נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פינת הספריה
12 למאי 2017
פינת הספריה
יעל פניני, 2017-05-12 - 10:00

 "גינת בר": מאיר שלו ; 2017

כל הזכויות שמורות

 

קובץ של רשימות של גינה צנועה אחת ועל גנן שעובד ושומר אותה, שבגיל די מאוחר מצא לו תחביב, אהבה חדשה.
זהו סיפורו של מאיר שלו על גינתו הפרטית בעמק יזרעאל, בה נטע עצי בר ושיחי בר, שתל וזרע רקפות, כלניות, נרקיסים וחצבים, הוא מתייחס לבעלי חיים הבאים לבקרו בחצרו. הטבע הוא הנוכח המרכזי בספרו זה. בספר יש תאור מחזור עונות העישוב, הזריעה, הלבלוב, הכמילה.


מאיר שלו משתף אותנו גם בהכנת לימונצ’לו וכבישת זיתים.
מאיר שלו נהג לבקר בבתים רבים, להכיר את השכנים הנוף והסביבה עד שבחר את ביתו הפשוט שניצב מעל מדרון. את ביתו זה אהב ממבט ראשון, בית זה הביא לו שמחה ואהדה בראשיתה, כשאומרים עמק הכוונה לעמק שלו – עמק יזרעאל.
מביתו משתרע נוף רחב עד פאתי מערב ושורת ברושים בשולי חלקתו, מסביבו עצי יער כמו אלון התבור, אלון מצוי, האלה הארץ ישראלית, אלת המסטיק, אזדרכת, סיגלון, תאנה וחרוב.
כבר בילדותו אהב מאיר שלו לעקוב אחר סבו שהיה נוטע מומחה ונטע בנחלתו מטע גפנים ופרדס של פרי הדר וכן זית תאנה רימון היו שלושה משבעת המינים שארץ ישראל התברכה בהם.
גם אמו בירושלים בקרית משה טיפחה גינה, זאת זוכר מאיר כבר מגיל 4. הקשר לאדמה ולגינון נטמע בו כבר מגיל צעיר.


סיפור החצבים שגדלים בחצרו, המפגש עם זוג לפני חתונתם ובני ביתם שבאו להצטלם עם החצבים בחצרו, גם ילדי הגן הופיעו כל שנה בחצרו בפריחת החצבים. על החצב כותב מאיר: "החצב מעורר בי התפעלות מיוחדת, הוא יצור סתגלן, חזק ומסתפק במועט, חי בעמק בהר במדבר ובחוף, בחום ובקור בסוף הקיץ, לכן יש לו בצל גדול ושורשים עמוקים. החצב גדל בצל ובאור, בכל סוגי הקרקעות בעונה הקשה ביותר.
מסביבו הכל יבש והוא מצמיח את שרביטו בקצב מעורר קנאה בקצב של 10-15 ס"מ ביום. החצב פורח בסוף הקיץ כדי שלא יצטרך להתחרות בפרחים אחרים על תשומת לבם של החרקים. הפרחים הם איברי המין של הצמח והפריחה נועדה להתרבות כדי למשוך את החרקים אליהם.


החצב בזכות התפרחות שלו, זקיפותו, גובהו ושרידותו השתמשו בו הקדמונים לציון גבולות. ע"פ חז"ל יהושע בן נון סימן בו את נחלות השבטים. פריחתו מראה לחקלאים את גבולות השדה שלהם בעונת החריש. החצב שומר על הבצל שלו כדי שלא יאכלו אותו בעלי חיים כמו החולד וחזירי בר עי"כ שטעמו רע וצורב ויש בו חומרים רעילים. שתילת חצבים בבתי קברות הוא מנהג מקובל ע"י הערבים שרואים בצבעו הלבן קדושת המת.
הפרחים מתחרים זה בזה ע"י צבע, ריחות וצורות מענינות. בעולם החי הזכר מחזר אחרי הנקבה, בעולם הצומח הזכרים והנקבות מחזרים אחרי חיפושיות, פרפרים ודבורים.


שתילת פקעות הרקפות בגינתו כאשר הוא מעביר פקעות בהיתר מחלקות שהם לבנייה. על הרקפת הוא כותב : "הרקפת חביבה על כל רואיה, נפוצה ומוכרת יותר מהחצב. היא יפה ומיוחדת הן כפרח והן בשלל הצבעים של מושבותיה הצפופות מלבן עד סגול עמוק. לכל רקפת יש ציור יחיד ומיוחד על עליה.
על הכלנית הוא כותב: "הופעתה של הכלנית הראשונה בטבת כשענני עופרת כבדים מקדירים את השמיים ואפלולית אפורה עוטה את הגבעות סביב וקיפאון חורף אופף את השדות ואין פרח זורח ואין שיח פורח ואתה מבקש לראות התחלה של אביב – יש ואתה מגלה את הכלנית הראשונה". "כלנית פורחת בגינה – הלב מתמלא שמחה והגינה עוצרת את נשימתה"


על הפרגים שהוא מגדל בגינה הוא כותב : "אמנם פריחת הכלנית זוכה כאן לקידום וליחסי ציבור ולתשומת לב רבה אבל שדות הפרגים יפים בעיני פי כמה. הפרג הוא האחרון ברבעיית האדומים שפורח לאחר הכלנית, הצבעוני והנורית
לאחר שבעלי חיים ונמיות אכלו את בצלי הפרחים שלו, הוא החל מגדלם באדניות. מאיר כותב: "כשהייתי ילד רציתי להיות זואולוג, גם אם זה לא יתממש, בינתיים אני צופה בבעלי חיים בגינתי ונהנה מאד כמו בעלי כנף, חרקים, פרפרים, חיפושיות, צרצרים, נמלים, חגבים, גמלי שלמה, ציקדות וחרגולים, גם עקרבים, נדלים, מרבי רגליים, עכבישים ונחשים.


הגחליליות כמעט נעלמות. בחורף יש גם שלוליות חורף מלאות בקרפדות וזרזירים המפגינים תעופה מרהיבה, הצבים שבעבר היו בהמוניהם בחצרות התדלדלו וגם האילניות, אותן צפרדעים קטנות וגם הלטאות הירוקות שהן חיות יפות ואלגנטיות מתמעטות וכמוהן גם הנחש הזיתני.
גם יער האלונים שכיסה את גבעות מנשה ואת רוב השרון התמעט. היום נותרו שלושה גושים גדולים של אלונים : באלוני אבא, באלוני יצחק ובבית קשת, השאר פזורים פה ושם בכל חלקי הארץ.
בספרו הוא מתאר את מאבקו העיקש ללא תוצאות בחולד (בטעות נקרא נמייה). החולד חופר מנהרות תת קרקעיות בגינתו ואוכל את הפקעות והבצלים.


מאיר כותב לאחר נסיונות רבים ושיטות שונות ומומלצות לתפוס את החולד. "ויתרתי על כבודי וכבשתי את נקמתי, הוצאתי מן האדמה את הבצלים הניצולים, את פקעות הסייפנים והנוריות והעברתי אותן לעציצים.
מאיר מתאר את התאנה הגפן והזית שיש ביניהן שכנות טובה "הם שלישיה תנכית ידועה ואיתנה "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", "אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך" הם מופיעים גם במשל יותם.
למרות ביקוריו הרבים בטבע בעולם הוא כותב: "אני רגיל וזקוק למחזור העונות הים תיכוניות, לחורף לאביב לקיץ ולסתו. כל עונה בריחותיה במראותיה בקולותיה ובשוני שבינה ובין העונות האחרות".
הוא מוסיף: החקלאות הישראלית של היום איננה בראש מעייני החברה והשלטונות. בגידוליה החדשים ובשיטותיה המודרניות, שוב אינה נאמנה ללוח השנה. גידולים רבים גדלים ומבשילים בכל העונות וגם גידולים חדשים בצבע צורה וטעם, אבל הטבע עדיין משמש לוח שנה ושעון.
"גינת הבר שלי מראה לי את הזמן המחזורי ואת הזמן הלינארי".
הגינה שלי משפיעה על הבית והבית על הגינה
התייחסותו למילה "אדמה" שקשורה למילים "אדום", "דם", "אדם" שהוא בנה ממנה נברא ואליה ישוב ועל שמה הוא נקרא.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אם יכולים לקלקל- יכולים לתקן - דרכים ליצור תקווה אצל ילדים ומשפחות שחוו פגיעה מינית
רשות מקומית חוף הכרמל היא אחת מ-40 רשויות מקומיות שנבחרו להשתתף בתכנית להתמודדות עם שינויי האקלים של האיחוד האירופאי
אין הנחיה של גורמי החרום לפינוי אוכלוסייה בזמן תקופת ההרצה של אסדת הגז

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }