נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - פרשת שלח לך
16 ליוני 2017
פרשת השבוע - פרשת שלח לך
אסתר פינס, 2017-06-16 - 10:00

 ספר במדבר (פרק י"ג – א’)

כל הזכויות שמורות

המרגלים מציגים בפני בני ישראל מפרי הארץ. איור מאת גוסטב דורה/ויקיפדיה
 

 

בפרשה הקודמת למדנו על יתרו=חובב, הרוצה לשוב לארצו ומשה מבקש שיישאר וימשיך להיות לו לעיניים.
מה הכוונה עיניים? אור עיניים! שהתווה דרך למשה לארגון מערכת משפט ולבחירת השופטים. כי אדם מהצד יכול לראות דברים שהעוסק בעשייה לא יכול לראותם. הכוונה לעיניים טובות ובונות.
למדנו גם שאהרון קיבל תפקיד החשוב ביותר, העלאת האור במנורה.
מה החשיבות בהדלקת האור? אור המנורה חשוב מאור המשכן. מדובר באור יקרות המתווה דרך למהות קיומנו, פותח את הלב, מגרש את חושך העבדות ויצית בליבם את לפיד החירות, לכיבוש הארץ המובטחת בתחושת שליחות, ולא יוציאו דיבתה רעה.
כי,
"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך."

 

פרשת "שלח לך" למרות כל הניסים שחווה העם ואור המנורה המאיר על מהות קיומנו כל פרשה היא דרמטית- מלאה משברים. העם מתגעגע למצרים ופוגע במשה. אחרי המשבר, העם המשיך במסעו ומוצא את עצמו בשנה השנייה לצאתם ממצרים סמוך לארץ המובטחת ואז, "וידבר ה’ אל משה... שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם."
לפני כניסת הנשיאים לארץ משה מבקש מהם איסוף נתונים ללא קביעת מסקנות.
השאלה המתבקשת היא: למה לשלוח שנים עשר אנשים לתור את הארץ והרי ה’ הוציאם מעבדות מצרים כדי להביאם אל הארץ המובטחת מכוח הזכות שהובטחה לזרעו של אברהם, יצחק ויעקב, בני ישראל?
תשובתי: אחרי כל המשברים והתלונות החוזרות ונשנות לחזור למצרים, הנשיאים נשלחו לבדוק את תחושותיהם, לתור את ליבם. האם בראותם את הארץ המובטחת, ליבם יישאר סגור, לב של עבד ממורמר ללא זהות ושייכות לארץ. או בראותם את הארץ הלב ייפתח בהודיה, על ששפר גורלם מעבדים התהוו לעם נאור, עם שפה משלו, תרבות, חוקים ומשפטים וזכות על נחלת אבות ומתוך הכרת הטוב ירצו להילחם עליה חדורי אמונה וזקופי קומה לאומית! לכן שליחת המרגלים הינה מבחן מוכנות והיכרות הנפש.


מעניין לדעת מה יביאו באמתחתם?
הנה אחרי ארבעים יום שבו השליחים נושאים על כתפיהם אשכול ענבים שהביאו מנחל אשכול וסיפרו את שראו למשה ואהרון לעיני כל עם ישראל: "באנו אל הארץ אשר שלחתנו: וגם זבת חלב ודבש ...וזה פריה. אפס כי עז העם היושב בארץ... ושם ראינו את הנפילים... ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם."
משה שלח נשיא מכל שבט ועשרה מהם החליטו להיות חגבים ללא כנפים, למה?!
כיוון שבמקום לפתוח את ליבם, לב של עבד ממורמר ולתור כבני חורין, בנחלת אבות, הם בחרו להסתגר בפחדם, כל דבר חדש נראה להם מאיים. המבט העוין הוריד מסך שחור על עיניהם. במקום לתור את הארץ כבני חורין, באמונה, בעיניים טובות ובונות כמו העיניים של יתרו שעזר וייעץ למשה. הם נשארו עבדים, ללא זהות, המפחדים משינויים והסתכלו בעיניים סוערות ועויינות על כל מה שזז.


את מבטם העוין הפנו כלפי עצמם ומצאו עצמם כחגבים. כך נחשפה חולשתם ופחדם האוטמת את לבם. כחגבים הסתכלו על הארץ והוציאו דיבתה רעה: "אפס כי עז העם היושב בארץ....ארץ אוכלת יושביה."
כלומר: כל העשרה תרו את ליבם, אך הלב סגור והפחד שולט. לכן, הגיעו למסקנה שלא יוכלו להילחם ולכבוש את הארץ כי העם היושב בה עז והם, אפס.
הפחד לגיטימי כל עוד אינו משתק. אולם הם משותקים ומבוהלים לכן השתמשו במילה אפס. כלומר: לא שווים כלום! זה היה חטאם.
לעומתם כלב ויהושע, תרו כבני חורין, את אותה ארץ, ראו את אותם הדברים, ומתוך הכרת הטוב פירשו אחרת את שראו עיניהם.
כלב בן יפונה קם בגאון ואמר: אל פחד, אנחנו יכולים להם, נילחם ונירש את הארץ, "...עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה."


אבל העם שניגרר אחרי עשרת המרגלים ניכנס לפאניקה ומרוב פחד פרצו בבכי ואמרו: "נתנה ראש ונשובה מצרימה."
הנה בעיצומו של וויכוח סוער בין עשרת המרגלים לבין יהושע וכלב, על הפרשנות, זעקו יהושע וכלב מנהמת ליבם ואמרו: "טובה הארץ מאוד מאוד!"
מי שנולד עבד, נישאר עבד. לכן עם ישראל ימשיכו לנדוד ארבעים שנה במדבר עד שימותו כל דור העבדים, למעט כלב ויהושע שזכו להיכנס אל הארץ המובטחת.
הכול בעיני המתבונן! איך אנחנו מפרשים את שעינינו רואות כי רק אנחנו יכולים לעשות מעצמנו חגבים או בני חורין החיים בשלום עם עצמנו ונושאים בגאון, ובאמונה הנוסכת בנו כוחות גדולים, את לפיד החירות לחיזוקה של מדינתנו-ארץ ישראל.


בימינו, חוסר ביטחון המחלחל בצדקת דרכינו, יביא לאובדן זהותנו ולפקפוק בזכותנו על הארץ הזאת, נחלת אבות.
מי ייתן ונדע לפתוח את הלב בהקשבה המכניסה את השמחה ומתוך שייכות נסתכל בעיניים שקטות, טובות ובונות על האוצר שיש לנו בבית. ונודה לאלוהינו על כל היש ועל הארץ הטובה מאוד מאוד, נחלת אבותינו - ארץ צבי.

תודה.

אסיים משירו של לוין קיפניס
"המעפילים"
בפרשתנו היא מילת גנאי אך בימינו היא, לשבח!

אל ראש ההר! אל ראש ההר!
הדרך מי יחסום לפדויי שבי?
מעבר הר הן זה מכבר
רומזת לנו ארץ צבי.
העפילו, העפילו,
אל ראש ההר העפילו!
העפילו, העפילו,
אל ראש ההר העפילו!

 

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }