נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > חי בספר - להוביל את העצמאות
16 ליוני 2017
חי בספר - להוביל את העצמאות
גלבוע דקר, 2017-06-16 - 10:00

נהגי משאיות הם עם קשוח, לכן כשראיתי את סאנדו בוכה התפלאתי מאוד. גבו הרחב רעד, ראשו שמוט קדימה והוא נשען על גלגל המשאית שלו. לא אמרתי מילה, הוצאתי את הגזיה מהמשאית שלי, בישלתי קפה שחור, הגשתי לו והוא לבד החל לדבר.

כל הזכויות שמורות

האונייה "יציאת אירופה תש"ז" ("אקסודוס"). ויקיפדיה

 

"אתה יודע", אמר לי, "הגעתי לישראל מהעיר שלי, בוקרשט שברומניה ממש במקרה. אני, בכלל כל החברים שלי היו נוצרים, כמעט ולא פגשתי יהודים בילדותי, הדבר הכי קרוב ליהדות שהכרתי מהבית היו הצעקות של אמא ביום כיפור שלא אוכל מהעוף. רק כשהייתי בן בגיל חמש-עשרה הזמין אותי החבר היהודי היחיד שלי להצטרף אליו לתנועת נוער. "הנוער הציוני" קראו להם. לא ידעתי מהי ציונות אז ומה עושים בתנועת נוער שכזו אבל היה לי קצת משעמם אז החלטתי ללכת ולבדוק את העניין.


קולות שירה בקעו מהחדר וכשהצצתי פנימה ראיתי מחזה שהיה בעיני מוזר, כמעט כמו לצפות באנשים מכוכב אחר. צעירים וצעירות לובשים מכנסיים קצרים וגרביים עד לגובה הברכיים רוקדים ושרים בצורה מוזרה שלא ראיתי קודם לכן. מתוך נימוס לא נסתי על נפשי, היה לי ברור שאני והם לא מתאימים. הייתי נער מהעיר בוקרשט הגדולה והמודרנית, ובעיניי החבר’ה היהודים הללו היו מוזרים.


רצה הגורל וכמה ימים לאחר מכן מצאתי בבית עיתון ובו כתבה על ישראל ועל הקיבוצים שהיו תופעה חדשה ומעניינת בארץ החמה, זה התחיל לעניין אותי. חזרתי לקן של הנוער הציוני, התחלתי להתעניין ולבקש לשמוע עוד על ישראל. כשהם לא רקדו ושרו בצורה מביכה, סיפרו המדריכים על ארץ ישראל ואנחנו שתינו כל טיפת מידע בהתלהבות. פחות עניין אותי מה היה בתנ"ך ומה היה פעם, עניין אותי מה קורה היום בישראל. בתוכי התגבשה החלטה קיצונית ביותר: לעזוב את הבית- לבנות ולהיבנות בארץ חמדת האבות.

 

ברור לך שמהר מאוד מצאתי את עצמי מדריך בקן, לבוש במכנס קצר, גרביים עד הברך ושר בצורה קצת מביכה. אפילו הלכתי ל"הכשרה" ללמוד איך לעבוד בחקלאות במקום המרוחק כמאתיים ק"מ מהבית. פתאום נחשף בעיני עולם שלא הכרתי. עולם קשוח של עבודה קשה בבית חרושת לעצים, רוסית- שפה זרה שלא הכרתי, מחסור במזון ועודף בכינים. וכשאמרו שאני מוכן, ארזתי תיק, נשקתי לאמי, לחצתי את ידו של אבי - שמאז לא ראיתי יותר - ועליתי על האנייה שהביאה אותי לישראל.


סאנדו הצביע על פלטות ברזל כבדות וחלודות שהמתינו בנמל, "אתה לא מבין אה? זה לא סתם ברזלים זה, זה ’העצמאות! הפאן קרשנט!’ האנייה הזאת הצילה אותי, היא הובילה אותי לארץ ישראל ועכשיו אני, סאנדו הפשוט, יש לי את הכבוד להוביל אותה וללוות אותה בדרכה האחרונה".
לחיים, אמרתי לחברי ולקחתי לגימה מהקפה, שלא יראה את ההתרגשות שאחזה גם בי. 

 

הורדת מעפילים מהאונייה "האומות המאוחדות" בחוף נהריה, ינואר 1948, חלק ממאמץ היישוב למען ההעפלה. ויקיפדיה

 


"חי בספר" - מזיכרונות לסיפורי חיים

ליצירת קשר: טלפון 054-7345002 מייל: gilboa@hai-besefer.co.il

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מיזם "מועצה עד הבית" יוצא לדרך
ערב הצדעה והוקרה לצוותי חינוך במושבה
תלמידי כיתות א’ בבית ספר אשכולות בבנימינה ניגשו לקלפיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }