נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - פרשת במדבר
26 למאי 2017
פרשת השבוע - פרשת במדבר
אסתר פינס, 2017-05-26 - 10:00

ספר במדבר- פרשת במדבר (פרק א’)


 

כל הזכויות שמורות

מניין בני ישראל מתוך: ויקיפדיה

 

השבוע סיימנו את חומש "ויקרא" שקרא לי ולכולנו להתקרב אל עצמנו ולהתהלך בתוכנו "אם בחוקותיי תלכו" נבדוק התנהלותנו הניתנות לתיקון כי הכול בידנו. כך נצליח לגלות את הנקודה הפנימית שתוכה רצוף, כבוד לזולת, יראה, חמלה, ואהבה. "ואהבת לרעך כמוך" "ואל תשנא את אחיך בלבבך" רוצה לומר: נהיה רגישים לכבוד הזולת כשלנו. גם בשעת כעס, הפה כועס לגופו של עניין, אך הלב חייב לברך ולאחל כל טוב למרות המחלוקות. אחים אנחנו. אם כך ננהג ונרגיש נוכל לבנות חברה חומלת, צודקת המכבדת איש את רעהו – חברת מופת! נהיה ראויים לארץ ישראל.

 

ספר במדבר - פרשת במדבר, לוקחת אותנו במסע ארוך מחולות המדבר שהינה תקופה מכוננת, אל הארץ המובטחת.
"וידבר ה’ אל משה במדבר סיני באהל מועד......לאמר: שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם...כל זכר לגלגלת: מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרון."

 

מסע בני ישראל במדבר מתחיל בסדר ומשמעת כי על אף שבמדבר אין השפעות של עמים אחרים, אי אפשר להתנהל במקום שומם ופתוח ללא חוק וסדר. לכן משה מצווה לחלק לכל אחד מהו תפקידו ומהו מקומו במסע הארוך הזה. זה גם הזמן להיכרות ולהתבוננות פנימית ולעיצובו של העם. המחנה המאורגן וההליכה -המסע ביחד מעוררת את תחושת המשפחתיות, שבט ועוד שבט מאוחדים. כך נוצר עם ישראל!

הפרשה בהתחלה מתמקדת במנהיגות -ראשי כל שבט ושבט ועוברת למפקד צבאי "מבן עשרים שנה...כל יוצאי צבא" כדי להכין את העם לקראת הכניסה לארץ שיבינו ויפנימו שחייבים להילחם על הארץ ואין לומר: "ה’ ילחם לכם ואתם תחרשון" זה קרה בקריעת ים סוף ותו לא! אך כעת כבני חורין, עם ישראל, יילחם על נחלת אבות, חדורי אמונה בצדקת הדרך וזקופי קומה לאומית. רק כך נרגיש את תחושת השייכות ואת תודעת השליחות ואת הערבות ההדדית, ואז ה’ יהי בעזרנו בכל צעד, יחזק ידינו ונצליח.

הלווים נפקדים בנפרד כיוון שהם משרתים בקודש. לכן הם מקבלים מקום ותפקיד מיוחד אומנם אין להם נחלה אך תפקידם לנייד את המשכן ממקום למקום, במסעם ובכל חנייה. לכל אחד מהלווים תפקיד אחראי וברור. בנוסף עליהם ללמד ולהפיץ את התורה שלא תישכח מלב העם.
חלוקת התפקידים לכל שבט ושבט, על אף כל התלאות, משרה תחושת שייכות, שותפות, אחריות וביטחון.
הפרשה ממשיכה בסדר המופתי: "וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם."

רוצה לומר: כדי לחזק את ה"אני" העצמי השלם של כל אחד, של כל שבט ושבט וכדי לשמור על הייחודיות של כל שבט וכל משפחה ומשפחה התורה מייחדת לכל אחד דגל משלו, למען חיזוק האמונה וחיזוק הביטחון בצדקת הדרך ושמירת הפרטיות בכבוד הדדי. כך האחדות שומרת על הייחודיות של כל שבט ושבט.
מאוחר יותר כאשר בלעם בן בעור שנשלח לקלל את ישראל, יביט מראש ההר על מחנה ישראל המאורגן להפליא, יאמר בהתפעלות ובהתפעמות "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" (במדבר כד).

מחנה ישראל מתחלק לשלוש קבוצות:
הכוהנים חונים סביב אהל מועד.
הלווים באמצע, ובני ישראל בצד הקיצוני ביותר.
ולמה הסדר הזה? כדי: "ולא יהיה קצף על עדת ישראל ושמרו הלווים את משמרת משכן העדות."
כלומר: כדי שהלווים יוכלו למלא את תפקידם ללא קצף וקנאה, אלא באמונה ובאהבה. לכן, על כל אדם לעשות ככל יכולתו כדי להתגבר ולשלוט על הקצף שהוא סוג קשה יותר מכעס ומזעם. הוא יוצא ללא שליטה מפיו וממבט עיניו של האדם ואינו יכול להסתירו. זה פוגע ומר כמוות.


כל אדם שאינו יכול לשלוט על כעסו וקצפו, מתנהל בלב סגור וממורמר ולא יוכל למלא את תפקידו בלב שלם, יגרום לריחוק ופילוג, במקום קירוב ואחדות.


אני מאחלת לעצמי ולכולנו שבמסע חיינו נדע להתבונן פנימה ולשלוט על הכעסים הששים לנהל את חיינו, נפריד בין עיקר לטפל. נפתח את הלב ומתוך הכרת הטוב שבנו נחזק את תחושת השייכות, האחריות והשותפות שתחזק את האהבה התמימה הבוערת בליבנו, למשפחתנו, לעמנו ולמולדתנו.

 

גילוי נאות: תוך כדי כתיבת שורות אלה אני שומעת את יהורם גאון, מנחה פרס מוסקוביץ לציונות שניתן למר משה ארנס, שר הביטחון לשעבר, איש אשכולות, צנוע ועניו, ציוני אוהב הארץ ואוהב העם, שר לכבודו ולכבוד יום ירושלים, בקולו המיוחד והמרטיט, את "מעל פסגת הר הצופים." התרגשתי, ליבי הגביר את קצב פעימותיו וכשדמעות בעיניי, אמרתי בקול, אני אוהבת את הארץ הזאת הבוערת כאש בעצמותיי. יהי רצון שנדע לשמור עליה ונמשיך להיות ראויים לחיות בה, באמונה ובענווה, זקופי קומה לאומית, לנצח נצחים! אמן!

 

לכבוד יום ירושלים בירתנו - 50 שנה לשחרורה, בחרתי לסיים משירו של יהורם גאון.
מילים/ יוסי גמזו


"בשערייך ירושלים"


עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים, ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור
ורק דמעות הגאווה שבעניים
נוטפות דומם, על המדים והחגור.

ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.
ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי
למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך בדמנו חיי, בדמנו חיי.

 


שבת שלום ומבורך!
חג שבועות שמח!
אסתר פינס
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }