נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > המשפט ששינה את חיי
31 למרץ 2017
המשפט ששינה את חיי
הרב יוסף יצחק פריימן, 2017-03-31 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 

 לרגל יום י’’א בניסן יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש אתכבד להביא את סיפורו של אלוין גורדון: במשרד עורכי-הדין, שבו אני שותף זה כארבעים וחמש שנה, התייצב יום אחד איש צעיר ומזוקן, לבוש חליפה כהה וחובש מגבעת. המחשבה הראשונה שחלפה במוחי הייתה - הנה עוד מתרים. העיר ממפיס במדינת טנסי היא יעד מבוקש במסעותיהם של מגייסי כספים
למוסדותיהם. לא ידעתי אז הרבה על היהדות, אך תמיד שמחתי לסייע למוסדות תורה ואף ללמוד מהמתרימים דבר או שניים. כשראיתי את היהודי המזוקן נכנס למשרד, ניגשתי אליו והושטתי לו יד לשלום. שאלתיו לשמו והצגתי את עצמי - אלוין גורדון. "נעים מאוד", אמר, "באתי לכאן כדי לפגוש את וגיג". וגיג הוא חברי ושותפי במשרד. לשכותינו צמודות זו לזו. וגיג הוא יהודי נטול כל רקע ביהדות. המתרימים לא היו בדיוק הקהל החביב עליו, אם לנקוט לשון המעטה.


"יש לך אישה וילדים?", שאלתי את האיש, שעתה כבר ידעתי את שמו - הרב משה קוטלרסקי.
"ברוך-ה’ כן", ענה. "אם-כן, כדאי שלא תיכנס לחדרו של וגיג", יעצתי לו, ספק בחיוך ספק ברצינות. הוא זקף גבה בתמיהה והסברתי: "זו הקומה השתים-עשרה של הבניין.
אם תיכנס לחדרו של וגיג, יש סיכוי סביר שתצא מתוכו מבעד לחלון". נראה שדבריי לא הרשימוהו ביותר, משום שהוא פנה היישר למשרדו של וגיג. כעבור שעה קלה יצא משם, שליו ורגוע. ואז התפתחה בינינו שיחת היכרות, שהתפתחה לימים לידידות אמיצה. מתוך השיחה למדתי כי הרב קוטלרסקי הוא אחד מראשי המרכז העולמי של שליחי חב"ד. הוא גם סיפר לי את מטרת בואו: קרוב-משפחה של וגיג, יהודי שומר מצוות, פנה אליו בבקשה לפגוש את וגיג ולנסות לקרבו ליהדות. חלפה שנה והנה אני מוצא את עצמי, את אשתי ואת שני בנינו ישובים בסוכתה של משפחת קוטלרסקי בשכונת קראון-הייטס בברוקלין.

זה היה בהושענא-רבה. בליל שמיני-עצרת הלכנו ל’הקפות’ בית-מדרשו של הרבי מליובאוויטש. לנוכח קהל החסידים האדיר חשתי לרגע כמי שנקלע לפלנטה אחרת, אך עד מהרה השתלבתי באווירה והייתה לי הרגשה טובה. מעולם לא ראיתי דבר כזה. זה היה מחזה שלא ייאמן.
השמחה העצומה, הריקודים, השירה. הרבי עצמו עמד על בימה מוגבהת ומשם ניצח על השמחה. כשהניף ידו להגברת השירה, כל הבניין רקד. חשבתי לעצמי שלא יכולה להיות בעולם שמחה גדולה מזו. באותו לילה גם ידעתי שהגעתי למקום הנכון ושאני רוצה כי כל זה יהיה חלק מחיי.
במוצאי החג ראיתי שהקהל כולו מסתדר בתור ארוך לקבלת ’כוס של ברכה’ (הרבי מוזג לכולם יין מהכוס שעליה בירך ברכת המזון וערך עליה ’הבדלה’). השתלבתי עם שני בניי בתור, וצפיתי בדרך שבה הדברים מתרחשים. ראיתי, למשל, כי הקודמים לי בתור היו בהתחלה חלק מהשירה ומהשמחה, אך ככל שהתקרבו אל הרבי הרצינו יותר ויותר. וכשעמדו מול הרבי, הבחנתי שהרבי מביט לכל אחד ואחד בעיניו, מוזג יין לכוס שבידו, מביט שוב לעברו, והאיש פונה הלאה. אמרו לי: "אל תדבר עם הרבי, כי רבים ממתינים בתור".


הבנתי זאת. ואז הגיע הרגע שאני ובניי עמדנו מול הרבי. אמנם זה היה לפני עשרים וכמה שנים, אבל עדיין אני זוכר את הרגע הזה וחי אותו כל פעם מחדש. הרבי הביט עמוק לתוך עיניי. זאת הייתה חוויה שאני יכול להגדירה במילה אחת: קדושה. הרגשתי כי שתי העיניים שמביטות בי פולחות את כליותיי ויודעות עליי הכול. הרבי נתן לי לחוש באותו רגע כאילו אין בעולם איש מלבדי. כל המון האדם וכל ההמולה העצומה סביב, כאילו לא היו; רק הוא ואני. ואז, בעודו מיישיר אליי מבט, שאל לפתע: "מה אתה עושה למען היהדות ולמען התורה בממפיס-טנסי?". ברגע הראשון לא יכולתי להאמין שהרבי אמר לי זאת. הרי מעולם לא נפגשנו ואיש לא הכיר בינינו. מרוב תדהמה נאלמתי דום. הרבי הוסיף להביט בי ואמר: "אתה צריך לחזור לממפיס ולפעול שם למען התורה והיהדות".
באותה שעה ידעתי שאני רוצה לעשות את מה שהיהודי הזה מבקש ממני. עוד לא ידעתי איך, אך כבר היה ברור לי שחיי עומדים להשתנות.


חזרנו לממפיס, ומאז אמנם השתנו חיינו לבלי הכר. מטרות חיי השתנו, ערכיי השתנו, ביתי השתנה. באותה עת עדיין לא היה לי כל ידע תורני, ובכל-זאת חשתי צורך עמוק לייסד שיעור תורה במשרד עורכי-הדין שלנו. בכל יום ראשון בבוקר נהגתי לאסוף את חבריי, לקרוא באוזניהם פסוקים מהתורה, ולהסביר אותם כמיטב הבנתי. בתוך זמן-מה החל גם ביתנו להתנהל על-פי התורה. את בנינו גידלנו ברוח זו, וכיום גם הם מנהלים בתים יהודיים לכל דבר. בהמשך זכינו לממן הבאת שליח חב"ד לעירנו, והוא פועל בה גדולות ונצורות. המהפכה האישית שפקדה אותי הייתה למהפכה כלל-יהודית בעיר. זכיתי לקיים את דברי הרבי - "לפעול למען היהדות ולמען התורה בממפסי-טנסי".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }