נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "חי בספר" - מזכרונות לסיפורי חיים
17 למרץ 2017
"חי בספר" - מזכרונות לסיפורי חיים
גלבוע דקר, 2017-03-17 - 10:00

 מותו של העבר

כל הזכויות שמורות

 

כשהייתי בן תשע סבתא עברה לגור איתנו. קראו לה פרידה אך אנחנו קראנו לה נונה. היא נולדה במצרים, התחתנה עם סבא, ילדה כמה ילדים באוהל ובזמן מלחמת העולם השנייה, כשמשפחתה היגרה לברזיל, היא וסבא בחרו בארץ ישראל. לפעמים אני חושב כמה נחמד היה לפזז בתחתונים ופומפונים בחודש פברואר בקרנבל של ברזיל, אך רוב הזמן אני די מודה לה על כך.

 

כמו בהרבה בתים אחרים, בדרך כלל בסיום ארוחת חג, החלה סבתא להעלות באוב זיכרונות ישנים וסיפורים שילד בן תשע יצטער אחר כך שהוא לא זוכר אותם. כמו בהרבה בתים אחרים כנראה שגם אצלנו האמינו שהסיפורים יישארו לעד בעל פה, או שאולי האמינו שמה שנשכח צריך להישכח. בכל אופן, אף אחד במשפחתנו לא כתב, צילם או הקליט את סבתא. אולי בזכות (או בגלל) רעיונות כבירים כמו "הצבר החדש", מיזוג הגלויות של בן גוריון והמעשים בפועל תחת הכותרת המטעה קיבוץ גלויות, העבר נזנח. אולי בגלל סיבות אחרות, אנושיות יותר כמו התכחשות לעובדה שכולנו נמות מתישהו, והבנה שמה שנשאר זה הסיפור שלנו.


היה לנו קשר קרוב לסבתא ולי, בכל זאת היא גרה בחדר אחד בבית שלנו, אכלה באותו המטבח כמונו וכמעט בכל יום במשך השנים הזמינה אותי לחדרה בכדי לעזור לה להזריק את כמות האינסולין שדרשה המלחמה בסכרת. כילד הייתי די מהופנט ממכסה הבקבוק העשוי חומר גמיש אשר חורי המחט לא השאירו בו חוטם. קסם.
מידי פעם היתה קוראת לי ואומרת במבטא המצרי שאפילו בן גוריון לא יכול לו, "תעסה לי את האצבעות ברגליים" וכשהייתי עושה סימנים כמה דקות אחר כך שהספיק לי, היתה מבינה מיד ואומרת: "זהו תודה, עכשיו לך תשטוף את הידיים טוב טוב", ובאמת שטפתי אותם טוב טוב.


כשבגרתי אני ובהתאמה הזדקנה היא, היינו צוחקים יחד. לפעמים תפסתי אותה יושבת על ספסל בין הבית שלנו למתנ"ס המקומי, שם בשעות הבוקר נפגשה עם חברות- והמסרק תקוע בשיערה. "מה קורה סבתא?" הייתי שואל ומפתיע אותה בנמנום שלה, שהיתה מקפידה בו על ספסל זה, למרות שהמתנ"ס והבית במרחק מאתיים מטר לכל היותר, "את פותחת בקריירת ראפ?" והיא, שכבר הבינה שהמילים המוזרות שלי רומזות לכך, היתה מושיטה יד, מוצאת את המסרק וצוחקת יחד איתי. ואז היתה אומרת "תן יד" והייתי עוזר לה לקום ולהמשיך במסע למתנ"ס.
אבל אף פעם לא עצרתי לשאול אותך סבתא, על אהבות ילדות, על הקשר שלך עם ההורים או מה היה החלום שלך בילדותך, איזה אוכל אהבת במצרים, ואיך היית מבלה את ימי הקיץ?

 

אולי זו הסיבה שהיום אני עוסק בכתיבת זיכרונות של סבתות אחרות, אולי בגלל זה בדיוק אני מתאהב בסבים ובסבתות שאני פוגש, אהבת נכד שבא לבקר?

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מה זאת אהבה?♥
מה יקרה ב’מתחם המייסדים’?
קנס של 2000 ₪ למאהל עסקי שהזרים מים מזוהמים לחוף הים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
מה זאת אהבה?♥
הכירו את המנהלים החדשים בשנת הלימודים תש"פ במערכת החינוך של פרדס חנה כרכור
עיטור יקיר מכבי ישראל הוענק לג׳ומיק סמסונוב בן ה 91
מועדון אתגרים מגיע לבנימינה