נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
23 ליוני 2017
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2017-06-23 - 10:00

פרשת קרח - ספר במדבר (פרק ט"ז-א’)


 

כל הזכויות שמורות

קרח ועדתו נבלעים באדמה, תחריט של גוסטב דורה
 

 

בסוף הפרשה אחרי חטא השליחים= המרגלים למדנו על מצוות ציצית "דבר אל בני ישראל...ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדרתם..."
למה ציצית – טלית? אחרי הייאוש, הפחד המשתק וחוסר האמונה המחלחל בעם, באה מצוות הציצית המזכירה ומאירה (כמו אור המנורה) על מהות קיומנו -באמונה הנוסכת בנו כוחות גדולים ואז נעלה לארצנו, נראה ונרגיש בהתיישבותנו בכל חלקיה, שליחות ושייכות. ולא נתור אחרי עינינו וליבנו לעבודה זרה = דברים חיצוניים מלאי ריקנות ללא מהות. לכן הציצית באה להזכיר לנו, "ואהבת לרעך כמוך" שלא נשכח מאין באנו כך נוכל לשמור בענווה אך זקופי קומה לאומית, על זהותנו= חירותנו ומקור קיומנו כדי שנמשיך להיות ראויים לנחלת אבותינו.


פרשת "קרח" הפרשה נפתחת: "ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב .... ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם......ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה קדשים ובתוכם ה’ ומדוע תתנשאו על קהל ה’."


הנה התחלנו, כל פרשה והמשברים שלה, לרגע לא היה משעמם שם. הפעם מדובר במרד בתוך המשפחה. קורח בן דודו של משה, אסף מאתים וחמישים איש מבני ישראל, ואליהם הצטרפו שני מפגינים קבועים, דתן ואבירם, וביחד ניגש אל משה ואהרון ואמר: למה תתנשאו? גם אני משבט לוי אין הבדל בינינו כולנו- כל העדה קדושים, למה אתה ואהרון מנהיגים, מי בחר בכם להנהיגנו?


כל השנים העם קיבל את מנהיגותם של משה ואהרון ללא שאלות וכעת ברגע של קנאה, קורח ביקש לעצמו חלק במנהיגות ובשלטון, מחפש שררה וכבוד. משה מנסה להסביר ולשכך זעמם אך לשווא.
קורח חושב שכולם קדושים ולא מבין שלהיות קדוש זו מלאכה יומיומית על המידות ולהוכיח בענווה, ביראה ובהתנהגות נאותה את הקדושה.
נשאלת השאלה מאיפה עזות המצח של קורח ועדתו?


התשובה: הם למדו ממרים ואהרון שהיו הראשונים שהביעו אי אמון במשה אחיהם בטענה: "... הרק במשה דבר ה’ הלא גם בנו דבר..." (במדבר פרק י"ב). על כך מרים נענשה בצרעת.
"אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר" (תלמוד הבבלי, מועד קטן, כה). אם בין האחים מבעבעת אש הקנאה, לא פלא שגם בבני הדודים תתעורר החשדנות ותבער קנאתם כאש המכלה ללא הבחנה.


מה הייתה תגובת משה לדברי ההבל וצרות העין? "וישמע משה ויפל על פניו."
משה נפגע מאוד אם משפחתו חושדת בו, מי יאמין לו?
על כן משה פנה אל המורדים משבט לוי והסביר: שהתפקיד שקיבלו כמשרתים בקודש מכובד מאוד. - "...המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו?"


משה לא מבין על מה הטענות, הוא מתחנן ומנסה להסביר והם ממשיכים לתקוף אותו ולא מקשיבים להסבריו.
לעומת קרח, דתן ואבירם, בחוצפתם, מאשימים אותו בכול תסכוליהם. ממורמרים על שיצאו ממצרים באו בטענות: "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר..." כל כך מהר שכחו שהיו עבדים, ללא זהות, והוכו ללא רחם על ידי הקלגסים. איך הם מעזים לקרוא למצרים בשבחה של ארץ ישראל, ארץ זבת חלב ודבש! ולאיים שלא יעלו אל הארץ: "העיני האנשים ההם תנקר, לא נעלה?" בכך גזרו את דינם.
משה כועס מאוד כי הבין שהביקורת מופנית אישית אליו, לאישיותו וזה מקומם! "ויחר למשה מאוד ויאמר אל ה’ אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם?"


בדמיוני אני רואה את משה העניו באדם, שלא עשה להנאתו ולא לקח לעצמו או למשפחתו שום דבר, הרואה בתפקידו שליחות וממלא אותה בניקיון כפיים, בנאמנות ובאהבה לעם ישראל. והנה לראשונה הוא מבקש מה’ להענישם.


בד בבד משה מבקש להבדיל את המורדים מעדת בני ישראל ואז: "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם......" כך הם נעלמים מתחת לאדמה והשאר נשרפים חיים באש שיצאה מן המזבח.
קרח נענש, מדוע נענשו גם מאתים וחמישים שהיו אתו? כי האנשים שעמדו מאחוריו אחראים למרד לא פחות ממנו, כיוון שלא מצאו לנכון להתנער ממנו ותמכו בו לאורך כל הדרך...


מהי קנאה?! קנאה היא אש זרה המכלה בנפש פנימה. האדם המקנא קשה לו לראות אנשים מצליחים הוא מאמין שהוא יותר טוב ולו מגיע יותר וזה גורם לו להיות ממוקד במה שיש לאחר ומתוסכל. "הדשא של השכן ירוק יותר."
בפרקי אבות כתוב: "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את אדם מן העולם." הקנאה היא חוסר איזון נפשי, צרות עין, העוקבת בשנאה אחר הצלחת האחר ושמה אותו למרמס. והרדיפה אחר הכבוד מעוררת זלזול ושנאה כלפי האחר.
אחרי שבעלי המחתות נשרפו חיים, ה’ מבקש ממשה לקחת את מחתות החטאים ולהניחם על המזבח למשמרת. למקום של התקרבות.

 


אני מתפללת, שנדע להתקרב, לחיות בשלום עם עצמנו, נסתפק במה שיש לנו, נתנהל מתוך הכרת הטוב, ללא קנאה וצרות עין, ונודה יום יום על כל היש כי שום דבר אינו מובן מאליו. תודה.

 

אסיים משירה של חמוטל בן זאב, האהובה,


"בואו נאמין"


בואו נאמין בעולם טוב יותר

שאפשר לחיות בו ביחד

נקבל זה את זה, נוותר נתגבר

נחיה בשלום לא עוד פחד.

 

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״