נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "חי בספר" - מזכרונות לסיפורי חיים
31 למרץ 2017
"חי בספר" - מזכרונות לסיפורי חיים
גלבוע דקר, 2017-03-31 - 10:00

 התאבלות על הספסל האחורי

כל הזכויות שמורות

 

 כשלושה ימים אחרי שהסתיימה השבעה חזרתי לעבודה. הבית היה מלא בריקנות, שקט מדי ודומם, אחרי חמישים שנות נישואין ליעקב, קמתי בבוקר ולא היה לי למי לומר "בוקר טוב", וכשעמדתי בסלון הבית הרגשתי שהאוויר בו כל כך דחוס וסמיך שהוא ממש דוחף אותי לצאת החוצה, לרחוב החי.
יעקב ואני נסענו פעם בשבוע לשמוע הרצאות במכללה שבעיר הסמוכה, ובגלל שלא היה לי מה לעשות באותו היום, החלטתי לנסוע באוטובוס לבדי. ישבתי בספסל האחורי של האוטובוס כשהוא חלף ברחובות בהם צעדנו יחדיו יעקב ואני, עוד בימים שעורנו היה מתוח ויפה. כשעברנו ליד המכולת הפינתית נזכרתי איזה סבא נפלא הוא היה, איך היה לוקח את הנכדים ללקק ארטיק או לכרסם חטיף כזה או אחר, וכששבו הביתה היה מכריז: "ליקקנו ארטיק על כל הבגדים שלנו סבתא!" צוחק בצחוק גדול ומוביל את כל החבורה לשטוף ידיים, תוך כדי שהם שרים שירי הלצות מטופשים ומצחיקים.

 

דמעה אחת חמקה ממני לפתע, קיוויתי שאף אחד לא יבחין בזקנה שיושבת בקצה האוטובוס ובוכה חרש, אבל לא היה פשוט לעשות זאת, בעיקר כשעברנו בכיכר הסמוכה לחנות הצעצועים, וסוס פלסטיק התנדנד תלוי על מסגרת החנות. נזכרתי בפעם ההיא שהנכד הצעיר ביקש, "סבא תקנה לי סוס". ויעקב כיוון את מראת הרכב כך שיוכל להביט בו, "כשנגיע הביתה אראה לך את הסוס הכי מגניב בישראל", ובאמת כשהגענו הביתה יעקב נכנס לחדר השינה שלנו, שם כמובן גר הסוס המגניב, ונגד עיניו הפעורות של הנכד חלף סוס צוהל עטוי שמיכה שדומה מאוד לזאת של סבא וסבתא, והסוס צוחק, צוהל ומדבר בעברית. "דיו סבא-סוס דיו!" שאג הנכד-רוכב וקפץ על גבו העדין והשברירי של יעקב שלי עד שפחדתי שהוא יישבר.


הדמעות החלו זולגות ממני. מקדמת האוטובוס שמעתי שתי נשים שלא מתאמצות לדבר בקול שקט אומרות: "תראי את אסתר המסכנה, הבעל שלה נפטר והיא עצובה, כמה קשה לה". למשמע הדברים הללו משהו בי התעורר בבת אחת, הוצאתי מראת איפור וגיליתי את גודל האסון. ירדתי מהאוטובוס בתחנה הבאה וחזרתי הביתה, עמדתי מול המראה ואמרתי לעצמי: "את באמת נראית מסכנה, את נראית זוועה! לכי תסתפרי ותראי כמו בן אדם ואל תתני שאף אחד לא יגיד עלייך שאת מסכנה"!
כבר למחרת בצהריים הלכתי למספרה, משם המשכתי למכולת הפינתית ומלאתי את המקרר שלי במאכלים טעימים ובארטיקים מטפטפים. התקשרתי לבתי וביקשתי שתביא את הנכדים עוד היום לבקר אותי. החלטתי להמשיך לחיות.

 

בשבוע לאחר מכן כשישבתי על הספסל האחורי של האוטובוס, בערך כשעברנו את הכיכר הסמוכה לחנות הצעצועים, שמעתי שמישהי אומרת לחברותיה: "תסתכלו עליה! רק עכשיו בעלה נפטר ואיך היא נראית!"
חייכתי בליבי ואמרתי, "הו, זה מה שרציתי לשמוע".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
"אינתה עומרי"
מסיימים כמו שרק אנחנו יודעים!
מחזקים קשרים בינלאומיים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
"אינתה עומרי"
מחזקים קשרים בינלאומיים
מנהל חדש לבית ספר אורט
תלמידי בית הספר רעות זכו במקום ראשון בתחרות בינלאומית של ’כתבי סביבה צעירים’ - YRE