נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > חי בספר - הירח מאיר בעוז
27 ליולי 2017
חי בספר - הירח מאיר בעוז
גלבוע דקר, 2017-07-27 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 עוז מנדלוביץ ז"ל, צילום עצמי

 

אני צועד על השביל מהבית שלנו ביישוב אבטליון, ואתה קורא לי "אבא".
אני מסתובב מחפש אותך אבל אתה לא שם
, במקומך צועדים איתי עשרות אנשים זרים המביטים בי בחזרה.
אני מסובב את המבט וממשיך ללכת.
בכל צעד אני נזכר בך, תמונות מתחנות חייך צרובות בזיכרוני מלוות אותי לאורך כל הדרך.
אנחנו מגיעים לנחל ארבל, העלים הנושקים לנחל ממתינים לגשם ואני ממתין לך.
"אבא!" אתה צועק אליי ואני שוב מסתובב.
גם היום הירח מלא, כמו כל שנה בעונה הזאת, וכשהירח מלא אני עושה את אותם עשרים וחמישה קילומטרים.
לא לבד, עם הרבה מאוד אנשים שמגיעים לחזק אותי, לחבק ולנחם, ואני כמו הירח, זורח חלק מהזמן, אפל בזמנים אחרים.


"אתה זוכר אבא?" אני שומע אותך. "ברור שאני זוכר" אני עונה לך, "היית בן שלוש-עשרה, ילד מיוחד שלי, אהבת לטייל ובסיום ארוחת חג בסוכה הצעת שנלך לטייל לאורו של הירח המלא." ואני הצעתי "בוא נלך עד לכנרת" ובאותו הלילה יצאנו מביתנו שבאבטליון, ירדנו לבקעת בית נטופה, משם לנחל ארבל, צעדנו, רצנו, שוחחנו ולפנות בוקר כבר השתכשכנו במי הכנרת.

ועכשיו אני צועד לבד בים של מנחמים, בכל עץ שאני מלטף בדרך אני מרגיש את עורך, כל משב רוח קרירה של אמצע הלילה מרגיש כמו האצבעות התינוקיות שלך שהיו בוחנות את פניי.
הירח מתרוקן לפעמים, כך גם אני עוז, החוסר שלך מאפיל על כל האור שיש בעולם הזה, המשפחה, החברים, האוכל, הכול נצבע באפור כשאני לא צועד בתחנות חייך.
לכן פעם אחר פעם אני מתחבר אליך דרך השבילים בהם צעדת.


כמה צדדים היו בך ועדיין יש, מאז מותך צמחו אין ספור פרחים על השבילים, פרפרים באים והולכים, השמש זורחת ושוקעת ואתה עדיין איננו.
המלחמה לקחה אותך, וזה קשה מנשוא, אבל לא אוכל להיפרד ממך שוב, אם תאבד מהזיכרון.

אז אני צועד בשבילים בהם צעדת ורץ בשבילים בהם רצת, ואפילו חזרתי למקומות בהם היית כילד המשתתף ומנצח באליפות ישראל למשחקי חשיבה. וחשבתי: "גם כאן תהיה עכשיו". ואני מגיע לשם, מביט בילדים אחרים בני עשר, מנצחים, מפסידים, צוחקים או מגלגלים עיניים ומחשבים. ואני רואה אותך בן יקר, בכל אחד ואחת מהם, לכן קראנו לטורניר על שמך ואתה גם שם.


אפילו הסוד שלך הפך למסורת, כן חמוד, אבא גאה לא מתאפק, ובשבעה שלך ישבו הלוחמים שבורי הרוח במדים מגוהצים מדי, "רגע, מדוע כאן הוא מחזיק כינור?" שאלו ואני סיפרתי על הכישרון שהסתרת מהם. ו
בכל שנה מאז, בליל ירח מלא הכינור שלך עולה על הבמה בלעדיך ומישהו אחר מושך בקשת ומרטיט לנו את הלב, בפתיחת פסטיבל הכליזמרים בצפת. והצליל הגבוה נישא ברוח הגלילית וכמו קורא לנשמתך לבוא אלי לרגע, למלא את הירח שבי כדי שאוכל להמשיך לנשום, אותך.


לזכר עוז מנדלוביץ’ ז"ל, לוחם גדס"ר גולני, שנפל בקרב פנים מול פנים בשכונת סג’עייה שבעזה במהלך מלחמת צוק איתן.
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הנינג’ה מזכרון יעקב
להפריד זה פשוט!
תו איכות חוף כרמלי למסגרות חינוכיות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }