נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
מופעים
פסטיבל "לילות אהבה בנמל קיסריה"
גפן מגזין המושבות > כללי > פרידה מפינקי אהוב ואוהב אדם
20 לאפריל 2017
פרידה מפינקי אהוב ואוהב אדם
רוני עקריש, 2017-04-20 - 10:00

 האיש בעל לב ענק של חמלה ואהבה אנושית שנדם בטרם עת

כל הזכויות שמורות

 

בתמונה: אלוף יוסי בכר, אלוף אהרון חליווה, תא"ל איתי וירוב, תא"ל אבי גיל, אל"מ נמרוד אלוני, אל"מ יקירי דולף, אל"מ יניב אללוף, אל"מ מיל’ יהודה יוחננוף, חיים טפרברג מגבעת עדה וצור אוריון מבינימינה. צילום: דוברות בנימינה

 

 


אני עוסק בכתיבה לא מעט שנים מחיי, ולרוב כשאני למשל מתיישב לכתוב את הטור השבועי לעיתון, ואני סגור כבר על רעיון המילים זורמות ואני יודע כיצד להתחיל ואיך לסיים אותו. הטור השבועי הזה הוא הכתיבה הקשה ביותר שידעתי בימי חיי, אני לא מוצא את המילים שרצות לי בראש ללא סדר, מהיכן אני מתחיל לכתוב על אחד האנשים הענקיים שהכרתי בימי חיי, על אחד החברים האהובים ביותר שזכיתי להכיר ולחוות איתו ימים חודשים ושנים של חברות עילאית איכותית חמה שכל המילים שאני מכיר לא מספיקות בכדי לתאר אותה ובעיקר אותו, את פינקי אהוב הבריות ברמות על אנושיות, שאנחנו מכירים כל אחד באופן אישי ופרטי שזכה לבוא איתו במגע כל שהוא.

אני כותב את המשפטים הללו וגופי רועד גרוני נשנק ולחלוחית של דמעות חונקות אותי, ובא לי פשוט למחוק את כל הטור הזה וכל בליל המילים האלו שלא מצליחים לתאר ולגעת באיש הנפלא והמדהים הזה שנלקח מאיתנו ככה באמצע החיים בשלהי חג החירות, שאותו אזכור עד אחרית ימי כאחד הימים הקשים ביותר שחוויתי, ואיתי גם כל מי שהכיר את פינקי בעל לב ענק על אנושי שהכיל בתוכו חמלה וחסד של מתי מעט בני אנוש שאנחנו מכירים במחוזותינו, ובכלל בעם ישראל.

 

אהבתו לבני אדם, הרגישות שלו לסביבה ובעיקר לאנשים הפשוטים שסבבו אותו אהבו והעריצו אותו הייתה הרבה מעל לכל מי שהכרתי! כאחד שחווה אין ספור שעות עם פינקי בכל הרובדים, של עבודה, קהילה, נסיעות, חברים ואני אכן זכיתי להיות בזמן של שעות איכות איתו ועם המשפחה בבית, לאחר שהמולת היום האינטנסיבית שוכחת ואני עם פינקי תמי והילדים מכינים ארוחת ערב מאוחרת, הוא, פינקי לא נח וממשיך לעבוד, לדאוג שפלוני טופל, פתרו לתושב כזה או אחר בעייה שהתעוררה, או שעובד חלה והוא דואג שמטפלים בו, ואין סוף ירידה לפרטי פרטים שהוא לא מפסיק לעסוק בהם למרות הפצרות של כולם להפסיק לרגע, להיות איתנו כעת, להתיישב על השולחן, האוכל מתקרר, לסיים את היום, והוא? עם חיוך של דובוני איכפת לי בתנועת הרכנת ראש נכנע, לכאורה, אבל זה רק לכמה דקות עד ששוב הוא אוחז את מכשיר הפלפון בודק ומטפל בעוד נושאים...

לא פעם, פעמיים, ויותר שאלתי אותו, וואלה פינקי, בשביל מה אתה צריך את כל הטאררם כאב ראש מסביב לשעון, והתפקיד כפוי טובה הזה? שאין לו סוף, שסוחט אותך ואין לך חיים בכלל ... והוא, פינקי משיר אליי את המבט הדובוני שלו עם הראש מוטה הצידה בצורה חצי סיבובית ופולט, מישהו צריך לנצח פה, לדאוג לאנשים לילדים, לעתיד שלהם, באנו לפה לעשות, זה הבית שלנו! יש לנו משימה ...

 

כן, זה פינקי, ששנא פוליטיקה כשהמוטו העיקרי שלו הוא: באנו לפה לעשות למען הקהילה... ולמרות תקופות לא קלות של הכפשות רעות חסרות שחר, של פוליטיקה מאוסה, עם קומץ שולי, שהעלילו עליו, הוא מעולם לא הגיב להם, תמיד אמר תעזבו, אין בזה טעם אנחנו נעשה את שלנו הכי טוב שאנחנו יכולים, וזאת התשובה היחידה שניתן, עשייה בשטח עוד ועוד בלי פשרות! היא התשובה היחידה ..

אכן כך זה היה בכל המערכות שהוא נטל בהם חלק, ולאורך כל הדרך הוא לא הרפה לרגע מהעשייה הזאת ולו לרגע אחד, גם בטיול הזה, האחרון הוא היה בקשר רציף עם עשרות אנשים ובעלי תפקידים בעניינים השוטפים של הישוב, ובכלל בשליחת ברכות איחולים למאות חברים ומכרים שלו ...

 

 

צילום: רוני עקריש

 

בכל מקום שפינקי היה פיקד והוביל הוא הנהיג וסחף אחריו אנשים שראו בו הכל. פינקי היה להם קודם כחבר, אח, אבא ורק בסוף כמפקד ובחייו האזרחיים כמנהל, פינקי היה מסוג המנהיגים הנדירים, אלו שבאו מתוך העם ונשארו בתוך העם בגובה העם, פינקי שנא כיבודי שררה, הוא ברח מנאומים, במות מצלמות עשה ככל יכולתו להתרחק מהם ולהם הוא נאלץ להכנע מתוקף ומחיוב תפקידו בלבד!

פינקי אהב את הארץ הזאת את העם הזה אהבה עזה והיה יהודי ברמ"ח איבריו ושסה גידיו... הוא היה מחובר לשורש היהודי שלו מבית אבא, הוא כיבד את היהדות בצורה מעוררת כבוד וברגישות עצומה.

 

אהבתו לשירה לספרות להיסטוריה והסקרנות שלו היו חלק מהותי מהדרך שהוא הלך בה, הוא מעולם לא התהדר בזה, הצניעות של החוכמה שלו הייתה מדהימה ומרתקת, החיבור הזה ללב ענק מלא חמלה עד בלי די, היו למעשה אלו שהכילו את פינקי, שכה אהבתי ואותו רבים אחרים גם.
אני עדיין לא מעכל את האובדן הנוראי הזה, עברנו בחיים כברת דרך, כבר איבדתי חברים בני משפחה, היגון והשכול הם חלק מחיי, אולם אבדה כזאת של אדם ענק יחיד מסוגו ובדורו היא אבדה עצומה בכל הרמות, זאת אבדה ברמה הלאומית, ברמה המקומית הישובית, ובעיקר אבדה קשה מנשוא ברמה האישית, חוסר עצום שיילווה אותי עד יומי האחרון, צער שאין לו ניחומים.. אני מגיע לשורות האלו עיניי דומעות וצער עצום חונק את גרוני ...
המילים נתקעות לי, כעת עולים וצפים בי מאות זכרונות ורגעים שמתערבבים זה בזה בבלבול המהול במצוקת נפש עזה, וגעגוע לאיש אהוב שלא אזכה עוד לקבל ממנו צלצול בשעה 6 בבוקר ולשמוע את קולו מבקש, שואל, 7 בבוקר בקפה בורקין, תגיע, או ב 10 בלילה טלפון מצלצל ופינקי מפטיר, מה מעשיך? איפא אתה? אני בחוץ לידך, צא נלך לשתות בירה ...


אלו היו שעות אדירות של איכות עם חבר אח ידיד, רע, שותף לדרך שאיתו יכולתי להתווכח לצחוק להמתיק סודות שלו ושלי עד לפרטי פרטים הכי כמוסים שלנו, וזה לא יקרה יותר ...לא אשמע יותר את פינקי אומר לי אחרי וויכוח קולני שלעיתים היה מגיע לשאגות שלו עלי, ושלי עליו לא פחות, ולאחר שהוא סיים לפרוק את המטען שלו חלפו להם הדקות, והשפיות חזרה הוא היה מחייך כמו ילד נזוף, ואומר איזה כייף שיש לנו אותנו ואפשר ככה להתפרק ולהרגיש שאני עם אח שלי רגוע עכשיו ... וככה הוא מישיר אלי מבט ואומר לי בצורה הכי נקייה פתוחה ואמיתית שלו, אוהב אותך אחי, מחייך ואומר אתה בכלל זה רוני זוארץ ככה באושר, עם כיפכוף ידיים חם, כך גם תמי המופלאה, והילדים היו קוראים לי, כך אכן זה היה וכך הרגשתי עם פינקי והמשפחה ...

 

אני רוני עקריש זכיתי להיות חבר ואח אהוב של פינקי זוארץ, שאני בטוח שלמעלה בשמיים כאשר הם צפו בלוויה הענקית שלו ובמסכת חייו המדהימה!
עם אלפי אנשים שבואו לחלוק לו כבוד מכל הארץ הזאת מכל הצבעים השכבות והדרגות עם אהבה העצומה אליו ואהבת האדם של איש החסד הדגול הזה, מנהיג בכל נימי נפשו, יהודי בעל לב ענק ואהבת אדם, אני בטוח,וזה ברור לי ולכולנו, שפינקי שלנו שוכן כעת בגן עדן עליון מקום השמור לחסידים של עם ישראל מוקף בלבוש אורות זוהרים מעל כנפי הרקיע כפי שראוי לו.
ולמרות כל מה שכתבתי פה ולמרות לכתך מאיתנו ברוח ובנפש אני לעולם לא נפרד ממך.

 

"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה:
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ..."

הפסוק הזה בתהילים מתוך פרק ל’ד כל כולו הינו פינקי פנחס זוארץ !
אוהב אותך אח

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
מה״סוהו״ בניו יורק לזכרון יעקב
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }