נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע - עקב
11 לאוגוסט 2017
פרשת השבוע - עקב
אסתר פינס, 2017-08-11 - 10:00

 ספר דברים – פרק ז’ – י"ב

כל הזכויות שמורות

משה מדבר אל העם (תמונה: the Providence Lithograph Company / ויקיפדיה)
 

פרשת "עקב" ממשיכה את נאומו ההיסטורי של משה הרועה הנאמן המכין את בני ישראל לקראת הכניסה לארץ המובטחת ופונה אל העם: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ........ושמר ה’ אלהיך את הברית...."

רוצה לומר: בארץ ישראל אתם אחראים לעצמכם ועל מעשיכם, עקב =בגלל שתקשיבו לקול הפנימי ותכבדו את הברית ותקיימו את החוקים והמצוות אשר למדתם, תשבו לבטח בארץ ותיהנו מטובה ומפרייה ואין מחריד.

משה ממשיך ומייחד את נאומו על ייחודה של ארץ ישראל ומרגיע את העם שלא יחשוש: "כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני איכה אוכל להורישם..."

כלומר: משה יודע שעם ישראל נמצא על סף הגשמת חלום של 40 שנות נדודים במדבר, על אף שהיו רצופי משברים וקשיים, הארוחה הייתה מצויה ולא היו צריכים להתאמץ, כעת הלב מלא חששות. כי בהיכנסם לארץ המובטחת האחריות עוברת אליהם, עליהם להילחם ולכבוש את הארץ, עליהם להתפרנס, לעבד את האדמה ולטעת כרמים, לבנות ולהיבנות. לכן לא פלא שהחשש גובר מיום ליום.

כולנו מכירים את הפרפרים בבטן לפני אירוע משמעותי, הפעם עוצמת הפרפרים כפולה ומכופלת כי הכול חדש ומאיים. כל אחד חווה בחייו רגעים כאלה שבהם פורצת הזעקה מכל נימי הנפש, מה יהיה? "מאין יבוא עזרי."

על כן ה’ מבטיח הצלחה בכיבוש הארץ, שפע כלכלי, פריון, ברכה והצלחה. ירושת הארץ קבועה לנצח! מדובר בארץ השופעת מעיינות, ארץ חיטה ושעורה, גפן ותאנה. אך הישיבה בארץ הטובה מותנת על תנאי.

ומה התנאי? שלא תשכחו מאין באתם את כל הניסים שחוויתם במצרים ובשנות המדבר. תשמרו בענווה ובאמונה את החוקים והמשפטים -המצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
הקשיבו לקול הפנימי שקולו רצוף אהבה, כבוד יראה וענווה. אל תתפתו לעבודה זרה שהיא כאש אוכלה, שורפת כל חלקה טובה. שתוביל אתכם לריקנות, לקנאה, לשנאת חינם שתפרום את כל החוטים המחברים אתכם לעם.
משה מזהיר אותנו מאדישות ומהסכנה הנובעת מהשפע: "השמר לך פן תשכח את ה’ .......לבלתי שמור משפטיו וחקותיו... פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה ...ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך....ורם לבבך ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה"

ורם לבבך = היוהרה והגאווה שתביא לאובדן הענווה ולשכחת המצוות בין אדם לחברו, תפורר את הערבות ההדדית, את השייכות, החמלה והאחדות עד כדי כך שצרכי האחר נשכחים ונרמסים.

כוחי ועצם ידי- לאדם יש כוח וחוכמה ורוב ההישגים באים מהאדם המסוגל לעזור לעצמו ולזכור ה’ נותן את הכוח לעשות חיל. אך אם ההצלחה תוביל לשיכרון חושים וחטא היוהרה וגבהות הלב יתנחלו לאט לאט בחדרי הלב ותאמרו בלבבכם, הכול אני עשיתי, הכסף החוכמה הכול שלי ואיש מלבדי לא מבין טוב ממני. כאן מחלחלת עבודת האלילים, הלב נאטם, אין הקשבה, ואין חמלה. תחושת אדנות והתנשאות מזלזלת בכולם ושורפת כל חלקה טובה ומתחילה ההידרדרות הערכית אין ברכה ואין ביטחון.
משה חוזר ומזהיר בדאגה: "העידותי בכם היום כי אבוד תאבדון.."(פרק ט’- י"ט).

כלומר: הולכים לאיבוד, פילוג ואחריו חורבן וגלות. בפרשת "ואתחנן" משה מזהיר: "כי ה’ אלוהיך...אל קנא"(פרק ד’ - כד’).

השאלה המתבקשת: האם אבדון הוא עונש מתוך קנאות?!
התשובה: אין מדובר בקנאות לנקמה וענישה עד לאבדון אלא קנאה= חרדה עמוקה לגורלנו ולהמשך קיומנו על הארץ הזאת. ה’ יודע שהחוקים והמצוות יישכחו ולא יקוימו וההצלחה תסחרר את העם ותוביל לחטא היוהרה ולהרס עצמי כחברה וכעם ושנאת אחים, חינם המבעבעת תתנחל בלבבות, תאטום את הלב ותפרום הרקמה האנושית המחברת אותנו, עד להרס וחורבן. לכן התורה מזהירה אותנו מעצמנו!
הרי כל האזהרות התקיימו. ידענו חורבן וגלות איומה. כי אף פעם לא שעינו לאזהרות גם כשקיימנו המצוות זה היה רחוק מהלב, ללא תחושת שייכות, ללא ענווה, ללא חמלה וללא ערבות הדדית. אלא מלמול מהפה החוצה. היטב תיאר זאת הנביא ישעיהו כשאמר: "העם הזה ניגש אליי בפיו ובשפתיו וליבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה"(פרק כ"ט-י"ז).

כהורים גם אנחנו דואגים לילדינו מזכירים להם, מקשיבים להם, משתפים אותם במה שקורה ומאירים על הנתיב בו יצעדו בזהירות, באמונה, בענווה, ובבטחה ולא יתפזרו אל דרכים עקלקלות שתוצאותיהן מי ישורנו.

משה ממשיך ומבקש פעם אחר פעם: "ואהבת את ה’ אלוהיך ושמרת... חוקותיו ומשפטיו...."
המצווה לאהוב את ה’ היא הזמנה לזכור ולשמור. הזיכרון צריך לחיות בתודעה כדי להנחילו לילדינו ולדורות. כשאוהבים זוכרים שיש מי ששומר עלינו ושיש לנו דרך ומצוות. לכן האהבה היא שעון מעורר המזכירה לנו מאין באנו ונדע לאן נלך בענווה ובזקיפות קומה לאומית.

אני מתפללת שנדע להנחיל לילדינו את ערך ההקשבה, האהבה, והענווה ואת ערך הזיכרון ומתוך הכרת הטוב להודות על כל היש כי שום דבר אינו מובן מאליו.

אסיים משירה של לאה גולדברג: "למדני אלוהי"

למדני אלוהי ברך והתפלל
על החירות הזאת: לראות, לחוש, לנשום.
למד את שפתיי ברכה ושיר הלל,
לבל יהיה יומי כתמול שלשום,
לבל יהיה עליי יומי הרגל.


שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״