נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת "נח"
20 לאוקטובר 2017
פרשת "נח"
אסתר פינס, 2017-10-20 - 10:00

 ספר בראשית  (מפרק ו’ – יא’)

כל הזכויות שמורות

 

שוב חלפו מועדים וחגים עם תפילות ופיוטים – שמחת תורה, בשירה, ריקודים וכיבודים ומתחילים מבראשית. מגוללים את התורה להתחלה ומתחילים להתבונן מחדש בדברים שלמדנו ולגלות רבדים חדשים מתוך האוצרות הגנוזים במילים שלא הכרנו, וזאת מבלי לשכוח את שכבר למדנו.

אחרי שקראתי ורעננתי את הזיכרון שהכול התחיל בערבוב - בתוהו ובוהו, בתיחום והפרדה בין החושך לאור. בניית עולם מסודר: צמחים, דגים, חיות ועופות. בריאת אדם וחווה – המשפחה הראשונה ויצרים של קנאה, שנאה ורצח. קין רצח את הבל.

למדתי: ה’ בנה עולם מושלם ונתן לבני האדם (לנו) כלים מוסריים: "לפתח חטאת רובץ....ואתה תמשול בו." ולא הפנימו, במקום למשול ברוע נתנו לרוע למשול!

לכן, אם עד עכשיו ההידרדרות הייתה נחלת יחידים מכאן ואילך בכל דור גברו החטאים עד להידרדרות כללית. "ותשחת הארץ...."

אחרי עשרה דורות של חטאים נולד נוח איש צנוע ויצירתי שהמציא (לפי רשי), את המחרשה. נוח הצדיק היחיד בדורותיו, מצא חן בעיני ה’, המחליט להשמיד את כל האנושות ולברוא עולם חדש.

מעניין איך נוח יגיב?
פרשת "נח" מתחילה: "אלה תולדת נח, נח איש צדיק תמים היה בדרתיו........ויאמר ה’ לנח קץ כל בשר ....כי מלאה הארץ חמס...והנני משחיתם את הארץ: עשה לך תבת עצי גפר.....תעשה.... ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר בו רוח חיים......"

יחסית לבני דורו נח היה צדיק, לא נסחף אחרי הדור ולא הידרדר לשפל. לא הזיק ולא הועיל.

לכן, "ויאמר ה’ לנח בא אתה כל ביתך אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה: מכל הבהמה הטהורה תקח.....גם מעוף השמים שבעה זכר ונקבה....."
ה’ אומר לנוח שהוא עומד למחות את כל האנושות ועליו לבנות תיבה כדי להציל את עצמו ומשפחתו יחד עם בעלי חיים למיניהם.
נח לא מגיב, הוא מקשיב ושותק. לא מתווכח לא שואל שאלות, ולא מסנגר על האנשים שחי איתם ומכיר אותם, בנה ושתק.

מדובר בתיבה גדולה עם קומות כדי שיוכל להכניס בה גם בעלי חיים.

לדעתי, לא בכדי ה’ ביקש מנוח לבנות תיבה גדולה שבנייתה נמשכה זמן רב, כי קיווה שנוח ינצל תקופה זו ויפגין מנהיגות ואכפתיות שתעורר בו את תחושת השייכות והאחריות כלפי האנושות כולה שבתוכה הוא חי. ויבקש מה’ לתת להם הזדמנות לשנות דרכיהם ואף לדבר אל ליבם לחזור למוטב ובכך לבטל את רוע הגזירה. אך נוח שתק! דאג רק לעצמו ולמשפחתו. אחריו המבול!

אם כן, מהי הצדיקות של נוח?!

בבראשית למדנו איך תוהו ובוהו הפך לעולם מסודר מלא חיים והנה כעת שבעה פרקים אחרי, העולם חזר לתוהו ובוהו. ארבעים יום וארבעים לילה נפתחו ארובות השמיים וגשם זלעפות ירד וכיסה את כל היבשה והעולם חזר כמעט למה שהיה לפני הבריאה. אך בתוך התוהו ובוהו שטה לה תיבה של נוח ומשפחתו יחד עם זוגות בעלי חיים למיניהם, ובחוץ חורבן!

התיבה שטה בבדידות מאיימת הבדידות עוררה את נוח להבין את גודל החורבן ולהרגיש בליבו את תחושת החמלה והדאגה כלפי בעלי החיים שהיו בתיבה. לכן שמר עליהם כבבת עינו כדי שלא ייפסק אף צליל משירתם. כי לפתע הרגיש בכול נימי נפשו את כאב החורבן שעורר תחושת השייכות, האחריות והשותפות. רגש שלא ידע על קיומו עד עכשיו.

השינוי שחל בנוח בא לידי ביטוי גם בשליחת היונה, כשהיונה שבה אל התיבה בעוד המים על הארץ נוח שלח את ידו והכניסה בדאגה לתיבה.

הרמב"ם אמר: אי אפשר לאהוב מבלי להכיר ולדעת ועל פי הדעת תבוא האהבה, אם מעט או הרבה.

זה מה שקרה לנוח אחרי החורבן, הבין את גודל האחריות.
הצדיקות של נוח שהיה קרן אור באפלה ובגללו ניצל העולם מכיליון מוחלט.
כאשר סוף סוף נוח יצא מהתיבה בנה מזבח והעלה קורבן שהעלה ריח ניחוח.
השאלה: לקורבן, ריח ניחוח?!
תשובתי: לא! השינוי שחל בנוח כשהרגיש את תחושת השייכות, השותפות, האחריות והצער. זה הניחוח שה’ שמח לקראתו והבטיח שלא יחריב יותר את העולם.

אני למדה מזה: שאין די מים בעולם לשנות את האדם כי רק האדם המגיע להבנה יכול לשנות את דרכיו. הבחירה בידינו.

"כי יצר האדם רע מנעוריו." תינוק נולד תמים. אחריות ההורים לחנך למוסר ולערכים, שיעורר את תחושת השייכות, האחריות, והשותפות. כדי שיצעדו בענווה, ביראה ובבטחה ולא יתפזרו לדרכים עקלקלות, כי עד שיבינו שבידם לשנות, שלא תאבד הדרך חזרה.

עוד למדתי: לכולנו יתרונות וחסרונות הסגורים בתוך תיבה לכן עלינו לצפות בתוכנו כמו "רוח מרחפת" לחשוף את הרבדים הסגורים בתיבה, הכעסים, העלבה הנובעת ממחשבות ופרשנות המעוותות מציאות ומעכירות את האווירה. לצאת מהתיבה, לעשות תיחום והפרדה בין החושך לאור ולהישאר באור. לפתוח את הלב ולהתנהל מתוך הכרת הטוב שבנו.

אני מתפללת שנדע לראות את האור כדי שנוכל לראות את הלב האחד לשני כי רק כך נוכל להרגיש את השלום – השלום בינינו ובתוכנו. "ויהי אור."


אסיים משירה של רימונה די-נור


"כשאהיה גדול"

שוטי שוטי ספינתי
הים כל כך כחול
אני אהיה עוד רב חובל
כשאהיה גדול.

 

שבת שלום וחודש טוב ומבורך!
אסתר פינס 
 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
ראשי המועצות במחאה כנגד נובל אנרג’י: דורשים ניטור רציף ושקוף!
רגע לפני הפעלת אסדת לוויתן: העדר מערך ניטור רציף על האסדה- תת ניטור אוויר. חוסר שקיפות מצד נובל אנרג’י ומדינת ישראל לציבור
פרח פינקי

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }