נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > לפעמים חלומות מתגשמים
30 ליוני 2017
לפעמים חלומות מתגשמים
ריקי לוי, 2017-06-30 - 10:00

 ראיון אישי עם עו״ד אלי אבוטבול ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר

 

 

כל הזכויות שמורות

צילום: פרטי

 

חלפו כ-15 חודשים מאז שראש המועצה לשעבר עו"ד אלי אבוטבול החליט לפרוש מהחיים הציבוריים לאחר 13 שנים כראש המועצה ולאחר 26 שנים בחיים הציבוריים במגוון תפקידים במושבהזכרון יעקב.


היום אלי הינו בעלים של משרד עריכת דין בזכרון יעקב יחד עם אחותו עורכת הדין ענת גינת.
מאז עזיבתו סירב להתראיין והעדיף להתרחק "מהביצה" המקומית ומאור הזרקורים כל שרצה זה לחזור לדבריו "לאנונימיות" עד כמה שאפשר שהינה חשובה לו ולבני משפחתו.



עם זאת השבוע התרחש דבר נפלא ״רגע היסטורי״ במושבתנו המקסימה חנכו מתחם בתי הקולנוע "יס פלאנט," אירוע חשוב ומשמעותי לאיכות חיים במושבה. ביום שני בכנס עיתונאים הזכיר הבעלים של "יס פלאנט" מוקי גרידינגר, את אלי אבוטבול והודה לו על הדרך הארוכה בתהליך המאתגר!

 

אנו בעיתון גפן החלטנו שמן הראוי לפנות ולראיין את מי שאחראי לכך, ראש המועצה לשעבר אלי אבוטבול שכבר לפני עשר שנים החל לרקום בכישרון ובהתמדה חלום להקמת מתחם בתי קולנוע בזיכרון יעקב וכעת החלום התגשם, "יגעת מצאת תאמין."

 

על כן פנינו לאלי וביקשנו שישבור שתיקתו ויאות להתראיין ולספר על הקמת המתחם ועל המהלכים שהובילו להחלטה חשובה זו, להקים בתי קולנוע כאן בזכרון יעקב ובנוסף ביקשנו התייחסותו לשני נושאים שנמצאים על סדר היום במושבה ומעוררים הדים רבים בתקשורת הכתובה וכן ברשתות החברתיות: המאבק כנגד "אסדות הגז", ״הסערה בתיכון״, הרצון לפטר את מנהלת תיכון המושבה אורלי רוזנברג. לשמחתנו אלי הסכים להתראיין.



חלפו 15 חודשים מאז פרשת במפתיע מהחיים הציבוריים איך הפרק החדש?
"אין לי טענות. אני אדם ששמח בחלקו בכל מקום ומנסה להוציא את המיטב ממשלוח ידי. החיים מלאי הפתעות ואין לנו שליטה על דברים שמתרחשים. היכולת שלנו לחזות דברים מראש ולרקום חלומות על סמך תכנונים עתידיים היא יכולת מאוד מוגבלת. ישנו פתגם שאומר שאם אתה רוצה להצחיק את היושב במרומים ספר לו מה התוכניות שלך לעתיד וזה באמת כך.

 

אם היו שואלים אותי יום לפני שעזבתי האם יש סיכוי שאפרוש באמצע עשייה, שבעיניי הייתה מדהימה, ואעסוק בעריכת דין אז בוודאי הייתי בהחלטיות אומר שאין כל סיכוי שכזה דבר יקרה אבל קרה מה שקרה והחלטתי שהדבר הנכון לי ובעיקר למשפחתי זה לפרוש מהחיים הציבוריים, משליחות שכל כך אהבתי והיפרדות ממפעל חיים ממש שהיה כמעט כל עולמי. אבל לשמחתי יש לי את היכולת לעבור ממצב צבירה אחד למצב צבירה שני כי זה היופי בחיים שלנו. אסור לנו להתעצב על דבר שהוא לא בריאות חלילה . כל עוד הילדים, האישה ומעגל האהובים שלך בריאים אז הכול טוב ולכן אני קם כל בוקר אדם מאושר ומתפלל שזה יימשך כך."



השבוע קרה דבר במושבה ואנו זוכים לחנוך את מתחם בתי הקולנוע yes planet, הוזמנו לסייר ולסקר אכן מתחם מרשים.
עבורך זה הגשמת החלום, ספר קצת על התהליך שעברת בדרך עד ליום הזה?

"לדבר על מתחם בתי הקולנוע זה דבר שמאוד מרגש אותי במיוחד. אך אני חייב להזכיר ראשית את הרקע לכל הקמת אזור מול זכרון. כשנבחרתי לראשונה בינואר 2004 כל האזור הזה היה אדמת טרשים אחת גדולה ובעלי הקרקע היה משה בר יהודה שזכה בקרקע במכרז של המנהל להקמת מתחם תעשייתי. נפגשתי ממש עם כניסתי לתפקיד עם משה והוא סיפר לי שהוא חתם עם יקבי כרמל על הקמת מתחם לוגיסטי של היקבים זכרון יעקב וראשון לציון כאן בכניסה למושבה שלנו וזה כולל הקמת עגורנים גבוהים בגובה 25 מטר וזה היה מבחינתי חלום בלהות. אמרתי למשה שעם כל הכבוד להסכם אני כראש מועצה לא אאפשר דבר שכזה, כרטיס הביקור והכניסה למושבה לא יהיה מתחם עגורנים ולשמחתי משה הבין די מהר שכדאי לשנות תכניות והחלטנו לצעוד יד ביד כך שזכרון תיהנה ממתחם איכותי ומדהים והוא לא יינזק כלכלית וכך נולד הרעיון לשנות את ייעוד הקרקע מתעשייה למסחר, לצורך הקמת המול, וזו התוצאה מרכז מסחרי פעיל ותוסס במקום מתחם תעשייתי מלכלך ומזהם.



"לאחר שסיימנו את התהליך של הקמת המתחם הראשון היינו צריכים לחשוב על המתחם השני הצפוני שהיו לו זכויות רבות. כאן נולד הרעיון להקים מתחם בתי קולנוע בקומות העליונות ומרכז קניות בקומת הקרקע. באותה תקופה נסגרו שני בתי הקולנוע היחידים שהיו באזורנו בקניון באור עקיבא.

היה ברור לנו שבניית שני בתי קולנוע לא יהווה הצלחה ועלול להיכשל וחייבים לחשוב בגדול על מתחם של למעלה מעשרה בתי קולנוע כולל מתחמי V.I.P ומרכז בילוי.

ההתחלה הייתה מאוד קשה ולא אופטימית במיוחד המחסום הראשון שנקלענו אליו היה סעיף הגובה שהתב"ע שחלה על המקום שלא אפשרה את הגובה הנחוץ לבתי הקולנוע, גובה שקרוב ל-23 מטר.

היינו צריכים להגיש תכניות ולשנות את התב"ע כך שתאפשר מתחם גבוה יותר ולא הייתה התלהבות במחוז חיפה למהלך הזה. אני זוכר את התאריך ה-13 ביולי 2007, יום הולדתי ה-40, הצגתי בפני הוועדה המחוזית את החזון שלנו להקמת המתחם ולצערי בתום הדיון התבשרנו שהוועדה דחתה את בקשתנו.

לשמחתי בכל השנים הללו תשובה שלילית לאינטרס כל כך ברור של המושבה רק דרבנה אותי עוד יותר והמשכתי בהתעקשות על הקמת המתחם וקיימתי עוד דיונים ועוד ישיבות שכנוע שבסוף צלחו והתכנית אושרה. לאחר מכן היינו צריכים לשכנע רשת של בתי קולנוע שתסכים לבוא למושבה שלנו ומדובר בהשקעה עצומה וגדולה במיוחד.

על הפרק היו הרשת של גלובוס ושל רשת YES PLANET. עם רשת גלובוס לא הצלחנו להתקדם ובמקביל פעלנו מול מוקי גורדינגר בעלי YES PLANET, איש מדהים, שבהתחלה לא כל כך התלהב מהרעיון להקים בזכרון מתחם גדול שכזה ולאט לאט הצלחנו להדביק אותו בהתלהבות שלנו.

למוקי היו שני תנאים האחד לחייב אותו בארנונה יחסית נמוכה ולא בארנונה עסקית רגילה ושנית לסייע בנושא החניות. הבטחתי לו אישית שאני מטפל בשני הדברים והפקדתי בידיו מסמך התחייבות שלי. לגבי הארנונה שכנעתי את חבריי למועצה ואת הממונה על המחוז במשרד הפנים להכניס לצו המיסים של המועצה חיוב נפרד של בתי קולנוע בעלות של 50 שקלים למטר ולא למעלה מ-100 שקלים ארנונה עסקית וקידמתי פתרון חניה מוגבר באזור המול.

שני הדברים הללו שכנעו את מוקי ששווה לו ללכת על המהלך הזה והתחלנו להתקדם לשלב של תכניות מפורטות שלקחו הרבה זמן בגלל סוגיות משפטיות מורכבות מול הוועדה המקומית שבסופו של דבר גם עליהן התגברנו ולפני שנה וחצי, בחודש דצמבר 2015, נערך הטקס של אבן הפינה לתחילת הבנייה והייתי מאושר עד השמים לעמוד שם כראש מועצה ולראות איך אט אט הבניין מתרומם והחלום עומד להתגשם.



"היום הזה הוא יום מאוד מיוחד ומרגש יום בו אתה רואה כמה היה שווה לחלום ולעבוד קשה למען המושבה שלנו. כשאני רואה את האושר של התושבים והתגובות האדירות והמדהימות לחנוכת המתחם אני רואה כמה דברים חשובים.

ראשית המתחם הוא מתחם תעסוקתי גדול וחשוב לבני הנוער ולחיילים המשוחררים, קרוב ל-300 צעירים יועסקו שם וזו בשורה גדולה מאוד. יתרון נוסף ומשמעותי היא העובדה שהמתחם של בתי הקולנוע , 12 במספר כולל 2 מתחמי VIP, נמצא במרחק אפסי לתושבי המושבה. אני כבר רואה בעיני רוחי זוגות צועדים על הטיילת היפה שחנכנו לפני שנתיים נכנסים לסרט ועולים בחזרה הביתה, שילוב של הנאה גופנית וחווית צפייה למען הנשמה.

אני רואה הורים מאושרים שלוקחים את ילדיהם הקטנים לסרט במרחק של דקה נסיעה מהבית ולא צריכים להסתכן בכבישים ולנסוע עשרות קילומטרים למתחם מרוחק ושלא נדבר על ההוצאות הגבוהות הכרוכות בכך. אני רואה בעיני רוחי הורים רגועים שילדיהם המתבגרים יוצאים לסרט קרוב לבית ולא צריכים לנסוע ברכבות או באוטובוסים עד השעות המאוחרות של הלילה ולא חסרות דאגות כאשר ילדים מתבגרים יוצאים לבלות וכאן השקט הנפשי של ההורים חשוב ביותר.

אני רואה בעיני רוחי מתחם שמניב גם הכנסה כלכלית למושבה שלנו כי בלי מנופים כלכליים לא ניתן להעניק שירותים ברמה גבוהה בחינוך, בתרבות, באיכות הסביבה ועוד..ואני מאוד מאושר מהעובדה שהצלחנו בעצם בניית המתחם הזה להמשיך את ההגמוניה האזורית של מושבה קסומה שנותנת בשורה לכלל המבקרים בה בתחומי התיירות, תרבות הפנאי ועוד. יש גם את יצירת הגאווה של להיות זכרוני. זה מושג שמאוד דיבר אלי והדריך אותי בעשייה.

יצירת הגאווה הזו להיות זכרוני יכולה לבוא לידי ביטוי רק כאשר אתה נותן לתושב המושבה מגוון רחב של שירותים חיוניים כגון חינוך, תשתיות ועוד אך לא פחות חשוב תן לתושב דברים לנפש ולנשמה. רוב התושבים יוצאים בבוקר לפרנסת ביתם כל אחד במשלח ידו , כל אחד עם הקשיים והמצוקות שלו. כל מה שרוצה התושב הוא שילדיו והוא יחוו חוויות במקום מגוריהם על מנת לגרום להם אושר מירבי, אושר שהוא יצירת הגאווה המקומית .חווית הצפייה בסרטי קולנוע כאן אצלנו היא עוד שלב בגאווה המקומית שמצטרף לפארק זכרון יעקב המדהים שחנכנו, לטיילת המערבית שסוגרת מסלול הליכה מדהים לחוויה הגופנית לזכרונים ועוד פרויקטים יפים שנועדו לשמח את התושב ועל כל אלה אני ומודה על הזכות שנפלה בחלקי להקים אותם כאן אצלנו במושבה. אני כולי ציפייה לפגוש את התושבים בסרטים השונים בשנים הקרובות ולחוות איתם את הכיף הזה."



נושא מאוד חשוב שנמצא בכותרות ומעורר חששות רבים זה נושא המאבק כנגד אסדות הגז באזורנו . כמי שניהל מאבק גדול בעבר מה עמדתך על מה שמתרחש כיום?
"ראשית אני כתושב במושבה מאוד רוצה ומתפלל שהמאבק הזה יצליח. אני רוצה שילדיי יבנו את ביתם ויקבעו את גורלם במושבה שלנו ויחיו חיים בריאים מלאי אוויר נקי ואיכות חיים כמו היום ללא כל מסרטנים כאלה ואחרים. עם זאת צריך לדעת דבר מאוד חשוב שמאבק על איכות חיים, במיוחד מאבק מול המדינה ומול טיקונים לא מנצחים בעזרת פלריגים שתולים ברחבי המושבה, זה טוב לצרכי פנים בלבד ולצורך ונטילציה אישית, מאבק שכזה מנצחים רק בנחישות, בעוצמה, בתחבולות ובליווי של אנשי מקצוע. עם כל הכבוד אף אחד ממקבלי ההחלטות לא מפחד ולא חושש שבעלייה לזכרון או ברחבי המושבה תולים פלריגים שמספרים שאנחנו בעד גז נקי אבל נגד קונדנסט מסרטן ורעיל.

זה באמת לא מטריד אותם. צריך לתרגם את החשש שלנו לתכנית עבודה סדורה, לחלוקה למשימות עבודה יומיומיות. הייתי בסרט הזה והסרט שבו הייתי הוא היה הרבה יותר מפחיד והרבה יותר מאיים. רצו להקים את חוות הגז 100 דונם במחלף זכרון 800 מטר מהבתים שלנו, מופע מאיים של ארובות בגובה 100 מטר, ארובות מעשנות ורק המחשבה שבמשמרת שלי יאשרו את זה גרמה לי לנדודי שינה ופחדים איומים. אני נשבעתי שבמשמרת שלי זה לא יקרה כי אני אזכר לדיראון עולם כמי שנכשל במאבק החשוב הזה.

מאותו רגע שהבנתי שמקבלי ההחלטות נחושים ושיצחק תשובה וחברת נובל אנרגי חתמו עם קיבוץ מעיין צבי על השטח הזה ושמשרד התשתיות והאנרגיה וכן משרדי הממשלה הנוספים תומכים בחלופה של זכרון, מה שקראנו לה חלופת דור, הבנתי שכעת הכול תלוי באיך אני אנהל את המאבק ועד כמה אני אהיה נחוש להצליח בו. הדבר הראשון שעשיתי הוא לרתום את ראשי הרשויות באזור שלנו כשותפים לחשש המוצדק שהיה לנו מהקמת חוות הגז.

רתמתי והפכתי את ראשי הרשויות כשותפים ולא כמי שעומדים מהצד כמו שקורה היום. המטה הורכב בשלב הראשון מהמושבה שלנו, מחוף הכרמל ומפארדיס. עבדנו בצמוד מול כל משרדי הממשלה כרמל סלע, ראש המועצה של חוף הכרמל, מרעי יונס ז"ל ראש מועצת פארדיס ואנוכי. רתמנו אלפי תשובים בעזרת מטה מאבק מקומי מדהים בראשות דדי חומש, חסמנו צמתים בירושלים בהפגנות, חסמנו את צומת פארדיס כמה פעמים.

אני אישית הופעתי בפני חברי קיבוץ מעיין צבי ואיימתי עליהם שבמידה ולא יבטלו את החתימה על ההסכם אנחנו נמנע מהם שירותים שהם מקבלים בזכרון, נמנע מהם נגישות תחבורתית מהמושבה שלנו, נתנגד לכל תכנית הרחבה שלהם ועוד. זה הצליח הם הבינו שהמשוואה משתנה ממושבה מנומנמת למושבה נשכנית שנאבקת על גורלה.

מטה המאבק לקח על עצמו משימות מול השרים. חילקנו את המשימות לדוגמא אני לקחתי על עצמי לשכנע את משרד הביטחון ואת משרד הפנים להצביע נגד התכנית ולשם כך נפגשתי עם מי שהיה סגן שר הביטחון מתן וילנאי ושכנעתי אותו בדברים שאיני יכול לפרט אותם כאן וזה הצליח ומשרד הביטחון הצביע נגד כך עם שאר השרים שלקחתי על עצמי.

ראשי רשויות אחרים לקחו משימות אחרות וגם הם הצליחו במשימתם. במקביל שכרנו את מיטב אנשי המקצוע מהארץ ומחו"ל שהם היו ממומחים בסקר סיכונים בנושאי בטיחות, בנושאי מעגלי פיצוץ, בנושאי פליטת גזים רעילים והשפעתם גם על הצומח והחי ועוד. שכרנו משרד פרסום רציני שהביא את הדאגה שלנו לכל בית בישראל הצלחנו להיכנס לערוצי הטלוויזיה, למדיה הכתובה בכל העיתונים הנפוצים, לראיונות ברדיו עוד. לקחנו לוביסטים ואנשים מפורסמים שגרים ביישוב שלנו והם יצרו קשר עם כל מיני פוליטיקאים שהם מכירים וזה גם עזר.

לקחנו משרד עורכי דין רציני והגשתנו עתירה לבג"ץ וצירפנו את כל חוות הדעת המקצועיות. הופעתי בוועדת הפנים וחשפתי את הקשר המושחת בין בכירה באיגוד ערים לאיכות הסביבה לטיקונים וממש השתוללתי בדיונים המכריעים. הרגשתי שכל הבית שלנו עומד לעלות באש וכל אלה יחד גרמו לכלל מקבלי ההחלטות בסופו של דבר להתקפל וכך הצלנו את המושבה שלנו. המאבק היום חייב ללבוש צורה הרבה יותר אפקטיבית. צריך לעמוד כחומה בצורה, לשכור אנשי מקצוע, לעלות בהמונים לירושלים להפגנות, לעתור לבג"צ ולא להצטרף לבג"צ של אחרים , לבדוק מדוע ראשי הרשויות באזור שלנו כבר לא אתנו מה קרה כאן? אי אפשר להצליח במאבק מבלי לרתום אותם. אם יהיה משטר רוחות מערבי שיוביל אתו מזהמים מסרטנים גם תושבים ממעגן מיכאל או ממעין צבי או מפארדיס ייפגעו. לאוויר המזהם יש נטייה לפגוע בכל מי שנקרא בדרכו ולא לפסוח על אף אחד.


"אבל בראש ובראשונה חייבים לתמוך את החששות שלנו בסקרים חיצוניים של מומחים בעלי שם ולהתחיל במאבק הרבה יותר נשכני ונחוש. התחושה שלי שכפי שזה נראה כעת , ואיני רוצה חלילה להעביר ביקורת על אדם כזה או אחר, המאבק כעת נראה כמאבק שבו הרמנו ידיים והקטר יצא לדרך. זה הזמן להתעשת וללבוש את חליפת הקרב רק כך מנצחים."

 

נושא נוסף שעולה על סדר היום הציבורי ״סערה״ בתיכון המושבה, הרצון של המועצה לפטר את מנהלת בית הספר התיכון הגברת אורלי רוזנברג. כמי שבחר בה לפני מספר שנים מה עמדתך?
"יש לי משפט קבוע שמלווה אותי הרבה שנים והוא כשמשהו אינו מקולקל אל תנסה לתקן אותו, אתה רק תקלקל אותו באמת וזה הסיפור כאן. יש לנו מנהלת באמת איכותית ומוערכת הזוכה לשבחים מקיר אל קיר בעשייה חינוכית רבת הישגים ובעולם הערכי שהיא מביאה איתה למען דור העתיד שלנו. קרה כאן משהו שהוא באמת לא מובן.

יש לנו תיכון שיחסית לפרק הזמן המאוד קצר שהוא קיים מביא לנו שם נפלא. הילדים מאוד מאושרים בתיכון ואני כאב לבן בוגר תיכון המושבה שכעת משרת בצבא ובן נוסף בתיכון שעולה לכיתה י׳ אני מאושר מאוד על חווית הלמידה, על האקלים הבית ספרי, על הנוער הנפלא שלומד בתיכון המושבה, על האכפתיות ועל ההישגים ועל כל אלה אחראים צוות מדהים של מורים בניהולה של אורלי.

כשאני הבאתי את אורלי לתיכון המושבה היינו במשבר קשה של ניהול בשנתיים הראשונות והחלפנו שני מנהלים שהיה לגביהם קונצנזוס שהם לא מתאימים והם בעצמם הבינו שחייבים להיפרד כך שזה היה ברוח מאוד טובה ובהבנה שהיפרדות היא דבר נכון.

אורלי הגיעה לפני חמש שנים ואמרתי לה בסלון ביתי אני מבקש ממך שלושה דברים:
שבית הספר התיכון יהיה בית חינוך הגורם אושר לילדים שישמחו להגיע אליו ויראו בו בית שני כי זה היסוד לכל הצלחה בחיים ההרגשה שאתה שייך למשהו נפלא,
הדבר השני ביקשתי שלא יהיה תלמיד אחד שינשור מבית הספר אנחנו לא נוותר לאף ילד אך גם לא נוותר על אף ילד. כולם יסיימו תיכון ויתגייסו לצבא. נער אצלי לא יסתובב ברחוב ויהיה חסר מעש כי זו צרה חברתית.
הדבר השלישי ביקשתי שבית הספר יהיה מצטיין בהישגים ובערכים שלו קרי גם הצלחה בבגרויות ועוד אך לא פחות חשוב נוער תורם בקהילה, נוער המפתח את הקשר הנכון והנחוץ למדינה ולאזור בו הוא חי, נוער שיכול להעביר ביקורת באופן חופשי ולהיות חלק מתהליך בנייה של דבר נפלא שנקרא תיכון המושבה, נוער שמתגייס ליחידות מובחרות, לשנת שירות ועוד.

כיום הנתונים הם 90 אחוז הצלחה בבגרויות, אפס אחוז נשירה, נתוני גיוס מדהימים ליחידות קרביות וכן ייצוג גבוה כקצינים. אלו נתונים מדהימים והצלחנו מעבר לציפיות שלנו ועל כך אנחנו צריכים להודות. לצערי תמיד ישנם כאלה שרואים את 20 האחוזים הריקים מהכוס ולא את ה-80 האחוזים המלאים. תמיד יש מקום לשיפור וגם בתיכון המושבה יש מקום לשיפור אבל מכאן ועד לפטר את המנהלת על לא עוול בכפה זה צעד דראסטי וממש לא מובן.

אני רואה את האהבה לה היא זוכה ממאות בוגרי התיכון את האהבה והערכה שהיא מקבלת מההורים את התמיכה המדהימה שהיא מקבלת מצוות המורים הגדול בתיכון המושבה אז למה לגעת בזה? אני מקווה שמקבלי ההחלטות במושבה יעשו חישוב מסלול מחדש יעמידו מולם משקל דמיוני של בעד ונגד המהלך ויגיעו למסקנה שהנזק שיגרם יהיה ממש בלתי הפיך ורק ישדר הן בקרב התלמידים והן בקרב ההורים והמורים ששיקולים מקצועיים לא היו כאן אלא רק גחמה של מאן דהוא.

אני משוכנע שבסופו של דבר השכל יגבר על הדחפים שלעתים בלתי מוסברים ושאורלי תמשיך לנהל את התיכון בצורה מיטבית. כמובן המועצה היא הבעלות של התיכון וראוי ורצוי שתמיד יהיה שיח מכבד אבל תמיד צריך לזכור שברגע שאנחנו נותנים למנהל בכיר כזה או אחר אחריות אנחנו חייבים להעניק לו גם את הסמכות לנהל ולהחליט. ביום שנחדור לטריטוריה של הניהול השוטף היומיומי ונראה מי בעל הבית האמיתי כביכול מאותו רגע מתחיל מדרון חלקלק שיוביל אותנו לכאוס מוחלט ואסור לנו לאפשר זאת. יש לנו מושבה מקסימה , בעלת היסטוריה נפלאה עם תושבים מאוד איכותיים שבעזרתם אנו יכולים לייצר הווה מדהים ועתיד ורוד ועל מנת שזה יקרה עלינו לזכור ולהזכיר כל יום כי דור העתיד מביט בנו ומצפה שההחלטות שנקבל יהיו על מנת שיהיה לו טוב יותר וכאן במקרה הזה הנוער ממש חושב הפוך וכדאי שנקשיב להם הם יודעים מצוין מה טוב להם בסופו של יום הם הלקוחות שלנו."

בעוד שבועיים תחגוג 50 מה אתה מאחל לעצמך?
"כמו כל אדם אני מבקש בריאות אושר ושמחה בקרב אהוביי ולאהוביי. כל השאר בונוס אחד גדול".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }