נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לילדים
חגיגת סרטים בקיסריה
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’- חלק שני
20 לאוקטובר 2017
פרשת בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’- חלק שני
מוריס דוד בר-יוסף, 2017-10-20 - 10:00

חברת חקירות-פרטית תיעדה את המתרחש בדירה המצויה בקומה השנייה של בית-הכנסת • המועצה-המקומית מבהירה שתפעל בעניין זה על-פי החוק • מה הקשר בין סגירת המעבר מרחוב הזית לרחוב הכובשים למניעת מעבר-נשים לבין פרשת בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’?

כל הזכויות שמורות

בית חב"ד , צילום: מערכת גפן

תקציר החלק הראשון
למי שלא קרא את החלק הראשון של הכתבה, שפורסמה בגיליון האחרון של ’גפן’ בערב חג-הסוכות, הנה תקציר הדברים המרכזיים שהופיעו בה:
- חנוכת בית-הכנסת בשנת 2007 בשכונת ’חלומות זכרון’.
- זהות בית-הכנסת עם תנועת חב"ד.
- הסמכת הרב יוסף-יצחק פריימן לנהל את בית-הכנסת.
- פעילות תורנית-חברתית בבית-הכנסת בסגנון חב"ד.
- ’חתול שחור’ שעבר בין יזם בית-הכנסת עודד תורג’מן לבין הרב פריימן.
- הדחת הרב פריימן מניהול בית-הכנסת.
- הפגנת מחאה של תנועת חב"ד במועצה-המקומית ותמיכתה ברב פריימן.
- בית-המשפט דוחה את הבקשה לצו-מניעה שהוגשה ע"י הרב פריימן.
- טענות בדבר חוסר פעילות בבית-הכנסת ע"י מתנגדי הרב פריימן.
- החלפת מנעולים בבית-הכנסת וסילוקו של הרב מבית-התפילה.
- קביעת אחת מקומות בית-הכנסת לדירת-מגורים עבור משפחה.
- המשך פעילות חב"ד והרב פריימן בבית-הכנסת הקטן ברמת-צבי.
- ניסיונות לגישור ומציאת פתרון להחזרת המצב לקדמותו.
- מתגובות ראש-המועצה והמועצה-הדתית עולה שאין התנגדות עקרונית למהלך.

 

בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’ עטה כאמור לבוש חדש, לאחר סילוקו של הרב יוסף-יצחק פריימן מהמקום. בית-התפילה נפרד מכל מאפייני תנועת חב"ד שהיו במשך שנים חלק בלתי נפרד מאופיו המיוחד ואילו הרב פריימן וחסידיו נדדו לבית-הכנסת הקטן שבשכונת רמת-צבי, אף שהמשיכו להשקיע מאמץ רב להמשיך בפעילות תורנית-תרבותית לטובת הקהילה.
אלא שבית-הכנסת לא רק החליף את סגנונו ולימים התברר כי נקבעו בו גם עובדות חדשות ומוזרות, כמו למשל הפיכת הקומה השנייה של בית-התפילה לדירת-מגורים עבור הרב ומשפחתו.
עובדה תמוהה זאת נבדקה על-ידי חברת-חקירות פרטית, אשר נשכרה לבדוק את הדבר. ב-10 באוגוסט בשעה 10.00, הגיע החוקר-הפרטי לבית-הכנסת ב’חלומות זכרון’ ועד מהרה פגש ברב וערך עמו סיור בחלק מבית-הכנסת ולאחר-מכן ישבו השניים במשרדו של הרב, שם הוקלטה השיחה שהתנהלה ביניהם.
מתוך ההקלטה, שתמלילה מצוי במערכת ’גפן’, עולה כי הרב סיפר על כך שהוא ומשפחתו מתגוררים בקומה השנייה של בית-הכנסת כשנה. כשבוע לאחר-מכן ב-17 באוגוסט, פגש החוקר-הפרטי את אשת-הרב, שסיפרה לו כי למעשה טרם הצליחו לסיים את הכשרת המקום לדירה מסודרת שתענה על צרכי המשפחה ובה 7 ילדים.
בהמשך סיפרה אשת-הרב לחוקר הפרטי, על בעיות שנתגלו בצנרת הדירה וכי המטבח והמקלחת עדיין לא מסודרים. לדבריה חילקו את אחד מחדרי הדירה בין הבנים לבין הבנות באמצעות מזרון וכי היא ובעלה מתגוררים בחדר הקטן של הדירה.
במהלך שני הביקורים שערך החוקר-הפרטי בבית-הכנסת, הצליח לצלם תמונות ובהן ניתן לראות בגדים וחפצים שונים, המעידים גם הם על שימוש בקומה האמורה כדירת-מגורים לכל דבר ועניין, כך שלא מדובר בסוג של מגורים ארעיים ולמרות התנאים הלא נוחים, זאת דירת-מגורים בתוך המבנה של בית-הכנסת.
מאחר שבית-התפילה הזה הוא רכוש ציבורי בבעלות המועצה-המקומית זכרון-יעקב, נשאלה השאלה מי אפשר לעשות בנכס הזה שימוש פרטי. טרם פרסום החלק הראשון של כתבה זאת בשבוע שעבר, הצגנו את השאלה לראש המועצה-המקומית זיו דשא והוא נדהם לשמוע אודות הדבר ואמר כי זו לו הפעם הראשונה בה הגיע הדבר לידיעתו מפינו. זיו דשא אמר כי הוא מתכוון ’לטפל בנושא’ וכעת לא נותר אלא להמתין ולראות כיצד ייפול דבר בסיפור הדירה המצויה בבית-הכנסת.

אפרים צוק: "אני לא אופטימי"
בתוך כך התברר כי כבר נעשו ניסיונות שונים, למצוא פתרון הולם ומכובד לבית-התפילה של ’חלומות זכרון’ ואחד הפעילים בנושא זה היה חבר-המועצה אפרים צוק.
בשיחה עם ’גפן’ סיפר השבוע אפרים צוק: "כשראיתי מה קורה ונוכחתי במצוקה אליה נקלע הרב פריימן, פניתי אליו מספר פעמים, במקביל לפניותיי לראש-המועצה זיו דשא והצעתי לרב לקחת טופס בקשת הקצאה, על-מנת שהמועצה-המקומית תקצה סוף-סוף את בית-הכנסת לטובת חב"ד ובכך לסיים את הפרשה. חזרתי על ההצעה הזאת מספר פעמים אבל משום מה לא הגיש הרב פריימן את הבקשה".
הרעיון המקורי, שעמד מאחורי הפתרון שהציע אפרים צוק היה פשוט, כפי שהסביר לנו: "סברתי שאם תוגש בקשת ההקצאה, יובא הדבר להנהלת המועצה וממנה למליאת-המועצה ושם כבר נתמודד עם הסיפור ונראה מה יקרה".
אפרים צוק יודע היטב את יחסי-הכוחות במליאת-המועצה ואף על-פי שלדעתו צפויים היו לפחות ארבעה חברי-מליאה, להתנגד להקצאה, האמין כי עדיין היה לה סיכוי ממשי. "אילו הגיעה ההצעה למליאה, היה על כל חבר לעשות את החשבון שלו, בעד או נגד ולבסוף הייתה נופלת החלטה שהציבור בזכרון-יעקב היה לומד ממנה, מי הצביע בעד המשך המצב הקיים" הטעים צוק. בדיעבד מודה אפרים צוק, כי אולי טעה בהערכותיו הראשונות בדבר הסיכויים של בקשת ההקצאה, שממילא לא הוגשה ואמר: "יכול להיות שבתקופה אחרת היה לזה סיכוי טוב לעבור במליאה, אבל אנחנו נמצאים כשנה לפני הבחירות למועצה-המקומית ומכאן ואילך עושה כל אחד את החשבון שלו, בדבר השותפות הנדרשת עם המגזר-החרדי. מסתבר שזהו השיקול המנחה את מי שכבר הצהיר כי יתמודד על ראשות המועצה-המקומית ולא ימהר, יחד עם חבריו, להנציח כבר עכשיו פילוג מול החרדים, בדיוק כפי שראש-המועצה וסגנו לא יעשו זאת. המצב הזה לא יוצר אצלי אופטימיות בכל הקשור לפרשת בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’, מה עוד שיש בזכרון-יעקב בעיה לא פחות חמורה, בכל הקשור להתעלמות המועצה-המקומית מהתנהלות של המגזר-החרדי במושבה".
גם אפרים צוק קרא לראשונה ב’גפן’ על דירת-המגורים שבבית-הכנסת ועל כך אמר: "זאת שערורייה שמשפחה מתגוררת בנכס ציבורי שבבעלות המועצה-המקומית ויש לפנות אותה משם בהקדם".

סגירת מעבר לנשים!
ב-6 בספטמבר הגיש אפרים צוק הצעה-לסדר במליאת-המועצה והיא נגעה לסגירת קטע רחוב על-ידי החרדים במושבה, למנוע מעבר נשים באזור הקרוב ל’כולל’ שברחוב-הזית. "לפי תב"ע-538 יש בקצה הרחוב מדרגות המובילות לעבר רחוב-הכובשים, אבל החרדים עשו דין לעצמם, סגרו באמצעות גדר ופחים את הכניסה והיציאה מאזור המדרגות וכל זאת למנוע מנשים לעבור שם!" מתרעם אפרים צוק ומוסיף:" אם זה היה קורה בעיר אחרת בארץ, הייתה מתחוללת מהומה רבה, אבל כאן נקבעו עובדות, שכבר שנים השלימו איתן המועצות-המקומיות והכל מתוך רצון לא להתעמת עם החרדים בגלל אינטרסים פוליטיים. בדיוק כך קרה גם בסיפור של בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’ וההצעה שלי לסדר כלל לא עברה בגלל שבמליאה היה רוב שהתנגד בכלל לדון בה".
אפרים צוק פרסם לאחרונה ’פוסט’ בעניין זה ובו ציין כי מדובר בהחלטה העומדת בניגוד לחוות-הדעת של היועץ-המשפטי של הוועדה-המחוזית לתכנון-ובנייה ואף נקב בשמותיהם של חברי המליאה, אשר ’הצביעו באומץ’ בעד פתיחת מעבר-המדרגות ובהם: ריביק שני, יפעת יהל, מישה בלומנפלד, מאיר אזוט ואפרים צוק, בעוד צילה רשף נמנעה ואילו כל האחרים הצביעו בעד המשך סגירת המעבר. לפחות על-פי אפרים צוק, יש מכנה-משותף בין פרשת ’מדרגות הבושה’ כהגדרתו לבין התנהלות המועצה-המקומית בפרשת בית-הכנסת ב’חולומות זכרון’ והחוט המקשר ביניהם, עובר לטעמו במערכת הבחירות הצפויה להתקיים במושבה בעוד כשנה.

סיכום ביניים
הפרשה העגומה הזאת, לא הוסיפה כבוד לאיש מן המעורבים בה, אבל חשוב להדגיש כי חשיבות הסיפור לא קשורה לאנשים המוזכרים בו, אלא דווקא למציאות בה נמנעו לפחות שתי מועצות-מקומיות, לנקוט עמדה לשמירה על נכס ציבורי שבבעלותן.
גם היזם עודד תורג’מן, אליו פנינו לקבלת תגובתו ואשר בחר כפי הנראה לא להשיב לשאלות שנועדו להבהיר את חלקו בפרשה, לא עומד כאן במרכזה. מי שאמור להביא להסדר מכובד ומקובל על כל הצדדים, היא המועצה-המקומית זכרון-יעקב וכעת, לאחר פרסום הסיפור בציבור הרחב, יש לקוות שהיא אכן תמצא את הנתיב למציאת הפתרון הרצוי.


לקראת פרסום חלקה הראשון של הכתבה, הועברו ליזם, עודד תורג’מן, השאלות הבאות:
1. מי נשא באחריות לעיצוב בנייתו של בית-הכנסת ב’חלומות זכרון’?
2. האם הייתה הקמתו חלק מן ההסכם בין ’אמירי זכרון’ ו-’שיכון ובינוי’ לבין המועצה- המקומית זכרון-יעקב?
3. בכמה הסתכמה עלות הקמת המבנה והאם קוזזה עלות זאת מתקציב הפיתוח של השכונה או שהייתה חלק מקיזוז מסים ואגרות?
4. מה היה הרקע לסכסוך עם הרב פריימן?
5. האם ניסית בכל דרך אפשרית להשפיע על המועצה-המקומית ו/או על המועצה הדתית, להביא להפסקת ניהול בית-הכנסת על-ידי הרב פריימן?
6. כיצד אתה מסביר את העובדה לפיה מתגוררת משפחה בחלק מבית-הכנסת ומי אישר זאת במועצה-המקומית?
7. האם תהיה מוכן לסייע להשיב את המצב בבית-הכנסת לקדמותו?

עד מועד פרסום גיליון זה, טרם השיב עודד תורג’מן על השאלות הללו.


תגובות לכתבה

תגובת ראש המועצה זיו דשא:
"סובלנות רגישות ושותפות קהילתית הם המפתח לקיומה של חברה. כל אחד, כולל נבחרי ציבור, בוחרים את דרכם במרחב הקהילתי, הרוב בוחרים בשותפות ושכנות טובה ומכבדת. המעבר המדובר סגור מספר שנים. ללא הסדרת מדרגות ושביל נגיש, בעלות מוערכת של 150-200 אש"ח. השארת השטח ללא חסימה פיזית מסוכנת ולא בטיחותית.
יצוין כי במקביל ועל-יד הקטע הנדון, יש מעבר רגלי מרחוב-הכובשים וממנו לרחוב-הזית, שביל העובר בשכונת המגורים עצמה". בנוגע לבית-הכנסת ב’חלומות’, המועצה-המקומית תפעל על-פי חוק, כפי שעשתה עד כה.

צילה רשף יו"ר האופוזיציה:
צילה הודיעה כי היא מוכנה להוביל שיח בין כל המעורבים בפרשה, שיביא בסופו של דבר לפתרון הבעיה. "אין כאן מאבק ואני לא מצליחה להבין למה נגרר הסיפור הזה לשנאת-חינם" אמרה רשף "אני מאמינה שיש דרכים להשיג בהן הבנה ופשרה במטרה לתת מענה לכולם ואשמח להוביל את השיח הזה".
הטעימה עוד ואמרה: "אין לי כוונה להיכנס לוויכוח מיותר על הבעלות על בית-הכנסת, שהוא נכס ציבורי של המועצה, אבל אני מוטרדת מאוד מהעובדה לפיה מישהו החליט כי מותר לו להתגורר בבית-הכנסת וגם קיבלתי בעניין זה שיחות טלפון מתושבים, שהביעו על כך פליאה. על המועצה-המקומית להביא קודם כל לפינוי מהיר של מי שמתגורר שם ובמקביל לעשות למציאת פתרון ראוי והולם לניהול בית-הכנסת".

המועצה הדתית זכרון יעקב:
שוחחנו רבות עם בית הכנסת והבהרנו כי יישנה מניעה חוקית להתגורר בנכס, גם אם מדובר רק בשבתות וחגים. לשמחתינו, הרב הודיע לנו בתחילת השבוע, כי הוא מתחייב להפסיק שימוש זה, עוד במהלך החודש הקרוב. מבחינת המועצה הדתית, מה שחשוב כעת זה שהפעילות הענפה בבית הכנסת. התפילות ההרצאות והפעולות לקירוב לבבות יימשכו כסידרן.
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
מצלמים את המועצה הכי יפה בארץ!
מה״סוהו״ בניו יורק לזכרון יעקב
נשיאה חדשה לרוטרי בבנימינה

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }