נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > איך אנחנו חיים בצפיפות הזאת?
20 לספטמבר 2017
איך אנחנו חיים בצפיפות הזאת?
נריה פלדש, 2017-09-20 - 10:00

מגיל צעיר הילדים לומדים בגנים ובכיתות צפופות ללא מספיק הקשבה. כשתגדלו תעמדו שעות בתור למשרד התחבורה וזה יראה לכם נורמלי

כל הזכויות שמורות

אילוסטרציה

בגן החובה של בתי יש 30 ילדות וילדים יחד איתה הם 31. לכאורה זה לא נשמע הרבה רק 31 ילדות וילדים מדי יום נפגשים בגן מהבוקר עד הצהריים. ואיתן שתי גננות מסורות- מדי יום בוקר עד הצהריים. 31 ילדים לא נורא.

זה לא נשמע לנו הרבה כי התרגלנו לחיות בצפיפות נוראה- בכבישים, בחדר ההמתנה לרופא, בתור האינסופי של ביטוח לאומי, משרד הפנים, משרד התחבורה ומה שתרצו. אנחנו יודעים שככה זה כאן במדינת ישראל לכן אף אחד לא מתפלא ולא מתקומם על השירותים הגרועים שאנחנו מקבלים מהמדינה.


כמעט בכל מקום ציבורי שאמור לספק שירות לאזרחית שוררת צפיפות וזה לא בגלל שאנחנו מדינה קטנה וצפופה זה בגלל שהמדינה לא יודעת לתת שירות לאזרחים המתגוררים בתחומה, לאזרחים משלמי המיסים שמגיע להם שירות טוב מהיר ויעיל בלי שיצטרכו לבזבז שעות ארוכות בהמתנה- בהמתנה לרופא בהמתנה לפקידה שתנפיק דרכון, בהמתנה לגננת שתקשיב לילד או לילדה שרוצים לספר לה משהו מצחיק או להראות לה פצע באגודל.


הרי מה הבעיה להוסיף עוד ארבעה פקידים ולאייש את כל האשנבים? לאפשר לאנשים להתפנות לעיסוקיהם ולעשותם בנחת? מה הבעיה להביא עוד סייעת או גנן לגן הילדים, כדי שירווח קצת לילדים הדחוסים ולגננות- שיהיה להן זמן להתפנות באמת ולהיות עם הילדים לא לרוץ כל היום, להנות מהיום שלהן אם אפשר. זה לא עניין של רצון טוב, זו חובתה של המדינה כלפי אזרחיה זה הגיוני כמו שהגיוני לנו שיש 31 תלמידים בכיתה.


אני רק יכולה לדמיין מה עובר על 31 הילדים שלרשותם יש רק שתי נשים לכל המענות, הדרישות והבקשות האינסופיות כמו שיש לילדים בני 4-6. (בכיתות זה יותר גרוע שם יש רק מורה אחת.) אני יכולה לדמיין כי זה בטח כמו שאני עומדת בפקק אינסופי והמוח מחשב להתפוצץ והרגליים רק רוצות לרוץ ולהמשיך.
הילדים של היום הם דור העתיד, כך נהוג לומר. מהם יצאו המנהיגים והפולטיקאים שלנו- אנשים קטנים וצווחנים המרוכזים בעצמם. כי בגן, בכיתה, בכביש, בסופר בכל מקום הם רק נאלצו להלחם על מקומם שמישהו יקשיב להם, יראה אותם.


למה הרפורמה לעוד סייעת היא רק בגני הטרום חובה, וגם שם רק חמישה ימים, מדוע אין כסף לשלם משכורת לעוד מישהו שידאג לילדים שלי שלכם שלנו? מדוע גם אנחנו ההורים צריכים להילחם על כל דבר, על החינוך המגיע לילדים שלנו על התשתיות המגיעות לילדים שלנו- ובעצם על שירות טוב יותר, מדוע אנחנו מסתפקים במועט כל כך?
אולי הרעיון הוא לא להרגיל את האנשים הקטנים האלו שמישהו יקשיב להם, כי בבגרותם כנראה אף אחד לא ישים עליהם ועל דעותיהם קצוץ- בל נטפח בהם תחושת שווא שהם שווים משהו וראויים ליחס טוב.
שילחמו בשביל זה- חזק והרבה. שיצעקו, שיצרחו. אההה, אבל אין להם כוח, הם עומדים שעות בתור וחיים בצפיפות נוראית, ככה השלטון אוהב אותנו חלשים ועייפים.
ואז אולי נעשה רפורמה. לא, רק נגיד שנעשה רפורמה וגם אז היא מתכוננת לקיץ 2040. 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
"אינתה עומרי"
מסיימים כמו שרק אנחנו יודעים!
מחזקים קשרים בינלאומיים
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור
חדשות אחרונות
"אינתה עומרי"
מחזקים קשרים בינלאומיים
מנהל חדש לבית ספר אורט
תלמידי בית הספר רעות זכו במקום ראשון בתחרות בינלאומית של ’כתבי סביבה צעירים’ - YRE