נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > למי שייך בית הכנסת ב’חלומות זכרון’?-חלק ראשון
4 לאוקטובר 2017
למי שייך בית הכנסת ב’חלומות זכרון’?-חלק ראשון
מוריס דוד בר-יוסף, 2017-10-04 - 10:00

כיצד קרה שבית-הכנסת שהוקם בצביון תנועת חב"ד, הפך לזירת עימות וטרם נמצא לו פתרון? איך היה בית-התפילה למוקד סכסוך בין בעלי-עניין שונים? מדוע נמצא הרב יוסף-יצחק פריימן איש חב"ד, כבר 7 שנים מחוץ לבית-הכנסת שניהל? מה חלקן של המועצה-המקומית והמועצה-הדתית בפרשה העגומה שלא מוסיפה כבוד לאיש? איך קרה שחלק מבית-הכנסת, משמש דירת-מגורים למשפחה? והשאלה המרכזית: האם יבשר חודש תשרי, סיום מכובד ומקובל לסיפור העצוב הזה?- תשובה חלקית בכתבת-התחקיר המתפרסמת כאן.

כל הזכויות שמורות

בית חב"ד , צילום: מערכת גפן

אפשר להתחיל את הסיפור העגום הזה דווקא מהסוף ומן התקווה לפיה, בהשראת חגי-תשרי, מסתמן אולי פתרון מכובד, לאחת הפרשות המכוערות שידעה זכרון-יעקב בעשור האחרון. הסיבה לאופטימיות הזהירה הזאת, שואבת את כוחה מהרושם, לפיו מרבית המעורבים בסכסוך האלים, שפרץ סביב בית-הכנסת בשכונת ’חלומות זכרון’, מגלים רצון טוב לסיים את הסאגה הזאת בדרכי-נועם.
יחד עם זאת, צריך להכיר באפשרות ולפיה חלק מהנושאים באחריות למצב שנוצר בבית-התפילה של השכונה, זקוקים עדיין לסוג של ’דחיפה’ על-מנת לרדת-מהעץ ולשמור על כבודם ויתכן שאחרי ’הסליחות’, יום-הכיפורים וערב חג-הסוכות ושמחת-תורה, יזכו בהשראה הנחוצה להם להפוך פילוג אלים לאחדות לבבות.
מלאכת השיקום של פרויקט זה, אינה פשוטה. יתר על-כן, על העוסקים בה להתגבר על ’רוח רעה’ שעברה בין המעורבים בפרשה ולוותר על מידה לא מבוטלת של ’אגו’, שלא לדבר על מחיקת עובדות שנקבעו בשטח באופן חד-צדדי.
הסיפור הזה החל דווקא בקול תרועה גדולה, כאשר נחנך בית-הכנסת בחודש אלול התשס"ח (2007) במעמד גדולי הרבנים, אנשי-ציבור ואפילו המזכיר-הראשי של תנועת חב"ד בניו-יורק, הגיע בטיסה מיוחדת ארצה, לכבד את מעמד חנוכת בית-הכנסת. אלפי תושבים נטלו חלק בחגיגה המרגשת ועולם חב"ד בארץ ובחו"ל, יצא מגדרו בהתלהבות, נוכח הקמת בית-הכנסת, כהעתק מדויק של מרכז חב"ד העולמי 770 בניו-יורק.


                                                           בית חב"ד , צילום: מערכת גפן

 

גם היזם עודד תורג’מן, מבעלי חברת ’אמירי זכרון’, שהקים בשותפות עם ’שיכון ובינוי’ את השכונה החדשה, השתתף בטכס המרגש והונצח כשהוא רוקד עם ספר-תורה בזרועותיו, כשלצדו ראש-המועצה הקודם, אלי אבוטבול, מחתני השמחה.


ברור היה אז לכל כי 770 בזכרון-יעקב, הוא בית-הכנסת של תנועת חב"ד במושבה, לא רק בגלל סגנון הבנייה ועיצובו, אלא הודות לתכנים הרוחניים שאגר, לאופי התפילה הנהוגה במקום ולעובדה לפיה, כנהוג בחב"ד, פתח בית-הכנסת את שעריו לכל התושבים בשכונה ומחוצה לה. עד מהרה החלה גם פעילות ענפה להתבצע בבית-התפילה וכמנהג חב"ד, הקיפה את כל המגזרים, העדות, המינים והגילים וכך היה בית-הכנסת למוקד רוחני-חברתי תוסס של חב"ד זכרון-יעקב.


אם בכל אלה לא היה די, זכה הרב יוסף-יצחק פריימן לקבל אסמכתא כתובה מטעם המועצה-המקומית זכרון-יעקב, באמצעות המועצה-הדתית ולפיה ניתנה לו הסמכות לנהל את בית-הכנסת. לימים יתברר כי למסמך זה נועדה חשיבות לא מבוטלת, אף שהרב פריימן לא נזקק לו בזמנו, שהרי גלוי וידוע היה, כי הוא הרב של חב"ד במושבה ומתוך כך, גם מנהל את בית-התפילה על-פי דרכה של חב"ד.
בית-הכנסת המוכר כבית-התפילה של חב"ד, היה לאבן-שואבת על פי מהות תפיסת-העולם של התנועה והכל התקבלו בו בזרועות פתוחות ובכלל זה תושבים רבים מ’חלומות זכרון’ וגם משכונות אחרות במושבה. לדברי המקורבים לרב יוסף-יצחק פריימן, שסירב בכל תוקף להתראיין לכתבה זאת, מדובר היה בפעילות רבה ומגוונת שכללה בין היתר ’הקפות’ ברוב-עם, קייטנות, אפיית מצות לחג-הפסח, הפעלת מועדונים, בר-מצוות ובת-מצוות, הפעלת פרויקט ’מועדון המעשים הטובים’ בחוויה ויצירה וכמובן שיעורים ותפילות סדורות. הכל קישרו את חזות הבניין עם תנועת חב"ד וכמובן עם הרב יוסף-יצחק פריימן איש חב"ד וכאשר הוזכר במושבה בית-הכנסת הזה ב’חלומות זכרון’, ידעו הכל כי מדובר בקשר שנחשב בלתי ניתן לניתוק, בינו לבין חב"ד והרב פריימן. אפילו חיפוש אקראי ב’גוגל’, העלה את בית-הכנסת המדובר כבית-התפילה של תנועת חב"ד בזכרון-יעקב...


פעילות בית חב"ד למען הקהילה


יכול מאוד להיות שהחגיגה הזאת הייתה נמשכת עד עצם היום הזה, אלא שכעבור כ-4 שנים מאז חנוכת בית-הכנסת, נפל דבר ומאז החלה התדרדרות, שיצרה מצב חדש ובלתי מתקבל על הדעת, בכל הקשור לבית-התפילה ב’חלומות זכרון’.

 

’חתול שחור’ ומאיים

על-פי פרסומים שונים שראו-אור בעיתונות המקומית בזכרון-יעקב, עבר ’חתול שחור’ בין הרב פריימן לבין היזם עודד תורג’מן, מי שבנה והקים כזכור את מבנה בית-הכנסת. על הסיבות לפרוץ הסכסוך המתלהם בין השניים, כבר סופר בזמנו לא מעט בעיתונים המקומיים ואין טעם לחזור על הדברים, אבל קשה להתעלם מהתוצאות הקשות שגרם הסכסוך הזה ומהמהירות בה הפכה ידידות חמה והערכה הדדית, לנחשול של ’רוח רעה’.
מקורבי הרב פריימן טוענים בלהט רב, כי בעקבות אותו ’חתול שחור’ בין היזם עודד תורג’מן לבין הרב פריימן, החל מסע ’עליהום’ של כל המערכות בזכרון-יעקב, במטרה לסלק את הרב פריימן מבית-הכנסת ולמעשה להביא גם למחיקת אופיו וסגנונו החב"די. גורמים המקורבים לרב, מצביעים על המועצה-המקומית (באותה העת), המועצה-הדתית וגורמים נוספים, שניהלו נגד הרב פריימן קרב-מאסף ואף מינו במקומו את הרב אלעד בן-שטרית, שינהל את בית-התפילה.
הרב יוסף-יצחק פריימן ’זכה’ לקבל מסמך חדש מטעם המועצה-המקומית, באמצעות המועצה-הדתית ובו הודו לו על תרומתו לקהילה, אך הודיעו לו כי סיים את תפקידו כרב ומנהל בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’. הרב פריימן לא אמר נואש ובסיוע כספי וארגוני של תנועת חב"ד, הגיש לבית-המשפט, בקשה לצו-מניעה נגד המועצה-המקומית והדתית בזכרון-יעקב.
בית-המשפט הביע הזדהות והבנה עם כאבו וטענותיו של הרב פריימן, נוכח נישולו מבית-הכנסת, אלא שמבחינה חוקית, היו ידי השופט כבולות, משום שהוכח בעליל כי, מבנה בית-הכנסת, נמצא בבעלות המועצה-המקומית זכרון-יעקב ומעולם לא נמצא מסמך המעיד על כך שהוא בבעלות תנועת חב"ד.
פסיקת בית-המשפט לא הוציאה את הרוח ממפרשי הרב פריימן ותומכיו, בעיקר משום שבית-המשפט לא פסק שאסור לרב ולאנשי חב"ד להמשיך להתפלל במקום.
אלא שלטענת מקורבי הרב, חרף הניסיונות להמשיך להתנהל כבעבר, גבר עליהם הלחץ עד כדי כך שנאלצו לעזוב את בית-התפילה שלהם. גם העימות הזה זכה בזמנו לסיקור תקשורתי רחב ואף פורסם כי ’בעלי הבית’ החדשים, מיהרו להחליף את המנעולים של דלתות הכניסה, למנוע מהרב פריימן ואנשיו, להמשיך לפקוד את בית-הכנסת.
הסערה שהתחוללה בעקבות האירועים הללו, הביאה ב-25 בפברואר 2011 להפגנת תמיכה של עשרות חסידי חב"ד ברב פריימן. הם הגיעו בהסעות מאורגנות לזכרון-יעקב והשתלטו במשך שעות ארוכות על בניין המועצה-המקומית בשירה וריקודים, בהעבירם מסר חד וברור: תנועת חב"ד לא תסבול התעמרות ברב יוסף-יצחק פריימן ועליו לחזור לנהל את בית-הכנסת ממנו גורש! הסערה המקומית חצתה גבולות וחרגה מזכרון-יעקב לרחבי הארץ והעולם, כשעיני חסידי חב"ד נשואות למתחולל במושבה, לראות כיצד ייפול דבר.
אלא שבשלב הזה, של מה שהפך למאבק בין הצדדים, חרף ניסיונות כושלים להביא לסוג של ’סולחה’, התבצרו הניצים בעמדותיהם וככל שחלף הזמן, התברר כי אין דרך חזרה ובהדרגה השכיל גם הרב פריימן אל ליבו, כי יאלץ לנטוש את בית-הכנסת עם חסידיו והוא חזר לבית-התפילה הקטן הסמוך לביתו בשכונת רמת-צבי.

 

דירת-מגורים בבית-הכנסת

למען ההגינות הנדרשת בהצגת הדברים, ראוי גם להדגיש כי יריביו של הרב פריימן טוענים כי המצב שהשתרר בבית-הכנסת ב’חלומות זכרון’, לא הותיר ברירה אלא לחולל שינוי. לדבריהם נקלע המקום למצב של שיתוק כמעט מוחלט בפעילות, למיעוט מתפללים מקרב השכונה ולמעשה למצב בו היה בית-הכנסת ל’פיל לבן’ ושומם. מתוך רצון וכוונה ליצור מציאות פעלתנית חדשה, לא נותרה לדבריהם ברירה, אלא להביא להחלפתו של הרב פריימן על-מנת למלא את בית-הכנסת בפעילות תורנית-תרבותית וכמובן במתפללים.


מקורביו של הרב פריימן דוחים טענות אלה מכל וכל ויודעים להצביע על רשימה ארוכה מאוד של פעולות שיזם בזמנו הרב פריימן בבית-הכנסת, על השתתפות גדולה של הציבור מכל שכבות האוכלוסייה בזכרון-יעקב במתרחש ובאירועים המוניים שארגנו הרב ורעייתו במקום.
גורמים המקורבים לפרשה, ידעו לספר כי למחלוקת הקשה שנתגלעה בין הצדדים, נוסף גם וויכוח נוקב בעל ’ריח עדתי’ חריף, על רקע התנגדותו כביכול של הרב פריימן לוותר על נוסחי התפילה הנהוגים בחב"ד ולאפשר מניין-ספרדי במקום וגם על התנגדותו כביכול להתקנת ’ויטראז’ים’ בבית-הכנסת, שאינם הולמים את רוח חב"ד.
מקורבי הרב דוחים בשאט נפש את הטיעונים הללו ומצביעים על ציבור מתפללים מעורב שפקד את בית-הכנסת ועל כך שהרב פריימן בעצם סולק באלימות מהמשכן.
בינתיים נרשמה במקום התרחשות מוזרה וחריגה, כאשר מישהו הפך את הקומה השנייה של בית-הכנסת לדירת-מגורים עבור משפחה.

בידי מערכת ’גפן’ מצויים צילומים והקלטות המעידות, על מגוריה של המשפחה בתוך בית-הכנסת, מה שנוגד כמובן את ההלכה ומעבר לכך, כלל לא ברור אם הרשות-המקומית מודעת לדבר, על כל המשתמע ממה שלכאורה נראה כעבירה על החוק!


בתוך כך נדם משום מה קולה של תנועת חב"ד, אשר יצאה בזמנו למסע תמיכה ארצי ועולמי ברב פריימן ובחסידיו. גם המעבר המאולץ של הרב פריימן לבית-הכנסת הקטן והצפוף, סמוך לבית מגוריו, לא הביא את תנועת חב"ד לנקוט צעד כלשהו, מה שמן הסתם מעורר שאלות רבות, עליהן אין בשלב הזה מענה.


בית-הכנסת ’הזמני’ ברמת-צבי, צר מלהכיל את המתפללים והלומדים הפוקדים אותו. הרב פריימן מקיים תפילות המוניות ביום-הכיפורים ובשמחת-תורה במתחם אג"ד הישן, מקום שבקושי רב ראוי לסוסים או כבשים. בשבתות קיימת במקום צפיפות רבה עד כדי כך שנאלצים ’לנייד’ את עזרת-הנשים הקטנה ולא פעם ’גולשות’ התפילות לתוך בית הרב. המקורבים הנאמנים לרב, מעידים על כך שלמרות 6 השנים שחלפו מאז ’הגירוש’ מ’חלומות זכרון’, ממשיכים רבים לפקוד את בית-התפילה הקטן של הרב ברמת-צבי ובהם גם עשרות מתושבי השכונה.


לא מכבר ארגנה רעייתו של הרב ערב-נשים, שתוכנן תחילה להתקיים ב’מוזיאון העלייה הראשונה’ אולם נוכח הביקוש הרב, העבירה הרבנית את האירוע לאולם של המתנ"ס ונאלצה גם שם להגביל את מספר המשתתפות ל-200 בלבד, מחמת המחסור במקום. לאירוע הזה הגיעו נשים מכל רחבי המושבה ובכלל זה גם מ’חלומות זכרון’, מה שלדברי מקורבי הרב ורעייתו, מעיד על הקשר העז שנרקם בינם לבין גברים ונשים כאחד, הממשיכים לזהות את הזוג עם הפעילות הברוכה של חב"ד במושבה.


המציאות הקשה שנוצרה במהלך הזמן ואשר החמירה עם השנים, גרמה לגורמים שונים לנסות ולהביא למציאת פתרון הולם. אחד מחברי המועצה-המקומית, אף העלה בפני ראש המועצה זיו דשא, את האפשרות לקבל החלטה לפיה, המועצה (להזכירכם: הבעלים החוקי והבלעדי על מבנה בית-הכנסת) תקצה את הבניין לטובת תנועת חב"ד וכך יתאפשר לרב פריימן ’לחזור הביתה’ עם חסידיו.


ההצעה הזאת עוררה עניין רב בקרב המעורבים בפרשה ובשלב הזה גם לא עוררה התנגדות עקרונית מצד המועצה-הדתית ומלשכתו של ראש-המועצה (ראה תגובות), אבל עד שהיא תתממש, אם בכלל, מישהו צריך לטפל במשפחה המתגוררת בבית-הכנסת, לבוא בדברים עם מי שהביא ליציאתו הכפויה של הרב פריימן מבית-התפילה שניהל ובסופו של יום להחליט להשיב את המצב לקדמותו לטובת הציבור.

התגובות:

 הרב יוסף-יצחק פריימן

הרב פריימן ורעייתו סירבו כאמור להתראיין לכתבה זאת ורק מסרו: " יש לנו הערכה רבה ליזם עודד תורג’מן, שסייע רבות בהקמת בית-הכנסת. אנחנו מאחלים לכל הנוגעים בדבר שנה טובה וחתימה טובה ושימצא פתרון ראוי לבעיה המתמשכת ואנו מלאי הכרת טובה לכל מי שעזר לנו מתחילת הדרך".

 ראש המועצה-המקומית זיו דשא:

"המועצה-המקומית זכרון-יעקב, פועלת בכל נושא ניהול נכסי-הציבור ובהם מבנים ושטחים ציבוריים, על-פי נוהל ההקצאות. במקרה הנדון ובאחרים, הועברו בתי-הכנסת לניהולה של המועצה-הדתית המקומית והיא מנהלת אותם בהתאם לסמכותה.
יחד עם זאת, יכולה המועצה-המקומית, בהתאם להחלטתה, לקבל לידיה את הניהול, או להקצות כל נכס ציבורי, בהתאם לכל דין".

 המועצה-הדתית:

מהמועצה-הדתית זכרון-יעקב נמסר כי "אין לנו שום התנגדות לניהול בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’ על-ידי גורם כלשהו ובכלל זה חב"ד ובלבד שהמקום ישרת את הקהילה כולה וייתן מענה לצרכי התושבים וילדי השכונה, מבלי שיהא לגורם כלשהו ’טאבו’ על ניהולו וכך אפשר יהא להחזיר את בית-הכנסת למטרתו המקורית".


החלק השני של הכתבה בגיליון הבא של ’גפן’.

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
מה״סוהו״ בניו יורק לזכרון יעקב
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }