נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע: פרשת מטות ומסעי
21 ליולי 2017
פרשת השבוע: פרשת מטות ומסעי
אסתר פינס, 2017-07-21 - 10:00

 ספר במדבר פרקים מ- ל עד ל"ו

כל הזכויות שמורות

 נחלות השבטים גד וראובן בעבר הירדן המזרחי מתוך ויקיפדיה

 

בפרשה הקודמת למדנו על משה המתבשר שלא יכנס לארץ ויהושע הוא המנהיג הנבחר להחליפו. בהמשך למדנו על קורבן התמיד,"...ועלת התמיד... במשפטם לריח ניחוח אישה לה’." מדובר בקורבן המוקרב יום יום בהתמדה ובעקביות ויעלה ריח ניחוח.


רוצה לומר: כשנתיישב בארצנו עלינו להיזהר ולהישמר לא לחקות את מנהגי הגויים עד לטשטוש זהותנו שתביאנו לקנאה, צרות עין, ושנאת אחים, אובדן חירותנו. לכן, חובה עלינו כפרט להתקרב אל עצמנו יום יום ובעקביות, לבדוק איפה התבלבלנו והפרזנו? איפה טעינו? במי פגענו? ולתקן! ואז הלב יפתח להקשבה ותחושת השייכות בכוונת הלב, לעמנו ולמולדתנו תפיץ ריח ניחוח של אחדות. כוחנו טמון באחדותנו!


פרשות "מטות ומסעי" הפרשות מכניסות אותנו לישורת האחרונה של ספר במדבר ומקרבות אותנו לסיום תפקידו של משה המנהיג הנאמן- מנהיג דגול.
מאחר שמסע הנדודים במדבר מסתיים ומשה בסוף ימיו, בחר לעסוק בנושא הדיבור- הנדרים. על כן פנה אל ראשי המטות. "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צווה ה’: איש כי ידור נדר או השבע שבועה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה."


רוצה לומר: שלמילים יש כוח. לפיכך הדיבור או הנדר צריכים להיעשות לאחר מחשבה ושכנוע פנימי שאכן נעמוד בדיבורנו. רצוי להשתמש בצמד המילים, "בלי נדר" האומר: לא מבטיח.
כל מנהיג נמדד בלקיחת אחריות על עמו ובדאגה לשלומו ולרווחתו. על המנהיג להיות יישר דרך ולשמש דוגמא, בענווה, בשמירת הלשון, בסבלנות, בהקשבה ובכבוד לזולת ובד בבד עליו להיזהר לא להבטיח הבטחות שאינו חושב או יכול לקיימם. הבטחות יש לקיים! כך העם יבין וידע שיש על מי לסמוך.


בימינו לאחרונה, יש תופעה מסוכנת - השיימינג , השפלה במתכוון. שיח אלים שלא בוחל לבייש, להשפיל ולרמוס את האחר ברגל גסה. חייבים להפסיק ויפה שעה אחת קודם!
"ככל היוצא מפיו יעשה." רשי אומר: לא יחלל דברו= לא יעשה דבריו חולין. אמרת תעשה ואם התחרטת הפר מיד מה שהבטחת.


הנה ערב כיבוש הארץ התייצבו שבט ראובן, גד וחצי מנשה וביקשו ממשה אישור להתגורר בעברו המזרחי של הירדן ולא להיכנס לארץ.
משה מוחה בתוקף :"האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!"


כלומר: קודם כל תלחמו לצד אחיכם ואחר תתיישבו. כי לא יעלה על הדעת שאח אחד ילחם והשני ישב תחת גפנו מבלי להרגיש אכפתיות המעוררת את תחושת השייכות, השותפות ותודעת השליחות. הערבות היהודית באה לידי ביטוי בתרומתו של כל אחד למאבק ההישרדות. ערבים זה בזה= מחוברים. עם אחד. ארץ ישראל אחת!!

פרשת "מסעי" בפרשה נמצא תיאור מפורט של מסעות ישראל לאורך ארבעים שנות נדודים. " אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים....ויסעו בני-ישראל, מרעמסס: ויחנו בסכת. ויסעו מסכת: ויחנו באתם....." רשימת המסעות בנויה ב- וייסעו ויחנו וייסעו ויחנו 42 תחנות עברו במסע עד לכיבוש הארץ. כל מסע והסיפור שלו וכל חנייה והלקח שלה.


גם חיינו הם מסע ארוך, מסיימים יעד ועוצרים בחנייה לתובנות והפקת לקחים. לפעמים החניה נעימה ולפעמים פחות. אבל חשוב להתקרב אל עצמנו בהתמדה ובעקביות ולראות איפה הגזמנו? איפה טעינו ונכשלנו? במה הצלחנו ולאן הגענו? מה הספקנו ומה נותר לנו עוד לעשות? ואז עוברים ליעד הבא קשובים יותר, מנוסים יותר ומבינים הרבה יותר. אך מסע חיינו עדיין לא תם. כך חולפת שנה ושנה חדשה מבליחה.
ארבעים שנות נדודים היו ריפוי מעם של עבדים לעם בני חורין כובשי הארץ. מדובר בדור חדש שנולד במדבר ורגיל לחיי נדודים.


נשאלת השאלה: איך אפשר ללמד עם הרגיל לנדודים להתיישב במקום קבוע, לבנות ולהבנות, לטעת כרמים ולעמוד על המשמר?! סבלנות, לא קלה הדרך....
בהמשך הפרשה ה’ מזהיר את בני ישראל:" אם לא תורישו את ישבי הארץ, מפניכם....וצררו אתכם.... על הארץ אשר אתם יושבים בה."


כלומר: אם לא נביס את אויבנו הם ישכתבו את ההיסטוריה כאילו הם בעלי הבית ואנחנו "כובשים" וימררו את חיינו בפעולות טרור. הסרט מוכר.
לפני 81 שנה, דוד בן גוריון, הופיע בפני וועדת פיל, ועדת חקירה לחקירת הגורמים לפרוץ מאורעות 36 ("המרד הערבי הגדול"). הלורד פיל שאל את בן גוריון, האם יש לך מסמך או שטר מכר הנותן לך, כמי שבא מארץ רחוקה, זכות על הארץ הזאת. בן גוריון לא היסס ולא פיקפק, בחרדת קודש, נטל בידיו את ספר התנ"ך והצהיר בקול נרגש: "זה הקושאן שלנו." והמשיך: "זכותנו על ארץ ישראל נובעת, לא מהמנדט ומהצהרת בלפור, היא קודמת לאלה... התנ"ך הוא המנדט שלנו.......באנו לבנות מחדש דבר שהיה לנו בעבר ושהיה שלנו במשך כל ההיסטוריה של העם היהודי- ולא דבר חדש הוא זה שאנו באנו לייסדו."


על כן, חובה עלינו להסביר בביטחון כי מדובר בצדקת תביעתנו על ארץ ישראל מולדתו של העם היהודי.
אני מתפללת שנדע לתת לילדינו ארגז כלים מלא ערכים למען הטמעת שורשינו היהודים שיחזק את תחושת השייכות ויבהיר את שורשיהם הלאומיים, הקשר האיתן למורשתנו, לעמנו ולנחלת אבותינו. כי בנפשנו הדבר.
חזק חזק ונתחזק!

אסיים משירו של אביהו מדינה


"שב אל אדמתי"

אני יודע שזו הדרך, 
אני ידעתי הדרך ארוכה. 
אנא אלי, האר נא דרכי, 
עזרני נא כי שב אני 
שב אל אדמתי. 

שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }