נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > דייט עם מויש מעוז
17 למרץ 2017
דייט עם מויש מעוז
מיכל כהן-אלדן, 2017-03-17 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 צילום: באדיבות מויש


משה (מויש) מעוז, בן 62, חי בזוגיות מופלאה עם זהבה, תושב זכרון יעקב.

 

עיסוקך
אני בראש ובראשונה טייל בנשמה, תחום עיסוקי קשור לאהבה הראשונה שלי מעת שאני זוכר את עצמי, טבע וטיולים.אני מורה דרך ומדריך טיולים בארץ ובעולם מזה קרוב ל-40 שנה, בכל תחומי הנחלת אהבת הארץ, הטבע, הנופים, האדם בתבנית מולדתו, מרצה בתחומי התמחותי בעיקר בנושאי עדות, דתות, החוויה הדתית לסוגיה, מנזרי ארץ ישראל, ירושלים לדורותיה, טכסים, עליות לרגל וכן אודות מסעות בעולם.

 


כיצד הגעת לתחום
טרם למדתי לקרוא, כבר נברתי במפות, האורים והתומים עבורי היו ספרי ידיעת ארץ ישראל, ינקתי אהבה לטבע מאמי המנוחה אשר פרחי ארץ ישראל היו נר אהבה לרגליה ומאבי יבל"א את האהבה להיסטוריה, ארכיאולוגיה ואלו נמזגו ועיצבו כיוון ברור של ידיעת הארץ, משפחה מטיילת תדיר עוד בימי ארצנו הקטנה טרם מלחמת ששת הימים, מסעות, לינות שטח, בהמשך מסעות תנועת נוער עם ציוד על הגב, כל אלו בנוסף להשראת סיירי דור הפלמ"ח ודמויות מיתולוגיות, עיצבו נתיב ברור עבורי ונצרבו בתודעה כי אמשיך בנתיב אותו פילסו. אהבת המדבר, מסעות וכן שירות צבאי בסיני העצימו ביתר שאת הכרה כי השטח הוא ביתי ואני איש שטח בראש ובראשונה עם כל אשר השטח לסוגיו מעניק. אך טבעי היה כי עם תום שירותי הצבאי בו הכרתי כל פינה בסיני, אמשיך בנתיב זה והלימודים האקדמיים בהם החילותי הומרו ביציאה למשך שנים מרתקות למדבר ולעולם. גיליתי באישיותי את האהבה והרצון לנתינה ולחלוק עם ציבור שוחרי הטבע וידיעת ואהבת הארץ את אשר קיים בי, לפיכך היה זה טבעי לפנות להדרכה. ככלל, מה שמניע אותי הוא הרצון הכן והטהור של להביא אנשים מקהלי יעד רבים ומגוונים, למחוזות ייחודיים, לחשוף אותם ליופי, לחיובי, לנקי ולטהור שבטבע, למרתק והמרגש באתרים השונים, לחברם ליופיה ולחיובי של הארץ הזאת, אשר אין בלתה ולהעריך ייחודה באמצעות טיולים וסיורים במגוון גדול, כך לתרום לאהבת הארץ ושמירת ערכיה... קהלי היעד רבים- בעבר הדרכתי רבות במערכת החינוך ובבתי ספר שדה, היום בעיקר בגופים העוסקים בידיעת הארץ, בהם מכון אבשלום, יד בן צבי, החברה להגנת הטבע, קורסי מדריכים, חוגי מטיילים וכיו"ב, בארץ ובמסעות רגליים ואתניים בעולם. בקיצור בא מאהבה ואמונה ואני מכנה עצמי "אהבטבע".

 


חמש שנים מהיום
לאחר עשרות שנות קריירה בתחום, אני מתכוון להמשיך ביתר שאת. "אני הולך לאן שרגלי נושאות אותי"... כל עוד נשמה באפי, אמשיך לטייל ולהדריך, להביא עוד ועוד צמאי דעת וחוויות למחוזות הנפלאים, אמשיך לחלוק ידע ונסיון, אהבה והתלהבות עם אנשים מקהלי יעד מגוונים, בארץ ובעולם. בנוסף, סיימתי זה מכבר עבודת דוקטורט בנושא "נזירות קתולית לטינית ומנזרי ארץ ישראל בעת החדשה" ואני ממנף זאת לכיוון מחקרי נוסף, להמשיך לגלות עוד בנבכי עולמות מרתקים אלו, להעמקת הקשר בין הארץ הנפלאה והייחודית הזו לבין גורמים בכנסיה הקתולית, להעצים הכרת ייחודיותה וערכה של הארץ כרבת עדות, דתות וערכים נדירים שאין כמותם בעולם, מתכוון כמינוף התמחותי, להשתלב במוסדות אקדמיים כמרצה וחוקר, להעמיק הקשר בין הקהלים לנושא האתרים הללו בארצנו, להביא כמה שיותר אנשים לאתרים הללו אותם חקרתי אף במטרה של הכרתם, מפגשים מרתקים, דבר שיתרום ליתר הבנה וסובלנות כלפי דתות ועדות שונות וכלפי מי שמונע מדפוסי מחשבה וחיים שונים. זה עולם נסתר ומרתק בלתי מוכר לרוב האוכלוסיה ואני מתכנן ולמעשה מבצע הלכה למעשה זה מכבר את ההעמקה בתחום. בנוסף, מתוכננת הפצת עבודת המחקר שלי כספר בסיוע וחסות אוניברסיטת חיפה ועניין בכך את הגורמים הרלוונטיים. אשמח להעניקו מתנה לכס הקדוש ושישכון אחר כבוד בספריית הותיקן. אין לי ספק כי הדבר יתרום בנוסף להכרה והבנה הדדיים אף לקירוב לבבות.
באשר לתחום האישי, אנו, זהבה ואני מתכננים לצאת למסע גדול בעולם, לאחר שאסיים אי אילו התחייבויות ... ומחויבויות. אני עובד כעת בכיוון, כחלק ממינוף התמחותי האקדמית,יצירת סיורי מנזרים בעולם, הן בעולם הבודהיסטי במזרח אסיה, הן בעולמות הקתוליים והן האורתודוכסיים.

 


אם לא היית מדריך טיולים מה היית?
אם לא הייתי בתחום, הייתי בכל מקרה עוסק בתנועה. אני איש של תנועה, שטחים פתוחים, מרחבי אינסוף, לא איש של מסגרות, שבתי לאקדמיה רק בגיל 50, כי מסגרות הרתיעו אותי. איני יכול להיות מוכתב, אני יוצר מסגרת ומכתיב לעצמי, הבוס של עצמי עם משמעת ברזל, נחישות ושיקולי דעת. אם לא הייתי בתחום, מה שאיני יכול כלל לדמיין, הייתי עוסק בהדרכת ספורט או כל סוג של תנועה, או ,מדריך במצפה כוכבים, או צלם טבע... מעניין הוא כי טרם הפכתי למדריך, החילותי בלימודים אקדמיים באסטרופיזיקה כי הנושא עניין אותי מאז ומעולם ואני מתעניין בו עד היום, ברם, לימודים מלחוד ורומנטיקה לחוד, נוסחאות מתמטיות וכו’ לא עמדו בתחרות עם המדבר ולפיכך פרשתי לשקט המדברי שם מצאתי את עצמי.

 


האנשים שהשפיעו על חייך
אנשים אשר השפיעו רבות על חיי,בהחלט אתן קרדיט להורי אשר נטעו בי מגיל בו אני זוכר עצמי, ערכים, אהבה, הסתפקות במועט וצניעות, אהבת הארץ וטיולים, שבת ביתית, חגים, מטעמי שבת...אהבה עד כדי התמכרות למאכלי החצילים של אמי, סלט עשיר של אבי, אלו נצרבים בזכרון ומלווים אותי עד היום.בנוסף,מיזוג בין אם ניצולת שואה ,חייה קשים מנשוא ואב אופטימי מלטף ואוהב, התמזגו בי באופיי כאופטימיסט ועם זאת לא נעדר ביקורת במידת הצורך, ראיית החיובי בכל דבר, חצי הכוס המלאה וראיית הטוב והיפה, הינם השפעה ישירה ממשפחתי ומעצם נסיבות חיי ואשר הביאוני בין השאר לבחור במה שיעשה טוב ומיטיב לאנשים, במקרה דנן, טיולים.
דמות נוספת אשר השפיעה עלי בצעירותי, פרופ’ יובל נאמן, גאון בפיזיקה, צנוע ואיש תנועת "התחייה". הוא היה עבורי דמות מופת, השראה ללימודי פיזיקה שאמנם נקטעו באיבם וכן, צניעותו ולחימתו למען ערכי ארץ ישראל, היוו נר לרגלי. דמויות נוספות הותירו בי חותם, בהם, מאיר הר ציון בכל הכרוך למסעות, בכללם לפטרה... הוקסמתי מאישיותו של דדו כרמטכ"ל ועמידתו כצוק אין מול המערכת במלחמת יום הכיפורים ואחריה, בעקבות כך, כתבתי עבודות במסגרת תואר שני באוניברסיטה, בוב דילן והביטלס בתחומי המוסיקה, אריק איינשטיין, אשר דמותו הייחודית ממשיכה ללוות אותנו כולנו...יש בודאי עוד... דמות מיוחדת במינה שאין כמותה אשר השפיעה עלי לטובה, סייעה לי לארגן את חיי בכיוון חיובי עוד יותר ולנתבני לכיוונים של שיבה ללימודים אקדמיים ולחיים נפלאים ויותר יציבים, היא כמובן האחת והיחידה בחיי, זהבה זוגתי שתחיה ...עמה אני חולק חיים שאין כמותם, אושר ואהבה, עומק רגשי אין חקר...ביחד נדיר. אני חב לה תודה עמוקה.

 


תכונות שהיית רוצה לשנות
בסה"כ אני די מרוצה מעצמי בעידן זה של חיי, אני חש שלמות... אם כי הייתי מנסה להיות פחות "בלגניסט", יותר מאורגן עם עצמי לעיתים, אני נודד הן במחשבות והן בפעילות, נווד נצחי, הייתי מנסה יותר להתכנס ולאסוף את עצמי, להתפזר פחות. קיימת אצלי נטייה להזנחה עצמית לעומת נתינה ללא גבולות לאחרים,אני "שוכח " את עצמי לעיתים ונסחף לתוך התלהבות העשייה. לעיתים עלי להתכנס לשקט ורוגע, אני היפר אקטיבי וזקוק מדי פעם להורדת רף פעילות, להרגיע, להתכנס למצב שקט, רוגע, התבוננות עצמית. נראה לי כי אני זקוק לאיזון בין מזג סוער לעיתים לבין רוגע מוחלט. אני חש באופן מוחלט כי איני מתאים לדור זה, לריצה האינסופית, לטכנולוגיה, הייתי מנסה להיפתח יותר, להתאים עצמי לעידן זה, אשר כאמור איני מרגיש שייך אליו, אני חי אי שם עדיין בדור הפלמ"ח או החופש המוחלט בסיני, איש מדבר בנשמה.

 


מה היית בגלגול הקודם?
בגלגול הקודם הייתי יעל הסלע. אני חש זאת.התנהלותי על המצוקים, הסלעים, על משטחי הגרניט או צוקי הגיר, היא בשילוב שלך דילוג וריקוד, התנהלות המזכירה את אלוף טיפוס המצוקים- היעל. אני איש של מרחבי גובה ותצפיות אך על הקרקע, ממש כמו מיעל הצופה ממעל למעמקי קניונים וגאיות או אל נוף פתוח אינסופי ואין עליו כל מחסום, סייג או הגבלה למעט הצורך לא ליפול לקלחת צוקי המגור עליהם ניצב. לעיתים אני חש כי הייתי דג באוקיינוס אין סופי, מרחבי תכול, מעמקים, שחייה אינסופית בלא מגבלות, רשתות, מלכודות, תנועה במים בזרימה, כמחול אינסופי. לפיכך המגע עם המים כה אהוב עלי. אני מכור לשחייה ועסקתי רבות בצלילה, אז הרגשתי כדג במים. בקיצור- אני חש שילוב של דג ויעל.

 


איפה אתה הכי "מרגיש בבית"?
אני מרגיש בבית, בבית, בחיקה החם של אהובתי זהבה, בחברתה הנהדרת, בכל פעילות משותפת.הבית, קן חמים, נעים, רומנטי, בו אני חש הכי בבית. כמו כן, השטח הוא ביתי המקורי. אני חש הכי בבית במרחבי הטבע, על פסגות, צוקים אין חקר לגובהם, תהומות, גבהי אינסוף מהם רואים מאופק לאופק, אני חש בבית בעת צלילה בעומק, תהום כחולה נפרשת מתחתי, עמוד מים רוגעים מעלי, אני מרחף בחלל מימי אינסופי. אני חש בבית בירושלים, בכל אתריה, בעיקר בעיר העתיקה, בסמטאות, במנזרים, על גגות ומגדלים, מהם נראית העיר הנפלאה בעולם בכל הדרה. אני חש בבית בחיק החם של הכותל המערבי, בבתי כנסת בהם אני מתקבל באהבה ולא בקיצוניות, בכנסיות בהן אני חש קטן אל מול העצמה, אני חש בבית במעמקי קניוני המדבר, בהם אפסות האדם, לנוכח גודל הבריאה ועצמת הבראשית היא מוחלטת. אני חש בבית בסמטאות ערים עתיקות כמו יפו, עכו, צפת ועוד, חש בבית לטייל אנגז’ה בזכרון יעקב הרומנטית, לעמוד על הכרמל או הר תבור, מירון או אחרים ולבהות בנוף, בשקט.

אני חש בבית בדרום סיני, בקניוני ירדן, מאד בבית בפטרה וסביבתה, הגשמת חלום חיי הישן, חש מאד בבית בהרי ההימלאיה בנפאל והודו וככלל, בסביבה הררית מחד וימית מאידך. מרגיש בבית בליל שבת, עם נרות דולקים, קידוש, חלה חמימה, מעדני שבת אותם הפקנו יחדיו, חש בבית ליד המדורה, רמץ ריחני, קפה מהביל, סיפורים...

 


יום בחייך
יום בחיי –קימה עם חיוך בבוקר, עם המנטרה –"ישתבח שמו"... קפה הבוקר, עונג צרוף עם לחם חיטה מלאה וממרח חרובים, במידה ואני ביום הדרכה, יוצא בהתרגשות כאילו זה יומי הראשון, פוגש את הקבוצה וקדימה לדרך שב מהדרכה, לאחר שהענקתי כל כולי, לעיתים סחוט כמו לימון או בלון מרוקן, אך מלא סיפוק...למרק חם של חורף וזרועות אוהבות של זהבה...אם יש כח, יוצאים... לרקוד, סרט, הצגה, בילוי רומנטי או סתם ערב כייפי של ביחד עם "דרינק"קטן. יום שאיני מדריך-פונה לעבודה הקשורה בהכנות לטיולים, תקשורת, שליחת מיילים, פגישות עבודה אין יום בלי ספורט, הליכה בשטח בעיקר בכרמל, שחייה במשך שעה עד שעתיים, ארוחת צהרים או אחה"צ בריאה, טבעונית, מנוחה קלה, קריאה, נערך לקבל את זהבה ברומנטיקה –ארוחת ערב עם נרות, יין וסלט עתיר שמן זית גלילי. לא הולכים לישון לפני חצות לעיתים מאוחר יותר.

 

השבת שלך
שבתות חיי נחלקות בין עבודה לבילוי. רוב השבתות מוקדשות להדרכה. או אז, בעוד זהבה ישנה שנת ישרים (לעיתים מצטרפת אלי), אני קם מוקדם מאד, בשעה שיש אלו ההולכים לישון לאחר בילוי ליל שבת... יוצא עם שחר להדרכה. כל שבת חוג או גוף אחר, בהתאם לעונה, ליכולת, שב במוצ"ש, סחוט גופנית, מלא אנרגיה לנפש,הגופנפש מתרונן, כיף להשתרע פרקדן לאחר יום מאומץ.
קיימות שבתות בלא הדרכה, או אוז, השבת המתחילה עוד ערב קודם, תענוג לערוך את שולחן השבת, ניחוחות תבשילים של שבת בלבד, מפה לבנה, פרחים, זהבה מדליקה נרות שבת. תענוג, הכל ערוך לקידוש, ל"המוציא", חלה חמימה מהתנור, ארוחה בכיף, המשך בילוי ערב רומנטי יחדיו. שבת בבוקר, קימה בנחת, קפה הבוקר, יציאה למסלול בטבע,שחייה, לעיתים, ביקור אצל בני המתגוררים בכמון בגליל, שיבה לארוחת צהרים מאוחרת של שבת, יין, צלילי מוסיקה משנות הששים, מנוחה ואנרגיה למוצ"ש.

מהי זכרון יעקב בשבילך?
היא הקימה בבוקר לשקט השכונתי. אוויר צלול, נופי הכרמל ממזרח והים במערב, היא מורשת זכרונות, תחושת שותפות לחלוציות התיישבותית, לחוש כברון אך בלא עושר, חלק מעשייה ויצירת חיים בארץ הזו, פינה קטנה של ארץ ישראל אמיתית, יפה, שלווה, טעם של פעם ושל עוד... תחושת "המושבתיות,"שילוב של הברון רוטשילד עם אהרונסון, מדרחוב שוקק המשלב אווירת המאה שעברה עם ימינו, רומנטיקה, כייף של לגימת בירה בפאב, בתחושת חו"ל ארצישראלית, גן טיול צרפתי בניחוח ישראלי, לחם טרי בצד והפלאפל, הכל קרוב קומפקטי, קיימות שלווה, זורמת, הרחק משאון, סאון ומירוץ עירוני. מקום קסום אשר מחוגי הזמן מאיטים מהלכם...משהו באוויר ובאווירה משרה כאן רוגע, תענוג להלך ...לפגוש אנשים, לפרוש לחצר קסומה, לעלות לזמרין, לנוף משכר ולא רק מהיקב. בקיצור-"זכרון יעקב שלי..."

 

סיפור קטן מאין ספור החוויות אותן צברתי במהלך עשרות שנות נדודים:
הסיפור לוקח אותנו לדרום סיני, שם, הכי בבית בעולם, עוצבה אישיותי..
אי שם בשלהי שנות ה80 של המאה הקודמת, הוקם בחברה להגנת הטבע "חוג משוטטי סיני" והטיול הראשון יצא דווקא באוגוסט, למרומי סיני, לפסגות גרניט מוקפות דייק טבעתי וולקני ואחת מפסגותיו-ג’בל טרבוש,עקב דמיונו לתרבוש.. הר עצום שחור מרשים המתנשא לגובה כ2000 מ’.
יום חם, שיא הקיץ, אנו בדרכנו עם מורה דרך בדואי חביב, מכיר כל פיסת שביל ומקור מים..בידענו כי מובטח לנו מקור מים בואדי רפייד תחת ההר, הלכנו בבטחה והחום הלך והתגבר. למותר לציין כי לכשהגענו למקור המים המיוחל, הוא הכזיב, יבש, מים אין...חם ולכל אחד מאיתנו, חצי מימיה (איש לא שמע אז על מושג הקנקלים או השלוקרים). במצב כזה, אנו בצרה צרורה. לשוב למחנה עם חוסר מים בשיא הקיץ, בלתי אפשרי ומאידך, אין סיכוי לכבוש את ההר. מה עושים?


בקשתי מהבדואי להמתין עם הקבוצה בצלו של עץ אשל ועם מספר מטיילים הלכנו לחפש מים.למזלי היתה תלויה משקפת על צווארי ובעודנו מהלכים בחשש כבד לעבר אחד הערוצים, הבטתי במשקפת וראיתי ערמת עפר סגולה, רמז לחפירה בתוך מחדר (דייק) המהווה במקרים רבים, כעין "סכר" תת קרקעי למים. קרבנו בזהירות תוך כדי תקווה ותפילה והבחנתי מרחוק בתלת רגל עץ ועליו תלוי דלי, יש אלוהים "סיננתי בלחישה, קרבנו ואז נשמעה זעקת אוש- באר חדשה חפורה לתוך הדייק, מלאה מים חיים, אודותיה אף הבדואי לא שמע...חידוש מרענן. הזעקתי את כל הקבוצה, מלאנו מים עד טיפה אחרונה, העפלנו לפסגה, בהנאה מרובה ירדנו טרם שקיעה לאותו מקור מים חיים, מלאנו ,המשכנו בחשכה מוחלטת לאור פנסים והגענו רצוצים אך לא מיובשים ללינה הגואלת. המסע נמשך למחרת עם חוויות נוספות.לא לאבד תקווה לעולם.



אין לי כוונות להעניק כאן הנחיות למטיילים או רשימת ציוד. רק "טיפים":
ראשית, טייל בנחת, בלי לחץ. טיול אמור להיות אנטי תיזה ללחץ, להרגיע, התמזג עם הנוף, הטבע, חוש אותו, התמכר לתחושות החופש, פרגן לרוח קלילה מבדרת, עצום עיניים לחוש ופקח לראות את הנוף...תן לרוח לאדות את הזיעה והתמכר לתחושות ריחוף. לעולם אל תציב משוכה גבוהה אשר בעליל לא תעמוד בה. זכור כי טיול אמור להביאך למצב שונה, לנתקך ממרוץ החיים השגרתי, מה שלא תספיק היום, יש מחר...לנוע בשעות היום, להגיע באור ולו אחרון, הליכה בחשכה אינה רצויה ועלולה להיות מסוכנת,הרוגע לאחר מאמץ חיוני ביותר לגופנפש, עם קפה או חליטת צמחים, מגע חול רך מדברי, מדורה ורמץ ריחני, אינספור כוכבים, כל אלו מעניקים תחושת נשמה יתרה.לילות ירח הם תמיד חוויה נפלאה, כדאי אם ניתן לסייר לאור הלבנה ובבטחה. לכו בבטחה, אל תסתכנו לשם הסכנה, האדרנלין אכן קיים, אך כח המשיכה חזק ממנו ,טרם הצטרפנו לסדרת העופות לפיכך, להיזהר משנה זהירות, ללכת בשבילים בטוחים, מסומנים, דרכים בטוחות, להעניק זמן ומקום לרביצה ולו לדקות בתוך הטבע. לא לחלוף בתוכו, להפוך לחלק ממנו, להתמכר לניחוחות הפריחה, לתצפיות, לפכפוך מים לחות ולצלם רגעי חיים אשר לעיתים הם חד פעמיים.


יש להעריך יכולת הגוף מול השטח. כל אדם מסוגל ליהנות בדרכו מהטבע, לא כולם מיטיבי לכת, אך כמיהה להתמזג עם נוף, טבע ומורשת, אין פירושה "להיקרע", יש להקשיב לגוף, הכל ממילא מתחיל בראש ומשם עובר בהנחיה לשאר חלקי הגוף. על מנת לסייע, יש כמובן להקפיד על הנעלה. נעלי שטח סגורות, אפנת נעלי העיר לא עובדת במסלולי שטח. על הרגל להיות מוגנת בנעל גבוהה עם סוליה מתאימה, אין פשרות בנושא האיכות. זול יותר-יקר יותר. כמו כן, מקלות הליכה מומלצים, להרבות בשתייה, להגן על הגוף מפני קור או חשיפת יתר לשמש.לגוף אנין חלקי חילוף. העקרון המנחה, יצאת לטיול ועליך לחזור בריא, מלא חוויות ובחתיכה אחת...מוטב יכיר אדם את גופו, יכולותיו, מגבלותיו, הגוף והנפש הם אחד וידע מטייל להתאים רמת הקושי ליכולותיו. מיטיבי לכת מודעים היטב לכשרם, ברם, אין בושה להודות במגבלות.מטפסי צוקים, או גולשים, מצוידים ומיומנים, אבוי אם לא כך...


יש להצטייד במפות סימוני שבילים, להתייעץ עם איש מקצוע, במידה ומטיילים ללא מדריך, הבטיחות מעל הכל. להתרחק משפת מצוקים, ניתן ליהנות מהנוף חצי מ’ פנימה... החיים הם מתנה חד פעמית ויקרה, תיהנו והישמרו לנפשכם, צאו מוכנים כדבעי למען יהפוך הטיול לחוויה עם טעם של עוד...

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הישג נוסף בהתמודדות עם אתגרי הגז: תוצב תחנת ניטור יבשתי נוספת
כבוד: מזיכרון-יעקב לאקדמיה למדעים של רוסיה!
יפית ארליכזון מ"גן אלון" בבנימינה הוכתרה כמורת המאה!

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }