נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "ניצבים וילך"
15 לספטמבר 2017
פרשת "ניצבים וילך"
אסתר פינס, 2017-09-15 - 10:00

 ספר דברים פרק כ"ט – לא

כל הזכויות שמורות

עשיית תשובה כדרך להתגבר על הצרות עקב הפרת מצוות מתוך ויקיפדיה

משה המנהיג הנאמן ממשיך לסכם את נאומו, אחרי שהנחיל בדור כובשי הארץ את הקוד המוסרי והערכי, הקריא את הצוואה המדגישה את המצוות המיוחדות לישיבה בארץ המובטחת. ועל מנת שהצוואה לא תישכח משה מצווה לשנן ולכתוב את התורה על האבנים ולהנחילה לדורות כדי להנציח את הברית בינינו לבין בורא עולם.

 

פרשת "ניצבים" מקרבת את הפרידה ממשה. משה נמצא ביומו האחרון וכך פותח את דבריו: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה’ אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל:......ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ......כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה’ אלהינו ואת אשר איננו פה היום."

 

ביומו האחרון משה מעביר את בני ישראל בברית בפני ה’ ומבקש: כולכם ניצבים ועוברים בברית ה’ שיש בה דברים קשים מנשוא אם לא תשמעו, אבל אם תשמעו יש בה ברכה שערכה לא יסולא בפז. משה מתחנן, אל תגששו בחשכה הישארו באור הברכה שהיא מהות קיומנו ומקור חיינו.

 

הברית היא לא רק ליוצאי מצרים "הניצבים היום.." אלא על כל אלה שעוד לא נולדו, "את אשר איננו פה היום" אל כל ממשיכי הדרך מדוד לדור ולנצח נצחים.

השאלה המתבקשת איך הדור שטרם נולד יכול להיות שותף לברית?!

התשובה: חינוך!! על כל הורה בבית ומחנך בכיתה, באוניברסיטה, מפקד בצבא ומנהיג, להיות אחראי לחינוך הילדים והנערים כדי שילמדו, יפנימו וישננו את הזיכרון מאין באנו, ומתוך אהבה ירגישו שייכים ושותפים לעקרונות הברית, למצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום.

 

אותו הורה/ מחנך צריך לשמש דוגמא אישית ולהנחיל באהבה, באמונה ובענווה את העקרונות בצורה כזאת שתבטיח שגם הילדים יעבירו באהבה את הלפיד לדור הבא, דור הנכדים והנינים וכן הלאה כדי שגם הם מתוך אהבה והכרת הטוב, ירגישו שייכים ושותפים.
אם חובת העברת לפיד החינוך ושינון הזיכרון יתנחלו בלבבות ויעברו מדור לדור, נוכל ליהנות מברכת הארץ, נתפקד ונתנהל כמגדלור מוסרי וערכי ואז בענווה וגאווה לאומית, נשמור על הפיקדון היקר מפז – ארץ ישראל, לנצח נצחים!

משה גם ביומו האחרון לא מוותר וממשיך להזהיר: "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה....... ושבת עד ה’ אלהיך ושמעת בקולו... ושב וקבצך מכל העמים......"

 

רוצה לומר: רעיון התשובה- החזרה לעצמנו, מבשר שיש חיים אחרי הקללה, ובידינו להפוך קללה לברכה, נחזור לעצמנו ל"אני" השלם שלנו. נפתח את הלב הסגור שהוביל לחטא היוהרה ולמלחמת אחים עד לאבוד תאבדון- גלות! כשהלב נפתח נבחר בחיים ונראה את הברכה ובשמחת הלב נרגיש שייכים ושותפים לעקרונות הברית ומתוך תודעת שליחות נתנהל באחריות ובענווה מתוך הכרת הטוב ואז :"ושבת עד ה’ אלהיך ושמעת בקולו." נקשיב לקול הפנימי שכולו רצוף אהבה, יראה, ענווה ושלום.

"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו."

כלומר: החזרה לעצמנו תבוא מתוך רצון והבנה הבאים מתוך הלב המחובר למהות קיומנו- לאור הברכה.

 

פרשת "וילך" נפתחת: "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל בני ישראל: ויאמר....בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא...."

אני רואה בדמיוני את משה המנהיג הגדול, ביום הולדתו המאה ועשרים שהוא גם יום מותו, לא מתעצל ומכתת רגליו במלוא המרץ, מאוהל לאוהל מדבר אל ליבם שישמרו על הברית ויקיימו באהבה את המצוות ושלא יישכחו את מצוות הזיכרון "מאין באנו" ובד בבד הכינם שיהושע מחליפו יוליכם בכיבוש הארץ וחיזק את רוחם, "חזקו ואמצו.........ה’ לא ירפך ולא יעזבך."
רוצה לומר: עם חזק ואמיץ המאמין בצדקת הדרך לא יישבר מול קשיי החיים ולא ייתן לפחד להשתלט ולשתק אותו. הוא מרגיש שה’ עמנו.
משה ממשיך ללא לאות ומבקש: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל ...למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל.... והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת...."

 

משה לא מוותר וממשיך שוב ושוב להזהירם, כי הוא יודע שהעם כפוי טובה הזה עלול להתפתות, לסטות מן הדרך מן האור, אל חשכת התהום. לכן הוא מבקש לכתוב את התורה כשירה. השירה מעוררת געגוע, משיבת נפש, פותחת את הלב ומחזקת את החיבור למהות קיומנו.

גילוי לב! השירה מוליכה אותי לאור הזיכרונות. אבא ז"ל שניחן בקול חם ומרגש, אהב שירה. בכול נפתולי חיו אבא היה שר. כשהמצב היה קשה, כשהיה שמח, כשהיה עצוב, כעוס וכאוב, אבא תמיד שר. אבא היה איש השמח בחלקו.

 

על כן, מילדות השירה מלווה אותי בשבילי החיים. בימים קשים השירה הפיחה תקווה ורוממה את רוחי. היא מרגיעה, היא מקור לשאיבת כוח ועידוד. השירה פתחה את הלב וגרמה לי לראות את אור הברכה באמונה, בענווה ובהכרת תודה.

לקראת ראש השנה אני מתפללת שנאמץ אל ליבנו את השירה, ונכיר תודה. נתבונן פנימה בתוכנו ונבקש: אבינו מלכנו, חדש עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה, בשמחת הלבבות.

 

אסיים משירה של פניה ברגשטיין

"ניגונים"

שתלתם ניגונים בי אמי ואבי
ניגונים מזמורים שכוחים
גרעינים, גרעינים נשאם לבבי
עתה הם עולים וצומחים.


שבת שלום ומבורך!
כתיבה וחתימה טובה.
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פסטיבל "ימים של קולנוע" יולי 2019 - הכניסה לכל האירועים חופשית
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
ידיעה לציבור- נערות הוטרדו מינית במרחב הציבורי
מוזיאון למורשת השייטת ומרכז לפיתוח מנהיגות, נוער וחינוך יוקם בעתלית
משתפים פעולה למען העסקים והתעשייה
תיק החשדות נסגר! ״הצדק יצא לאור״