נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > סיפורי יוסף-סיפורים מהחיים
17 לנובמבר 2017
סיפורי יוסף-סיפורים מהחיים
יוסף פינס, 2017-11-17 - 10:00

 זאת התורה! הזאת שכרה?

כל הזכויות שמורות

 ציור: יוסף פינס

אחרי היעדרות ממושכת חזרתי לספר לכם סיפור חיים.

פרשת "לך-לך" בה מסופר על ברית המילה, "בן שמונה ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם..."(בראשית י"ז). מחזירה אותי מידי שנה לתקופת ילדותי במחנה פליטים בגרמניה, בה התעקשתי למול את עצמי ואף בחרתי את שמי יוסף. זיכרונות ילדות בלתי נשכחת.

נולדתי במהלך מלחמת העולם השנייה, בסוף שנת 1940 ולא מלו אותי. אחרי המלחמה בדרכינו לארץ הגענו לגרמניה למחנה פליטים (וצלר), נשארנו שם שלוש שנים כיוון שהאנגלים סגרו את כל הדרכים ולא אפשרו עלייה לארץ ישראל.

בגרמניה הלכתי ללמוד ב"חידר." בחידר היו ילדים בגילאים שונים, אני הייתי בן שבע, יישבנו סביב לשולחן ארוך ומשני צדי השולחן ספסלים ארוכים כדי שהילדים יוכלו לשבת אחד מול השני ובראש השולחן ישב הרבי שהיה ג’נג’י עם זקן ג’נג’י כהה, לבש מעיל ארוך ושחור וכשדיבר הריר נטף בזווית פיו.

התחלנו בספר בראשית והגענו לברית בין הבתרים ולברית המילה ועל אברהם אבינו שמל את עצמו בגיל 99.
אחרי שהרבי הסביר את הדברים, קם אחד התלמידים ושאל: "רבי מה זה ברית מילה ואיך ניראה מי שאינו נימול?"
הרבי, כמו חיכה לשאלה זו, גיחך ומצמץ בעיניו, מישש את זקנו, סלסל פאותיו, וחיכך כף אל כף, ובצעדים קלים ומהירים הסתובב סביב לשולחן, ניגש אליי, אחז בי בחוזקה ובהינף יד הרים אותי מעל הספסל והניח אותי בשכיבה על השולחן. הילדים קמו בבהלה והתרחקו מהשולחן, הרבי נלהב, המשיך, הפשיל את מכנסיי, צקצק בלשונו וקרא לתלמידים: "בואו אל תפחדו, בואו, ראו איך נראה מי שאינו נימול, איך נראה גוי! זה גוי ללא ברית מילה." כל הילדים הסתכלו עליי בעיניים פעורות ומשתאות והרבי מרוב כעס, עיניו ירו זיקים, צעק: "ראו, זה גוי, זהו גוי!"


ואז קרה הדבר הנורא מכל שלעולם לא אשכח! בכותבי זאת חלחלה עוברת בי, אני שוכב רועד מפחד ורואה את הרבי כגוש שחור רוכן בפניו עליי, לא שבעו עיניו, לא שלט על עצמו, ובמין סלידה ירק עליי וצעק באידיש: "דאס איז הגויי!!"

לא ידעתי את נפשי מרוב בושה וכלימה, כעס והשפלה. חשבתי לעצמי, הנה גם פה בקרב בני עמי אני חש לפתע נטע זר ומנוכר. פגוע וכועס השתחררתי מאחיזתו של הרבי קפצתי מהשולחן וברחתי מהחידר.

עד היום אני שואל את עצמי, למה?!! היינו כולנו, פליטים, ניצולי שואה. ככה מתנהג מי ששרד את התופת?! ככה מלמדים? הרי התורה, "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום." לא היה נועם ולא היה שלום! היה זלזול ופחד נורא ואיום!!

"אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק" מתי העם היהודי קיים הלכה למעשה את הציווי, הכתוב המתבקש? לא הייתה התחשבות ולא כבוד, לפני השואה ולא אחריה, ואיני רואה זאת גם היום.

שבת שלום

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
שיטת חקירה - לגילוי האמת, או: לאילוץ לשקר
מליאת המועצה אישרה את מסגרת התקציב לשנת 2020 שתעמוד על כ- 275 מיליון ₪
בוחרות כדורגל בבית הספר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }