נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע
15 ליולי 2016
פרשת השבוע
אסתר פינס, 2016-07-15 - 10:00

 פרשת "בלק"

כל הזכויות שמורות

להלן תקציר פרשת "חוקת"- לקראת סוף הפרשה למדתי איך הדור החדש, השונה מדור העבדים שיצאו ממצרים, הינו בעל חזון ונחוש, לוקח פיקוד ויוצא למלחמה ומנצח פעם אחר פעם, ובהגיעם לבאר מים פתחו בשירה. שירת העם שונה משירת משה, פה העם חש את חדוות העשייה ופרץ משירת עצמו. וזה כל כך מובן כי כאשר האדם (במקרה הזה העם), בדיוק, נפרצות החסימות, ואז הוא יודע מה לעשות, הוא לוקח אחריות וסמכות ובד בבד הוא מרגיש שייכות ותחושת שליחות, מתוך אמונה בצדקת הדרך, הלב נפתח ומשמחת הלב, פורצת שירה חדשה, היוצרת חיבור, ומרוממת את הרוח, "אז ישיר ישראל." ככה נפרצה הדרך לארץ ישראל!
פרשת "בלק"- פרשת חוקת הסתיימה בניצחון בני ישראל על האמורי ועל עוג מלך הבשן ואחרי זה כתוב: וייסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן. בלק מלך מואב נמצא בבעיה, עם ישראל בדרכו אליו והוא יודע היטב שהעם מלווה בברכת שמיים וכבר הביס שני עמים גדולים כמו: האמורי ומלך הבשן. מלך מואב נלחץ מאוד והחל בדימויים המבטאים את פחדו מפני ישראל. "וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.... "וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה;" (פרק כב’ פסוק ב-ה).
בלק רואה בישראל עם רב, והרי מדובר בעם קטן, בעל רוח איתנה ונחוש, כי גבורה לא נובעת מכמות האנשים אלא ממורל גבוה שנוצר מתוך תחושת השליחות ואמונה בצדקת הדרך.. לכן בלק שגילה את חוסנו של העם, נלחץ והשתמש בביטויים המדמים את ישראל: כשור המלחך את ירק השדה, כיוון שכל מה שהשור מלחך לא נישאר סימן לברכה. כך ישראל בכל מקום שכף רגלם דורכת הם מביסים את האויב ומנצחים!
מה קורה לנו כשאנחנו מתנהלים מתוך פחד? לדוגמה, אעיד על עצמי, כשאני בפחד הדמיון רץ מהר ומעוות מציאות. אני לא מרוכזת, לא מקשיבה, ליבי סגור. איך יוצאים מהפחד? ברגע שאבין שאני בפחד, אצליח להתגבר על הפחד, אקשיב בלב פתוח ואתנהל בהכרת הטוב שבי, בידינו הדבר לעשותו.
כל מי שמתנהל מתוך פחד, לא יוכל להתמודד עם המציאות וזה בדיוק מה שקרה לבלק. זה קרה ויקרה לכל אויבינו. כי כשאנחנו מתנהלים מתוך תחושת שייכות, מאוחדים, וחדורי אמונה בצדקת דרכינו, נטיל אימה, ויראה, בלב כל הקוראים תיגר על קיומנו. או אז נחיה בשקט וללא מלחמות, "איש תחת גפנו". אם כך, מה עשה בלק כדי לגבור על ישראל? בלק מחליט לשכור את שירותיו של הקוסם, בלעם בן בעור, הידוע בכוחותיו המיסטיות, על מנת שקללותיו- בכוח מילותיו יבלום את ההתקדמות של בני ישראל.
למה קללות? ללמדנו שלמילה כוח עצום! העולם נברא בעשרה מאמרות, התורה ניתנה בעשרת הדיברות. לכן, עלינו להישמר לא לתת דרור ללשוננו, כי מילה בונה ומילה רומסת, ומילה היוצאת מן הפה לא ניתן להחזירה. לא בכדי נאמר: "מוות וחיים ביד לשון".
בלעם שונא את ישראל וחפץ מאוד לקלל, אך כיוון ששמע, כמו כל עמי האזור, שברכת ה’ שורה על עם ישראל, הצועד מחיל אל חיל! הפחד אחז בו. לכן הוא מבקש מהשליחים ללון עד שישמע את דבר ה’, ותגובת ה’ בפעם הראשונה הייתה "לא תלך עמהם".
בפעם השנייה, תגובת ה’ לבלעם, "לך איתם". למה ה’ מתיר לו הפעם ללכת? כי אם בלעם לא היה רוצה לקלל היה מלכתחילה דוחה על הסף את פנייתו של בלק, ומיד משלח את השליחים ולא מאפשר להם ללון, לא בפעם הראשונה ובטח לא בפעם השנייה.
מה ההבדל בין הליכה "עמם" לבין הליכה "איתם?" ללמדנו: "עמם" = הזדהות פנימית עם סיבת השליחות. ומאידך, ללכת "איתם" זו הליכה, לשם הליכה.
בפעם השלישית אנו נפגשים עם סיפור בלעם והאתון שלפי פרשנים רבים, מדובר בפרי דמיונו של בלעם שהבין שה’ כועס עליו לכן הפחד המתעתע, גרם לו לאנדרלמוסיה פנימית שהביאה אותו לומר: "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-מַלְאַךְ השם, חָטָאתִי--כִּי לֹא יָדַעְתִּי, כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי בַּדָּרֶךְ; וְעַתָּה אִם-רַע בְּעֵינֶיךָ, אָשׁוּבָה לִּי"(פרק כב’ פסוק לד’).
מלאך ה’ לא מחזיר אותו הביתה אלא חוזר על התגובה הקודמת: "לך עם האנשים..." כי: "בדרך שאדם רוצה לילך-מוליכין אותו". בלעם מאוד רוצה לקלל את ישראל וניכשל, מפני שהפך לכלי בידי ה’ ופיו התמלא בברכות. בא לקלל ונמצא מברך.
התלמוד מלמד אותנו, שכל הברכות שנאמרו על ידי בלעם הרשע נתבטלו,
חוץ מ: "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" (פרק כד’ –ה’). למה בלעם התפעל? רש"י אמר: "על שראה פתחיהם שאינן מכוונים זה מול זה", מדובר בעם צנוע ומאורגן, המקרין עוצמה.
שיתו ליבכם לעובדה כי בלעם אחרי שראה שבלק מאוכזב קשות, השיא לו עצה איך להכשיל את בני ישראל בבנות מואב ומדיין. החטא גרר את בני ישראל גם לחטוא בעבודה זרה, וזה הביא למגפה שהפילה עשרים וארבעה אלף חללים.
אני למדה מכך: אדם המתנהל בהכרת הטוב שבו, יש לו "עין טובה", הוא תמיד ישמח בהצלחתם של אחרים. מאידך, אדם ממורמר, "צר עין", אדם כזה תמיד יחמיץ פנים למול הצלחתם של אחרים.
כאשר האדם שמח בחלקו, יאחל לאחרים כל מה שהוא מאחל לעצמו.

יהי רצון שנזכה בברכת השפע: "ייזל מים מדליו וזרעו על מים רבים" אמן!!
שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״