפעילות המגוונת והעשירה לרווחת אזרחים ותיקים ובכלל זה במיקוד לרווחת ניצולי השואה, מפגישה את הצוותים הפועלים במסירות רבה, עם חוויות של כאב, אובדן, צער רב ומוראות השואה הניבטים לא אחת בעיני הניצולים. החמלה והיכולת להיות קשובים, מותאמים, ונוכחים באהבה, יכולים להביא אולי נחמה ומזור.
במדרחוב בזכרון יעקב ניתן לראות לא אחת דוכן התרמה לניצולי השואה. נמסר לי ממחלקת הרווחה כי חברי המועדון הביעו מחאה כי יש בכך להטעות שמתרימים עבורם. הדוכן וההתרמה אינם לרווחת תושבי זכרון יעקב כלל וכלל ומיועד לעמותה הפועלת מחוץ ליישוב בלבד.


אורלי רוזנברג מנהלת "תיכון המושבה":
ב"תיכון המושבה" יש הרבה חשיבה והשקעה חינוכית בנושא השואה.
ראשית אנחנו מזכירים את הארוע בשני התאריכים הן היהודי כז ניסן והן הבינלאומי 27/1. מדובר בשעות מחנך כיתתיות וכן פעילויות שכבתיות בשני התאריכים וטקס בית ספרי בתאריך העברי.
אנחנו בין 20 בתי הספר בארץ שעובדים על פי תוכנית לימודים ייחודית לבגרות בנושא של טוטליטריות ושואה והתלמידים לומדים בדרכים ייחודיות ומגוונות את הנושא. מאחר ואנחנו יוצאים לפולין במחצית השניה של כיתה יא ההכנה למסע מלווה גם היא את התוכנית הייחודית.
במסגרת התוכנית הייחודית וההכנה לפולין מבקרים התלמידים ביד ושם, לוחמי הגטאות, מכון משואה ואנו נמצאים בקשר גם עם מכון מורשת. 4 מכונים לאומיים ובינלאומיים ללימודי השואה שאנו שומרים איתם על קשר חינוכי ואקדמי. התלמידים נפגשים עם שורדי שואה, עם חוקרים בעלי שם וכיוצא בזה. לקראת המסע חשוב לנו למצוא אנשי עדות שילוו את המסע עם הסיפור האישי שלהם. הקשר שנוצר לאורך המסע ועם אנשי העדות הוא מאוד מיוחד וחם והתלמידים שלנו צמאים לשמוע את הזכרונות ומתרגשים מאוד מהמגע הזה.
אני באופן אישי החלטתי לפני מספר שנים שחשוב לי מאוד לעשות מעשה ולהשפיע על בני הנוער ועל המסעות לפולין ויצאתי להכשרה של מדריכי בני נוער במסעות לפולין. אין ספק כי המסעות של תיכון המושבה לפולין ותוכנית ההכנה שלנו הן מן המעולות שניתן למצוא היום.
התלמידים שלנו מחוייבים לנושא וצמאים ללמוד, לחשוב ולהתלבט. תלמידי "תיכון המושבה" יוצאים למסע לפולין כשהם בעלי ידע רב והמסע מוקדש ברובו לשאילת שאלות, לברור ערכי ומוסרי ולהתחכות אחר דמויות שסיפורן האישי שזור בתוך התופת והאכזריות של תקופת השואה. לי כמנהלת בית הספר וכמדריכה במסע, חשוב מאוד להדגיש כי היו באירופה ובפולין חיים יהודיים עשירים ושורשים עמוקים שחובתינו להתחכות אחריהם. אם לא נבין את העבר המפואר של התרבות היהודית בפולין ובאירופה לא נוכל להבין את גודל האובדן.
אחת השאלות שאנחנו שואלים את בני הנוער לאורך המסע כולו וכן עם החזרה הביתה היא מה אנחנו הולכים לעשות עם הדברים הלאה?... האם ואיזו מחוייבות יש לנער /נערה שהיו במסע, שחוו את תהליך ההכנה שלמדו על התקופה?
אני באופן אישי מאמינה כי המסע לפולין הוא חשוב והמשפחה כולה צריכה להיות מגוייסת יחד עם הנער/ה למסע כולו. מדובר במסע אישי עוצמתי ועמוק שהנערים והנערות צריכים להיות מלווים באופן איכותי רגשי ומקצועי הן על ידי הצוות החינוכי והן על ידי המשפחות.
אין לנו את הפריבילגיה לשכוח, אף אחד לא יוכל לזכור במקומנו. יש לנו אחריות אישית על הזיכרון.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }