נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
אירועים
חגיגות סוף הקיץ בחצר השוק - ספטמבר- יריד שוק Art ופסטיבל "חפלה בחצר"
אירועים
אירועי תרבות 13-20/9
גפן מגזין המושבות > כללי > חי בספר - על כנפי נשרים
30 ליוני 2017
חי בספר - על כנפי נשרים
גלבוע דקר, 2017-06-30 - 10:00

סיפורו של יוסף ותרי

כל הזכויות שמורות

 צילום: אלבום פרטי

 

מלבד טייס ודיילת אחת, עבור כולנו היתה זו הפעם הראשונה שראינו ועלינו על מטוס. חלק מהאנשים ממש פתחו בספר התנ"ך וקראו שוב על החלק בו כתוב כי ’אשא אתכם על כנפי נשרים’, מי תיאר לעצמו שכך יראו כנפי נשרים שיכולים להכיל בתוכם עשרות אנשים. ועוד שיש כמה וכמה נשרים אדירים.


זה מחזה שלא אשכח לעולם. על המטוס עצמו היה מאוד צפוף וחם. רוב האנשים היו מרותקים לכיסאות, אוחזים במושבים בגלל כל טלטלה קטנה. אני הייתי ילד גדול, בן תשע וחצי וכבר שובב מלא שמחת חיים. בזמן שכולם ישבו מרותקים לכיסאות, אני הסתובבתי באזור של הציוד מאחור וגיליתי ארגז ענקי עם תמרים ולחם.

כמה שאני חגגתי באותם רגעים. הלכתי הלוך חזור בין הארגז ובין הנוסעים, מחלק לכל מי שרוצה תמרים טעימים ולחם בשפע. חלק כמובן הסתכלו עלי עם עיניים אדומות ונפוחות אחרי שהקיאו כבר כמה וכמה פעמים אבל לי זה לא הפריע להמשיך לאכול ולחלק למי שרצה.


אמנם עוד לא בן עשר אנכי אבל הייתי פיקח מספיק להבחין בכל העולים התמימים שנשמעו להוראות צוות הקרקע המקומי שאמר להם שעליהם למסור כל מתכת, כולל תכשיטים שיש ברשותם כי זה יגרום למטוס להתרסק. זו היתה
הפעם הראשונה כמעט לכולנו בה ראינו ציפורי מתכת ענקיות שעושות רעש אדיר, לא יכולנו לדעת איך מתנהגת החיה המוזרה הזו.
כך יצא שרוב מי שהגיע לארץ היה מרושש ונאלץ לבנות את חייו מההתחלה בלי הון ראשוני. זה לא פשוט עבור אנשים מבוגרים שלא דוברים את השפה המקומית שהגיעו לארץ חדשה.

הייתי גם פיקח מספיק להבחין מי לא הקשיב לממונים והקפיד להחביא את הזהב והכסף עמוק יותר בכיסיו. הפקידים תאבי הבצע קיבלו כל כך הרבה שלל שכלל לא עצרו להשתהות על אילו שדיווחו שאין להם כלום.

למדתי מזה עוד שיעור חשוב: מוטב לפקוח את העיניים היטב, כי לא תמיד מי שאומר שהוא לטובתך הוא באמת כך. אני מבין שיש לי עוד מה ללמוד ועלי לחפש את הדרך להבחין מתי האדם שמולי באמת לטובתי.


אחרי טיסה של כמה שעות, חוויה מרנינת לב עבורי אך מפרכת עבור הרוב, נחתנו בשדה התעופה בלוד. הייתי בהלם. לא ידעתי למה לצפות. לראות פתאום את כל המבנים החדישים לעומת מה שהיה לנו בתימן, כל האנשים הגבוהים והלבנים שהסתובבו ודיברו במהירות בשפות לא ברורות.
חלק מהאנשים ממש ירדו על ברכיהם ונישקו את הארץ. לא הרגשתי צורך לעשות את זה, אני לא חושב שהבנתי באותו רגע את המשמעות המעמד. עבור רבים מהעולים היתה זו נבואה שהתגשמה.


במשך אלפי שנים העם היהודי היה בגולה והנה סוף כל סוף אנחנו חוזרים לארץ הקודש. אני לא יודע איך הם דמיינו את השיבה הביתה אבל מהר מאוד גילינו שעוד הרבה עבודה לפנינו בבניית הארץ ושהמסע לא באמת נגמר. 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מיזם "מועצה עד הבית" יוצא לדרך
ערב הצדעה והוקרה לצוותי חינוך במושבה
תלמידי כיתות א’ בבית ספר אשכולות בבנימינה ניגשו לקלפיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }