נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - ספר דברים - פרשת "ואתחנן"
19 לאוגוסט 2016
פרשת השבוע - ספר דברים - פרשת "ואתחנן"
אסתר פינס, 2016-08-19 - 10:00
כל הזכויות שמורות

תקציר פרשת דברים:

ספר דברים הנקרא גם ספר התוכחה והנבואה הוא ספר מרתק הכתוב בסגנונו המיוחד והספרותי של משה רבנו. מדובר במונולוג ארוך המסכם 40 שנות הנהגה במדבר. ספר דברים נקרא גם משנה תורה. משנה= חזרה על אירועים שחוו וחוקים שנלמדו וגם שינוי כי יש צורך לבאר דברים שיתאימו לבאי הארץ. משה מדבר אל כל ישראל, פנים מול פנים ומשמיע את דברי התוכחה ברמזים כדי לא לפגוע בכבודו של איש. מאידך, הנביא ישעיה כשדיבר על עם ישראל: "ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתיים אנכי ובתוך עם טמא שפתיים אני יושב...." (ישעיה ו פסוק ה). ה’ מיד העיר לו על כך, שזו לא הדרך הנכונה והראויה להוכחה. הבה ונלמד ממשה רבנו: להיזהר בכבודו של כל אחד גם שבאים להוכיחו ואת דברי התוכחה לומר ברמיזה, פנים מול פנים ולעולם לא, מאחורי הגב.
פרשת ואתחנן - הפרשה פותחת בתחינתו של משה להיכנס לארץ: "ואתחנן אל ה’ בעת ההיא לאמור.....אעברה נא ואראה את הארץ הטובה...."(פרק ג’ כג). כל פעם שאני קוראת את הפרשה איך משה משתף את כל עם ישראל ברגשותיו הכנים, "ואתחנן אל ה’ בעת ההיא", בעת ההיא, מתי? כאשר היכה פעמיים בסלע במקום לדבר אל הסלע. ליבי נרגש, עיניי מוצפות דמעות, אני עוצמת את עיניי לרגע קט ורואה בדמיוני את משה רבנו המנהיג הגדול, העניו, המסור והנאמן, אוהב עמו, בן 120 שנה, עטור זקן לבן, עומד במלוא הדרו ותפארתו 37 ימים לפני שהשיב נשמתו לבורא עולם ונושא נאום פרידה נאום חייו. משה נשמע כל כך אנושי וצודק בתחינתו והרי כל התפילות שמשה התפלל על עם ישראל התקבלו והנה לראשונה בחייו משה התפלל על עצמו ותפילתו נדחתה על הסף. אלה החיים. משה גדול הנביאים והמנהיגים היה חייב לסיים את תפקידו במדבר, כדי שעם ישראל יוכל לקחת אחריות על מעשיו, כעם שצריך להילחם, לכבוש ולשבת בבטחה בנחלתו, חייב להרגיש עצמאות, שייכות ואת תודעת השליחות.
גילוי לב! בשנים האחרונות הפרשה מעוררת בי אסוציאציות. אני רואה כמו בסרט נע את הוריי היקרים, כל אחד בתורו, בתפילתם ובתחינתם, כי עצם המחשבה לסיים את תפקידם ואת אהבת מסעיהם, קשה מנשוא להם ולנו. אני רואה עיניים מוצפות דמעות, את החרדה והפחד המתגנב בקולם עד שקולם נדם. הלב נחמץ! ואני, אלומת געגועים!
אשוב לפרשה: משה בתחינתו מראה לעם את נחישותו ואת אהבתו הגדולה ואת רצונו העז להיכנס לארץ. כי אי אפשר להתיישב לבטח בארץ ישראל מבלי שנחוש את תחושת השייכות והחיבור בדבקות, באחריות ובאהבה לכל רגב מרגבי הארץ
הזאת.
משה מטיל את אשמת הדחייה על עם ישראל: "ויתעבר ה’ בי למענכם...." בגללכם, בגלל שהתרסתם וצעקתם בעזות מצח, על המחסור במים, וברגע אחד שכחתם את כל הניסים והנפלאות שעשה לכם ה’. ואני משה, נלחצתי וכעסתי ולא שלטתי ברוחי והיכיתי בסלע במקום לדבר אל הסלע, כפי שצוויתי. "למעניכם" כלומר: בשבילכם אני מפנה את מקומי כיוון שאני משה, שייך לדור יוצאי מצרים, כי: "דור דור ודורשיו". כמנהיג הרואה בתפקידו רועה היה עליי לגלות יותר אמפתיה למצבכם, לצימאונכם וכמובן שליטה עצמית. לכן, למעניכם, למען שתפנימו ותטמיעו את כל המצוות שהתורה מתווה לכם, לדורות, מדור ודור, תתנהגו בהתאם כדי שלא תחזרו על חטאי העבר, כיוון שיצר הרע ישנו בכל אחד, אולם יצר הטוב והמטיב נמצא בתוככם. אז בבקשה, פתחו את הלב ותתנהלו בהכרת הטוב שבכם, בלי מרידות וללא משוא פנים, ללא שנאת אחים וללא שנאת חינם, למען אחדות עם ישראל ובהנחלת הארץ ובבניינה לעדי עד!
בהמשך הפרשה משה משחזר ומבאר את עשרת הדיברות שניתנו במעמד הר סיני, לעם ישראל לדורותיו. משה פותח ב: "שמע ישראל". שמע- פירושו: להקשיב בלב נקי ולהפנים, את שיקשיבו אוזנינו, ויקלטו בלוח ליבנו. על כן, "שמע ישראל" = משמע אני שייך אני קשור. מדובר בצוואה ובהצהרת האמונה באל אחד של כל יהודי ויהודי. שמע ישראל! זעקו בני ישראל במצרים, ולאורך כל הדורות, בעת מלחמה, בפוגרומים באינקוויזיציה ובשואה הנוראה, השטנית. שמע ישראל, אומרים בברית מילה. שמע ישראל, מתנגן בלב כל יהודי יומם וליל.
מתוך עשרת הדיברות אתייחס לדיבר: שמור את יום השבת לקדשו- ישנו הבדל בין מצוות שמירת השבת בפרשת יתרו שם כתוב: "זכור את יום השבת". ובפרשתנו כתוב: "שמור את יום השבת." מה ההבדל בין זכור לשמור? חז"ל לימדונו: שזכור ושמור, בדיבור אחד. דהיינו: מטבע אחד!
אני למדה מכך: כשהלב זוכר, אני שומרת! לכן, עלינו לזכור שהשבת ניתנה לנו לעם ישראל כדבר קדוש. אם נזכור, נדע לשמור עליה והיא תשמור עלינו.
רוב רובו של עם ישראל עושה קידוש בשבת, לכן אם הוא זוכר, בלבבו ובפיו, הוא וודאי שומר בליבו!! כי שמור וזכור בדיבור, אחד! קידוש בשבת מלמד אותי לראות את הטוב שבדבר ולהודות על כל מה שיש לי, כי שום דבר אינו מובן מאליו. סעודת השבת מאחדת את כל המשפחה, כיבוד הורים, אחוות האחים, הפיוטים, ההקשבה בלב פתוח, ישוב מחלוקות, בסבר פנים יפות ובעצות בונות. וביום ראשון ממשיכים בחיזוק ההבנות, בבנייה נכונה יותר ובשמחת הלבבות.
אסיים בבית אחרון מתוך השיר,
שבת המלכה/ של חיים נחמן ביאליק:

".....בואו נלווה את שבת המלכה. צאתך לשלום,

הקדושה הזכה דעי ששת ימים אל שובך נחכה...

כן לשבת הבאה! צאתכם לשלום, מלאכי השלום!


שבת שלום ומבורך! אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״