נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים
3 לנובמבר 2017
חי בספר - מזיכרונות לסיפורי חיים
גלבוע דקר, 2017-11-03 - 10:00

 הסיפור שלא סופר

כל הזכויות שמורות

איור: ג’קי לבן

"כשהוא חזר שיכור כל הגוף שלי ידע מה הולך לקרות, לפעמים הייתי שומע אותו מצליף בחגורה וצוחק צחוק מרושע כבר בכניסה לבית. וידעתי...."

יאיר הזיע ורעד בחדרו, חודשים שהוא בטיפול ולכן לא גנב כלום אבל הפעם לא הצליח להתאפק. בפעם האחרונה הוא נתפס ונגזר עליו לבצע עבודות שירות כמתנדב בניידת מגן דוד אדום. שעות הוא ישב ממורמר באמבולנס, עזר לקשישים שנפלו ברחוב, חבש נרקומנים שדקרו את עצמם ונכח ביותר מדי תאונות דרכים, בעיקרון יאיר הרגיש כמו מישהו שהצטרף למונית הכי מגעילה בעיר.

הוא עצר את ההקלטה, שאף אוויר שהרגיע אותו והפעיל שוב את קובץ השמע. בידו החזיק את מכשיר ההקלטה שגנב, ולא הצליח להפסיק לבכות. מה ששמע פגע בו חזיתית. יום קודם לכן כשהפרמדיק והנהג העלו את הפצוע לאמבולנס נפל מכשיר ההקלטה מתיקו של הפצוע. בלי לחשוב על כך יותר מדי יאיר דחף אותו לכיסו.

בדרך לבית החולים שמע יאיר שמדובר בעיתונאי מקומי מוכר אבל הוא כלל לא זיהה אותו. כל המשמרת הרגל שלו רעדה. מצד אחד הוא פחד שיגלו שמכשיר ההקלטה אצלו, מצד שני הוא היה צריך להתאפק שלוש שעות עד לסיום המשמרת, כדי ליהנות מהשלל.
לאחר שהאזין לקבצים המוקלטים לא הצליח הנער לעצום עין כל הלילה. מוקדם בבוקר הוא צעד עם המכשיר הקטן לחדרו של הפצוע. לבוש במדי ההתנדבות שלו נעמד הנער מעל הפצוע ותפס את הראש. הוא הרגיש שהחדר מסתובב ואחז בברזל המיטה כדי לא ליפול. העיתונאי נראה רע מדי וחסר הכרה מדי כדי לפרסם בזמן את מה שהקליט.

יאיר יצא מהחדר ועטה על פניו ארשת של אדישות כשפנה לאחות שכבר הכיר: "היי נשמה, תגידי, מה נסגר עם העיתונאי מאתמול?" קולו של הנער המתבגר והשחצן נשמע לו כעת רחוק ממנו מרחק שנות אור. האחות לא הרימה את מבטה ממסך המחשב, "היה לו נקב בריאה וכמה שברים, ייקח לו עוד הרבה זמן עד שיחזור לעמוד על הרגליים, למה?" לפתע הרימה את מבטה אליו. "אה, סתם, את יודעת, אתמול הבאנו אותו אנחנו לכאן" אמר הנער והרגיש שהמילים מסתבכות לו בפה כמו שרוכי נעליים בידיו של ילד בכיתה א’.

שלושה ימים לא יצא יאיר מחדרו אלא כדי לאכול, בני כיתתו ננעלו גם הם בחדריהם, שוקדים ומשננים את החומר הדרוש למבחן הבגרות בהיסטוריה. אף אחד לא הפריע לו. אפילו אבא שלו, שחזר עצבני מהעבודה וצעק "איפה הילד ולמה הוא לא גוזם את הדשא?" וויתר כששמע שהילד לומד לבגרות. בעיניו הלימודים חשובים יותר מהכול. "אולי בכל זאת ייצא ממנו משהו", אמר בקול רם מדי שחדר את האזניות.
כשסיים עלה יאיר על מדי ההתנדבות וצעד לחדרו של העיתונאי שהחל להתאושש. יאיר הניח קלסר ובו מכשיר ההקלטה והכתבה שהכין. "אני אחזור יותר מאוחר" אמר לעיתונאי ונעלם מהחדר. בסיום המשמרת חזר ונעמד מול מיטתו. "שמע ילד, עשית פה עבודה מעולה" אמר, "מה אתה חושב שיקרה עכשיו?"


"שתפרסם את זה, לא? כולם חייבים לקרוא את זה, עוד שבוע וחצי הבחירות, אם זה לא יתפרסם הוא יהיה ראש העיר הבא".


"אני לא מסוגל" אמר העיתונאי בקול מובס והשפיל מבט.

מה, בגלל התאונה?" שאל יאיר מבולבל ומאוכזב.
"מה גורם לך לחשוב שזו היתה תאונה?" הפנה אליו את השאלה וצמרמורת עברה לאורך גופו של הנער.

 

 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אם יכולים לקלקל- יכולים לתקן - דרכים ליצור תקווה אצל ילדים ומשפחות שחוו פגיעה מינית
רשות מקומית חוף הכרמל היא אחת מ-40 רשויות מקומיות שנבחרו להשתתף בתכנית להתמודדות עם שינויי האקלים של האיחוד האירופאי
אין הנחיה של גורמי החרום לפינוי אוכלוסייה בזמן תקופת ההרצה של אסדת הגז

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }