נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ט"ו בשבט על פי ההלכה
10 לפברואר 2017
ט"ו בשבט על פי ההלכה
מיכל כהן-אלדן, 2017-02-10 - 10:00

 ראיון עם הרבניות רות פריימן ואילנה פודימן-סילברמן

כל הזכויות שמורות

 

 הרבנית רות פריימן מבית חב"ד זכרון יעקב מספרת על ט"ו בשבט במקורות: (משנה מסכת ראש השנה א’, א’)

באחד בשבט - ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו", שכבר עברו רוב ימות הגשמים ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה.


רקע: בין המצוות החשובות התלויות בארץ ישנה מצוות הפרשת תרומות מעשרות. ייעוד המעשרות משתנה משנה לשנה. המילים "ראש השנה" אינן מציינות חג אלא תאריך בעל משמעות כלכלית. זה היה היום שהבדיל בין שנה לשנה לצורך חישוב המעשר שניתן לכוהנים, ללוויים ולעניים.


מנהגי החג: בשל הקשר ההדוק של ט"ו בשבט למצוות הקשורות לארץ ישראל ולאדמתה, התפתח יום זה בתפוצות ליום חג, המסמל את הגעגועים לארץ. מכאן המנהג לאכול פירות יבשים (שנאכלו בגולה כתחליף לפירות טריים).


האדם והעץ: ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, מסמל גם את הקשר בין האדם, האדמה והצומח:
"כי האדם עץ השדה" (דברים כ’, י"ט)
"כעץ שתול על פלגי מים" (ירמיהו י"ז, ח’)
התנ"ך מרבה בהשוואות בין האדם והעץ, וכך גם חז"ל. האדם והעץ קשורים שניהם לקרקע וזקוקים לאוויר, למים ולחום. שניהם שואפים לצמוח ולהתפתח בכיוונים שונים. לשניהם גם שורשים ופירות.

פירות הארץ: אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃ (דברים ח’,ח)
על פירות האילן מברכים ’...בורא פרי העץ’.


זבת חלב ודבש: רמי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק וראה עזים אוכלות תחת תאנים, והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים והם מתערבבים זה בזה, אמר: "זו ארץ זבת חלב ודבש" (גמרא כתובות, קיא)


פירות חדשים: בימות המשיח החקלאות עתידה להשתנות לחלוטין. לא עוד עשבים שוטים ומזיקים למיניהם. לא עוד "בזיעת אפיך תאכל לחם". האדמה תהיה פוריה במידה שלא תיאמן ותניב יבולים מופלאים. כן נאמר: עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש הרים.
גם סל הפירות שלנו יתעשר במגוון פירות חדשים לחלוטין, שכן האורן והברוש, האלה והאלון ייתנו פרי- מאכל: "עתידין כל אילני-סרק שבארץ-ישראל שייטענו פירות".

 


הרבנית אילנה פודימן-סילברמן מעמותת "מועד":

במשנה הראשונה במסכת ראש השנה מייצגת את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות - ומשמעותו לא היה מועד או חגיגה אלא כיום טכני לקביעת מעשרות מיבול העץ. פרי שחנט לפני ט"ו בשבט נחשב לשנה אחת וחוקותיו ומה שחנט אחריו נחשבת שייכת לשנה הבאה.
ט"ו בשבט במקור יום תכני למיסים של פירות האילן. במהלך שנות הגלות הוא הפך להיות יום של השתוקקות וגעגוע לארץ ישראל ופירותיה.
בילדותי בחו״ל תמיד קבלנו ״בוקסר״- חרוב יבש וקשה כחלק מרכזי של חגיגת היום- לאומרות הטעם הדוחה, הסמל שלו חבר לסיפורו של התנא (רב) מהמשנה ׳חוני המעגל׳ שהגמרא במסכת תענית מספרת שטייל ופגש איש הנוטע עץ חרוב ולא היה ברור לו מדוע האיש משקיע כוחותיו לנטוע עץ שלא יצמיח חרובים כעוד דור שלם. הנוטע עונה לו ״אני מצאתי את העולם נטוע בחרובים, כמו ששתלו עבורי אבותי כך אני שותל לבני״ יופיו של הסיפור שמצד אחד הסיפור מתארת את שלשלת האחריות מדור לדור ומצד שני זה האדם הפשוט הנוטע שמחנך את הרב בערכים ובהשקעת משאבים - מסר מרתק מבחינת חיבור שלנו לארץ ישראל ולחברה של ערכים שאנחנו בונים.
היום אנחנו כבר חוגגים את ט"ו בשבט כיום המסמל את הצף מהחורף לאביב, מהדומם לפורח ובסדר וגם בחגיגות את ההזדמנות לשים לב לטבע, הדבר שבדרך כלל לוקחים שכמובן מאליו אבל כעקרון פלא וברכה.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }