נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > "האזינו"
20 לספטמבר 2017
"האזינו"
אסתר פינס, 2017-09-20 - 10:00

 ספר דברים - פרשת "האזינו"(פרק ל"ב, א’-נ"ב)

כל הזכויות שמורות

אילוסטרציה

משה המנהיג הנאמן, נמצא ביומו האחרון. גם ביום מותו, הדאגה לגורלנו לא נותנת לו מרגוע, עד שבריר השנייה האחרונה הוא מתחנן ומזהיר. אחרי שביקש שיכתבו את התורה כשירה, כיוון שהשירה נטמעת בנשמה, מרעננת זיכרון, מעוררת געגוע לניחוחות המסורת, מציתה מחדש את האהבה, ומחזקת את תחושת השייכות. בחר לסיים בשירה קשה מלאה תוכחה ורק בסוף השירה יש נחמה וברכה. שירת "האזינו."

 

פרשת "האזינו" נקרא בשבת שובה לפני יום כיפור ונפתחת כך: "האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי."

משה רבנו החרד לגורלנו פותח את שירתו במילים נשגבות ופונה אל השמיים והארץ. בפרשת "ניצבים" משה אומר לעם: "העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך."

אני שואלת: למה משה בחר במושג האזינו ולא הקשיבו?

התשובה: מאחר שהאוזניים הן מקור האיזון, האזינו= איזון. כפי שהשמיים והארץ מאוזנים כל אחד יודע את מקומו ותפקידו, משמיים יורדים גשמים והאדמה נותנת יבולה. משה מייחל שנשמור על איזון, לא נפריז ולא נתפזר לעבודת אלילים ונשכח מי אנחנו ומאין באנו. וכעלה הנידף ברוח שורש נחפש.

שאלה שנייה: למה משה פונה לשמיים ואל הארץ ולוקח אותם כעדים?

התשובה: משה המכיר היטב את העם כפוי הטובה, את טענותיו וחולשותיו הוא יודע שאחרי שיתנחלו בארץ, לא יחזיקו מעמד, "וישמן ישורון ויבעט" לא ישמרו על איזון ויסטו מהר מן הדרך הברוכה. מזה משה חרד, כי הסטייה מן הדרך תוביל לחטא היוהרה שיוביל להתכחשות לזהותנו, לעבודת אלילים ולשנאת אחים, שתפרום את הרקמה האנושית המחברת אותנו לעם, עד לקללה-אבוד תאבדון – גלות!

במבט היסטורי לאחור, מתברר שמשה צדק. אף פעם לא ידענו להעריך ולהכיר תודה! ולא שעינו לאזהרות. התכחשנו לזהותנו לשורש קיומנו, איבדנו את חירותנו ובאו הקללות- גלות אחת ועוד גלות בת אלפיים.
משה מעיד את השמיים ואת הארץ כי הם נצחיים וישמשו כעדים. והראייה כשהיינו בגלות הארץ הייתה שוממה ולא נתנה יבולה.

מארק טווין שביקר בארץ ב-1867 תיאר בספרו, "מסע תענוגות בארץ הקודש" את ארץ ישראל כעזובה ושוממה.

אחרי אלפיים שנות גלות נוראה שבנו לארצנו, ומאז ששבנו הארץ פורחת ומשגשגת. חדשות לבקרים מתגלים ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית ראשון, בית שני ואף לפני כן, המלמדות שהאדמה הזאת כפי שה’ הבטיח ומשה העיד, חזקה מכל חסרונותינו ושמרה בכל רגב מרגביה על זיכרון היותנו כך שאיש לא יוכל לטעון ולדרוש שהיה כאן לפנינו.

אך עדיין לא למדנו להכיר תודה ולא השכלנו להבין ולהפנים שעלינו להיות מאוחדים (לא אחידים) ולא להוציא החוצה דיבת הארץ רעה, כי בעוכרינו הדבר!!

 

לכן, משה מדבר אלינו ואל הדורות הבאים אולי אף יותר מהעם העומדים מולו על סף הכניסה לארץ המובטחת. עלינו לקחת אחריות, לבחור בחיים, להעריך ולהכיר תודה! נתנהל בענווה, נדאג שהסיפור ההיסטורי מאין באנו יחיה בתודעה. ננחיל לדורות באהבה ואמונה את עקרונות הברית, את הענווה, ההקשבה והחמלה ואת ערך האחדות! כי אנחנו-כולנו רקמה אנושית אחת, חלק משרשרת הדורות המחוברים לשורש קיומנו. נשמור על ארצנו-נחלת אבותינו, נראה ברכה, ונשמח בחלקינו.

 

לשירת "האזינו" חרוזים המשקפים נאמנה את שהתחולל בקורות חיי עמנו בכל דורותיו.

אתייחס לקטע נוסף מהשירה: "שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל" (פסוק ה’).

לדעתי: שיחת לו לא בניו מומם, הכוונה אם הדור הצעיר מתנער מעקרונות הברית, הבעיה, בדור המחנכים , דור עיקש ופתלתל שבעט והתכחש לשורש קיומנו ולא השכילו ללמד ולהטמיע בענווה, באהבה וגאווה לאומית בדור ההמשך את הסיפור ההיסטורי מאין באנו, ולשתול בחדרי ליבם את הניגונים משירת חיינו, כדי שירגישו שייכים ושותפים לעקרונות הברית, ובאהבה יעבירו את הלפיד לדורות הבאים. כך ישמרו על ערך האחדות ועל הפיקדון היקר מפז- ארץ ישראל.

 

אני נזכרת בסיפור ששמעתי על יעקב חזן ז"ל שהיה יו"ר מפ"ם. כאשר יעקב היה על ערש דווי, חברו ממשמר העמק, בא לבקרו במיטת חוליו וכך סיפר: ’יעקב אזר כוחות התיישב ובקול חלוש הביע חרטה ואמר: כשעלינו ארצה ב- 1923 עלינו בתחושת שייכות ואמונה בצדקת דרכינו, ובליבנו ניגונים מבית אבא. אך בחרנו להקים בארץ דור חדש של ישראלים ומה קיבלנו? קיבלנו עמי ארצות ללא יהדות.’ נאנח והמשיך: ’וכי ללא יהדות תהיה לדורות הבאים זכות על הארץ הטובה הזאת?!’

 

לקראת ראש השנה ויום הכיפורים הכונס אותנו בארץ אבותינו וקורא לי – לכולנו להתבונן בתוכנו, לשפר מעשינו ונשוב לעצמנו, נסלח ונבקש סליחה, נעריך ונכיר תודה! אשא תפילה: אבינו מלכנו, "השקיפה ממעון קדשך מן השמיים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו....ארץ זבת חלב ודבש."

 

לשנה טובה ולחיים טובים ומבורכים תיכתבו ותחתמו. אמן!!

אסיים משירו של יורם טהרלב

עוד לא תמו כל פלאייך

ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה
קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה
פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה.
עוד לא תמו כל פלאייך......


שבת שלום ומבורך!
אסתר פינס

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }